שינויים

זיהום אוויר בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־21:59, 30 במרץ 2021

הוסרו 60 בתים , 21:59, 30 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 2: שורה 2:

'''זיהום אוויר בישראל''' הוא [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] במדינת ישראל. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] בכל שנה זיהום אוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בישראל, וכן ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> וזאת עקב [[השפעות בריאות של זיהום אויר|נזקים בריאותיים של זיהום אוויר]] הכוללים תרומה למחלות כמו [[סרטן]], [[מחלות לב]], [[שבץ]] ועוד.

−

ל[[זיהום|זיהום האוויר]] יש מקורות מעשי-ידי אדם, החשובים ביניהם הם [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]]. בנוסף אליהם יש מקורות זיהום אוויר טבעיים (כמו סופות אבק) וכן [[נדידת זיהום]] שמביאה זיהום נוסף מכיוון אירופה או מהמדבר. מקורות נוספים לזיהום הם [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]] וכן בירושלים. הזיהום הוא בעיה גם באזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. הזיהום משפיע יותר על תושבים בקרבת מקורות זיהום כמו לדוגמה אנשים שחיים בקרבת כבישים ראשיים או אנשים שנמצאים יותר זמן בנסיעות בכבישים פקוקים.

+

ל[[זיהום|זיהום האוויר]] יש מקורות מעשי-ידי אדם, החשובים ביניהם הם [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]]. בנוסף אליהם יש מקורות זיהום אוויר טבעיים (כמו סופות אבק) וכן [[נדידת זיהום]] שמביאה זיהום נוסף מכיוון אירופה או מהמדבר. מקורות נוספים לזיהום הם [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]] וכן בירושלים. הזיהום הוא בעיה גם באזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. הזיהום משפיע יותר על תושבים בקרבת מקורות זיהום כמו לדוגמה אנשים שחיים בקרבת כבישים ראשיים או אנשים שנמצאים יותר זמן בנסיעות בכבישים פקוקים.

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, רמות [[חומר חלקיקי|החלקיקים הנשימים]] בגודל 2.5 מיקרון בישראל חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ. בירושלים נמדדה חריגה של 285% מהתקן, בתל אביב 204% ובחיפה 198%. חריגות דומות קיימות גם בערים אחרות בישראל. הזיהום החלקיקי אחרי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם{{הערה|שם=מעריב2018|יובל בגנו, [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-636952 ארגון הבריאות העולמי: זיהום האוויר בישראל חורג במאות אחוזים מההמלצות], מעריב, 06/05/2018}}

−

לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אבל אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]]. ממשלת ישראל מקדמת יוזמות שונות להקטנת זיהום האוויר לדוגמה מעבר מתחנות כוח פחמיות לתחנות [[גז טבעי]], קידום [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], התקנת סולקנים בארובות, תמריצים לעבור לדלקים נקיים יותר ועוד.

+

לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אבל אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]]. ממשלת ישראל מקדמת יוזמות שונות להקטנת זיהום האוויר לדוגמה מעבר מתחנות כוח פחמיות לתחנות [[גז טבעי]], קידום [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], התקנת סולקנים בארובות, תמריצים לעבור לדלקים נקיים יותר ועוד.

זיהום האוויר בישראל תורם [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|לבעיות בריאותיות]], חברתיות וסביבתיות. הפגיעה המיידית והברורה ביותר היא פגיעה בבריאות התושבים על ידי הגדלת התחלואה ב[[מחלות לב]], [[שבץ מוחי]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]], מחלות נשימתיות (כמו [[ברונכיט]] ו[[אסתמה]]), מחלות [[סרטן בישראל|סרטן]], ומחלות זיהומיות בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. פגיעה מערכתית נוספת של הזיהום היא על ידי תרומה שלו ל[[פרבור בישראל]]. האוויר המזוהם מעודד תושבים לצאת מהעיר, במטרה להנות מאוויר נקי יותר. דבר זה גורם ל[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] שכן ה[[פרבור]] גורם ל[[תכנון מוטה רכב פרטי|הגברת השימוש רכב פרטי]] ולהגברת כמות ואורך [[פקקי תנועה|הפקקים]] ובכך להגברה נוספת של הזיהום וכן לדרישה נוספת לזיקוק דלק שנעשה בבתי הזיקוק בחיפה. זיהום האוויר פוגע גם ב[[חקלאות בישראל|גידולים חקלאיים]], ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ובמבנים.

