שינויים

יער (הצגת מקור)

גרסה מ־11:56, 31 במרץ 2021

הוסרו 17 בתים , 11:56, 31 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 1: שורה 1: −

'''יער''' הוא [[מערכת אקולוגית]] הכוללת כמות גבוהה של עצים בצפיפות גדולה. יש יערות מסוגים שונים כמו יערות מחטניים, יערות גשם ועוד. יער היא אחת המערכות האקולוגית החשובה ביותר לאדם וכן לכלל [[הביוספרה]]. כוללת בדרך כלל עצים, שיחים, עשב, פטריות, בעלי חיים, נהרות אגמים שהיער נחוץ לקיומם ועוד. יערות נותנים מספר [[שירותי המערכת האקולוגית|שרותים חיוניים]] ביותר לאדם כמו ייצור חמצן, הטמנת [[פחמן דו חמצני]] ועוד. היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. ב-2015 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפסו שטח של כ-40 מיליון קילומטרים רבועים שהם כ-36% מכלל שטח היבשה{{הערה| K. MacDicken, Ö. Jonsson,

+

'''יער''' הוא [[מערכת אקולוגית]] הכוללת כמות גבוהה של עצים בצפיפות גדולה. יש יערות מסוגים שונים כמו יערות מחטניים, יערות גשם ועוד. יער היא אחת המערכות האקולוגית החשובה ביותר לאדם וכן לכלל [[הביוספרה]]. כוללת בדרך כלל עצים, שיחים, עשב, פטריות, בעלי חיים, נהרות אגמים שהיער נחוץ לקיומם ועוד. יערות נותנים מספר [[שירותי המערכת האקולוגית|שרותים חיוניים]] ביותר לאדם כמו ייצור חמצן, הטמנת [[פחמן דו חמצני]] ועוד. היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. ב-2015 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפסו שטח של כ-40 מיליון קילומטרים רבועים שהם כ-36% מכלל שטח היבשה{{הערה| K. MacDicken, Ö. Jonsson,

L. Piña, L. Marklund, S. Maulo, V. Contessa, Y. Adikari,

M. Garzuglia, E. Lindquist, G. Reams and R. D’Annunzio. [http://www.fao.org/3/a-i4793e.pdf GLOBAL FOREST RESOURCES

שורה 6: שורה 6:

== סוגי יערות עיקריים ==

−

היערות מתחלקים ל-3 סוגים עיקריים:{{הערה|ויינט [http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-14257-MTQyNTdfODY0NDc5NDZfMTQ4NjgzNjAw-FreeYaan,00.html יער] ואינט, אנציקלופדיה, בוטניקה}}.

+

היערות מתחלקים ל-3 סוגים עיקריים:{{הערה|ויינט [http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-14257-MTQyNTdfODY0NDc5NDZfMTQ4NjgzNjAw-FreeYaan,00.html יער] ואינט, אנציקלופדיה, בוטניקה}}.

* [[יערות הצפון]] הנקראים גם יערות מחטניים או יערות אורן (Boreal Forests) אשר גדלים באקלים קר, לדוגמה ברוסיה, צפון אירופה, קנדה וארצות הברית.

* [[יערות נשירים]] הנקראים גם "יערות ממוזגים" אשר גדלים באזורים חמים יותר (Temperate Forests) לדוגמה בדרום אירופה, ישראל.

שורה 27: שורה 27:

היער כאמור הוא יותר מסתם אוסף של צמחים ובעלי חיים - הוא מערכת אקולוגית מורכבת המתחזקת את עצמה. יש מושג הנקרא [[סוקצסיה]]. ככה קוראים לתהליך כאשר על שטח בו קודם לא היו צמחים קודם מופיעים קודם צמחים פשוטים כמו עשבים, אלה מכינים את התנאים לצמחים גדולים יותר כמו שיחים ולהופעת בעלי חיים אשר בתורם נותנים את התנאים להופעת בעלי החיים וצמחים יותר מורכבים וכך הלאה. השלב הסופי של הסוקצסיה נקרא "קלימקס". יער בדרך כלל מוגדר כמצב של קלימקס.

