שורה 24:
שורה 24:
ייצור תרכובות פלסטיק מ[[נפט]] עלול לגרור [[זיהום אוויר]]. לדוגמה, [[כרמל אולפינים]] היא חברת בת של של [[בתי הזיקוק לנפט]] (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. {{הערה|[http://www.carmel-olefins.co.il אתר חברת כרמל אולפינים]}}. כל הפלסטיק שמיוצר בישראל מיוצר במפעל זה.
ייצור תרכובות פלסטיק מ[[נפט]] עלול לגרור [[זיהום אוויר]]. לדוגמה, [[כרמל אולפינים]] היא חברת בת של של [[בתי הזיקוק לנפט]] (בז"ן) וחלק מהתעשייה הכימית במפרץ ומייצרת מוצרים לחברות פלסטיקה וכימיה. בין היתר החברה מייצרת חומרים פטרוכימיים כמו מתאן, אתילן, איזובוטילן, BTX וחומרים פלסטיים כמו פוליאתילן, פוליסטירן, פוליפרופילן. {{הערה|[http://www.carmel-olefins.co.il אתר חברת כרמל אולפינים]}}. כל הפלסטיק שמיוצר בישראל מיוצר במפעל זה.
−
החברה תורמת ל[[זיהום האוויר בחיפה]]. בשנת 2012 דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה על פליטת 1,020 טונות של [[תרכובות אורגניות נדיפות]], 392 טונות [[תחמוצות חנקן]], 62 טונות [[מתאן]], 61 טונות [[פחמן חד חמצני]], 16 טונות [[חומר חלקיקי מרחף]], 3.5 טונות [[בנזן]], 1 טונה [[פחמנים הדרוכלורופלואורים]], 1 טונה [[אתיל בנזן]], 795 ק"ג [[טולאן]], 478 ק"ג [[קסילן]], 57 ק"ג [[סטירן]], ו-6 ק"ג [[מנגן]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=354&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text] כרמל אולפינים הוא מקור [[זיהום אוויר בחיפה|הזיהום הגדול ביותר בחיפה]] ב[[בנזן]] [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=168&SugPlita=A&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text] [[מסרטן וודאי בבני אדם]] ו[[חומר טרטוגני]] שעלול לפגוע בעוברים.
+
החברה תורמת ל[[זיהום האוויר בחיפה]]. בשנת 2012 דיווח המפעל למשרד להגנת הסביבה על פליטת 1,020 טונות של [[תרכובות אורגניות נדיפות]], 392 טונות [[תחמוצות חנקן]], 62 טונות [[מתאן]], 61 טונות [[פחמן חד חמצני]], 16 טונות [[חומר חלקיקי מרחף]], 3.5 טונות [[בנזן]], 1 טונה [[פחמנים הדרוכלורופלואורים]], 1 טונה [[אתיל בנזן]], 795 ק"ג [[טולאן]], 478 ק"ג [[קסילן]], 57 ק"ג [[סטירן]], ו-6 ק"ג [[מנגן]]. [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/ParitMifal.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=354&FieldID=MafteachDivuach_GxS_Text] כרמל אולפינים הוא מקור [[זיהום אוויר בחיפה|הזיהום הגדול ביותר בחיפה]] ב[[בנזן]] [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=168&SugPlita=A&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text] [[מסרטן וודאי בבני אדם]] ו[[חומר טרטוגני]] שעלול לפגוע בעוברים.
במפעל כרמל אולפינים נמצא מתקן שיודע לפצח פחמימנים ולהרכיב אותם לשרשראות מהסוג והצורה שיוצר פלסטיק, ומתוך 300 מיליון טונות פלסטיק המיוצרות מדי שנה בעולם, כאו"ל מייצרים כ-150,000 טונות פוליאתילן וכ-360,000 טונות פוליפרופילן.
במפעל כרמל אולפינים נמצא מתקן שיודע לפצח פחמימנים ולהרכיב אותם לשרשראות מהסוג והצורה שיוצר פלסטיק, ומתוך 300 מיליון טונות פלסטיק המיוצרות מדי שנה בעולם, כאו"ל מייצרים כ-150,000 טונות פוליאתילן וכ-360,000 טונות פוליפרופילן.
