שינויים

==התאוריה של התקררות עולמית בספרות המדעית==

==התאוריה של התקררות עולמית בספרות המדעית==

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, לא היה מחקר מדעי מרוכז של [[קלימטולוגיה]] (חקר האקלים) כפי שאנו מכירים אותו כיום. הנושא שרוכז בהמשך על ידי ה-[[IPCC]], התקיים באותה תקופה בנתיבי מחקר נפרדים על ידי קבוצות נבדלות של מדענים. כימאים-אטמוספרים ובוני-מודלים החלו למדוד שינויים בריכוזים של [[פחמן דו חמצני]] ושל גזים אחרים באטמוספירה ומה השינויים שדבר זה עלול לגרום לאקלים. באותו זמן, גאולוגים וחוקרי פלאוקלימטולוגיה ( חקר האקלים ושינויי האקלים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ) ניסו להבין מתי החלו ונגמרו תקופות של עידני קרח בכדור הארץ ומהן הסיבות לכך. {{הערה|שם=פטרסון_2008|THOMAS C.   PETERSON, WILLIAM M. CONNOLLEY, AND JOHN FLECK , [http://journals.ametsoc.org/doi/pdf/10.1175/2008BAMS2370.1 THE MYTH OF THE 1970s GLOBAL COOLING SCIENTIFIC CONSENSUS], Bulletin of the American Meteorological Society Vol. 89, No. 9 (SEPTEMBER 2008), pp. 1325-1337 }}

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, לא היה מחקר מדעי מרוכז של [[קלימטולוגיה]] (חקר האקלים) כפי שאנו מכירים אותו כיום. הנושא שרוכז בהמשך על ידי ה-[[IPCC]], התקיים באותה תקופה בנתיבי מחקר נפרדים על ידי קבוצות נבדלות של מדענים. כימאים-אטמוספרים ובוני-מודלים החלו למדוד שינויים בריכוזים של [[פחמן דו חמצני]] ושל גזים אחרים באטמוספירה ומה השינויים שדבר זה עלול לגרום לאקלים. באותו זמן, גאולוגים וחוקרי פלאוקלימטולוגיה ( חקר האקלים ושינויי האקלים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ) ניסו להבין מתי החלו ונגמרו תקופות של עידני קרח בכדור הארץ ומהן הסיבות לכך. {{הערה|שם=פטרסון_2008|THOMAS C. PETERSON, WILLIAM M. CONNOLLEY, AND JOHN FLECK , [http://journals.ametsoc.org/doi/pdf/10.1175/2008BAMS2370.1 THE MYTH OF THE 1970s GLOBAL COOLING SCIENTIFIC CONSENSUS], Bulletin of the American Meteorological Society Vol. 89, No. 9 (SEPTEMBER 2008), pp. 1325-1337 }}

עד שנות-70 מדענים כבר היו מודעים לקיומה של מגמת התקררות עולמית שהחלה בשנת 1945. כמו כן הם היו מודעים כבר אז לאפשרות כי תהיה התחממות עולמית משמעותית בגלל פליטה של גזי חממה. בספרות המדעית של אותה תקופה שבחנו המגמות של המאה ה-21, פחות מ-10% נטו לתמוך באפשרות של התקררות עולמית, בעוד רוב המאמרים תמכו באפשרות של התחממות עולמית.{{הערה|שם=פטרסון_2008}} הציבור הכללי לא היה מודע להיבט זה אבל במאי 1959 התפרסם ב- Science News מאמר עם תחזית לעליה של 25% בפחמן הדו חמצני באטמוספירה, בין השנים 1850-2000, עם השלכות צפויות של התחממות.{{הערה| "Science Past from the issue of May 9, 1959". Science News. April 23, 2009. p. 30}} העליה האמיתית בתקופה זו בריכוז הפחמן הדו חמצני היתה מעט גבוה יותר למעשה - 29%. הביולוג [[פול ארליך]] הזכיר אפשרות של התחממות עקב גזי חממה בשנת 1968. {{הערה|page 52 of The Population Bomb, 1968, available from "Paul Erhlich on climate change in 1968"}}