−

דוגמה אחת לתכונה זו של היער: בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר".{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other] 01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}

+

דוגמה אחת לתכונה זו של היער: בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר".{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other] 01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}

== השרותים שמספקים היערות לאדם ==

שורה 101: שורה 101:

עוד הבדל הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל מלא כלומר הוא חוסם את כל קרינת השמש הישירה כל עוד השמש נמצאת בזווית המתאימה. החסימה המלאה הזו היא לא טובה לצמחים לבעלי החיים או לבני אדם. הצמחים לעומת זאת יוצרים צל חלקי ובדרך כלל בדיוק ברמה הנחוצה להרגשה הכי טובה של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם.

−

הבדל נוסף הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל קבוע-הוא נשאר כל הזמן באותו מקום. לעומת זאת הצל מהצמחים הוא צל זז. ביער במיוחד בקומות העליונות כמעט תמיד יש רוח לפחות במידה מסוימת. כתוצאה מכך ענפי העצים והשיחים והעשבים זזים וכך כל יצור חי במשטח שהם מכסים מקבל לסירוגין שמש וצל וזה מה שנותן את התנאים הנוחים ביותר לקיומם.

+

הבדל נוסף הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל קבוע-הוא נשאר כל הזמן באותו מקום. לעומת זאת הצל מהצמחים הוא צל זז. ביער במיוחד בקומות העליונות כמעט תמיד יש רוח לפחות במידה מסוימת. כתוצאה מכך ענפי העצים והשיחים והעשבים זזים וכך כל יצור חי במשטח שהם מכסים מקבל לסירוגין שמש וצל וזה מה שנותן את התנאים הנוחים ביותר לקיומם.

==== אפקטים נוספים התורמים לשיפור האקלים ====

שורה 123: שורה 123:

הקומה הזאת היא הקומה שתופסת הכי הרבה נפח בגלל גובה וגודל העצים. למרות שזה פחות ידוע גובה העצים יכול להגיע ל-115.6 מטר-כמו בניין של יותר מ-30 קומות!{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D סקווים]}} בקומה הזאת מתרחש רוב תהליך הפוטוסינתזה, התהליך שהוא הבסיס לחיים על כדור הארץ כולל היערות, כמובן. הפוטוסינתזה הוא תהליך בו הצמחים קולטים את אור השמש מהשמש, את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, מים ומינרלים מהקרקע, ובעזרתם בונים את הגוף שלהם ומייצרים חמצן. כל בעלי החיים בעולם וגם האדם, אוכלים או צמחים או בעלי חיים שאוכלים צמחים ונושמים חמצן כך שהתהליך הזה מספק מזון ואפשרות לנשום. כל חלק ירוק בצמח-עלה, מחט, גבעול, מבצע פוטוסינתזה{{הערה|1=המרכז לטכנולוגיה חינוכית [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14094 מנין לצמחים חומרים לגידולם ]}}. רוב הפוטוסינתזה מתרחשת בקומה הזו כי היא כאמור הכי גדולה, בה נמצא רוב הגוף של העצים הבוגרים עם העלים והמחטים שלהם והיא גם הכי חשופה לשמש.

−

כך שאם לדבר על התושבים בקומה הזאת צריך להתחיל ב'''עצים'''. בקומה הזו נמצא רוב הגוף של העץ הבוגר ולקומה הזו מגיע הכי הרבה אור שמש. עוצמת קרינת השמש בקומה הזו היא כה גבוהה לפחות ביערות הדרומיים, שהיא הייתה משמידה עשבים, שיחים או עצים צעירים, אם הם היו נחשפים אליה. בדיוק מהסיבה הזו הם נשארים למטה והעצים הבוגרים מגנים עליהם מפני קרינת יתר. לעצים הבוגרים קרינת השמש החזקה מועילה. הענפים והגזע מכוסים בקליפה קשה המונעת חדירת קרני שמש פנימה מה שמונע התייבשות והתחממות יתר בתוך גוף העץ. העלים והמחטים חשופים לאור השמש החזק אבל העץ הבוגר בנוי כך שזה לא מחמם ומייבש אותו יותר מידי. בעלים ובמחטים האלה מתבצע רוב תהליך הפוטוסינתזה. מלבד התהליך הזה, קרינת השמש באמת מאדה חלק מהלחות שבעלים-לא יותר מידי, כך שזה לא מזיק לעץ, אבל חלק מסוים. הלחות הזו עולה לאוויר ושם נהפכת לענני גשם והגשם נותן מים לקרקע ודרכה לצמחים. כאשר הגשם יורד טמפרטורת העננים עולה נוצר איזור לחץ אטמוספרי נמוך וזה מביא עוד ענני גשם מהאוקיינוסים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נוסף על כך כאשר המים מתאדים המשטח ממנו הם מתאדים, מתקרר (כמו עור של בן אדם כאשר הוא יוצא מהים). כך היערות מביאים קרירות וגשמים לעצמם ולסביבה. על העצים מטפסים צמחים מטפסים שונים אשר נכרכים מסביב לעץ כדי להגיע לאותה כמות אור השמש, לה הם זקוקים. הצמחים השונים נותנים בית, מספקים מזון ומים לשאר דיירי הקומה.