−

לפי סקר מזהמי אוויר שבוצע בידי ערים שונות שחברות ב[[פורום ה-15]] בשנת 2010, ברוב הערים בישראל מעל 80%-90% מפליטת רוב סוגי הזיהום מקורה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> יוצאות דופן מכלל זה הן ערים שבהן יש ריכוזי תעשייה כבדה (חיפה ואשדוד) או תחנות כוח (חדרה, אשדוד, אשקלון).<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> על פי הערכות הגורמים המקצועיים בישראל, מבין כלל סוגי זיהום האוויר, [[זיהום אוויר מתחבורה]] הוא הגורם העיקרי לתחלואה ומוות בישראל. על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי מ-2015, מקורות הזיהום העיקריים איתם יש להתמודד הם זיהום אוויר מתחבורה ומתחנות כוח הפועלות באמצעות [[פחם]]. בישראל מתנהל פרויקט נרחב ב[[תחנת כוח פחמית|תחנות הכוח הפחמיות]] שאמור להביא להפחתת פליטות אלו וכן מעבר של רוב התחנות שעבדו על סולר ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].<ref name="haaretz2015"/>

+

לפי סקר מזהמי אוויר שבוצע בידי ערים שונות שחברות ב[[פורום ה-15]] בשנת 2010, ברוב הערים בישראל מעל 80%-90% מפליטת רוב סוגי הזיהום מקורה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> יוצאות דופן מכלל זה הן ערים שבהן יש ריכוזי תעשייה כבדה (חיפה ואשדוד) או תחנות כוח (חדרה, אשדוד, אשקלון).<ref name="forum15">[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI], אמנת פורום ה-15 להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> על פי הערכות הגורמים המקצועיים בישראל, מבין כלל סוגי זיהום האוויר, [[זיהום אוויר מתחבורה]] הוא הגורם העיקרי לתחלואה ומוות בישראל. על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי מ-2015, מקורות הזיהום העיקריים איתם יש להתמודד הם זיהום אוויר מתחבורה ומתחנות כוח הפועלות באמצעות [[פחם]]. בישראל מתנהל פרויקט נרחב ב[[תחנת כוח פחמית|תחנות הכוח הפחמיות]] שאמור להביא להפחתת פליטות אלו וכן מעבר של רוב התחנות שעבדו על סולר ל[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].<ref name="haaretz2015"/>

מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי [[השפעה חיצונית|הנזק הכלכלי]] השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עומד על 3.3% מהתוצר, שהם 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="maariv_0415">[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-473235 דווקא בחיפה: ארגון הבריאות העולמי נלחם בזיהום אוויר] קארין רוזקובסקי, מעריב, 29/04/2015</ref><ref name="haaretz2015"/> הערכת משרד הבריאות לנזקים מ-2 סוגי מזהמים חשובים ([[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]) בשנת 2015 היא מעל 600 מקרי מוות בשנה, אובדן של מעל 27,000 שנות חיי אדם, וכן מקרי תחלואה בסרטן ואישפוז שגורמים יחד לעלות כלכלית של 22 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="health2014"/>

שורה 20: שורה 20:

[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ומתחבורה כאחד. באזור קיים זיהום חריג של [[חומרים אורגניים נדיפים]] כמו כן נפלטות באזור כמויות משמעותיות של [[מתכות כבדות]] ממפעלים. באפריל 2015 פרצה שערורייה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת ב[[סרטן בישראל|סרטן בחיפה]]. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.<ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

−

[[זיהום אוויר בגוש דן|בתל אביב וגוש דן]] קיים בעיקר [[זיהום אוויר מתחבורה]]. ב[[באר שבע]] נגרם זיהום בגלל המפעלים ב[[רמת חובב]] וכן עקב תחבורה עירונית ואבק מהמדבר. ירושלים נחשבה בעבר לעיר עם זיהום אויר נמוך יחסית לערים אחרות, אבל נכון לשנת 2018 יש בה זיהום אוויר חלקיקי מהגרועים בישראל בהקשר של זיהום חלקיקי עדין. {{הערה|שם=מעריב2018}} [[זיהום אוויר באזור אשדוד|באשדוד]] יש מספר מפעלים מזהמים הפולטים לאוויר חומרים מסוכנים.

+

[[זיהום אוויר בגוש דן|בתל אביב וגוש דן]] קיים בעיקר [[זיהום אוויר מתחבורה]]. ב[[באר שבע]] נגרם זיהום בגלל המפעלים ב[[רמת חובב]] וכן עקב תחבורה עירונית ואבק מהמדבר. ירושלים נחשבה בעבר לעיר עם זיהום אויר נמוך יחסית לערים אחרות, אבל נכון לשנת 2018 יש בה זיהום אוויר חלקיקי מהגרועים בישראל בהקשר של זיהום חלקיקי עדין. {{הערה|שם=מעריב2018}} [[זיהום אוויר באזור אשדוד|באשדוד]] יש מספר מפעלים מזהמים הפולטים לאוויר חומרים מסוכנים.

