שינויים

==קשרים עם חברות טבק ועצירת יוזמות למניעת עישון==

==קשרים עם חברות טבק ועצירת יוזמות למניעת עישון==

{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון-שלטון בשוק הטבק בישראל}}

[[עישון בישראל]] נחשב אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] החשובים ביותר. [[עישון ובריאות|נזקי העישון]] כוללים גרימת מוות בטרם עת של כ-8,000 ישראלים בשנה, שהם כ-20% מהתמותה בישראל. לפי המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית [[עישון טבק]] הוא "גורם-הסיכון בר-המניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה עקב לפחות 21 מחלות שונות - כולל 12 סוגים של [[סרטן|מחלות סרטניות]], 6 סוגים של [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סוכרת]], [[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD), [[דלקת ריאות]] ו[[שפעת]]. {{הערה|שם=Crater|1=Brian D. Carter et al, [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa1407211#t=article Smoking and Mortality — Beyond Established Causes], N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211}} למרות זאת משרד הבריאות תחת ליצמן לא עושה כמעט דבר כדי לקדם [[מניעת עישון]] ואף מנסה לעצור יוזמות של גורמים אחרים בתחום.  

[[עישון בישראל]] נחשב אחד מ[[גורם סיכון בריאותי|גורמי הסיכון הבריאותיים]] החשובים ביותר. [[עישון ובריאות|נזקי העישון]] כוללים גרימת מוות בטרם עת של כ-8,000 ישראלים בשנה, שהם כ-20% מהתמותה בישראל. לפי המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית [[עישון טבק]] הוא "גורם-הסיכון בר-המניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה עקב לפחות 21 מחלות שונות - כולל 12 סוגים של [[סרטן|מחלות סרטניות]], 6 סוגים של [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סוכרת]], [[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD), [[דלקת ריאות]] ו[[שפעת]]. {{הערה|שם=Crater|1=Brian D. Carter et al, [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa1407211#t=article Smoking and Mortality — Beyond Established Causes], N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211}} למרות זאת משרד הבריאות תחת ליצמן לא עושה כמעט דבר כדי לקדם [[מניעת עישון]] ואף מנסה לעצור יוזמות של גורמים אחרים בתחום.  

ביוני 2010 הקים מנכ"ל משרד הבריאות ועדה ציבורית נוספת לצמצום העישון ונזקיו. חלק ממטרות הוועדה היו לגבש הצעת חוק שתוסיף הגבלות על שיווק ופרסום מוצרי עישון, בהתאם ל[[אמנה של ארגון הבריאות העולמי למניעת עישון]] (FCTC), שעליה חתומה מדינת ישראל. האמנה כוללת גם סעיף המנחה (אם כי לא מחייב) נבחרי ועובדי ציבור להימנע מהתחשבות באינטרס העסקי של חברות הטבק בשיקולים לגיבוש החקיקה בנושא, ולמנוע מהן לקחת חלק ביוזמות החקיקה בעניינן. חרף ההמלצה, הנחה ליצמן, שהיה אז סגן שר הבריאות, את חברי הוועדה לפנות לחברות הטבק ולהציע להן להשמיע את טענותיהן בפני הגוף הציבורי.{{הערה|שם=7eye2014|איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/95074 "אין לי שום דבר עם החברות"], [[העין השביעית]], 28.01.2014}}

ביוני 2010 הקים מנכ"ל משרד הבריאות ועדה ציבורית נוספת לצמצום העישון ונזקיו. חלק ממטרות הוועדה היו לגבש הצעת חוק שתוסיף הגבלות על שיווק ופרסום מוצרי עישון, בהתאם ל[[אמנה של ארגון הבריאות העולמי למניעת עישון]] (FCTC), שעליה חתומה מדינת ישראל. האמנה כוללת גם סעיף המנחה (אם כי לא מחייב) נבחרי ועובדי ציבור להימנע מהתחשבות באינטרס העסקי של חברות הטבק בשיקולים לגיבוש החקיקה בנושא, ולמנוע מהן לקחת חלק ביוזמות החקיקה בעניינן. חרף ההמלצה, הנחה ליצמן, שהיה אז סגן שר הבריאות, את חברי הוועדה לפנות לחברות הטבק ולהציע להן להשמיע את טענותיהן בפני הגוף הציבורי.{{הערה|שם=7eye2014|איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/95074 "אין לי שום דבר עם החברות"], [[העין השביעית]], 28.01.2014}}