+

כך שאם לדבר על התושבים בקומה הזאת צריך להתחיל ב'''עצים'''. בקומה הזו נמצא רוב הגוף של העץ הבוגר ולקומה הזו מגיע הכי הרבה אור שמש. עוצמת קרינת השמש בקומה הזו היא כה גבוהה לפחות ביערות הדרומיים, שהיא הייתה משמידה עשבים, שיחים או עצים צעירים, אם הם היו נחשפים אליה. בדיוק מהסיבה הזו הם נשארים למטה והעצים הבוגרים מגנים עליהם מפני קרינת יתר. לעצים הבוגרים קרינת השמש החזקה מועילה. הענפים והגזע מכוסים בקליפה קשה המונעת חדירת קרני שמש פנימה מה שמונע התייבשות והתחממות יתר בתוך גוף העץ. העלים והמחטים חשופים לאור השמש החזק אבל העץ הבוגר בנוי כך שזה לא מחמם ומייבש אותו יותר מידי. בעלים ובמחטים האלה מתבצע רוב תהליך הפוטוסינתזה. מלבד התהליך הזה, קרינת השמש באמת מאדה חלק מהלחות שבעלים-לא יותר מידי, כך שזה לא מזיק לעץ, אבל חלק מסוים. הלחות הזו עולה לאוויר ושם נהפכת לענני גשם והגשם נותן מים לקרקע ודרכה לצמחים. כאשר הגשם יורד טמפרטורת העננים עולה נוצר איזור לחץ אטמוספרי נמוך וזה מביא עוד ענני גשם מהאוקיינוסים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נוסף על כך כאשר המים מתאדים המשטח ממנו הם מתאדים, מתקרר (כמו עור של בן אדם כאשר הוא יוצא מהים). כך היערות מביאים קרירות וגשמים לעצמם ולסביבה. על העצים מטפסים צמחים מטפסים שונים אשר נכרכים מסביב לעץ כדי להגיע לאותה כמות אור השמש, לה הם זקוקים. הצמחים השונים נותנים בית, מספקים מזון ומים לשאר דיירי הקומה.

אחר כך יש להזכיר את '''החרקים'''. יש המון חרקים שחיים בקומה הזאת עם כי אולי פחות מבקומת הקרקע. חרקים רבים חיים בתוך העץ וניזונים ממנו-לא מהעלים, הפרות והמחטים אלה מהעץ עצמו. יש צרעות אשר בונות קנים על העץ ומטילות בתוכם את הביצים שלהם. הם מביאות לתוכם זחלים שהם משתקים ברעל שלהם וסותמות את הקן. אחר כך מהביצה יוצא זחל אשר ניזון מהזחלים זמן מסוים ואחר כך הופך לגולם ואז לצרעה היוצאת החוצה מהקן. יש כמובן גם כמות גדולה של חרקים אשר ניזונים מהעלים, המחטים והפרות של העץ ופה צריך קודם כל להזכיר את '''הזחלים''' שאחר כך נהפכים '''לפרפרים'''. יש הרבה חרקים שאוכלים את החרקים האלה ויש כאלה שמשתמשים בגוף שלהם כדי לגדל את הילדים שלהם: הם מחדירים את הביצים שלהם לתוך גוף החרק(כמו הזחל) וכאשר הצאצא שלהם בוקע מהביצה הוא אוכל את גוף הזחל עד שנהפך לבוגר. חרקים רבים משתמשים במים שנאגרים בתוך עלים גדולים בתור בית גידול.

שורה 173: שורה 173:

בקומה הזו יש הכי הרבה תושבים מכל ממלכות החי והצומח וזה כולל את בני האדם. בקומה הזו נמצאים העצים והשיחים אבל חוץ מהם יש עוד את העשבוניים וגם הרבה פטריות. הפטריות קודם נחשבו לצמחים אבל עכשיו המדענים מגדירים אותם כממלכה מיוחדת כי הם לא מבצעים פוטוסינתזה כמו צמחים. הם מוציאים חומרי תזונה מוכנים מהסביבה. יש המון בעלי חיים: חרקים, דו חיים, זוחלים, ציפורים ויונקים. יש אוכלי צמחים ויש טורפים-בכל הגדלים.