[[זיהום האסבסט בנהריה]] תורם לתחלואה גבוהה פי 10 ב[[סרטן הריאה]] ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום ל[[עכו]] חשופים לזיהום של [[דיאוקסין]] מצד [[חוד מתכות]]. תושבי [[ערד]] עלולים להיחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של [[רותם אמפרט]] שבבעלות [[החברה לישראל]] להקים ליד העיר מכרה פוספטים פתוח ב[[שדה בריר]].

שורה 30: שורה 30:

=== זיהום אוויר מתחבורה בישראל ===

−

לפי הערכת מומחים בישראל [[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום האוויר שמקורו בתחבורה]] הוא מקור הזיהום המסוכן ביותר בישראל.<ref name="haaretz2015"/> זיהום זה משמעותי בשל היותו בתוך הישובים בישראל להבדיל ממקורות זיהום אחרים, שלמעט מפרץ חיפה, נמצאים בדרך כלל מחוץ לישובים. רוב זיהום התחבורה בישראל נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים, משאיות, ואופנועים והוא מוחרף על ידי [[פקקי תנועה]]. לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 בישראל זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. {{הערה|שם=danziger|ישראל דנציגר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775648,00.html 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?], ynet, 08.03.2016}}

+

לפי הערכת מומחים בישראל [[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום האוויר שמקורו בתחבורה]] הוא מקור הזיהום המסוכן ביותר בישראל.<ref name="haaretz2015"/> זיהום זה משמעותי בשל היותו בתוך הישובים בישראל להבדיל ממקורות זיהום אחרים, שלמעט מפרץ חיפה, נמצאים בדרך כלל מחוץ לישובים. רוב זיהום התחבורה בישראל נובע מזיהום אוויר מרכבים פרטיים, אוטובוסים, משאיות, ואופנועים והוא מוחרף על ידי [[פקקי תנועה]]. לפי ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 בישראל זיהום אוויר מתחבורה גורם למוות בטרם עת של 1,250 אנשים בשנה. {{הערה|שם=danziger|ישראל דנציגר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4775648,00.html 1,250 נהרגים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי: איך ניתן למנוע?], ynet, 08.03.2016}}

−

נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה שנתית של [[חנקן דו-חמצני]] הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. בכל נקודות הדיגום נמצאו ריכוזים גבוהים של [[חומרים אורגנים נדיפים]] עבור בנזו-א-פירן ו[[פורמאלדהיד]] שהם תוצר של שריפת דלקים בתעשיה ובתחבורה. {{הערה|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015}}

+

נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה שנתית של [[חנקן דו-חמצני]] הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. בכל נקודות הדיגום נמצאו ריכוזים גבוהים של [[חומרים אורגנים נדיפים]] עבור בנזו-א-פירן ו[[פורמאלדהיד]] שהם תוצר של שריפת דלקים בתעשיה ובתחבורה. {{הערה|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה, 02/09/2015}}

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עלייה ניכרת בכמות [[פקק תנועה|פקקי התנועה]], [[תחבורה בישראל|כמות כלי הרכב]] והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 הייתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים,.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> זאת ככל הנראה עקב שיפורים משמעותיים במנועים ובאיכות הדלקים. טענה זו נתמכת גם על ידי נתונים של המשרד להגנת הסביבה על ירידה בריכוזים של [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] לעומת זאת, טענת הלמ"ס שמבוססת ככל הנראה על דיווחי יצרנים על נתוני מנוע, עומדת בניגוד לטענה של המשרד להגנת הסביבה לפיה לא רואים ירידה בריכוז המזהמים של [[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] (אף כי למזהמים אלה יש מקורות אחרים כמו אבק שמגיע מהמדבר, מזהמים שנודדים מאזור טורקיה ואירופה ומזהמים שנוצרים עקב חשיפה תחמוצות גופרית לשמש). טענה זו עומדת גם מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה כלשהי, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של [[פחמן חד חמצני]] בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_09.pdf] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st27_09.pdf]

שורה 40: שורה 40:

[[תחבורה ציבורית בישראל|בישראל יש 13 אלף אוטובוסים]] שפועלים על [[דיזל]] שהוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]]. נכון לשנת 2015, 6 מתוכם היברידיים ולא קיימים בה אוטובוסים הפועלים על חשמל או גז טבעי. תוכנית ממשלתית לשדרוג האוטובוסים לדגמים פחות מזהמים שהוכנה בשנת 2011 בוטלה בשנת 2013 בלחץ משרד האוצר. <ref name="walla2015"/>

−

לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לחשיפה של [[תחמוצות חנקן]] בישראל הוא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום מכלי רכב ממונעים]]. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95 PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן. גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,{{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016}} אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.

