שינויים

'''זיהום אוויר בישראל''' הוא [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] במדינת ישראל. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] בכל שנה זיהום אוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בישראל, וכן ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> וזאת עקב [[השפעות בריאות של זיהום אויר|נזקים בריאותיים של זיהום אוויר]] הכוללים תרומה למחלות כמו [[סרטן]], [[מחלות לב]], [[שבץ]] ועוד.

'''זיהום אוויר בישראל''' הוא [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] במדינת ישראל. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] בכל שנה זיהום אוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בישראל, וכן ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> וזאת עקב [[השפעות בריאות של זיהום אויר|נזקים בריאותיים של זיהום אוויר]] הכוללים תרומה למחלות כמו [[סרטן]], [[מחלות לב]], [[שבץ]] ועוד.

ל[[זיהום|זיהום האוויר]] יש מקורות מעשי-ידי אדם, החשובים ביניהם הם [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]]. בנוסף אליהם יש מקורות זיהום אוויר טבעיים (כמו סופות אבק) וכן [[נדידת זיהום]] שמביאה זיהום נוסף מכיוון אירופה או מהמדבר. מקורות נוספים לזיהום הם [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באיזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]] וכן בירושלים. הזיהום הוא בעיה גם באזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. הזיהום משפיע יותר על תושבים בקרבת מקורות זיהום כמו לדוגמה אנשים שחיים בקרבת כבישים ראשיים או אנשים שנמצאים יותר זמן בנסיעות בכבישים פקוקים.   

ל[[זיהום|זיהום האוויר]] יש מקורות מעשי-ידי אדם, החשובים ביניהם הם [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]]. בנוסף אליהם יש מקורות זיהום אוויר טבעיים (כמו סופות אבק) וכן [[נדידת זיהום]] שמביאה זיהום נוסף מכיוון אירופה או מהמדבר. מקורות נוספים לזיהום הם [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]] וכן בירושלים. הזיהום הוא בעיה גם באזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. הזיהום משפיע יותר על תושבים בקרבת מקורות זיהום כמו לדוגמה אנשים שחיים בקרבת כבישים ראשיים או אנשים שנמצאים יותר זמן בנסיעות בכבישים פקוקים.   

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, רמות [[חומר חלקיקי|החלקיקים הנשימים]] בגודל 2.5 מיקרון בישראל חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ. בירושלים נמדדה חריגה של 285% מהתקן, בתל אביב 204% ובחיפה 198%. חריגות דומות קיימות גם בערים אחרות בישראל. הזיהום החלקיקי אחרי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם{{הערה|שם=מעריב2018|יובל בגנו, [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-636952 ארגון הבריאות העולמי: זיהום האוויר בישראל חורג במאות אחוזים מההמלצות], מעריב, 06/05/2018}}

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, רמות [[חומר חלקיקי|החלקיקים הנשימים]] בגודל 2.5 מיקרון בישראל חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ. בירושלים נמדדה חריגה של 285% מהתקן, בתל אביב 204% ובחיפה 198%. חריגות דומות קיימות גם בערים אחרות בישראל. הזיהום החלקיקי אחרי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם{{הערה|שם=מעריב2018|יובל בגנו, [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-636952 ארגון הבריאות העולמי: זיהום האוויר בישראל חורג במאות אחוזים מההמלצות], מעריב, 06/05/2018}}

{{זיהום אוויר}}

{{זיהום אוויר}}

== זיהום לפי אזורים ==

== זיהום לפי אזורים ==

[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ומתחבורה כאחד. באיזור קיים זיהום חריג של [[חומרים אורגניים נדיפים]] כמו כן נפלטות באיזור כמויות משמעותיות של [[מתכות כבדות]] ממפעלים. באפריל 2015 פרצה שערורייה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת ב[[סרטן בישראל|סרטן בחיפה]]. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאיזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.<ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.  