−

'''אחד היתרונות העיקריים של היער הוא רגולציה נכונה של קרינת השמש'''. מצד אחד כל הצמחים צריכים אור שמש כדי לגדול ולכן פעמים רבות צמחים אשר חסרה להם שמש מתחרים ביניהם על מקום חשוף לקרני השמש ודוחקים זה את זה. מצד שני קרינת יתר עלולה להזיק ואף להרוג צמח, לייבש את הקרקע ולהפוך אותה ללא פורייה. ביער הצמחים בקומת צמרות העצים מקבלים הכי הרבה שמש, קומת השיחים פחות, קומת הקרקע פחות מקומת השיחים, הקומה התת קרקעית כמעט לא מקבלת אותה, אבל גם היא מקבלת את החום מקרינת השמש וזה נחוץ לקיומה. לכן, בקומה העליונה נמצאים הצמחים ובעלי החיים שזקוקים ליותר אור שמש ופחות לחות-עצים בוגרים, בקומה השנייה אלה שזקוקים לפחות אור ויותר לחות בהשוואה לאלה שבקומה העליונה-שיחים ועצים צעירים בקומת הקרקע הצמחים שזקוקים להכי פחות קרינה-עשבים שיחים צעירים ועצים צעירים מאוד. לצמחים האלה אין קליפה קשה ולכן הם רגישים להתייבשות.

+

'''אחד היתרונות העיקריים של היער הוא רגולציה נכונה של קרינת השמש'''. מצד אחד כל הצמחים צריכים אור שמש כדי לגדול ולכן פעמים רבות צמחים אשר חסרה להם שמש מתחרים ביניהם על מקום חשוף לקרני השמש ודוחקים זה את זה. מצד שני קרינת יתר עלולה להזיק ואף להרוג צמח, לייבש את הקרקע ולהפוך אותה ללא פורייה. ביער הצמחים בקומת צמרות העצים מקבלים הכי הרבה שמש, קומת השיחים פחות, קומת הקרקע פחות מקומת השיחים, הקומה התת קרקעית כמעט לא מקבלת אותה, אבל גם היא מקבלת את החום מקרינת השמש וזה נחוץ לקיומה. לכן, בקומה העליונה נמצאים הצמחים ובעלי החיים שזקוקים ליותר אור שמש ופחות לחות-עצים בוגרים, בקומה השנייה אלה שזקוקים לפחות אור ויותר לחות בהשוואה לאלה שבקומה העליונה-שיחים ועצים צעירים בקומת הקרקע הצמחים שזקוקים להכי פחות קרינה-עשבים שיחים צעירים ועצים צעירים מאוד. לצמחים האלה אין קליפה קשה ולכן הם רגישים להתייבשות.

ככל שהצמח גדול יותר הוא זקוק ליותר קרינת שמש כדי להפעיל את הגוף שלו ובגלל זה, אותם חלקים שלא מבצעים פוטוסינתזה ונשימה בגוף שלו מכוסים בקליפה קשה יותר כדי להגן עלו מהתחממות יתר. דבר זה נכון גם לגבי סוגים שונים של צמחים-סוג של צמח גדול יותר כמו עץ צריך יותר קרינה מאשר עשב, וזה נכון גם לאותו צמח בשלבים שונים של החיים שלו-עץ כאשר הוא קטן זקוק להכי פחות קרינה והכי פחות מוגן מקרינת יתר כאשר הוא "מתבגר" הוא צריך רמת קרינה בינונית ואז הוא גם מוגן יותר מהתחממות וכאשר הוא בוגר הוא זקוק להכי הרבה קרינה ואז כבר כל החלקים בגוף שלו חוץ מהעלים, המחטים והפרחים כבר מכוסים בקליפה קשה המגנה עליו מפני התחממות והתייבשות.

