שינויים

בגוף תלת-מימדי כמו כדור, גליל הנפח גדל בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו, אבל המעטפת גדלה בחזקה שנייה יחסית לרדיוס שלו. לכן כאשר מסתכלים על כדור גדול יותר, גדל היחס בין הנפח לשטח-הפנים. והיחס בין השטח להיקף גדל עם גודל המעגל. מסיבות אלה כאשר יש צורך לצמצם את זרימת החום מגוף מסויים אל סביבתו (או להפך), יש יתרון אנרגטי לגודל בגלל הירידה בשטח הפנים היחסי, ככל שהמאסה גדלה.  

בגוף תלת-מימדי כמו כדור, גליל הנפח גדל בחזקה שלישית יחסית לרדיוס שלו, אבל המעטפת גדלה בחזקה שנייה יחסית לרדיוס שלו. לכן כאשר מסתכלים על כדור גדול יותר, גדל היחס בין הנפח לשטח-הפנים. והיחס בין השטח להיקף גדל עם גודל המעגל. מסיבות אלה כאשר יש צורך לצמצם את זרימת החום מגוף מסויים אל סביבתו (או להפך), יש יתרון אנרגטי לגודל בגלל הירידה בשטח הפנים היחסי, ככל שהמאסה גדלה.  

דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם-חם לבין כמות המזון החודשית היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יותר, עולה היחס בין המסה שלו (התלויה בנפח), לשטח פנים שלו. אובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה\שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה. במילים אחרות, הוא צריך לאכול מזון (בעל קיבולת אנרגיה מסויימת למשקל) משקל נמוך יותר יחסית למסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקלו. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  

דוגמה אחת לנושא הזה הוא הקשר בין מאסת גוף של בעל חיים בעל דם-חם לבין כמות המזון החודשית היחסית שהוא זקוק לאכול. ככל שייצור חי גדול יותר, עולה היחס בין המסה שלו (התלויה בנפח), לשטח פנים שלו. אובדן חום של יצור חי תלוי בשטח הפנים שלו, יצור בעל יחס מאסה\שטח פנים נמוך יותר הוא יעיל יותר מבחינה אנרגטית בהיבט זה - אם ברצונו לשמור על טמפרטורה אחידה (הנחוצה ליצורים ביולוגים בכלל וליצורים בעלי דם חם בפרט) הוא יכול להסתפק בפחות קלוריות יחסית ליחידת מאסה. במילים אחרות, הוא צריך לאכול מזון (בעל קיבולת אנרגיה מסויימת למשקל) משקל נמוך יותר יחסית למסת גופו. לדוגמה חדף צריך לאכול בכל יום פי אחד וחצי ממשקל גופו, פיל אוכל כמות גדולה של מזון אבל משקל המזון מהווה אחוזים בודדים ממשקלו. זאת היות וחדפים מאבדים חום במהירות אל סביבתם דרך המעטפת שלהם.  

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיבטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F כלל ברגמן] הוא כלל בביולוגיה קובע כי פרטים המצויים באזורים קרים יהיו לרוב כבדים יותר, מפרטים אחרים מאותו הסוג המצויים באזורי אקלים חמים. כלל זה קרוי על שמו של כריסטיאן ברגמן. באופן דומה, זנים באותו מין או מינים באותו סוג ביולוגי יהיו גדולים יותר באזורים קרים יותר. גודלם של הפרטים גדל, כדי להנות מבידוד משופר. עם זאת, יש מגבלות על גודלם של יצורים חיים, בעיקר ביבשה בגלל מהירות תנועה. דובי קוטב מדגימים את שני ההיבטים הללו. הם הדובים הגדולים ביותר בעולם ונהנים מבידוד משופר יחסית לדובים אחרים. מצד שני בגלל גודלם תזוזה שלהם עולה בהרבה אנרגיה, ולכן הם יוותרו על מרדף אחרי טרף קטן במהירות.