[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|בחיפה וסביבתה קיים זיהום אוויר]] ממפעלים ומתחבורה כאחד. באזור קיים זיהום חריג של [[חומרים אורגניים נדיפים]] כמו כן נפלטות באזור כמויות משמעותיות של [[מתכות כבדות]] ממפעלים. באפריל 2015 פרצה שערורייה תקשורתית וציבורית בעקבות פרסומים על נתונים על תחלואה עודפת ב[[סרטן בישראל|סרטן בחיפה]]. בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. בעקבות הדבר החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה.<ref name="gov529">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DecisionStockpileGovernment/Pages/2015/Decision529.aspx תכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה] החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015</ref> במקביל קיים מאבק ציבורי למניעת הרחבת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.  

[[זיהום אוויר בגוש דן|בתל אביב וגוש דן]] קיים בעיקר [[זיהום אוויר מתחבורה]]. ב[[באר שבע]] נגרם זיהום בגלל המפעלים ב[[רמת חובב]] וכן עקב תחבורה עירונית ואבק מהמדבר. ירושלים נחשבה בעבר לעיר עם זיהום אויר נמוך יחסית לערים אחרות, אבל נכון לשנת 2018 יש בה זיהום אוויר חלקיקי מהגרועים בישראל בהקשר של זיהום חלקיקי עדין. {{הערה|שם=מעריב2018}}  [[זיהום אוויר באזור אשדוד|באשדוד]] יש מספר מפעלים מזהמים הפולטים לאוויר חומרים מסוכנים.

[[זיהום אוויר בגוש דן|בתל אביב וגוש דן]] קיים בעיקר [[זיהום אוויר מתחבורה]]. ב[[באר שבע]] נגרם זיהום בגלל המפעלים ב[[רמת חובב]] וכן עקב תחבורה עירונית ואבק מהמדבר. ירושלים נחשבה בעבר לעיר עם זיהום אויר נמוך יחסית לערים אחרות, אבל נכון לשנת 2018 יש בה זיהום אוויר חלקיקי מהגרועים בישראל בהקשר של זיהום חלקיקי עדין. {{הערה|שם=מעריב2018}}  [[זיהום אוויר באזור אשדוד|באשדוד]] יש מספר מפעלים מזהמים הפולטים לאוויר חומרים מסוכנים.

נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה שנתית של [[חנקן דו-חמצני]] הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. בכל נקודות הדיגום נמצאו ריכוזים גבוהים של [[חומרים אורגנים נדיפים]] עבור בנזו-א-פירן ו[[פורמאלדהיד]] שהם תוצר של שריפת דלקים  בתעשיה ובתחבורה. {{הערה|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx  דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה,  02/09/2015}}

נכון לשנת 2014 נמדדה חריגה שנתית של [[חנקן דו-חמצני]] הנפלט מכלי רכב סמוך לכל הצירים במרכזי הערים הגדולות. חריגות קיצוניות נמצאו בשכונת שמואל הנביא בירושלים ובמרכז העיר, בתחנות תחבורתיות במטרופולינים הגדולים בחיפה, ירושלים ובגוש דן. בכל נקודות הדיגום נמצאו ריכוזים גבוהים של [[חומרים אורגנים נדיפים]] עבור בנזו-א-פירן ו[[פורמאלדהיד]] שהם תוצר של שריפת דלקים  בתעשיה ובתחבורה. {{הערה|[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/september2015/AirPollution-Transportation.aspx  דוח איכות אוויר לשנת 2014: התחבורה - הגורם המזהם ביותר במרכזי הערים בישראל], המשרד להגנת הסביבה,  02/09/2015}}

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עלייה ניכרת בכמות [[פקק תנועה|פקקי התנועה]], [[תחבורה בישראל|כמות כלי הרכב]] והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 הייתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים,.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> זאת ככל הנראה עקב שיפורים משמעותיים במנועים ובאיכות הדלקים. טענה זו נתמכת גם על ידי נתונים של המשרד להגנת הסביבה על ירידה בריכוזים של [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] לעומת זאת, טענת הלמ"ס שמבוססת ככל הנראה על דיווחי יצרנים על נתוני מנוע, עומדת בניגוד לטענה של המשרד להגנת הסביבה לפיה לא רואים ירידה בריכוז המזהמים של [[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] (אף כי למזהמים אלה יש מקורות אחרים כמו אבק שמגיע מהמדבר, מזהמים שנודדים מאיזור טורקיה ואירופה ומזהמים שנוצרים עקב חשיפה תחמוצות גופרית לשמש). טענה זו עומדת גם מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה כלשהי, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של [[פחמן חד חמצני]] בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_09.pdf] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st27_09.pdf]