[[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק]] שהיא אמנה בינלאומית שישראל חתומה אליה, מחייבת שקיפות בעניין פגישות של שרים ופקידים עם נציגי חברות טבק. אך לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2018, עולה כי שר הבריאות ליצמן נפגש פעמיים, כסגן שר הבריאות וכשר הבריאות, עם נציגי חברות טבק, אך בניגוד להוראות שנקבעו באמנה לא הביא עובדה זו לידיעת הציבור. מבקר המדינה מעיר כי "חשיפה לציבור של פגישות כאלו יש בכוחה למנוע מחברות הטבק להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות". {{הערה|1=אבי טמקין, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001235046 "ליצמן התנגד ליישום פעולות לצמצם את מספר המעשנים"], גלובס, 08.05.2018}}

[[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק]] שהיא אמנה בינלאומית שישראל חתומה אליה, מחייבת שקיפות בעניין פגישות של שרים ופקידים עם נציגי חברות טבק. אך לפי דו"ח מבקר המדינה משנת 2018, עולה כי שר הבריאות ליצמן נפגש פעמיים, כסגן שר הבריאות וכשר הבריאות, עם נציגי חברות טבק, אך בניגוד להוראות שנקבעו באמנה לא הביא עובדה זו לידיעת הציבור. מבקר המדינה מעיר כי "חשיפה לציבור של פגישות כאלו יש בכוחה למנוע מחברות הטבק להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות". {{הערה|1=אבי טמקין, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001235046 "ליצמן התנגד ליישום פעולות לצמצם את מספר המעשנים"], גלובס, 08.05.2018}}

להצעת החוק להגבלת שיווק ופרסום העישון שהועברה בסוף שנת 2018, הוצמדה גם הצעת החוק של ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) להוספת תמונות אזהרה. צעד זה עולה גם בקנה אחד עם [[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק|האמנה הבינלאומית לפיקוח על טבק]], שישראל חתומה מאז 2011. אחד מסעיפי האמנה מדבר על הנהגת אזהרות בתמונות. למרות דברים אלה ממשיך שר הבריאות ליצמן להתנגד באותם טיעונים - לפיהן התמונות הן לא אסתטיות" ומנסה להגיע לפשרה על פרסום בחפיסה אחידה אבל ללא תמונות גרפיות. בן ראובן השיב לטענה זו כי גם חולה ב[[סרטן]] עקב עישון זה אסתטי. ארגוני בריאות כמו [[האגודה למלחמה בסרטן]], איגוד רופאי בריאות הציבור, ובחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית, מתנגדים לפשרה שמקדם ליצמן כדי להעביר את החוק ללא הזהרות גרפיות. [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6555921]

להצעת החוק להגבלת שיווק ופרסום העישון שהועברה בסוף שנת 2018, הוצמדה גם הצעת החוק של ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) להוספת תמונות אזהרה. צעד זה עולה גם בקנה אחד עם [[אמנת המסגרת לפיקוח על טבק|האמנה הבינלאומית לפיקוח על טבק]], שישראל חתומה מאז 2011. אחד מסעיפי האמנה מדבר על הנהגת אזהרות בתמונות. למרות דברים אלה ממשיך שר הבריאות ליצמן להתנגד באותם טיעונים - לפיהן התמונות הן לא אסתטיות" ומנסה להגיע לפשרה על פרסום בחפיסה אחידה אבל ללא תמונות גרפיות. בן ראובן השיב לטענה זו כי גם חולה ב[[סרטן]] עקב עישון זה אסתטי. ארגוני בריאות כמו [[האגודה למלחמה בסרטן]], איגוד רופאי בריאות הציבור, ובחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית, מתנגדים לפשרה שמקדם ליצמן כדי להעביר את החוק ללא הזהרות גרפיות. [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6555921]