===שימוש במאגרים להבטחת חוסן===

===שימוש במאגרים להבטחת חוסן===

[[קובץ:Zaprice One cell granary 03.JPG|ממוזער|ממגורה מהמאה ה-19. מאגר מאפשר לצלוח בשלום תקופות ארוכות יותר של משבר ולכן הוא מסייע להשגת [[חוסן]]. מאגרים גדולים יותר מאפשרים התמודדות עם משברים גדולים וארוכים יותר.|350px]]

[[קובץ:Zaprice One cell granary 03.JPG|ממוזער|ממגורה מהמאה ה-19. מאגר מאפשר לצלוח בשלום תקופות ארוכות יותר של משבר ולכן הוא מסייע להשגת [[חוסן]]. מאגרים גדולים יותר מאפשרים התמודדות עם משברים גדולים וארוכים יותר.|350px]]

לפעמים ניתן לאגור מלאים בתוך מאגרים. המאגרים משמשים כ"בופרים" או סוג של ביטוח שמאפשרים להמשיך בתפקוד תקין, או לאפשר זרימה חלקה גם בזמן תקופות שיבושים או שינויים בגודל הזרם הנכנס או היוצא. באותו גודל ממוצע של זרימה, חשיבותו של מאגר תהיה גדולה יותר ככל שיש שונות בגודל הזרימה. דבר זה מבטיח תכונה של [[חוסן]] למערכת - יכולת התמודדות מול משבר - בדרך כלל בדמות [[רעב|מחסור במזון]]. דוגמאות של אגירת מזון חיצונית קיימת בקרב נמלים, וסנאים. החסרון של מאגר זה הוא שיש להגן עליו מפני בעלי חיים אחרים וכן מפני תנאי מזג אוויר שעלולים לקלקל אותו. דוגמה עוד יותר נפוצה של אגירת אנרגיה היא שכבות שומן בקרב בעלי חיים רבים. במיוחד הדבר בולט בקרב גמלים ודובים. במקרים אלה השומן משמש כמאגר פנימי להתגוננות מפני מחסור עקב סביבה עויינת (שנת חורף בקרב דובים, סביבה צחיחה בקרב דובים). מסיבה זו הן בקרב בעלי חיים והן בקרב בני אדם שמצויים בסביבה עם מחסור במזון (ציידים לקטים, חקלאות קיום) שומן נחשב כסימן לבריאות.  

לפעמים ניתן לאגור מלאים בתוך מאגרים. המאגרים משמשים כ"בופרים" או סוג של ביטוח שמאפשרים להמשיך בתפקוד תקין, או לאפשר זרימה חלקה גם בזמן תקופות שיבושים או שינויים בגודל הזרם הנכנס או היוצא. באותו גודל ממוצע של זרימה, חשיבותו של מאגר תהיה גדולה יותר ככל שיש שונות בגודל הזרימה. דבר זה מבטיח תכונה של [[חוסן]] למערכת - יכולת התמודדות מול משבר - בדרך כלל בדמות [[רעב|מחסור במזון]]. דוגמאות של אגירת מזון חיצונית קיימת בקרב נמלים, וסנאים. החסרון של מאגר זה הוא שיש להגן עליו מפני בעלי חיים אחרים וכן מפני תנאי מזג אוויר שעלולים לקלקל אותו. דוגמה עוד יותר נפוצה של אגירת אנרגיה היא שכבות שומן בקרב בעלי חיים רבים. במיוחד הדבר בולט בקרב גמלים ודובים. במקרים אלה השומן משמש כמאגר פנימי להתגוננות מפני מחסור עקב סביבה עויינת (שנת חורף בקרב דובים, סביבה צחיחה בקרב דובים). מסיבה זו הן בקרב בעלי חיים והן בקרב בני אדם שמצויים בסביבה עם מחסור במזון (ציידים לקטים, חקלאות קיום) שומן נחשב כסימן לבריאות.  

בגלל ההבדלים של יחס מעטפת-לנפח יצורים גדולים יותר יכולים לאגור יותר אנרגיה בגופם ולהתמודד טוב יותר עם עונות קשות כמו חורף (במדינות קרות). צמחים יכולים לאגור מים לעונות יבשות. יצורים קטנים לעומת זאת עוברים עונות קשות אלו על ידי מצב של תרדמה או של שימוש במעטפת עבה יותר או הטלת ביצים או זרעים שיש להן מטבוליזם איטי יותר והגנה חזקה יותר (נמלים לדוגמה) או על ידי שימוש במאגר חיצוני (סנאים).

בגלל ההבדלים של יחס מעטפת-לנפח יצורים גדולים יותר יכולים לאגור יותר אנרגיה בגופם ולהתמודד טוב יותר עם עונות קשות כמו חורף (במדינות קרות). צמחים יכולים לאגור מים לעונות יבשות. יצורים קטנים לעומת זאת עוברים עונות קשות אלו על ידי מצב של תרדמה או של שימוש במעטפת עבה יותר או הטלת ביצים או זרעים שיש להן מטבוליזם איטי יותר והגנה חזקה יותר (נמלים לדוגמה) או על ידי שימוש במאגר חיצוני (סנאים).