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שיש עלייה ניכרת בכמות [[פקק תנועה|פקקי התנועה]], [[תחבורה בישראל|כמות כלי הרכב]] והנסועה בישראל, בשנים 2000-2009 הייתה ירידה משמעותית בכמות טונות זיהום האוויר שנפלטו לאוויר מכל סוגי החומרים,.<ref name="lamas2009">[http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים לפי סוג דלק וצרכן דלק סביבה] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> זאת ככל הנראה עקב שיפורים משמעותיים במנועים ובאיכות הדלקים. טענה זו נתמכת גם על ידי נתונים של המשרד להגנת הסביבה על ירידה בריכוזים של [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] לעומת זאת, טענת הלמ"ס שמבוססת ככל הנראה על דיווחי יצרנים על נתוני מנוע, עומדת בניגוד לטענה של המשרד להגנת הסביבה לפיה לא רואים ירידה בריכוז המזהמים של [[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] (אף כי למזהמים אלה יש מקורות אחרים כמו אבק שמגיע מהמדבר, מזהמים שנודדים מאזור טורקיה ואירופה ומזהמים שנוצרים עקב חשיפה תחמוצות גופרית לשמש). טענה זו עומדת גם מול מדידות אחרות שמפרסם הלמ"ס שנוגעות לריכוזי זיהום האוויר הנמדדות בתחנות ניטור האוויר. בחלק מהמדדים רואים ירידה כלשהי, בחלק לא רואים ירידה או שאין מגמה ברורה. לדוגמה הממוצע השנתי של [[פחמן חד חמצני]] בתחנת בית ספר אחד-העם, כיכר המושבות, פתח תקווה, עמד על 1,145 מיקרו-גרם לליטר, בשנת 2005,[http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_09.pdf] ונשאר על ערך זה גם בשנים 2008-2012[http://www.cbs.gov.il/shnaton64/st27_09.pdf]

להלן סך כמויות זיהום האוויר בטונות לשנה מתחבורה לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> סך הרכבים היבשתיים בישראל פלטו 48 אלף טונות [[תחמוצות חנקן]], 39 אלף טונות פחממנים ([[חומרים אורגניים נדיפים]]), 954 טונות אבק מרחף ([[חומר חלקיקי]]) ו-185 אלף טונות של [[פחמן חד חמצני]].  

להלן סך כמויות זיהום האוויר בטונות לשנה מתחבורה לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2009.<ref name="lamas2009"/> סך הרכבים היבשתיים בישראל פלטו 48 אלף טונות [[תחמוצות חנקן]], 39 אלף טונות פחממנים ([[חומרים אורגניים נדיפים]]), 954 טונות אבק מרחף ([[חומר חלקיקי]]) ו-185 אלף טונות של [[פחמן חד חמצני]].  

בעקבות הגילוי של [[גז טבעי בישראל]], מספר תחנות כוח גדולות שפעלו בעבר ב[[מזוט]] ו[[סולר]] עברו בשנים האחרונות ל[[גז טבעי]]. והפחיתו בצורה משמעותית את כמות הפליטות מהן. הדבר משמעותי במיוחד בתחנות שנמצאות בסמוך לריכוזי אוכלוסיה כמו תחנת הכוח רידינג בתל אביב ותחנת הכוח בחיפה. כמו כן השימוש בגז תרם לכך שתחנות כוח חדשות שנבנו התבססו על גז טבעי במקום על פחם. כיום קיימת תוכנית להקטנת הפליטות המזיקות מ[[תחנות כוח פחמית|התחנות הפחמיות]] על ידי התקנת מסננים יקרים בהן. <ref name="haaretz2015"/>