==יוזמות להפחתת תזונה מזיקה וקשרים בין חברות מזון לחסידות גור==

==יוזמות להפחתת תזונה מזיקה וקשרים בין חברות מזון לחסידות גור==

טמפו (פפסי קולה, בירה נשר, משקה אנרגיה XL, יקבי ברקן, ועוד) החלה לתרום לעמותת "איחוד מוסדות גור" בשנת 2013 ותרמה כ-50 אלף ש"ח, כך עשתה גם בשנת 2014. ב-2017 היא תרמה 107 אלף ₪ לעמותה. ב-2015 טמפו תרמה 1.25 מיליון ש"ח לעמותת המרכז העולמי של חסידות גור. היא תרמה גם 50 אלף שח" לעמותת רפואה וישועה דחסידי גור. בשנת 2015 תרמה טמפו 43% מסך התרומות השנתיות שלה לשתי עמותות המזוהות עם החסידות. סך התרומות של טמפו לעמותות המקושרות לחסידות גור בשנים 2013-2017 היא 1.5 מיליון ש"ח . אילנה פרנקל רונן שהיא דירקטורית חיצונית לטמפו טענה שאין קשר בין התרומות האלה לבין ליצמן או לסימון מוצרים. {{הערה|שם=ליאת_לוי}}  

טמפו (פפסי קולה, בירה נשר, משקה אנרגיה XL, יקבי ברקן, ועוד) החלה לתרום לעמותת "איחוד מוסדות גור" בשנת 2013 ותרמה כ-50 אלף ש"ח, כך עשתה גם בשנת 2014. ב-2017 היא תרמה 107 אלף ₪ לעמותה. ב-2015 טמפו תרמה 1.25 מיליון ש"ח לעמותת המרכז העולמי של חסידות גור. היא תרמה גם 50 אלף שח" לעמותת רפואה וישועה דחסידי גור. בשנת 2015 תרמה טמפו 43% מסך התרומות השנתיות שלה לשתי עמותות המזוהות עם החסידות. סך התרומות של טמפו לעמותות המקושרות לחסידות גור בשנים 2013-2017 היא 1.5 מיליון ש"ח . אילנה פרנקל רונן שהיא דירקטורית חיצונית לטמפו טענה שאין קשר בין התרומות האלה לבין ליצמן או לסימון מוצרים. {{הערה|שם=ליאת_לוי}}  

ייתכן ולטמפו כמחזיקה ביינות ברקן היה אינטרס נוסף מול משרד הבריאות עקב נסיונות רגולציה מול [[השפעות בריאותיות של אלכוהול]]. בשנת 2013 נכנס לתוקפו "חוק המאבק בתופעת השכרות (תיקוני חקיקה)",שקבע ,איסור מכירה של מוצרי אלכוהול החל מהשעה 23:00 והקניית סמכויות אכיפה שונות לשוטרים ופקחים, שמטרתן שמירה על הסדר הציבורי. ב- 21 במאי 2014 נכנס לתוקפו חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 שכולל הגבלות על שיווק ופרסום של מותגים אלכוהוליים ובכלל זאת הוראות בדבר הגבלת הפרטים שניתן לכלול בפרסומת למשקה משכר וחובת הכללת אזהרת צריכה, הן בפרסומת למשקאות משכרים והן על גבי מיכל המשקה עצמו. {{הערה|דו"ח תקופתי של חברת טמפו, 2017}}  

ייתכן ולטמפו כמחזיקה ביינות ברקן היה אינטרס נוסף מול משרד הבריאות עקב נסיונות רגולציה מול [[השפעות בריאותיות של אלכוהול]]. בשנת 2013 נכנס לתוקפו "חוק המאבק בתופעת השכרות (תיקוני חקיקה)",שקבע ,איסור מכירה של מוצרי אלכוהול החל מהשעה 23:00 והקניית סמכויות אכיפה שונות לשוטרים ופקחים, שמטרתן שמירה על הסדר הציבורי. ב- 21 במאי 2014 נכנס לתוקפו חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 שכולל הגבלות על שיווק ופרסום של מותגים אלכוהוליים ובכלל זאת הוראות בדבר הגבלת הפרטים שניתן לכלול בפרסומת למשקה משכר וחובת הכללת אזהרת צריכה, הן בפרסומת למשקאות משכרים והן על גבי מיכל המשקה עצמו. {{הערה|דו"ח תקופתי של חברת טמפו, 2017}}  

בשנת 2016 ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות הודיעו לציבור על יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. {{הערה|שם=etgar-sugar|[http://www.etgar-sugar.com/goodlife19/ הפוליטיקה של הסוכר הישראלי], אתר "אתגר ללא סוכר"}} [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150]