עד שנות-70 מדענים כבר היו מודעים לקיומה של מגמת התקררות עולמית שהחלה בשנת 1945. כמו כן הם היו מודעים כבר אז לאפשרות כי תהיה התחממות עולמית משמעותית בגלל פליטה של גזי חממה. בספרות המדעית של אותה תקופה שבחנו המגמות של המאה ה-21, פחות מ-10% נטו לתמוך באפשרות של התקררות עולמית, בעוד רוב המאמרים תמכו באפשרות של התחממות עולמית.{{הערה|שם=פטרסון_2008}} הציבור הכללי לא היה מודע להיבט זה אבל במאי 1959 התפרסם ב- Science News מאמר עם תחזית לעליה של 25% בפחמן הדו חמצני באטמוספירה, בין השנים 1850-2000, עם השלכות צפויות של התחממות.{{הערה| "Science Past from the issue of May 9, 1959". Science News. April 23, 2009. p. 30}} העליה האמיתית בתקופה זו בריכוז הפחמן הדו חמצני היתה מעט גבוה יותר למעשה - 29%. הביולוג [[פול ארליך]] הזכיר אפשרות של התחממות עקב גזי חממה בשנת 1968. {{הערה|page 52 of The Population Bomb, 1968, available from "Paul Erhlich on climate change in 1968"}}

במודל זה לפחמן דו חמצני היה רק תפקיד שולי. עם זאת המודל היה פשוט מאוד, והחישובים של השפעת פחמן דו חמצני על ההתחממות היו נמוכים בפקטור של שלוש (כלומר נמוכים פי אלף), כפי שנכתב בהערות השוליים של המאמר.{{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

במודל זה לפחמן דו חמצני היה רק תפקיד שולי. עם זאת המודל היה פשוט מאוד, והחישובים של השפעת פחמן דו חמצני על ההתחממות היו נמוכים בפקטור של שלוש (כלומר נמוכים פי אלף), כפי שנכתב בהערות השוליים של המאמר.{{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Stephen_Schneider סטפן שניידר], ויקיפדיה באנגלית}}

הן המשוואות במודל והן הנתונים במאמר היו פגומים בצורה יסודית, דבר שמדענים אחרים הצביעו עליו תוך זמן קצר, ודבר שגם שניידר עצמו הודה בו. בינואר 1972, Robert Jay Charlson ועמיתים נוספים פרסמו ב-"סיינס" מאמר בו הצביעו על כך שעם כמה הנחות הגיוניות נוספות, המודל של שנייר מניב את התוצאה ההפוכות, של התחממות עולמית. המודל המקורי לא הותיר מקום לתפקידם של עננים והניח בצורה לא נכונה כי גידול פי 8 בפחמן דו חמצני יוביל לעליה של שתי מעלות בלבד. {{הערה| Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641}}

הן המשוואות במודל והן הנתונים במאמר היו פגומים בצורה יסודית, דבר שמדענים אחרים הצביעו עליו תוך זמן קצר, ודבר שגם שניידר עצמו הודה בו. בינואר 1972, Robert Jay Charlson ועמיתים נוספים פרסמו ב-"סיינס" מאמר בו הצביעו על כך שעם כמה הנחות הגיוניות נוספות, המודל של שנייר מניב את התוצאה ההפוכות, של התחממות עולמית. המודל המקורי לא הותיר מקום לתפקידם של עננים והניח בצורה לא נכונה כי גידול פי 8 בפחמן דו חמצני יוביל לעליה של שתי מעלות בלבד. {{הערה| Rasool, S. I.; Schneider, S. H. (1971). "Atmospheric Carbon Dioxide and Aerosols: Effects of Large Increases on Global Climate". Science. 173 (3992): 138–141. Bibcode:1971Sci...173..138R. doi:10.1126/science.173.3992.138. PMID 17739641}}