בעקבות הגילוי של [[גז טבעי בישראל]], מספר תחנות כוח גדולות שפעלו בעבר ב[[מזוט]] ו[[סולר]] עברו בשנים האחרונות ל[[גז טבעי]]. והפחיתו בצורה משמעותית את כמות הפליטות מהן. הדבר משמעותי במיוחד בתחנות שנמצאות בסמוך לריכוזי אוכלוסיה כמו תחנת הכוח רידינג בתל אביב ותחנת הכוח בחיפה. כמו כן השימוש בגז תרם לכך שתחנות כוח חדשות שנבנו התבססו על גז טבעי במקום על פחם. כיום קיימת תוכנית להקטנת הפליטות המזיקות מ[[תחנות כוח פחמית|התחנות הפחמיות]] על ידי התקנת מסננים יקרים בהן. <ref name="haaretz2015"/>

לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], לחברת החשמל מדצמבר 2015, השימוש ב[[פחם]] בתחנת הכוח הפחמית בחדרה גורר תמותה עודפת של 155 אנשים בשנה באיזור, והשימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית באשקלון גורר תמותה עודפת של 59 אנשים- סך של כ-214 מקרי מוות עודפים בכל שנה. הערכות אלה מתבססות על מחקרים שנעשו בעולם ולא על נתונים בארץ עקב מחסור במחקרים בנושא. [http://finance.walla.co.il/item/2935093]

לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], לחברת החשמל מדצמבר 2015, השימוש ב[[פחם]] בתחנת הכוח הפחמית בחדרה גורר תמותה עודפת של 155 אנשים בשנה באזור, והשימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית באשקלון גורר תמותה עודפת של 59 אנשים- סך של כ-214 מקרי מוות עודפים בכל שנה. הערכות אלה מתבססות על מחקרים שנעשו בעולם ולא על נתונים בארץ עקב מחסור במחקרים בנושא. [http://finance.walla.co.il/item/2935093]

=== זיהום האוויר ממפעלים ===

=== זיהום האוויר ממפעלים ===

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|תרומה של מספרי [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון מרכזיים]] ל[[גורמי תמותה בישראל|תמותה שנתית בישראל]]. חלק גדול מהתמותה המוקדמת מיוחס ל[[עישון בישראל|עישון]] ול[[תזונה לקויה]]. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי כ-2,500 בני אדם מתים כל שנה מזיהום אוויר. זהו [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] המרכזי שתלוי בסביבת הפרט ולא בהחלטות שלו עצמו - [[השפעה חיצונית]].]]

[[קובץ:תמותה בישראל מגורמי סיכון 2015.PNG|ממוזער|400px|תרומה של מספרי [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון מרכזיים]] ל[[גורמי תמותה בישראל|תמותה שנתית בישראל]]. חלק גדול מהתמותה המוקדמת מיוחס ל[[עישון בישראל|עישון]] ול[[תזונה לקויה]]. לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי כ-2,500 בני אדם מתים כל שנה מזיהום אוויר. זהו [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון הבריאותי]] המרכזי שתלוי בסביבת הפרט ולא בהחלטות שלו עצמו - [[השפעה חיצונית]].]]

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של זיהום אוויר}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות בריאותיות של זיהום אוויר}}

בישראל לא בוצעו מחקרים אפידמיולוגים ישירים על [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר]], אלא בוצעו הערכות לפי מחקרים דומים בחו"ל על סמך סוג המזהמים, כמותם וכמות החשיפה של האוכלוסייה ל[[זיהום]]. בשנת 2003 בוצע מחקר על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[הסוכנות האמריקנית לאיכות הסביבה]]. על פי הערכת המחקר באיזור תל אביב לבדו מתים מדי שנה כ-620 בני אדם מזיהום אוויר שמקורו בפעילות אנושית. אם מתחשבים גם בזיהום אוויר טבעי כמו אבק, עולה מספר המתים ל-1,100. אותו מחקר מעריך כי באיזור אשדוד, מתים כ-90 בני אדם מדי שנה מזיהום אוויר מעשה ידי אדם. כמו כן כמות האשפוזים הנובעת מזיהום אוויר מגיעה למאות מקרים בשנה, ועולה בהתמדה. [http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-2576394,00.html]