+

לפי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2016 המקור העיקרי לחשיפה של [[תחמוצות חנקן]] בישראל הוא [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום מכלי רכב ממונעים]]. לדוגמה בתל אביב בזמן יום כיפור חלה ירידה של כ-90% מכמות הפליטות - מרמה של 95 PPM לרמה של 7 PPM בזמן החג. בירושלים נמדדו בחג ערכי חלקיקים שנעו בין 7 ל-17- לעומת ריכוזים של עד 178 חלקיקים שנמדדו במרכז העיר יום לפני כן. בראשון לציון נרשמו ביום כיפור 13 יחידות בלבד - לעומת 133 שנמדדו יום לפני כן. גם במרכז העיר חיפה ירדו רמות הזיהום מ-172 יחידות ל-14 במהלך החג,{{הערה|אבי בר-אלי, [http://www.themarker.com/dynamo/1.3101830 הנתון המפתיע של יום כיפור: כמה מזהמות המכוניות], דה מרקר, 25.10.2016}} אם כי דבר זה מורכב גם מירידה בכמות הזיהום התעשייתי שיש בעיר. קשה למדוד ירידה דומה בזיהום חלקיקי היות וחלקיקים ממשיכים להסתובב באוויר כ-10 ימים לאחר הפליטה שלהם.

לא רק כמות הזיהום משנה אלא גם הקרבה בין מקורות הזיהום לבין בני אדם, וכן ריכוז הזיהום על פני היממה. כך זיהום עירוני עלול להיות חמור יותר לעומת זיהום שנפלט מארובות תחנות כוח הפחמיות שנמצאות רחוק ממקום יישוב. יש גם חשיבות לזיהום סינרגטי (בעיקר בין אוזון לבין חומר חלקיקי עדין), שכן סוג מזהם אחד יכול להחריף את ההשפעה הבריאותי של סוגי מזהמים אחרים. נכון ל-2015, נתוני הלמ"ס בנושא זיהום אוויר, אינם מעודכנים מזה 6 שנים וכן ולא כוללים גם מזהמי אוויר חשובים כגון [[מתכות כבדות]] או [[אוזון בגובה הקרקע]]- מזהם שניוני שנגרם עקב פליטת תחמוצות חנקן וכן עקב חומרים אורגניים נדיפים.

שורה 63: שורה 63:

* [[תחנות כוח]] בעלות הספק מעל 50 מגה-וואט.

* התעשיות הפטרוכימיות - [[בתי זיקוק לנפט]] כמו גם מפעלים המייצרים ומשתמשים בתוצרי [[נפט]] שונים.

−

* מפעלים לייצור [[חומרי גלם]] אנ-אורגניים: לדוגמה [[מפעלי ים המלח]], [[כרמל אולפינים]], [[חיפה כימיקלים]], [[רותם אמפרט]], [[פריקלאס]].

+

* מפעלים לייצור [[חומרי גלם]] אנ-אורגניים: לדוגמה [[מפעלי ים המלח]], [[כרמל אולפינים]], [[חיפה כימיקלים]], [[רותם אמפרט]], [[פריקלאס]].

* מפעלי [[מלט]]: [[נשר מלט]]

* התעשייה האלקטרוכימית: לדוגמה [[תעשיות פולימרים ישראל]], [[מפעלי המגנזיום]]

שורה 99: שורה 99:

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|''' 1,3 - Butadiene'''