בשנת 2016 ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות הודיעו לציבור על יוזמה לקדם אורח החיים הבריא, כיעד מרכזי של עבודת המשרד ולהתמקד בתחום המזון. ב-2016 פעלה במשך כמה חודשים ועדה בשם ועדת האסדרה, במשך כשנה התכנסה ועדה של בכירי משרד הבריאות ושמעה את נציגי תעשיית המזון, רופאי סוכרת, טכנולוגים של מזון, חוקרים ועוד כדי ללמוד על התזונה בישראל. {{הערה|שם=etgar-sugar|[http://www.etgar-sugar.com/goodlife19/ הפוליטיקה של הסוכר הישראלי], אתר "אתגר ללא סוכר"}} [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150]

הרפורמה לסימון מוצרי מזון פורסמה לציבור ב-2016, אך לוביסטית של אחת מחברות הקשורות לרפורמה ובכירה לשעבר באחת מחברות המזון תארו בפני דה מרקר פגישות במשרד הבריאות של בכירים בחברות המזון ולוביסטים מטעמן עם ליצמן ועם יועציו בשנת 2015. פגישות אלה לא תועדו ביומני הפגישות של השר. {{הערה|שם=ליאת_לוי}}

הרפורמה לסימון מוצרי מזון פורסמה לציבור ב-2016, אך לוביסטית של אחת מחברות הקשורות לרפורמה ובכירה לשעבר באחת מחברות המזון תארו בפני דה מרקר פגישות במשרד הבריאות של בכירים בחברות המזון ולוביסטים מטעמן עם ליצמן ועם יועציו בשנת 2015. פגישות אלה לא תועדו ביומני הפגישות של השר. {{הערה|שם=ליאת_לוי}}

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 [[סוכר|כפיות סוכר]] – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. בשנים האחרונות מתגלות יותר ויותר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות מזיקות של סוכר]] על הבריאות, בעיקר סוכר שמוסף למזון מעובד ולמשקאות ממותקים, בצורה מלאכותית- סוכר סמוי, וזאת עקב מגוון תהליכים כמו יצירת תהליכי דלקת בגוף ושינויים מטבוליים אחרים. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], מחלות לב וכלי-דם, עששת. כמו כן יש מחקרים המצביעים על קשר בין צריכת סוכר למספר סוגי סרטן ולאלצהיימר. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן מבחינה סטטיסטית ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון בריאותי חשוב בתזונה המערבית, ולכן ההמלצות של ארגוני בריאות ותזונה כמו ארגון הבריאות העולמי, וארגוני לב וסרטן הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מתזונה בריאה. טענת נציגי חברות המזון הייתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי ניסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

הרקע לוועדה היו נתונים חמורים, לפיהם ישראלי ממוצע צורך 45 [[סוכר|כפיות סוכר]] – מקום ראשון מבין המדינות המפותחות – זאת בזמן שההמלצות הן לא יותר מ-6-9 כפיות סוכר ביום. בשנים האחרונות מתגלות יותר ויותר [[השפעות בריאותיות של סוכר|השפעות מזיקות של סוכר]] על הבריאות, בעיקר סוכר שמוסף למזון מעובד ולמשקאות ממותקים, בצורה מלאכותית- סוכר סמוי, וזאת עקב מגוון תהליכים כמו יצירת תהליכי דלקת בגוף ושינויים מטבוליים אחרים. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], מחלות לב וכלי-דם, עששת. כמו כן יש מחקרים המצביעים על קשר בין צריכת סוכר למספר סוגי סרטן ולאלצהיימר. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן מבחינה סטטיסטית ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון בריאותי חשוב בתזונה המערבית, ולכן ההמלצות של ארגוני בריאות ותזונה כמו ארגון הבריאות העולמי, וארגוני לב וסרטן הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מתזונה בריאה. טענת נציגי חברות המזון הייתה שהציבור דורש את המזון המתוק, וכי ניסיונות פיתוח של מוצרים מופחתי סוכר בישראל נכשלו. {{הערה|שם=etgar-sugar}}

חבר הכנסת [[איתן כבל]] ניסה להעביר חוק שיטיל מס סוכר על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. {{הערה|שם=etgar-sugar}} בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע [[השמנת ילדים]] בישראל. [https://www.10.tv/shishiayala/139611] בנובמבר 2016, בתגובה לדו"ח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [https://www.kikar.co.il/214554.html] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[https://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-563674] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [https://www.hidabroot.org/article/215087] בשנת 2016 הכריז ליצמן כי הרעיון למס סוכר ירד מהפרק.{{הערה|שם=ליאת_לוי}}