בישראל לא בוצעו מחקרים אפידמיולוגים ישירים על [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר]], אלא בוצעו הערכות לפי מחקרים דומים בחו"ל על סמך סוג המזהמים, כמותם וכמות החשיפה של האוכלוסייה ל[[זיהום]]. בשנת 2003 בוצע מחקר על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[הסוכנות האמריקנית לאיכות הסביבה]]. על פי הערכת המחקר באזור תל אביב לבדו מתים מדי שנה כ-620 בני אדם מזיהום אוויר שמקורו בפעילות אנושית. אם מתחשבים גם בזיהום אוויר טבעי כמו אבק, עולה מספר המתים ל-1,100. אותו מחקר מעריך כי באזור אשדוד, מתים כ-90 בני אדם מדי שנה מזיהום אוויר מעשה ידי אדם. כמו כן כמות האשפוזים הנובעת מזיהום אוויר מגיעה למאות מקרים בשנה, ועולה בהתמדה. [http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-2576394,00.html]

בשנת 2007 העריכו חוקרים מטעם [[משרד הבריאות]] כי בישראל חולים מידי שנה 1,250 איש במחלות [[סרטן]] בשל [[זיהום סביבתי]]. נרשמה תחלואת יתר ב-3 מוקדים עיקריים והם חיפה, תל-אביב וגוש דן, ובאר שבע, ונשללו סיבות קלאסיות כמו עישון, גיל או מוצע אתני. 3 המוקדים סובלים מזיהום אוויר חריף - בחיפה ובבאר שבע בגלל מפעלים ובחיפה ובתל אביב בגלל תחבורה. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/910539.html]  

בשנת 2007 העריכו חוקרים מטעם [[משרד הבריאות]] כי בישראל חולים מידי שנה 1,250 איש במחלות [[סרטן]] בשל [[זיהום סביבתי]]. נרשמה תחלואת יתר ב-3 מוקדים עיקריים והם חיפה, תל-אביב וגוש דן, ובאר שבע, ונשללו סיבות קלאסיות כמו עישון, גיל או מוצע אתני. 3 המוקדים סובלים מזיהום אוויר חריף - בחיפה ובבאר שבע בגלל מפעלים ובחיפה ובתל אביב בגלל תחבורה. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/910539.html]  

באפריל 2015 התפרסם מחקר של ארגון הבריאות העולמי, לפיו זיהום בישראל גורם למוות בטרם-עת של כ-2,500 אנשים בשנה. <ref name="haaretz2015"/> לשם השוואה עם מדינות דומות בגודל האוכלוסייה, בבלגיה, מספר מקרי המוות מזיהום האוויר נאמד ביותר מ–6,000 מקרי מוות. לעומת זאת ב[[נורווגיה]], מספר מקרי המוות נאמד ב-353 מקרים. פיזור האוכלוסייה שם מפחית את החשיפה למקורות זיהום משמעותיים. בשנת 2016 העריך מנכ"ל משרד הסביבה כי כ-1,250 ישראלים מתים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי. {{הערה|שם=danziger}}

באפריל 2015 התפרסם מחקר של ארגון הבריאות העולמי, לפיו זיהום בישראל גורם למוות בטרם-עת של כ-2,500 אנשים בשנה. <ref name="haaretz2015"/> לשם השוואה עם מדינות דומות בגודל האוכלוסייה, בבלגיה, מספר מקרי המוות מזיהום האוויר נאמד ביותר מ–6,000 מקרי מוות. לעומת זאת ב[[נורווגיה]], מספר מקרי המוות נאמד ב-353 מקרים. פיזור האוכלוסייה שם מפחית את החשיפה למקורות זיהום משמעותיים. בשנת 2016 העריך מנכ"ל משרד הסביבה כי כ-1,250 ישראלים מתים בשנה מזיהום אוויר תחבורתי. {{הערה|שם=danziger}}

בעשור האחרון ישנם מחקרים נוספים הקושרים בין זיהום לבין סוגי תחלואה שונים. לדוגמה יש כיום מחקרים על הקשר בין [[תחמוצות חנקן]] לבין סיבוכים בהריון, והחלשת המערכת החיסונית באיזור הריאות ובכך הגדלת הפגיעות למחלות זיהומיות כמו [[דלקת ריאות]]. מחקרים נוספים מוצאים קשר בין זיהום אוויר חלקיקי, זיהום אוויר ממתכות כבדות וזיהום אוויר מתחבורה לבין [[אוטיזם]].  