בינתיים התברר לשניידר שהוא העריך בצורה מוגזמת את התרומה של אירוסולים לקרור האטמוספירה, והעריך בצורה חלשה מידי את התרומה של פחמן דו חמצני כ[[גז חממה]]. הוא גם טעה בכך שמדידות של [[חומר חלקיקי]] שהוא מדד ליד מקורות הזיהום היו רמות האירוסולים ששרו בעולם כולו. הוא גם מצא כי רוב האירוסולים שהיו באותה תקופה לא נבעו מפעילות האדם (אלא מהרי געש) ולכן אפקט הקירור שלהם בגלל [[זיהום תעשייתי]] יהיה נמוך בהרבה ממה שהוא חישב בתחילה. כאשר שניידר מצא כי חישוב מחדש של המודל מניב תוצאה אחרת לפיה התחממות עולמית היא המגמה הסבירה יותר, הוא פרסם תיקון של עבודתו הקודמת בשנת 1974. {{הערה| Pearce, Fred, The Climate Files: The Battle for the Truth about Global Warming, (2010) Guardian Books, ISBN 978-0-85265-229-9, pp. 24–27. "When he redid the maths, the balance between warming and cooling now tipped strongly towards warming."}}

בינתיים התברר לשניידר שהוא העריך בצורה מוגזמת את התרומה של אירוסולים לקרור האטמוספירה, והעריך בצורה חלשה מידי את התרומה של פחמן דו חמצני כ[[גז חממה]]. הוא גם טעה בכך שמדידות של [[חומר חלקיקי]] שהוא מדד ליד מקורות הזיהום היו רמות האירוסולים ששרו בעולם כולו. הוא גם מצא כי רוב האירוסולים שהיו באותה תקופה לא נבעו מפעילות האדם (אלא מהרי געש) ולכן אפקט הקירור שלהם בגלל [[זיהום תעשייתי]] יהיה נמוך בהרבה ממה שהוא חישב בתחילה. כאשר שניידר מצא כי חישוב מחדש של המודל מניב תוצאה אחרת לפיה התחממות עולמית היא המגמה הסבירה יותר, הוא פרסם תיקון של עבודתו הקודמת בשנת 1974. {{הערה| Pearce, Fred, The Climate Files: The Battle for the Truth about Global Warming, (2010) Guardian Books, ISBN 978-0-85265-229-9, pp. 24–27. "When he redid the maths, the balance between warming and cooling now tipped strongly towards warming."}}

בשנת 1972 פרסם National Science Board של הקרן הלאומית למדע (ארצות הברית) (NSF) דו"ח בשם Patterns and Perspectives in Environmental Science שדן בהתנהגות המחזורית של האקלים. ובהבנה שהיתה קיימת אז, שהעולם נכנס לתקופת התקררות לאחר תקופה חמה יותר. הדו"ח חזה לפי עדויות מהעבר כניסה לתקופת קרח, אבל גם שיש אפשרות סבירה שפעילות האדם שינתה את האקלים כך שהאקלים יזוז לכיוון אחר. {{הערה|Patterns and Perspectives in Environmental Science (Hardcover). Report of the National Science Board. Government Printing Office. 1972. }} דו"ח נוסף משנת 1974 בשם "Science And The Challenges Ahead" מציין את הקרור של העולם בעשורים לפני הדו"ח, אבל טוען כי בני האדם אחראים לרוב השינוי. עם זאת הדוח מציין כי בני אדם אחראים לא רק לקירור בעשורים אלה, אלה גם לעליית הטמפרטורה במאה השנים האחרונות. הדו"ח לא מסיק מה הסיבות להתחממות או להתקררות ומציין כי לפני שניתן יהיה לענות על שאלות אלה, יש צורך בהתקדמות משמעותית בפיזיקה ובכימיה של האטמוספירה ושל הים ובמדידה של חלקיקים ברחבי המערכת. {{הערה| Science and the challenges ahead : report of the National Science Board. Report of the National Science Board. Government Printing Office. 1974}}

בשנת 1972 פרסם National Science Board של הקרן הלאומית למדע (ארצות הברית) (NSF) דו"ח בשם Patterns and Perspectives in Environmental Science שדן בהתנהגות המחזורית של האקלים. ובהבנה שהיתה קיימת אז, שהעולם נכנס לתקופת התקררות לאחר תקופה חמה יותר. הדו"ח חזה לפי עדויות מהעבר כניסה לתקופת קרח, אבל גם שיש אפשרות סבירה שפעילות האדם שינתה את האקלים כך שהאקלים יזוז לכיוון אחר. {{הערה|Patterns and Perspectives in Environmental Science (Hardcover). Report of the National Science Board. Government Printing Office. 1972. }} דו"ח נוסף משנת 1974 בשם "Science And The Challenges Ahead" מציין את הקרור של העולם בעשורים לפני הדו"ח, אבל טוען כי בני האדם אחראים לרוב השינוי. עם זאת הדוח מציין כי בני אדם אחראים לא רק לקירור בעשורים אלה, אלה גם לעליית הטמפרטורה במאה השנים האחרונות. הדו"ח לא מסיק מה הסיבות להתחממות או להתקררות ומציין כי לפני שניתן יהיה לענות על שאלות אלה, יש צורך בהתקדמות משמעותית בפיזיקה ובכימיה של האטמוספירה ושל הים ובמדידה של חלקיקים ברחבי המערכת. {{הערה| Science and the challenges ahead : report of the National Science Board. Report of the National Science Board. Government Printing Office. 1974}}