שורה 40:
שורה 40:
פתלטים חשודים כ[[חומר טרטוגני]] - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד, בין היתר השפעה על מערכת הרבייה. חשד נוסף הוא שהם עלולים להיות [[גורם מסרטן|חומר מסרטן]].
פתלטים חשודים כ[[חומר טרטוגני]] - חומר שגורם למומים ובעיות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים בזמן ההריון. ההשפעה יכולה להיות לידה מוקדמת או הפרעות בהתפתחות של מערכות שונות של העובר או הילד, בין היתר השפעה על מערכת הרבייה. חשד נוסף הוא שהם עלולים להיות [[גורם מסרטן|חומר מסרטן]].
−
פלסטיק מכיל גם חומר שנקרא [[Bisphenol A]] אשר מזיק מאוד לבריאות. הוא משפיע על הרבה מערכות בגוף ובין היתר על הורמוני המין במיוחד על הורמוני המין הזכריים. הוא משפיע גם על ההורמון שיש לו תפקיד בחילופי חומרים והתפתחות הגוף{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_pollution#Effects_on_humans Plastic pollution Effects on humans]}}.
+
פלסטיק מכיל גם חומר שנקרא [[Bisphenol A]] אשר מזיק מאוד לבריאות. הוא משפיע על הרבה מערכות בגוף ובין היתר על הורמוני המין במיוחד על הורמוני המין הזכריים. הוא משפיע גם על ההורמון שיש לו תפקיד בחילופי חומרים והתפתחות הגוף{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_pollution#Effects_on_humans Plastic pollution Effects on humans]}}.
קיימת השערה שהתגברות תופעת שיבוש המערכת ההורמונלית, בין היתר בגלל החומרים הנמצאים בפלסטיק, אחראית, במידה מסוימת, על התגברות תופעת היחסים החד מיניים בזמן האחרון{{הערה|Kaufui Vincent Wong [https://www.ecronicon.com/ecnu/pdf/ECNU-06-0000191.pdf Plastic Additives in Bodily Fluids Have Hormonal and Behavioral Effects] 27 בדצמבר 2019ת EC Nutrition}}{{הערה|Ernie Hood [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1281309/ Are EDCs Blurring Issues of Gender?] אוקטובר 2005, Environmental Health Perspectives }}{{הערה|Rita Strakosha [https://psyarxiv.com/bjxvs/ A diet-stress-diathesis model of homosexuality סעיף 5.5] 21 בדצמבר 2018, PsyArXiv}}.
קיימת השערה שהתגברות תופעת שיבוש המערכת ההורמונלית, בין היתר בגלל החומרים הנמצאים בפלסטיק, אחראית, במידה מסוימת, על התגברות תופעת היחסים החד מיניים בזמן האחרון{{הערה|Kaufui Vincent Wong [https://www.ecronicon.com/ecnu/pdf/ECNU-06-0000191.pdf Plastic Additives in Bodily Fluids Have Hormonal and Behavioral Effects] 27 בדצמבר 2019ת EC Nutrition}}{{הערה|Ernie Hood [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1281309/ Are EDCs Blurring Issues of Gender?] אוקטובר 2005, Environmental Health Perspectives }}{{הערה|Rita Strakosha [https://psyarxiv.com/bjxvs/ A diet-stress-diathesis model of homosexuality סעיף 5.5] 21 בדצמבר 2018, PsyArXiv}}.
שורה 48:
שורה 48:
ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.
ריכוז חלקיקי הפלסטיק האלה במים מינרליים מבקבוקים גבוה יותר ועומדת על 93%. הבדיקה נעשתה ב-250 בקבוקים מ-11 חברות מובילות כולל Dasani ו-Aquafina{{הערה|Umair Irfan and Eliza Barclay [https://www.vox.com/2018/4/21/17247994/earth-day-2018-plastic-climate-change 7 things we’ve learned about Earth since the last Earth Day] 21.04.2018, Vox}}.