שורה 180: שורה 180:

'''כמות האור המגיעה לקומת הקרקע, משמעותית קטנה יותר מהכמות המגיעה לקומות העליונות יותר. ביער טרופי כמות האור המגיעה לקרקע קטנה פי 100 מכמות האור המגיעה לצמרות העצים!{{הערה|גלים [http://cms.galim.org.il/page/9024/2 יער עם ארבע קומות]}} בדיוק האפקט הזה מאפשר קיום של אדמה לחה ויחסית קרירה המשמשת מצע גידול מושלם ליער. זה מה שמאפשר את קיום העשבוניים, השיחים והעצים הצעירים.''' אם כל הקרינה שמגיעה לצמרות העצים הייתה מגיעה לקרקע היא הייתה שורפת את העשבוניים, השיחים והעצים הצעירים והופכת את הקרקע ללא פורייה וזה מה שקורה כאשר כורתים יער וגם כאשר מכסחים עשב וכורתים עצים ושיחים בחצר. ובאמת, '''טמפרטורת הקרקע כאשר הצמחייה מגנה עליה היא 36 מעלות. כאשר הצמחייה לא מגנה עליה - 70 מעלות'''{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility

−

The importance of the forest]}}. זו אחת הסיבות למה לא צומחים עצים, שיחים או עשבים במדבר.

+

The importance of the forest]}}. זו אחת הסיבות למה לא צומחים עצים, שיחים או עשבים במדבר.

'''יש לציין שהצל שנותנים העצים השיחים והעשבים הוא שונה לחלוטין מצל שנותן גג מברזל או מבטון ואת זה רואים הכי טוב בקומת הקרקע.''' גג מבטון ובמיוחד גג של מכונית העשוי מחומרים מוליכי חום כמו ברזל לדוגמה, אומנם נותן צל למה שנמצא מתחתיו אבל מתחמם בעצמו אם הוא בצבע כהה ולא משקף אור ומקרין את האור בחזרה אם הוא בצבע בהיר ומשקף אור(כמו מראה). אם הוא מתחמם הוא מחמם את הסביבה מה שתורם לדוגמה ל[[אי החום העירוני]] ואם הוא משקף את האור הוא מסנוור וגם מחמם את הסביבה. העצים לעומת זאת לא מתחממים ולא מסנוורים-הם משתמשים בקרינה הזו ליצירת חמצן ומזון בשביל כולם-גם בשביל בני האדם.

שורה 186: שורה 186:

עוד הבדל הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל מלא כלומר הוא חוסם את כל קרינת השמש הישירה כל עוד השמש נמצאת בזווית המתאימה. החסימה המלאה הזו היא לא טובה לצמחים לבעלי החיים או לבני אדם. הצמחים לעומת זאת יוצרים צל חלקי ובדרך כלל בדיוק ברמה הנחוצה להרגשה הכי טובה של הצמחים, בעלי החיים ובני האדם.

−

הבדל נוסף הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל קבוע-הוא נשאר כל הזמן באותו מקום. לעומת זאת הצל מהצמחים הוא צל זז. ביער במיוחד בקומות העליונות כמעט תמיד יש רוח לפחות במידה מסוימת. כתוצאה מכך ענפי העצים והשיחים והעשבים זזים וכך כל יצור חי במשטח שהם מכסים מקבל לסירוגין שמש וצל וזה מה שנותן את התנאים הנוחים ביותר לקיומם.

+

הבדל נוסף הוא שצל מגג מבטון או ברזל הוא צל קבוע-הוא נשאר כל הזמן באותו מקום. לעומת זאת הצל מהצמחים הוא צל זז. ביער במיוחד בקומות העליונות כמעט תמיד יש רוח לפחות במידה מסוימת. כתוצאה מכך ענפי העצים והשיחים והעשבים זזים וכך כל יצור חי במשטח שהם מכסים מקבל לסירוגין שמש וצל וזה מה שנותן את התנאים הנוחים ביותר לקיומם.

הקומה הזו מרווחת יותר מהאחרות בין השאר כי בה עוברים כל הזמן כמות גדולה של בעלי חיים ובני אדם.

שורה 241: שורה 241:

אם לדבר על בעלי חיים גדולים יותר מבין אלה החיים באופן קבוע מתחת לאדמה יש להזכיר את '''החפרפרת''' ו'''הגירית'''. עם זאת חלק גדול מאוד מבעלי החיים מבלים חלק מהזמן שלהם במחילות מתחת לאדמה כי זה נותן להם מסתור ומחסה-כך עושים הזאבים, השועלים, העכברים, הדובים, הארנבים ועוד. בעלי החיים האלה גם מגדלים במחילות האלה את הצאצאים שלהם. בעלי חיים גדולים כמו דובים ישנים במחילות גדולות את שנת החורף שלהם ב[[יערות הצפון]] כי בחורף אין להם מספיק מזון. כך עושים גם הרבה בעלי חיים קטנים יותר.