בשנת 1975 פורסם דו"ח של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, US National Academy of Sciences, עם הכותרת "הבנת שינוי האקלים: תכנית פעולה". {{הערה|[https://archive.org/stream/understandingcli00unit/understandingcli00unit_djvu.txt UNDERSTANDING CLIMATE CHANGE: A program for action, The 1975 US National Academy of Sciences/National Research Council Report]}} דו"ח זה נחשב לסיכום הטוב ביותר של הדעה המקובלת בקרב מדענים באותו זמן. עיקר הדו"ח הוא שהאקלים נמצא בתהליך שינוי אבל יש צורך בעוד הרבה מחקר כדי להבין מה קורה. לדוגמה אחת מפסקאות המבוא לדו"ח אומרת - "אין לנו הבנה כמותית טובה של המכונה האקלימית ומה קובע את נתיבה. ללא ההבנה היסודית, לא ניתן לתת תחזית לאקלים". {{הערה|[http://www.wmconnolley.org.uk/sci/iceage/nas-1975.html The 1975 US National Academy of Sciences/National Research Council Report], Review by W M Connolley}}

בשנת 1975 פורסם דו"ח של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, US National Academy of Sciences, עם הכותרת "הבנת שינוי האקלים: תכנית פעולה". {{הערה|[https://archive.org/stream/understandingcli00unit/understandingcli00unit_djvu.txt UNDERSTANDING CLIMATE CHANGE: A program for action, The 1975 US National Academy of Sciences/National Research Council Report]}} דו"ח זה נחשב לסיכום הטוב ביותר של הדעה המקובלת בקרב מדענים באותו זמן. עיקר הדו"ח הוא שהאקלים נמצא בתהליך שינוי אבל יש צורך בעוד הרבה מחקר כדי להבין מה קורה. לדוגמה אחת מפסקאות המבוא לדו"ח אומרת - "אין לנו הבנה כמותית טובה של המכונה האקלימית ומה קובע את נתיבה. ללא ההבנה היסודית, לא ניתן לתת תחזית לאקלים". {{הערה|[http://www.wmconnolley.org.uk/sci/iceage/nas-1975.html The 1975 US National Academy of Sciences/National Research Council Report], Review by W M Connolley}}

בחינה של הספרות המדעית של שנות ה-60 וה-70 שנערכה בשנת 2008, מצביעה על כך שבתקופה זו לא היה [[קונצנזוס מדעי]] התומך בתאוריה של התקררות עולמית, ולמעשה כבר בתקופה זו רוב המאמרים שפורסמו בירחונים עם ביקורת עמיתים תמכו כבר אז בתאוריה לפיה יש מגמת התחממות עולמית. בחינת הספרות מצביעה לא רק על כך שמיתוס התקררות עולמית אינו מדוייק אלא גם מתארת כיצד המדענים באותה תקופה בנו את היסודות שעליהם נשען חקר האקלים כיום. {{הערה|שם=פטרסון_2008}}

בחינה של הספרות המדעית של שנות ה-60 וה-70 שנערכה בשנת 2008, מצביעה על כך שבתקופה זו לא היה [[קונצנזוס מדעי]] התומך בתאוריה של התקררות עולמית, ולמעשה כבר בתקופה זו רוב המאמרים שפורסמו בירחונים עם ביקורת עמיתים תמכו כבר אז בתאוריה לפיה יש מגמת התחממות עולמית. בחינת הספרות מצביעה לא רק על כך שמיתוס התקררות עולמית אינו מדוייק אלא גם מתארת כיצד המדענים באותה תקופה בנו את היסודות שעליהם נשען חקר האקלים כיום. {{הערה|שם=פטרסון_2008}}