חבר הכנסת [[איתן כבל]] ניסה להעביר חוק שיטיל מס סוכר על משקאות ממותקים. יש המתנגדים למס זה בטענה שהוא יפגע בעיקר בעניים. ליצמן לעומת זאת דגל בהסברה על ידי סימון ברור של כמות הסוכר על מוצרים. {{הערה|שם=etgar-sugar}} בסוף 2016 הכריז ליצמן כי הוא יילחם בשוקו הממותק ובפרסומות למזון הלא בריא כדי למנוע [[השמנת ילדים]] בישראל. [https://www.10.tv/shishiayala/139611] בנובמבר 2016, בתגובה לדו"ח בינלאומי שמצא שנתוני הסוכר בישראל גבוהים, אמר ליצמן: "אלו נתונים מדאיגים מאוד שדורשים נקיטת צעדים דרסטיים מתוך אחריות ציבורית" [https://www.kikar.co.il/214554.html] בנובמבר התפרסם כי משרדי החינוך והבריאות לא יממנו קייטנות קיץ שבהן יחולקו שקיות שוקו.[https://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-563674] בדצמבר 2016 קרא ליצמן להפחית את כמות הסופגניות המוגשות לילדים בחנוכה. [https://www.hidabroot.org/article/215087] בשנת 2016 הכריז ליצמן כי הרעיון למס סוכר ירד מהפרק.{{הערה|שם=ליאת_לוי}}  

בסוף 2016 הגישה "ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל" את המלצותיה לשר הבריאות ליצמן. עיקרי ההמלצות הוועדה הן הפחתת סוכר, מלח ושומן רווי במוצרים, וסימון מוצרים מזיקים באדום ומוצרים בריאים בירוק. המלצות הוועדה הן שאחוזי הסוכר במוצרים יסומנו באמצעות כפיות וסימון קלוריות מלח ושומן רווי יובלטו על גבי העטיפה. כמו כן המליצה הועדה לדאוג להנגשה כלכלית של מזון בריא, בין היתר על ידי סבסוד [[לחם מלא]]. בנוגע לחינוך לתזונה נכונה נקבע כי יש להימנע מ[[שיווק מזון לילדים|לשווק מזון מזיק לילדים]] ולהגביל את פרסום המזון המזיק. ישום תכנית זו היה אמור להתחיל בינואר 2018. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4882154,00.html][https://www.hidabroot.org/article/215087] חברות המזון התנגדו לצעד זה והפעילו לחצים פוליטיים כדי לצמצם את סימון המזון. [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150] ביוני 2017 נמתחה על ליצמן ביקורת בגלל המרחק בין ההצהרות לוחמניות שהשמיע לבין אי פעילות הוועדה בנושא מזון מהיר, אי קידום הגבלות פרסום ובשל שהתבטא כי הוא בעד הדברות עם חברות המזון. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3716070,00.html]

בסוף 2016 הגישה "ועדת האסדרה לקידום תזונה בריאה בישראל" את המלצותיה לשר הבריאות ליצמן. עיקרי ההמלצות הוועדה הן הפחתת סוכר, מלח ושומן רווי במוצרים, וסימון מוצרים מזיקים באדום ומוצרים בריאים בירוק. המלצות הוועדה הן שאחוזי הסוכר במוצרים יסומנו באמצעות כפיות וסימון קלוריות מלח ושומן רווי יובלטו על גבי העטיפה. כמו כן המליצה הועדה לדאוג להנגשה כלכלית של מזון בריא, בין היתר על ידי סבסוד [[לחם מלא]]. בנוגע לחינוך לתזונה נכונה נקבע כי יש להימנע מ[[שיווק מזון לילדים|לשווק מזון מזיק לילדים]] ולהגביל את פרסום המזון המזיק. ישום תכנית זו היה אמור להתחיל בינואר 2018. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4882154,00.html][https://www.hidabroot.org/article/215087] חברות המזון התנגדו לצעד זה והפעילו לחצים פוליטיים כדי לצמצם את סימון המזון. [https://www.kan.org.il/item/?itemid=150] ביוני 2017 נמתחה על ליצמן ביקורת בגלל המרחק בין ההצהרות לוחמניות שהשמיע לבין אי פעילות הוועדה בנושא מזון מהיר, אי קידום הגבלות פרסום ובשל שהתבטא כי הוא בעד הדברות עם חברות המזון. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3716070,00.html]