|-

−

| תעשייה || 18,313 || 16,535 || 7,477 || 1,588 || 1,173 || 5,499 || 10 || -

+

| תעשייה || 18,313 || 16,535 || 7,477 || 1,588 || 1,173 || 5,499 || 10 || -

|-

−

| ייצור חשמל || 74,774 || 70,321 || 2,758 || 1,509 || 781 || 50 || 0.5 || -

+

| ייצור חשמל || 74,774 || 70,321 || 2,758 || 1,509 || 781 || 50 || 0.5 || -

|-

−

| תחבורה || 23,385 || 301 || 49,591 || 1,882 || 1,129 || 3,582 || 196 || 93

+

| תחבורה || 23,385 || 301 || 49,591 || 1,882 || 1,129 || 3,582 || 196 || 93

|-

−

| שריפת פסולת צמחית || 357 || 8 || 12,606 || 2,000 || 1,886 || 380 || 39 || 39

+

| שריפת פסולת צמחית || 357 || 8 || 12,606 || 2,000 || 1,886 || 380 || 39 || 39

|-

−

| מחצבות || 2,117 || - || 834 || 660 || 56 || 81 || 0.2 || -

+

| מחצבות || 2,117 || - || 834 || 660 || 56 || 81 || 0.2 || -

|-

−

| שימוש ביתי || - || - || - || - || - || 20,472 || - || -

+

| שימוש ביתי || - || - || - || - || - || 20,472 || - || -

|-

−

| תחנות תדלוק || - || - || - || - || - || 7,003 || 70 || -

+

| תחנות תדלוק || - || - || - || - || - || 7,003 || 70 || -

|-

−

| חוות מכלי דלק || - || - || - || - || - || 1,282 || 3 || -

+

| חוות מכלי דלק || - || - || - || - || - || 1,282 || 3 || -

|-

−

| יערות קרן קיימת לישראל || - || - || - || - || - || 876 || - || -

+

| יערות קרן קיימת לישראל || - || - || - || - || - || 876 || - || -

|-

−

| מט"שים || - || - || 72 || - || - || 227 || - || -

+

| מט"שים || - || - || 72 || - || - || 227 || - || -

|-

−

| מטמנות || 102 |||| 163 || 131 || - || 170 || 0.5 || -

+

| מטמנות || 102 |||| 163 || 131 || - || 170 || 0.5 || -

|-

−

| סה"כ || 119,047 || 87,165 || 73,501 || 7,771 || 5,025 || 39,623 || 320 || 132

+

| סה"כ || 119,047 || 87,165 || 73,501 || 7,771 || 5,025 || 39,623 || 320 || 132

|-

|

שורה 152: שורה 152:

בשנת 2007 העריכו חוקרים מטעם [[משרד הבריאות]] כי בישראל חולים מידי שנה 1,250 איש במחלות [[סרטן]] בשל [[זיהום סביבתי]]. נרשמה תחלואת יתר ב-3 מוקדים עיקריים והם חיפה, תל-אביב וגוש דן, ובאר שבע, ונשללו סיבות קלאסיות כמו עישון, גיל או מוצע אתני. 3 המוקדים סובלים מזיהום אוויר חריף - בחיפה ובבאר שבע בגלל מפעלים ובחיפה ובתל אביב בגלל תחבורה. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/910539.html]

−

בשנת 2008, קבע ארגון הבריאות העולמי (על סמך נתונים משנת 2002) כי בישראל מתים בכל שנה 1,500 בני אדם מזיהום אוויר. <ref name="WHO2008">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref>

+

בשנת 2008, קבע ארגון הבריאות העולמי (על סמך נתונים משנת 2002) כי בישראל מתים בכל שנה 1,500 בני אדם מזיהום אוויר. <ref name="WHO2008">[http://www.who.int/entity/quantifying_ehimpacts/countryprofilesebd.xls Estimated deaths & DALYs attributable to selected environmental risk factors, by WHO Member State, 2002]</ref>

במרץ 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] חמורות ממה שחשבו עד כה, וכי הוא גורם לכמות גבוהה יותר של מקרי מוות ממה שחשבו בעבר. זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) תורם למוות של כ-3.7 מיליון אנשים בשנה ברחבי העולם. מתוך מקרים אלה, רק 6% מתים עקב סרטן ריאות, ו-80% מתים עקב [[שבץ מוחי]] ו[[מחלת לב כלילית]] תחלואה ומוות נוספים נגרמים עקב מחלות נשימה כרוניות וזיהומיות. כמו כן מספר מקרי המוות המיוחסים לזיהום אוויר קפץ פי 3 ויותר ביחס להערכות מהעבר, זאת בעקבות מחקרים שמצאו קשר חזק יותר ובעקבות הגברת החשיפה לזיהום אוויר סביבתי במדינות מתועשות <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>

שורה 167: שורה 167:

מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 השווה שיעורי זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי PM10]], ב-1,600 ערים ב-91 מדינות. לפי המחקר בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. <ref name="itay_guy">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מהמזוהמות בעולם; אשקלון ומודיעין בראש] ד"ר איתי גל, ynet 07.05.2014 </ref>

−

מחקר נוסף של ארגון הבריאות העולמי פורסם בשנת 2016 השווה את הזיהום ביחס לחלקיקי PM10. במקומות הראשונים עם זיהום האוויר הגרוע בעולם עמדו ניגריה, פקיסטן ואיראן שבכולם יש ריכוזי חלקיקים של מעל 500 PPM, ואילו ישראל ממוקמת במקום ה-40, עקב כך שרמות הזיהום בה גבוהות במידה ניכרת יחסית למדינות מערביות אחרות. העיר המזוהמת ביותר בישראל על פי הדו"ח היא פתח תקווה, אחריה אילת, בני ברק, ערד, שדרות, כפר מסריק, גבעתיים, פרדס חנה, שדה יואב, ת"א, אשדוד, כרמי יוסף, חדרה, באר שבע, ניר ישראל, רמת גן, ירושלים, עפולה, אום אל פאחם, קרית מלאכי, ניר גלים, חולון, יבנה ורחובות. חיפה, נשר וקרית ביאליק ממוקמות במקום ה-36 ואילך מבין תחנות הניטור בערי ישראל, הרבה אחרי אזור מרכז הארץ. היבטים אלה נגרמים ככל הנראה מכך שמקורות חשובים לזיהום חלקיקי בגודל 10 מיקרון הם אבק מדברי וזיהום מתחבורה ופחות זיהום תעשייתי. {{הערה|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4859899,00.html זיהום אוויר: ישראל במקום 40 בעולם, פ"ת הכי מזוהמת] Ynet, 26.09.2016}}

