שינויים

{{ציטוט|תוכן=ב-2020 עתידה ישראל להיות המדינה הצפופה בעולם המערבי. את מעט הקרקע שנותרה המדינה צריכה לנהל בתבונה, מתוך ראייה כוללת ושמירה על איזון בין צרכי הפיתוח והשימור. שטחים פתוחים מאפשרים לגשמים לחלחל למי התהום, ממתנים את פליטת גזי החממה, מאפשרים למערכות אקולוגיות להתקיים, בולמים את זיהום האוויר ומאפשרים לנו לצאת אל המרחבים, להתאוורר ולדרוך מדי פעם על קרקע פחות קשיחה מבטון.|מקור= אביב לביא, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/885/818.html ממשלת ישראל היא האיום הגדול ביותר] nrg, 4/5/2009 }}  

{{ציטוט|תוכן=ב-2020 עתידה ישראל להיות המדינה הצפופה בעולם המערבי. את מעט הקרקע שנותרה המדינה צריכה לנהל בתבונה, מתוך ראייה כוללת ושמירה על איזון בין צרכי הפיתוח והשימור. שטחים פתוחים מאפשרים לגשמים לחלחל למי התהום, ממתנים את פליטת גזי החממה, מאפשרים למערכות אקולוגיות להתקיים, בולמים את זיהום האוויר ומאפשרים לנו לצאת אל המרחבים, להתאוורר ולדרוך מדי פעם על קרקע פחות קשיחה מבטון.|מקור= אביב לביא, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/885/818.html ממשלת ישראל היא האיום הגדול ביותר] nrg, 4/5/2009 }}  

   

   

מצד מתנגדי הרפורמה (דרור ישראל לדוגמה) יש חשש מכך שבשלב ראשון הרפורמה תופעל בעיקר על המגזר העירוני, תוך שינוי המציאות בשטח, ותוך קניית שקט מצד הקיבוצים והמושבים על ידי הבטחות לעתיד. בשלב שני החשש הוא כי הרפורמה תעבור גם לאזורים החקלאיים והפתוחים מקום שם עיקר האדמות הפנויות לבנייה. סעיפים 16, 17 בהחלטת הממשלה ממאי מציינים את האפשרות של הרחבת הרפורמה גם לשטחים החקלאיים. בחודש יולי הורחבה הרפורמה בעקבות פניה של אהוד ברק גם לקרקעות קיבוצים ומושבים.

מצד מתנגדי הרפורמה (דרור ישראל לדוגמה) יש חשש מכך שבשלב ראשון הרפורמה תופעל בעיקר על המגזר העירוני, תוך שינוי המציאות בשטח, ותוך קניית שקט מצד הקיבוצים והמושבים על ידי הבטחות לעתיד. בשלב שני החשש הוא כי הרפורמה תעבור גם לאזורים החקלאיים והפתוחים מקום שם עיקר האדמות הפנויות לבנייה. סעיפים 16, 17 בהחלטת הממשלה ממאי מציינים את האפשרות של הרחבת הרפורמה גם לשטחים החקלאיים. בחודש יולי הורחבה הרפורמה בעקבות פניה של אהוד ברק גם לקרקעות קיבוצים ומושבים.

===הגדלת ריכוזיות ההון והפערים הכלכליים===

===הגדלת ריכוזיות ההון והפערים הכלכליים===