בעשור האחרון ישנם מחקרים נוספים הקושרים בין זיהום לבין סוגי תחלואה שונים. לדוגמה יש כיום מחקרים על הקשר בין [[תחמוצות חנקן]] לבין סיבוכים בהריון, והחלשת המערכת החיסונית באזור הריאות ובכך הגדלת הפגיעות למחלות זיהומיות כמו [[דלקת ריאות]]. מחקרים נוספים מוצאים קשר בין זיהום אוויר חלקיקי, זיהום אוויר ממתכות כבדות וזיהום אוויר מתחבורה לבין [[אוטיזם]].  

מחקרים נוספים בדקו את הנזקים של זיהום אוויר למבנים ולחקלאות. לרוב השפעות אלה אינן נספרות בתחשיבים כלכליים שמסתמכים על הערכות נזקי בריאות בלבד, וגם נזקים אלה מחושבים לרוב על פי הערכות מוקדמות יותר, ופחות מתחשבות בהשפעות בריאותיות שהשפעתן נחקרה בתקופה מאוחרת יותר.

מחקרים נוספים בדקו את הנזקים של זיהום אוויר למבנים ולחקלאות. לרוב השפעות אלה אינן נספרות בתחשיבים כלכליים שמסתמכים על הערכות נזקי בריאות בלבד, וגם נזקים אלה מחושבים לרוב על פי הערכות מוקדמות יותר, ופחות מתחשבות בהשפעות בריאותיות שהשפעתן נחקרה בתקופה מאוחרת יותר.

מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 השווה שיעורי זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי PM10]], ב-1,600 ערים ב-91 מדינות. לפי המחקר בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. <ref name="itay_guy">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מהמזוהמות בעולם; אשקלון ומודיעין בראש] ד"ר איתי גל, ynet 07.05.2014 </ref>

מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 השווה שיעורי זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי PM10]], ב-1,600 ערים ב-91 מדינות. לפי המחקר בישראל יש את רמת זיהום האוויר הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. <ref name="itay_guy">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מהמזוהמות בעולם; אשקלון ומודיעין בראש] ד"ר איתי גל, ynet 07.05.2014 </ref>

מחקר נוסף של ארגון הבריאות העולמי פורסם בשנת 2016 השווה את הזיהום ביחס לחלקיקי PM10. במקומות הראשונים עם זיהום האוויר הגרוע בעולם עמדו ניגריה, פקיסטן ואיראן שבכולם יש ריכוזי חלקיקים של מעל 500 PPM, ואילו ישראל ממוקמת במקום ה-40, עקב כך שרמות הזיהום בה גבוהות במידה ניכרת יחסית למדינות מערביות אחרות.  העיר המזוהמת ביותר בישראל על פי הדו"ח היא פתח תקווה, אחריה אילת, בני ברק, ערד, שדרות, כפר מסריק, גבעתיים, פרדס חנה, שדה יואב, ת"א, אשדוד, כרמי יוסף, חדרה, באר שבע, ניר ישראל, רמת גן, ירושלים, עפולה, אום אל פאחם, קרית מלאכי, ניר גלים, חולון, יבנה ורחובות.  חיפה, נשר וקרית ביאליק ממוקמות במקום ה-36 ואילך מבין תחנות הניטור בערי ישראל, הרבה אחרי איזור מרכז הארץ. היבטים אלה נגרמים ככל הנראה מכך שמקורות חשובים לזיהום חלקיקי בגודל 10 מיקרון הם אבק מדברי וזיהום מתחבורה ופחות זיהום תעשייתי.  {{הערה|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4859899,00.html זיהום אוויר: ישראל במקום 40 בעולם, פ"ת הכי מזוהמת] Ynet, 26.09.2016}}