−
=== פגיעה בבעלי חיים וצמחים עקב פסולת פלסטית ===
+
=== פגיעה בבעלי חיים וצמחים עקב פסולת פלסטית ===
{{הפניה לערך מורחב|פסולת פלסטיק}}
{{הפניה לערך מורחב|פסולת פלסטיק}}
−
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום. [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
+
בכל שנה נזרקים לים כ-9 מיליון טונות של פלסטיק, בנפח של כ-1.3 פירמידות של גיזה, זה קצב דומה לזריקת משאית שלמה של פלסטיק בכל דקה. עד שנת 2050 חוקרים חושבים שהאוקיינוסים יכילו יותר פלסטיק מדגים. כיום בניתוחי קיבה של ציפורי הים כמעט תמיד מוצאי פלסטיק בקיבה שלהם. מחקר אחד מצא כי אוכלוסיית ציפורי הים ירדה ב-70% בין 1950 ל-2010. פסולת ו[[זיהום]] נחשבים לאחת מ-6 הסיבות המרכזיות ל[[משבר ההכחדה ההמונית]] שמתרחש כיום. [http://edition.cnn.com/interactive/2016/12/specials/vanishing/]
הפלסטיק באוקיינוסים משפיע על בעלי חיים רבים, בין היתר, הוא פוגע בפיטופלנקטון בכך שהוא מפחית את עוצמת תהליך הפוטוסינתזה בהם. מכיוון שהפלנקטון בתהליך זה שואב לתוכו חלק ניכר מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה פגיעה בתהליך יכולה להגביר את [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]]{{הערה|Priyanka Bhattacharya, Sijie Lin, James P. Turner, and Pu Chun Ke [https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jp1054759 Physical Adsorption of Charged Plastic Nanoparticles Affects Algal Photosynthesis] 2010, The Journal of Physical Chemistry}}{{הערה|Mao Y1, Ai H1, Chen Y1, Zhang Z2, Zeng P1, Kang L1, Li W1, Gu W1, He Q3, Li H4 [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29860145 Phytoplankton response to polystyrene microplastics: Perspective from an entire growth period.] אוקטובר 2018, PubMed.Gov}}.
הפלסטיק באוקיינוסים משפיע על בעלי חיים רבים, בין היתר, הוא פוגע בפיטופלנקטון בכך שהוא מפחית את עוצמת תהליך הפוטוסינתזה בהם. מכיוון שהפלנקטון בתהליך זה שואב לתוכו חלק ניכר מהפחמן הדו חמצני באטמוספרה פגיעה בתהליך יכולה להגביר את [[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]]{{הערה|Priyanka Bhattacharya, Sijie Lin, James P. Turner, and Pu Chun Ke [https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jp1054759 Physical Adsorption of Charged Plastic Nanoparticles Affects Algal Photosynthesis] 2010, The Journal of Physical Chemistry}}{{הערה|Mao Y1, Ai H1, Chen Y1, Zhang Z2, Zeng P1, Kang L1, Li W1, Gu W1, He Q3, Li H4 [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29860145 Phytoplankton response to polystyrene microplastics: Perspective from an entire growth period.] אוקטובר 2018, PubMed.Gov}}.
−
על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד [[שקיות פלסטיק]], מספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.
+
על פי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] בישראל משתמשים בכל שנה בכ-5 מיליארד [[שקיות פלסטיק]], מספר גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה. מתוכם כ-2.7 מיליארד שקיות גופיה, כלומר שקיות עם ידיות המחולקות בקופות. שקיות הגופייה '''בלבד''' מהוות כ-10% ממשקל הפסולת הביתית ו-25% מנפחה{{הערה|המשרד להגנת הסביבה[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx שקיות הפלסטיק - מפגע לאדם ולסביבה] המשרד להגנת הסביבה 2.1.2017}}.
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת כ-90% מ[[המאבק על החופים בישראל|הפסולת בחופים בישראל]] היא פסולת פלסטיק, כאשר במדינות אחרות המצב דומה{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת כ-90% מ[[המאבק על החופים בישראל|הפסולת בחופים בישראל]] היא פסולת פלסטיק, כאשר במדינות אחרות המצב דומה{{הערה|שירי ספקטור-בן ארי [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04225.pdf יום הסביבה 2018:
נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.
נושאים "חמים" על סדר היום הסביבתי העולמי] 5 ביוני 2018, הכנסת, מרכז המחקר והמידע}}.