* ספי קרופסקי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3722341,00.html ליצמן חשף את יומנו: פגישות "לימוד תורה" עם מנכ"ל משרד האוצר באב"ד], כלכליסט, 3.10.2017

* ספי קרופסקי, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3722341,00.html ליצמן חשף את יומנו: פגישות "לימוד תורה" עם מנכ"ל משרד האוצר באב"ד], כלכליסט, 3.10.2017

* רוני לינדר-גנץ, עדי דברת-מזריץ, [https://www.themarker.com/news/politics/1.4493866 היומן של ליצמן נחשף: מדלג בין חברות טבק, מזון, רני רהב ושלוש חתונות בערב אחד], דה מרקר, 3.10.2017

* רוני לינדר-גנץ, עדי דברת-מזריץ, [https://www.themarker.com/news/politics/1.4493866 היומן של ליצמן נחשף: מדלג בין חברות טבק, מזון, רני רהב ושלוש חתונות בערב אחד], דה מרקר, 3.10.2017

* נורית קדוש, [https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3724133,00.html ליצמן פותח חזית חדשה נגד מקדונלד'ס: "אשלח את מוצריה לבדיקות מעבדה"], כלכליסט, 1.11.2017

* נורית קדוש, [https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3724133,00.html ליצמן פותח חזית חדשה נגד מקדונלד'ס: "אשלח את מוצריה לבדיקות מעבדה"], כלכליסט, 1.11.2017

* עדי דברת-מזריץ, רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/1.4568742 בלי סימון כפיות ומדבקות ירוקות: תקנות סימון המזון החדשות שגיבש ליצמן], דה מרקר, 5.11.2017

* עדי דברת-מזריץ, רוני לינדר-גנץ, [https://www.themarker.com/consumer/1.4568742 בלי סימון כפיות ומדבקות ירוקות: תקנות סימון המזון החדשות שגיבש ליצמן], דה מרקר, 5.11.2017

* רוני לינדר-גנץ, עדי דברת-מזריץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.4611088 ליצמן: "מצב ההשמנה בישראל רדיקלי. אנחנו בבעיה קשה גם בסוכרת"], דה מרקר, 20.11.2017

* רוני לינדר-גנץ, עדי דברת-מזריץ, [https://www.themarker.com/consumer/health/1.4611088 ליצמן: "מצב ההשמנה בישראל רדיקלי. אנחנו בבעיה קשה גם בסוכרת"], דה מרקר, 20.11.2017

* שחר אילן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3755198,00.html ליצמן: אני אשם במשבר במערכת הבריאות, אשתדל לתקן], כלכליסט, 28.1.2019

* שחר אילן, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3755198,00.html ליצמן: אני אשם במשבר במערכת הבריאות, אשתדל לתקן], כלכליסט, 28.1.2019

* אדריאן פילוט, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3756234,00.html מחסור במיטות, יותר חולים במסדרונות? לא לפי ליצמן: "פשוט אנשים חיים יותר"], כלכליסט, 13.2.2019

* אדריאן פילוט, [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3756234,00.html מחסור במיטות, יותר חולים במסדרונות? לא לפי ליצמן: "פשוט אנשים חיים יותר"], כלכליסט, 13.2.2019

* [[רוני לינדר]], [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6939377 האחיין, הגיס, הבן והמנכ"ל: ליצמן מצפצף על החוק - צפו ברשימה המלאה של ניגודי העניינים], דה מרקר, 17.2.2019

* [[רוני לינדר]], [https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.6939377 האחיין, הגיס, הבן והמנכ"ל: ליצמן מצפצף על החוק - צפו ברשימה המלאה של ניגודי העניינים], דה מרקר, 17.2.2019

* רוני לינדר, גור מגידו, [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.7004403 תעשיית הפרוטקציות: היועמ"ש בוחן את הוצאת פניות הציבור מלשכת ליצמן], דה מרקר, 11.3.2019

* רוני לינדר, גור מגידו, [https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.7004403 תעשיית הפרוטקציות: היועמ"ש בוחן את הוצאת פניות הציבור מלשכת ליצמן], דה מרקר, 11.3.2019