עד שהרעיון של סכנה של התקררות עולמית הגיע לעיתונות הפופולרית הטמפרטורות הפסיקו לרדת, והיו כבר חששות בקהילת חוקרי האקלים מפני [[התחממות עולמית]] עקב פליטות של [[פחמן דו חמצני]]. בתגובה לדיווחים בעיתונות על התקררות עולמית, הוציא ארגון המטאורולוגיה העולמי הועדת הזהרה ביוני 1976 כי "יש סבירות משמעותית להתחממות עולמית של האקלים". {{הערה|World's temperature likely to rise; The Times; 22 June 1976; pg 9; col A}}

עד שהרעיון של סכנה של התקררות עולמית הגיע לעיתונות הפופולרית הטמפרטורות הפסיקו לרדת, והיו כבר חששות בקהילת חוקרי האקלים מפני [[התחממות עולמית]] עקב פליטות של [[פחמן דו חמצני]]. בתגובה לדיווחים בעיתונות על התקררות עולמית, הוציא ארגון המטאורולוגיה העולמי הועדת הזהרה ביוני 1976 כי "יש סבירות משמעותית להתחממות עולמית של האקלים". {{הערה|World's temperature likely to rise; The Times; 22 June 1976; pg 9; col A}}

בשנת 1977 פורסם ספר פופולרי בשם "קונספירציית מזג-האוויר: בואו של עידן קרח חדש". (Weather Conspiracy: The Coming of the New Ice Age) היתה גם תכנית טלוויזיה בקריינות של Leonard Nimoy בשם In Search of... שפרק 27 שלה, בעונה שניה נקרא "בואו של עידן הקרח".

בשנת 1977 פורסם ספר פופולרי בשם "קונספירציית מזג-האוויר: בואו של עידן קרח חדש". (Weather Conspiracy: The Coming of the New Ice Age) היתה גם תכנית טלוויזיה בקריינות של Leonard Nimoy בשם In Search of... שפרק 27 שלה, בעונה שניה נקרא "בואו של עידן הקרח".

==שימוש בסיפור לצורך הכחשת אקלים==

==שימוש בסיפור לצורך הכחשת אקלים==

טענת מכחישי האקלים אינה נכונה מבחינה עובדתית. כבר בתקופה זו לא היה [[קונצנזוס מדעי]] שתמך בטענה של "התקררות עולמית".{{הערה|שם=פטרסון_2008}} מדובר בפער בין העיתונות המסחרית לבין העיתונות המדעית. בנוסף, הטענה ששתי התאוריות שקולות זו לזו, מתעלמת מכך שהתאוריה של התחממות עולמית התקבלה לאט לאט בקרב חוקרי האקלים עקב הצלחות שלה לדחוק הצידה תאוריות מתחרות (כמו זו שהעולם מתקרר או שהוא נשאר באותה טמפרטורה) בעוד שהתאוריה של התקררות עולמית הייתה תאוריה שסביבה נסובו ויכוחים בין אנשי המקצוע ולא זכתה לפופולריות בין החוקרים. כמו כן מאז נהגתה תאוריית התחממות עולמית, היא הצליחה לספק תחזיות לא מובנות מאליהן שהתבררו בהמשך כנכונות: קיום התחממות עצמה של האטמוספירה ושל האוקיינוס, התחממות מהירה יותר של אזורי הקטבים, התחממות של השכבות הנמוכות באטמוספירה והתקררות השכבות הגבוהות שלה.  

טענת מכחישי האקלים אינה נכונה מבחינה עובדתית. כבר בתקופה זו לא היה [[קונצנזוס מדעי]] שתמך בטענה של "התקררות עולמית".{{הערה|שם=פטרסון_2008}} מדובר בפער בין העיתונות המסחרית לבין העיתונות המדעית. בנוסף, הטענה ששתי התאוריות שקולות זו לזו, מתעלמת מכך שהתאוריה של התחממות עולמית התקבלה לאט לאט בקרב חוקרי האקלים עקב הצלחות שלה לדחוק הצידה תאוריות מתחרות (כמו זו שהעולם מתקרר או שהוא נשאר באותה טמפרטורה) בעוד שהתאוריה של התקררות עולמית הייתה תאוריה שסביבה נסובו ויכוחים בין אנשי המקצוע ולא זכתה לפופולריות בין החוקרים. כמו כן מאז נהגתה תאוריית התחממות עולמית, היא הצליחה לספק תחזיות לא מובנות מאליהן שהתבררו בהמשך כנכונות: קיום התחממות עצמה של האטמוספירה ושל האוקיינוס, התחממות מהירה יותר של אזורי הקטבים, התחממות של השכבות הנמוכות באטמוספירה והתקררות השכבות הגבוהות שלה.  