−

'''דבר מעניין: העצים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים שלהם ושורשי הפטריות בקומה הזו.''' בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה המתמשכת בתוך הקרקע בכל שטח היער ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר". נוסף על כך זה מדגיש את חשיבות הפטריות ליער, ואת העובדה ש'''כאשר מלקטים פטריות צריך לחתוך בזהירות את החלק שמעל הקרקע בלי לפגוע בשורשי הפטריה בתוך הקרקע'''.{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other] 01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}

+

'''דבר מעניין: העצים מתקשרים זה עם זה דרך השורשים שלהם ושורשי הפטריות בקומה הזו.''' בתרבות העממית קיימים לא מעט סיפורים על עצים שמדברים אחד עם השני. אבל בתחילת המאה ה-21 גילו החוקרים ש'''העצים באמת מתקשרים זה עם זה.''' לפי החוקרים הם עושים את זה באמצעות השורשים שלהם דרך הקרקע כאשר לתהליך חשובים מאוד גם שורשי ה[[פטריות]]. הם גם עוזרים לצאצאים שלהם ולעצים אחרים באותה הדרך. זו היא רשת שלמה המתמשכת בתוך הקרקע בכל שטח היער ופגיעה בחלק מהיער פוגעת ברשת. לטענת החוקרים זה '''אמור לשנות''' את התפיסה שאפשר לכרות יער, לשתול במקומו חדש והכל יהיה "בסדר". נוסף על כך זה מדגיש את חשיבות הפטריות ליער, ואת העובדה ש'''כאשר מלקטים פטריות צריך לחתוך בזהירות את החלק שמעל הקרקע בלי לפגוע בשורשי הפטריה בתוך הקרקע'''.{{הערה|Derek Markham [https://www.treehugger.com/natural-sciences/trees-talk-each-other-and-recognize-their-offspring.html Trees talk to each other and recognize their offspring] 29.06.2016, Treehugger}}{{הערה| DIANE TOOMEY [http://e360.yale.edu/features/exploring_how_and_why_trees_talk_to_each_otherExploring How and Why Trees ‘Talk’ to Each Other] 01.09.2016 Yale School of Forestry & Environmental Studies.}}{{הערה|Tim Lusher [https://www.theguardian.com/environment/2016/sep/12/peter-wohlleben-man-who-believes-trees-talk-to-each-other The man who thinks trees talk to each other] 12.09.2016 The Guardian}}

==יערות וחקלאות==

שורה 271: שורה 271:

לכאורה צמצום של היערות ב-3% אחוז תוך 25 שנה מצביע על כך שהיערות יצליחו להישאר עוד הרבה זמן. אבל כאן יש מספר בעיות. שינויי האקלים יכולים לגרום לעלייה בשרפות ותמותת עצים מבצורת במהירות גדולה כך שאם הטמפרטורה תעלה היערות יכולים להתחיל להצטמצם בקצב מהיר הרבה יותר. לפי המדענים בארה"ב, בגלל עלייה של מעלה 1 בטמפרטורה העולמית, תכיפות השרפות שם גדלה פי 4, השטח הנשרף גדל פי 6, ואורך השרפות פי 5, כאשר שינוי האקלים הוא אחת הסיבות לשינוי זה {{הערה|"ברית המדענים המודאגים" [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WHutS9IrK1s Is Global Warming Fueling Increased Wildfire Risks?]}}. ברוסיה בלבד בשנת 2012 שהייתה קשה במיוחד מבחינת השרפות נשרפו כ-170,000 קילומטרים רבועים של יער - בין חצי לשליש אחוז מכל היערות בעולם. המצב ברוסיה מוחמר בגלל שהשלטונות המקומיים מנסים להסתיר את השרפות. זאת כי השלטון המרכזי שם נוטה להכחשה בנושא אקלים ולכן השלטון המקומי מפחד שאם ידווח על המציאות המראה באופן ברור התגברות שרפות יער בגלל שינויי אקלים יאשימו אותו בשיתוף פעולה עם גרינפיס וכך הלאה. כתוצאה מכך בשרפות רבות לא מתפלים והם מכלות שטחים גדולים מאוד.{{הערה|אלכסנדר מברומטיס [https://www.openrussia.org/notes/711200/ השלטונות הסתירו את מימדי השרפות בדרום סיביר] 05.07.2017, רוסיה הפתוחה}}.