+

מחקר נוסף של ארגון הבריאות העולמי פורסם בשנת 2016 השווה את הזיהום ביחס לחלקיקי PM10. במקומות הראשונים עם זיהום האוויר הגרוע בעולם עמדו ניגריה, פקיסטן ואיראן שבכולם יש ריכוזי חלקיקים של מעל 500 PPM, ואילו ישראל ממוקמת במקום ה-40, עקב כך שרמות הזיהום בה גבוהות במידה ניכרת יחסית למדינות מערביות אחרות. העיר המזוהמת ביותר בישראל על פי הדו"ח היא פתח תקווה, אחריה אילת, בני ברק, ערד, שדרות, כפר מסריק, גבעתיים, פרדס חנה, שדה יואב, ת"א, אשדוד, כרמי יוסף, חדרה, באר שבע, ניר ישראל, רמת גן, ירושלים, עפולה, אום אל פאחם, קרית מלאכי, ניר גלים, חולון, יבנה ורחובות. חיפה, נשר וקרית ביאליק ממוקמות במקום ה-36 ואילך מבין תחנות הניטור בערי ישראל, הרבה אחרי אזור מרכז הארץ. היבטים אלה נגרמים ככל הנראה מכך שמקורות חשובים לזיהום חלקיקי בגודל 10 מיקרון הם אבק מדברי וזיהום מתחבורה ופחות זיהום תעשייתי. {{הערה|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4859899,00.html זיהום אוויר: ישראל במקום 40 בעולם, פ"ת הכי מזוהמת] Ynet, 26.09.2016}}

== השפעות כלכליות של זיהום האוויר ==

שורה 176: שורה 176:

במרץ 2014 יצא ארגון הבריאות העולמי בפרסום חדש ששינה את הערכות הקודמות בעולם לגבי התרומה של זיהום אוויר לסיבות תחלואה שונות, והעריך כי חלק ניכר מהתמותה עקב זיהום אוויר קשורים למוות עקב [[שבץ מוחי]] ו[[מחלת לב כלילית]] וכי סרטן ריאה היווה רק 6% מסך מקרי המוות המשוייכים לזיהום אוויר סביבתי. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref> כמות מקרי המוות בעולם עקב זיהום אוויר חיצוני (שאינו ביתי) קפצה מ-1 מיליון אנשים בשנה לכ-3.7 מיליון אנשים בשנה מתוכם 450 אלף איש שמתו במדינות עשירות ומתועשות כמו אירופה, ארה"ב וכו'. מחקר שערך ארגון הבריאות העולמי באפריל 2015 טוען כי הנזק הכלכלי השנתי מזיהום האוויר בישראל בשנת 2010 עמד על 3.3% מהתוצר, או 7.1 מיליארד דולר, כלומר 27 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="maariv_0415"/><ref name="haaretz2015"/> לפי ארגון ה-[[OECD]] המבוסס על נתונים מ-2015, עלות זיהום האוויר למשק ישראל עומדת על 7.7 מיליארד דולר, ומחצית מהעלות הזו נובעת מזיהום האוויר שיוצר הרכב הפרטי.[https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.3933597]

−

בשנת 2016 העריך [[הבנק העולמי]] כי זיהום אוויר גורם [[השפעה חיצונית|נזק כלכלי]] אדיר לכלכלת העולם של 5 טריליון דולר בשנה. <ref name="worldbank216">[http://documents.worldbank.org/curated/en/781521473177013155/pdf/108141-REVISED-Cost-of-PollutionWebCORRECTEDfile.pdf The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action], [[הבנק העולמי]], The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016</ref>{{הערה|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.3063296 הבנק העולמי: נזקי זיהום אוויר לכלכלה הגלובלית - חמישה טריליון דולר בשנה] דה מארקר, 08.09.2016}} הנזק הכולל לכלכלת העולם הוא סכום גדול מהתוצר של כלכלת יפן או כמחצית מהתוצר הכלכלי של סין. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_(nominal)], אך עיקר הנזק נעשה במדינות מתפתחות ולא במדינות עשירות. הנזק מזיהום אוויר לישראל מוערך בדו"ח נכון לשנת 2013 בתמותה של כ-2,200 תושבים בשנה (כ-5% מסך [[גורמי מוות בישראל|התמותה השנתית בישראל]]), ונזק כלכלי שנתי של 7.4 מיליארד דולר ,<ref name="worldbank216">[http://documents.worldbank.org/curated/en/781521473177013155/pdf/108141-REVISED-Cost-of-PollutionWebCORRECTEDfile.pdf The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action], [[הבנק העולמי]], The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016</ref> או 28 מיליארד ש"ח.