מחקר נוסף של ארגון הבריאות העולמי פורסם בשנת 2016 השווה את הזיהום ביחס לחלקיקי PM10. במקומות הראשונים עם זיהום האוויר הגרוע בעולם עמדו ניגריה, פקיסטן ואיראן שבכולם יש ריכוזי חלקיקים של מעל 500 PPM, ואילו ישראל ממוקמת במקום ה-40, עקב כך שרמות הזיהום בה גבוהות במידה ניכרת יחסית למדינות מערביות אחרות.  העיר המזוהמת ביותר בישראל על פי הדו"ח היא פתח תקווה, אחריה אילת, בני ברק, ערד, שדרות, כפר מסריק, גבעתיים, פרדס חנה, שדה יואב, ת"א, אשדוד, כרמי יוסף, חדרה, באר שבע, ניר ישראל, רמת גן, ירושלים, עפולה, אום אל פאחם, קרית מלאכי, ניר גלים, חולון, יבנה ורחובות.  חיפה, נשר וקרית ביאליק ממוקמות במקום ה-36 ואילך מבין תחנות הניטור בערי ישראל, הרבה אחרי אזור מרכז הארץ. היבטים אלה נגרמים ככל הנראה מכך שמקורות חשובים לזיהום חלקיקי בגודל 10 מיקרון הם אבק מדברי וזיהום מתחבורה ופחות זיהום תעשייתי.  {{הערה|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4859899,00.html זיהום אוויר: ישראל במקום 40 בעולם, פ"ת הכי מזוהמת] Ynet, 26.09.2016}}

== השפעות כלכליות של זיהום האוויר ==

== השפעות כלכליות של זיהום האוויר ==

[[המשרד להגנת הסביבה]] מפעיל משנת 1997,[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_air&enZone=mana_air& מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א] שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת ([http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/where_1.pdf פריסת התחנות]). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_yearly_report&enZone=mana_yearly_report]

[[המשרד להגנת הסביבה]] מפעיל משנת 1997,[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_air&enZone=mana_air& מערך ניטור אוויר ארצי - מנ"א] שמנטר מזהמי אוויר נפוצים. נכון לשנת 2009, מונה המערך 23 תחנות ניטור ארציות, ועוד תחנה ניידת אחת ([http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/where_1.pdf פריסת התחנות]). המשרד מפרסם דו"חות שנתיים על מצב הזיהום בהתבסס על התחנות.[http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=mana_yearly_report&enZone=mana_yearly_report]

בנוסף למערך הארצי פועלים גם מספר מערכי ניטור איזוריים:

בנוסף למערך הארצי פועלים גם מספר מערכי ניטור אזוריים:

* [http://www.envihaifa.org.il/heb/stations.asp מערך הניטור באיזור חיפה] כולל 15 תחנות, ומספק [http://www.envihaifa.org.il/heb/100.asp מידע בזמן אמת] וכן [http://www.envihaifa.org.il/heb/publications.asp דו"חות שנתיים ומחקרים]

* [http://www.envihaifa.org.il/heb/stations.asp מערך הניטור באזור חיפה] כולל 15 תחנות, ומספק [http://www.envihaifa.org.il/heb/100.asp מידע בזמן אמת] וכן [http://www.envihaifa.org.il/heb/publications.asp דו"חות שנתיים ומחקרים]

* [http://www.igudhadera.co.il/page_cat.asp?topic_id=3&page_id=55 איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (תחנת הכוח חדרה)] כולל 17 תחנות ניטור סביב תחנת הכוח בחדרה, מספק [http://www.igudhadera.co.il/nitur_hadera_new/nitur_hadera_frames.htmנתוני זמן אמת], וכן דוחות שנתיים ([http://www.igudhadera.co.il/2008_doc.pdf דו"ח 2008])

* [http://www.igudhadera.co.il/page_cat.asp?topic_id=3&page_id=55 איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (תחנת הכוח חדרה)] כולל 17 תחנות ניטור סביב תחנת הכוח בחדרה, מספק [http://www.igudhadera.co.il/nitur_hadera_new/nitur_hadera_frames.htmנתוני זמן אמת], וכן דוחות שנתיים ([http://www.igudhadera.co.il/2008_doc.pdf דו"ח 2008])