−

למעשה יש מדענים האומרים שזה יכול לגרום להעלמות יערות הצפון בהתחממות של 3 מעלות ולהעלמות של יערות האמזונס בהתחממות של 3-4 מעלות{{הערה|Timothy M. Lenton, Hermann Held, Elmar Kriegler, Jim W. Hall , Wolfgang Lucht Stefan Rahmstorf, and Hans Joachim Schellnhuber [http://www.pnas.org/content/105/6/1786.fullTipping elements in the Earth's climate system] 21.11.2007 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}. יש הערכות שעלייה ב-2 מעלות תשמיד 40% - 20% מיערות האמזונס{{הערה|David Adam [https://www.theguardian.com/environment/2009/mar/11/amazon-global-warming-trees Amazon could shrink by 85% due to climate change, scientists say] 11.03.2009, The Guardian}}. בדוח החמישי של[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בעמוד 70 מוזכרים עם כי באופן מעורפל מאוד נקודות המפנה ביחס ל[[יערות הצפון]] והיערות באמזונס כאשר הסיכון גובר עם ההתחממות{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

+

למעשה יש מדענים האומרים שזה יכול לגרום להעלמות יערות הצפון בהתחממות של 3 מעלות ולהעלמות של יערות האמזונס בהתחממות של 3-4 מעלות{{הערה|Timothy M. Lenton, Hermann Held, Elmar Kriegler, Jim W. Hall , Wolfgang Lucht Stefan Rahmstorf, and Hans Joachim Schellnhuber [http://www.pnas.org/content/105/6/1786.fullTipping elements in the Earth's climate system] 21.11.2007 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}. יש הערכות שעלייה ב-2 מעלות תשמיד 40% - 20% מיערות האמזונס{{הערה|David Adam [https://www.theguardian.com/environment/2009/mar/11/amazon-global-warming-trees Amazon could shrink by 85% due to climate change, scientists say] 11.03.2009, The Guardian}}. בדוח החמישי של[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בעמוד 70 מוזכרים עם כי באופן מעורפל מאוד נקודות המפנה ביחס ל[[יערות הצפון]] והיערות באמזונס כאשר הסיכון גובר עם ההתחממות{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}. '''מכאן אפשר להסיק שכנראה ששינויי האקלים מהווים כעת את הסיכון הגדול ביותר ליערות יותר מכריתה מכוונת על ידי בני האדם.

'''

שורה 287: שורה 287:

* כריית מחצבים כמו נפט, פחם, גז, צינורות נפט וגז, קווי חשמל - 12.1% מסך ההפחתה בשטח היערות הבלתי מופרים בשנים 2000-2013.

−

* סלילת כבישים - 2% מסך ההפחתה בשטח היערות בשנים 2000-2013.{{הערה|Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova [http://advances.sciencemag.org/content/3/1/e1600821.full The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013] American Association for the Advancement of Science 13.01.2017}}.

+

* סלילת כבישים - 2% מסך ההפחתה בשטח היערות בשנים 2000-2013.{{הערה|Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova [http://advances.sciencemag.org/content/3/1/e1600821.full The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013] American Association for the Advancement of Science 13.01.2017}}.

−

יש הטוענים כי אחת הסכנות ליערות היא "דילול יערות". מציגים אותו כפתרון למספר בעיות בעוד שבעצם הוא מחמיר אותם והטיעונים לדילול בעצם באים מחברות המרוויחות ממנו {{הערה|Stop Thinning Forests [http://stopthinningforests.org/index.html

+

יש הטוענים כי אחת הסכנות ליערות היא "דילול יערות". מציגים אותו כפתרון למספר בעיות בעוד שבעצם הוא מחמיר אותם והטיעונים לדילול בעצם באים מחברות המרוויחות ממנו {{הערה|Stop Thinning Forests [http://stopthinningforests.org/index.html

Stop Thinning Forests]}}

שורה 314: שורה 314:

The importance of the forest]}} ההתחממות ואגירת המים במכלים הביאו להגדלה בכמות היתושים נושאי הנגיף ולהתפתחות מהירה יותר של הנגיף עצמו. כתוצאה מכך, בשנים 2015-2017 עד שהמגפה החלה להיעלם בגלל הסתגלות המערכת החיסונית לנגיף{{הערה|Jon Cohen [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/zika-has-all-disappeared-americas-why Zika has all but disappeared in the Americas. Why?] 16.08.2017, Science}}, בברזיל אובחנו כ-109,000 מקרים ויש חשד לעוד 200,000, משמעותית יותר מבכל מדינה אחרת{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/2015%E2%80%9316_Zika_virus_epidemic 2015–16 Zika virus epidemic]}}