הטענה המשווה את התאוריה של התחממות עולמית לזו של התקררות עולמית מתעלמת מתפקיד הפוך שמבצעת התקשורת המסחרית ביחס לשתי התאוריות. בתאוריה של התקררות עולמית, עיקר התמיכה בתאוריה נבע מתיאורים צבעוניים בתקשורת, שהשתמשה בה כדי לרגש את הציבור ולמכור עוד עיתונים, בעוד רוב המדענים היו נגד התאוריה או שטענו שאין מספיק מידע כדי לתמוך בה. לעומת זאת בנושא התחממות עולמית התקשורת עצמה חצויה ו"ספקנית" הרבה יותר יחסית למדעני האקלים. בעוד שגופי תקשורת רבים מביעים תמיכה בתאוריה של התחממות עולמית ובמדע האקלים, יש גופי תקשורת הקשורים לימין המנסים לנגח בעקביות את מדע האקלים ואת התאוריה של [[התחממות עולמית]]. דוגמה לפערים אלה מופיעים בערך [[המחלוקת על התחממות עולמית]] - ובאופן כללי התקשרות היתה הרבה יותר "ספקנית" כלפי התאוריה של התחממות עולמית לעומת רוב מדעני האקלים.  

הטענה המשווה את התאוריה של התחממות עולמית לזו של התקררות עולמית מתעלמת מתפקיד הפוך שמבצעת התקשורת המסחרית ביחס לשתי התאוריות. בתאוריה של התקררות עולמית, עיקר התמיכה בתאוריה נבע מתיאורים צבעוניים בתקשורת, שהשתמשה בה כדי לרגש את הציבור ולמכור עוד עיתונים, בעוד רוב המדענים היו נגד התאוריה או שטענו שאין מספיק מידע כדי לתמוך בה. לעומת זאת בנושא התחממות עולמית התקשורת עצמה חצויה ו"ספקנית" הרבה יותר יחסית למדעני האקלים. בעוד שגופי תקשורת רבים מביעים תמיכה בתאוריה של התחממות עולמית ובמדע האקלים, יש גופי תקשורת הקשורים לימין המנסים לנגח בעקביות את מדע האקלים ואת התאוריה של [[התחממות עולמית]]. דוגמה לפערים אלה מופיעים בערך [[המחלוקת על התחממות עולמית]] - ובאופן כללי התקשרות היתה הרבה יותר "ספקנית" כלפי התאוריה של התחממות עולמית לעומת רוב מדעני האקלים.  

לדוגמה במחקר שפורסם בשנת 2013 בירחון המדעי Environmental Research Letters, בדק 11,944 תקצירי מאמרים שפורסמו בין השנים 1991 ו-2011 בעיתונות מדעית שיש בה ביקורת עמיתים, וכי 97.1% מתוך המאמרים שהתייחסו לנושא (כ-4000 מאמרים), אימצו עמדה שתמכה בקונצנזוס כי אנשים הם הגורמים להתחממות עולמית. <ref>John Cook, Dana Nuccitelli, Sarah A Green, Mark Richardson, Bärbel Winkler, Rob Painting, Robert Way, Peter Jacobs. Andrew Skuce; Nuccitelli; Green; Richardson; Winkler; Painting; Way; Jacobs; Skuce (15 May 2013). "[http://iopscience.iop.org/1748-9326/8/2/024024/pdf/1748-9326_8_2_024024.pdf Quantifying the consensus on anthropogenic global warming in the scientific literature]" (PDF). Environ. Res. Lett. 8 (2): 024024. doi:10.1088/1748-9326/8/2/024024.</ref>  