* איגוד ערים אשדוד חבל יבנה - 10 תחנות ניטור - מידע זמן אמת ואפשרות קבלת מידע היסטורי. [http://www.envashy.org.il/]

* איגוד ערים אשדוד חבל יבנה - 10 תחנות ניטור - מידע זמן אמת ואפשרות קבלת מידע היסטורי. [http://www.envashy.org.il/]

* איזור אשקלון- 10 תחנות ניטור המספקות מידע בזמן אמת. [http://www.enviro-ashkelon.org.il/pages/map.php]

* אזור אשקלון- 10 תחנות ניטור המספקות מידע בזמן אמת. [http://www.enviro-ashkelon.org.il/pages/map.php]

* איזור רמת חובב - 5 תחנות ניטור לגילוי [[מזהמים אורגניים נדיפים]]. [http://meteo-tech.co.il/hovav/hovav_pollutantData.asp# מידע בזמן אמת] והיסטורי. התחנות ממוקמות בירוחם, בצומת הנגב, בפזורה הבדואית בואדי נעם, בשגב-שלום ובבאר שבע.

* אזור רמת חובב - 5 תחנות ניטור לגילוי [[מזהמים אורגניים נדיפים]]. [http://meteo-tech.co.il/hovav/hovav_pollutantData.asp# מידע בזמן אמת] והיסטורי. התחנות ממוקמות בירוחם, בצומת הנגב, בפזורה הבדואית בואדי נעם, בשגב-שלום ובבאר שבע.

עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. הדבר נכון לדוגמה למפרץ חיפה, שם חסר ניטור באיזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html]. בניגוד לחיפה, בכרכים האחרים - הרשויות המקומיות של תל אביב, ירושלים ובאר שבע אינן מפעילות אתרי ניטור איזוריים משלהם.

עם זאת, יש פערים במערך הניטור הן ברמת מיקום התחנות והן ברמת החומרים הנבדקים. הדבר נכון לדוגמה למפרץ חיפה, שם חסר ניטור באזור הקריות, וחסר ניטור של חומר חלקיקי, ומזהמים נוספים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788157,00.html]. בניגוד לחיפה, בכרכים האחרים - הרשויות המקומיות של תל אביב, ירושלים ובאר שבע אינן מפעילות אתרי ניטור אזוריים משלהם.

בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה, החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788124,00.html]

בשל משבר האמון ברשויות בנוגע למיקום תחנות הניטור, אופי הדגימה, החומרים הנדגמים ועוד, החלה יוזמה של ארגוני סביבה ותושבים לדגימות עצמיות באמצעות דליים מיוחדים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788124,00.html]

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_08.pdf ריכוזי אוזון (O3) וחלקיקי אבק מרחף (SPM)] בתחנות ניטור גבוהות {{pdf}}

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_08.pdf ריכוזי אוזון (O3) וחלקיקי אבק מרחף (SPM)] בתחנות ניטור גבוהות {{pdf}}

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_09.pdf ריכוזי כלל תחמוצות חנקן (NOx) ופחמן חד-חמצני (CO)] בתחנות ניטור תחבורתיות {{pdf}}

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton60/st27_09.pdf ריכוזי כלל תחמוצות חנקן (NOx) ופחמן חד-חמצני (CO)] בתחנות ניטור תחבורתיות {{pdf}}

* [http://meteo-tech.co.il/hovav/hovav_lastData.asp ניטור אוויר באיזור רמת חובב]

* [http://meteo-tech.co.il/hovav/hovav_lastData.asp ניטור אוויר באזור רמת חובב]

* [http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים בכלי רכב] הנתונים כוללים פליטות של [[תחמוצות חנקן]], חומר חלקיקי מרחף, [[פחמן חד חמצני]], ו[[פחמימנים]] HC לשנים 2000 - 2009

* [http://147.237.248.50/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=846 פליטות משריפת דלקים בכלי רכב] הנתונים כוללים פליטות של [[תחמוצות חנקן]], חומר חלקיקי מרחף, [[פחמן חד חמצני]], ו[[פחמימנים]] HC לשנים 2000 - 2009