+

בשנת 2016 העריך [[הבנק העולמי]] כי זיהום אוויר גורם [[השפעה חיצונית|נזק כלכלי]] אדיר לכלכלת העולם של 5 טריליון דולר בשנה. <ref name="worldbank216">[http://documents.worldbank.org/curated/en/781521473177013155/pdf/108141-REVISED-Cost-of-PollutionWebCORRECTEDfile.pdf The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action], [[הבנק העולמי]], The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016</ref>{{הערה|[http://www.themarker.com/wallstreet/1.3063296 הבנק העולמי: נזקי זיהום אוויר לכלכלה הגלובלית - חמישה טריליון דולר בשנה] דה מארקר, 08.09.2016}} הנזק הכולל לכלכלת העולם הוא סכום גדול מהתוצר של כלכלת יפן או כמחצית מהתוצר הכלכלי של סין. [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_(nominal)], אך עיקר הנזק נעשה במדינות מתפתחות ולא במדינות עשירות. הנזק מזיהום אוויר לישראל מוערך בדו"ח נכון לשנת 2013 בתמותה של כ-2,200 תושבים בשנה (כ-5% מסך [[גורמי מוות בישראל|התמותה השנתית בישראל]]), ונזק כלכלי שנתי של 7.4 מיליארד דולר ,<ref name="worldbank216">[http://documents.worldbank.org/curated/en/781521473177013155/pdf/108141-REVISED-Cost-of-PollutionWebCORRECTEDfile.pdf The Cost of Air Pollution - Strengthening the Economic Case for Action], [[הבנק העולמי]], The World Bank and Institute for Health Metrics and Evaluation, University of Washington, Seattle, 2016</ref> או 28 מיליארד ש"ח.

===הערכות עלות של זיהום אוויר לפי סוג מזהם===

שורה 184: שורה 184:

העלות של כל טונה זיהום עולה עם השנים, ככל הנראה בגלל מחקרים חדשים שמגלים השפעות בריאותיות חזקות יותר של זיהום.<ref name="sviva2014">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Pages/AirExternalCost.aspx עלויות חיצוניות של זיהום אוויר] עמוד מרכזי של [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>

−

+

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סוג המזהם'''

שורה 239: שורה 239:

על פי הערכה של [[הוועדה למיסוי ירוק]], שהתבססה על מחקרים של חברת פארטו ומיכאל שראל, ועל נתוני הנסועה של שנת 2004, עלות [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מתחבורה יבשתית]], הגיעה ל-2.08 אחוזים מהתמ"ג.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref> שהם כ-22 מיליארד ש"ח בשנה בנתוני 2013. באופן כללי הוועדה העריכה את אחוזי ההשפעה החיצוני של מכוניות בצורה נמוכה יותר לאירופה (6% מהתוצר לעומת 8%-10% באירופה) מאז היו שינויים אחדים - מחד שינויים טכנולוגיים הורידו את כמות הפליטות של רכבים, מאידך כמות הרכבים עלתה ואיתה גם כמות הפקקים. מסמך של האוצר משנת 2007 העריך כי עקב שינויים אלה זיהום האוויר מרכבים ירד לכ-1.2% מהתוצר שהם 7.5 מיליארד ש"ח בלבד [http://ozar.mof.gov.il/hachnasot/doch07/docs/perek20.pdf]

−

הטבלה להלן מסכמת את הערכת עלות זיהום האוויר מתחבורה של 4 סוגי מזהמים. כמויות הזיהום בטונות לשנה נקבעו על סמך מידע של הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> עלות הזיהום לטונה מובאת לפי לוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2014.<ref name="sviva2014"/> נתוני הלמ"ס אינם ברורים לגמרי - לדוגמה לא ברור האם אבק מרחף הוא חומר חלקיקי מסוג PM10 או PM 2.5 שהוא סוג חומר מסוכן יותר. לצורך החישוב הונח שכל חומר החלקיקי הוא PM10.