לדוגמה במחקר שפורסם בשנת 2013 בירחון המדעי Environmental Research Letters, בדק 11,944 תקצירי מאמרים שפורסמו בין השנים 1991 ו-2011 בעיתונות מדעית שיש בה ביקורת עמיתים, וכי 97.1% מתוך המאמרים שהתייחסו לנושא (כ-4000 מאמרים), אימצו עמדה שתמכה בקונצנזוס כי אנשים הם הגורמים להתחממות עולמית. <ref>John Cook, Dana Nuccitelli, Sarah A Green, Mark Richardson, Bärbel Winkler, Rob Painting, Robert Way, Peter Jacobs. Andrew Skuce; Nuccitelli; Green; Richardson; Winkler; Painting; Way; Jacobs; Skuce (15 May 2013). "[http://iopscience.iop.org/1748-9326/8/2/024024/pdf/1748-9326_8_2_024024.pdf Quantifying the consensus on anthropogenic global warming in the scientific literature]" (PDF). Environ. Res. Lett. 8 (2): 024024. doi:10.1088/1748-9326/8/2/024024.</ref>  

לעומת זאת בסרט [[אמת מטרידה]] הציג אל גור מחקר משנת 2004 מאת Max וJules Boykoff שטען כי 53% מהמאמרים שהופיעו בעיתונים מרכזיים בארצות הברית במהלך 14 השנים שלפני הסרט נתנו משקל שווה למדענים שהציגו דעות לפיהם התחממות עולמית נגרמת בידי בני אדם, ול"[[ספקנות אקלים|ספקני אקלים]]" (שרבים מהם קיבלו מימון מתעשיית הדלק המחצבי), דבר שיצר תחושה כוזבת של איזון בין שני הצדדים.<ref>Jules Boykoff, Maxwell Boykoff (November 2004). "[http://fair.org/extra-online-articles/Journalistic-Balance-as-Global-Warming-Bias/ Journalistic Balance as Global Warming Bias]". FAIR </ref>

לעומת זאת בסרט [[אמת מטרידה]] הציג אל גור מחקר משנת 2004 מאת Max וJules Boykoff שטען כי 53% מהמאמרים שהופיעו בעיתונים מרכזיים בארצות הברית במהלך 14 השנים שלפני הסרט נתנו משקל שווה למדענים שהציגו דעות לפיהם התחממות עולמית נגרמת בידי בני אדם, ול"[[ספקנות אקלים|ספקני אקלים]]" (שרבים מהם קיבלו מימון מתעשיית הדלק המחצבי), דבר שיצר תחושה כוזבת של איזון בין שני הצדדים.<ref>Jules Boykoff, Maxwell Boykoff (November 2004). "[http://fair.org/extra-online-articles/Journalistic-Balance-as-Global-Warming-Bias/ Journalistic Balance as Global Warming Bias]". FAIR </ref>

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[https://en.wikipedia.org/wiki/Global_cooling התקררות עולמית] בוויקיפדיה האנגלית

*[https://en.wikipedia.org/wiki/Global_cooling התקררות עולמית] בוויקיפדיה האנגלית

* Doug Struck, The Daily Climate, [https://www.scientificamerican.com/article/how-the-global-cooling-story-came-to-be/ How the "Global Cooling" Story Came to Be], סיינטפיק אמריקן, 10 בינואר 2014

* Doug Struck, The Daily Climate, [https://www.scientificamerican.com/article/how-the-global-cooling-story-came-to-be/ How the "Global Cooling" Story Came to Be], סיינטפיק אמריקן, 10 בינואר 2014

* Thoms C. Peterson, et al, [http://journals.ametsoc.org/doi/pdf/10.1175/2008BAMS2370.1 The Myth of the 1970s Global Cooling Scientific Consensus ], American Meteorological Society, September 2008

* Thoms C. Peterson, et al, [http://journals.ametsoc.org/doi/pdf/10.1175/2008BAMS2370.1 The Myth of the 1970s Global Cooling Scientific Consensus ], American Meteorological Society, September 2008

* [http://www.realclimate.org/index.php/archives/2005/01/the-global-cooling-myth/ The global cooling myth],realclimate blog, 14 January 2005

* [http://www.realclimate.org/index.php/archives/2005/01/the-global-cooling-myth/ The global cooling myth],realclimate blog, 14 January 2005