−

יש לציין שהווירוס הזה כמו וירוסים אחרים יכול עוד לחזור עם יעבור מוטציה מסוימת, למרות שזה לא חייב לקרות{{הערה| SHERRY SIMKOVIC [http://www.jhunewsletter.com/2017/11/16/scientists-worry-zika-virus-will-return-soon/ Scientists worry Zika virus will return soon] 16.11.2017, The Johns Hopkins News-Letter}}.

+

יש לציין שהווירוס הזה כמו וירוסים אחרים יכול עוד לחזור עם יעבור מוטציה מסוימת, למרות שזה לא חייב לקרות{{הערה| SHERRY SIMKOVIC [http://www.jhunewsletter.com/2017/11/16/scientists-worry-zika-virus-will-return-soon/ Scientists worry Zika virus will return soon] 16.11.2017, The Johns Hopkins News-Letter}}.

== שמירה על היערות ושיקום יערות ==

שורה 342: שורה 342:

'''כאשר מבצעים ייעור חשוב להימנע מכמה טעויות. 4 טעויות נפוצות ביעור בכלל ובישראל בפרט:'''{{הערה|1= הלית ינאי-לויזון [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000980834 בלי פיקוח: יערות קק"ל הרסו סביבות שלמות בשטח ישראל] 28.10.2014, גלובס}}{{הערה|משה גלעד [https://www.haaretz.co.il/gallery/trip/.premium-1.4494244 כך טועים הנוטעים: האם הגיע הזמן להפסיק לייער את ישראל?] 08.10.2017, הארץ}}.

−

* צריך בהחלט לנטוע יערות במקומות שבהן היה יער, ונעלם אחר כך בגלל פעילות אנושית. אבל שתילת יערות במקומות בהן לא היה יער קודם מסיבות טבעיות, עלולה להזיק.

+

* צריך בהחלט לנטוע יערות במקומות שבהן היה יער, ונעלם אחר כך בגלל פעילות אנושית. אבל שתילת יערות במקומות בהן לא היה יער קודם מסיבות טבעיות, עלולה להזיק.

* כאשר משקמים יער שנהרס חשוב לנטוע את סוגי העצים שהיו קודם. אם עושים אחרת זה עלול לגרום לבעיות. לדוגמה שתילת אורנים הרגילים לאקלים קר ולח בישראל תרמה להגברת [[שריפות יער בישראל|שרפות היער בישראל]].

−

* כאשר [[שינוי אקלימי|משתנים התנאים האקלימיים]], לדוגמה בגלל פליטת [[גזי חממה]], מינים חדשים מופיעים באזורים בהם לא היו קודם ([[מין פולש]]. המינים האלה מסתגלים הכי טוב לתנאים החדשים. אם לכנותם "מינים פולשים" לכרות אותם ולנסות בכוח להחזיר את המינים שהיו קודם, זה עלול להביא לכך שלא יהיה יער כי כדי שהמינים שהיו קודם יחזרו לשגשג צריך להחזיר את התנאים הישנים.

+

* כאשר [[שינוי אקלימי|משתנים התנאים האקלימיים]], לדוגמה בגלל פליטת [[גזי חממה]], מינים חדשים מופיעים באזורים בהם לא היו קודם ([[מין פולש]]. המינים האלה מסתגלים הכי טוב לתנאים החדשים. אם לכנותם "מינים פולשים" לכרות אותם ולנסות בכוח להחזיר את המינים שהיו קודם, זה עלול להביא לכך שלא יהיה יער כי כדי שהמינים שהיו קודם יחזרו לשגשג צריך להחזיר את התנאים הישנים.

* כדאי לנטוע יערות במקומות בהם הם היו קודם ונהרסו אבל לנסות לנהל אותם לאחר מכן כמו חווה או שדה באמצעים כמו דילול, עלול לגרום לבעיות{{הערה|Stop Thinning Forests [http://stopthinningforests.org/index.html

Neriah

מפעילי מערכת

2,695

עריכות

שינויים

יער (הצגת מקור)

גרסה מ־11:56, 31 במרץ 2021

תפריט ניווט

חיפוש