+

הטבלה להלן מסכמת את הערכת עלות זיהום האוויר מתחבורה של 4 סוגי מזהמים. כמויות הזיהום בטונות לשנה נקבעו על סמך מידע של הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> עלות הזיהום לטונה מובאת לפי לוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2014.<ref name="sviva2014"/> נתוני הלמ"ס אינם ברורים לגמרי - לדוגמה לא ברור האם אבק מרחף הוא חומר חלקיקי מסוג PM10 או PM 2.5 שהוא סוג חומר מסוכן יותר. לצורך החישוב הונח שכל חומר החלקיקי הוא PM10.

{| {{table}}

שורה 270: שורה 270:

חלק מהפקידים במשרד הבריאות התייחסו לנושא וחלקם התעלמו ממנו. המשרד כגוף לא התייחס לנושא והוא נותר להתייחסות של המשרד להגנת הסביבה. רופאים רבים כולל כאלה שעבדו בוועדות ייעוץ הנוגעות לזיהום סביבתי והשפעתו על הבריאות קיבלו במקביל כסף ממפעלים מזהמים והיו מצויים בניגוד אינטרסים. {{הערה|שם=globs2006|1=איתי רום, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000089911 נלחמים, לפעמים], גלובס, 10.5.2006}}

−

באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]] בגלל הקשר בינו לבין [[סרטן ריאות]]. בנוסף הודיעה הסוכנות כי יש קשר בין זיהום אוויר חיצוני לבין [[סרטן שלפוחית השתן]]<ref>[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013 </ref> בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. {{הערה|ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן], ynet, 28.09.14}}

+

באוקטובר 2013 הודיעה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|זיהום אוויר מחוץ לבית]] הוא [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]] בגלל הקשר בינו לבין [[סרטן ריאות]]. בנוסף הודיעה הסוכנות כי יש קשר בין זיהום אוויר חיצוני לבין [[סרטן שלפוחית השתן]]<ref>[https://www.iarc.fr/en/media-centre/iarcnews/pdf/pr221_E.pdf IARC: Outdoor air pollution a leading environmental cause of cancer deaths], IARC PRESS RELEASE N° 221, 17 October 2013 </ref> בעקבות הודעה זו הכירו גם במשרד הבריאות ובאגודה למלחמה בסרטן בזיהום אוויר כגורם מסרטן, בספטמבר 2014. {{הערה|ירון קלנר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4575565,00.html עכשיו זה רשמי: מש' הבריאות קבע - זיהום אוויר מסרטן], ynet, 28.09.14}}

===ערכי ייחוס, חקיקה ותקנים===

שורה 423: שורה 423:

* ד"ר [[ג'ימי קריקון]], אלה נווה, [http://www.slideshare.net/eliyahoo/ella-jimmy-iseeqs-pm-heart תחלואה ותמותה בישראל: מה הקשר לזיהום אוויר?] 26.06.2006

* [http://www.phc.org.il/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8/ סקירת מחקרים: זיהום אוויר ותחלואה בישראל] אתר "[[הקואליציה לבריאות הציבור]]", 23.2.2012.

−

* ד"ר [[ג'ימי קריקון]], אלה נווה, [http://www.phc.org.il/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95/ זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל] דו"ח "לראות את הנולד", הקואליציה לבריאות הציבור, 11.10.2009

+

* ד"ר [[ג'ימי קריקון]], אלה נווה, [http://www.phc.org.il/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A2%D7%9C-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95/ זיהום אוויר ותחלואת ילדים בישראל] דו"ח "לראות את הנולד", הקואליציה לבריאות הציבור, 11.10.2009

* אלה נווה, [http://www.phc.org.il/4873 דו"ח: מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים?], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], 29.2.2012

−

* ד"ר [[ג'ימי קריקון]], [http://www.p-h-coalition.org.il/userfiles/file/pdf/Vienna%20hebrew.pdf הבדלי תחלואה ותמותה בישראל והקשר בינן לזיהום אוויר על ידי חלקיקים], [[הקואליציה לבריאות הציבור]]. {{pdf}}

+

* ד"ר [[ג'ימי קריקון]], [http://www.p-h-coalition.org.il/userfiles/file/pdf/Vienna%20hebrew.pdf הבדלי תחלואה ותמותה בישראל והקשר בינן לזיהום אוויר על ידי חלקיקים], [[הקואליציה לבריאות הציבור]]. {{pdf}}

* גרסל נועם, וסרנת ג'רמי [http://www.snunit.k12.il/eco/art68.html זיהום אוויר אפשר למות מזה] באתר סנונית

* [http://www.snunit.k12.il/eco/tak16.html זיהום אוויר ובריאות- סקר בריאות תושבים בחבל יבנה ובחוף אשקלון] הירשברג יוסף, הביוספרה, כ"א, 1992

Neriah

מפעילי מערכת

2,690

עריכות

שינויים

זיהום אוויר בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־21:59, 30 במרץ 2021

תפריט ניווט

חיפוש