שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  21:28, 30 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 1: שורה 1: −
'''הסדר חוב''' הוא המונח המקובל שמשתמשים בו כאשר נוצר מצב שבו אדם או תאגיד, צוברים חוב שאין באפשרותם לפרוע. במקרה כזה ניתן להגיע, במקום פשיטת רגל/פירוק החברה, להסדר בין בעל החוב והנושים על החזרת חלק מהחוב, או פריסת כל החוב לתקופה ארוכה יותר, או ויתור על חלק מהחוב ופריסתו.
+
'''הסדר חוב''' הוא המונח המקובל שמשתמשים בו כאשר נוצר מצב שבו אדם או תאגיד, צוברים חוב שאין באפשרותם לפרוע. במקרה כזה ניתן להגיע, במקום פשיטת רגל/פירוק החברה, להסדר בין בעל החוב והנושים על החזרת חלק מהחוב, או פריסת כל החוב לתקופה ארוכה יותר, או ויתור על חלק מהחוב ופריסתו.
    
בדרך כלל מתייחסים להסדרי חוב של חברות ציבוריות, שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה, אשר מנפיקות אג"ח לציבור, או חברה ציבורית שהנפיקה אג"ח בלבד (ולא מניות) או למוסדות פיננסיים שהציבור מושקע בהם (בנקים ועוד), וזאת משום שבהסדרים כאלה יש עניין לציבור.
 
בדרך כלל מתייחסים להסדרי חוב של חברות ציבוריות, שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה, אשר מנפיקות אג"ח לציבור, או חברה ציבורית שהנפיקה אג"ח בלבד (ולא מניות) או למוסדות פיננסיים שהציבור מושקע בהם (בנקים ועוד), וזאת משום שבהסדרים כאלה יש עניין לציבור.
שורה 11: שורה 11:  
* הונאה
 
* הונאה
   −
בישראל ובעולם ניתן למצוא [[פירמידות עסקיות]] שמטרתן להשיג שליטה בכמה שיותר חברות ועל ידי כך להשיג שליטה בשווקים מסוימים ואף בשווקים רבים. על ידי הקמת פירמידה עסקית, ניתן להשתלט על חברות רבות דרך רכישת מניות על ידי חברות בנות, נכדות, ואף נינות. במקרה כזה בהחלט ייתכן שחברה גדולה הנשלטת על ידי גרעין שליטה קטן יחסית, (מצב נפוץ בחברות ענק, כמו בנקים, חברות ביטוח, ענקיות בינ"ל ואחרות), רוכשות 51% בחברה שהיא מצידה רוכשת בעלות של 51% בחברה נוספת וכך הלאה. בפועל על מנת להשתלט על חברה נכדה זקוקה החברה האם להשקיע, קצת יותר מ-25% ולחברה נינה מחצית מזה. כאשר החברה האם מוחזקת על ידי אחוזים בודדים, המינוף יכול להוביל לשליטה על ידי אחוזים בודדים ולסכומי חוב ענקיים. במקרה כזה החברה האם הופכת למסוכנת, כל טעות בשיקולים העסקיים, או בהערכת השווקים, יכולה להביא את חברת האם, או מי מהחברות הבנות לחדלות פרעון בקלות. נוסף על כך על מנת להגדיל את תזרים המזומנים של החברה האם לצורך רכישת חברות נוספות, או על מנת להעשיר את הבעלים המחזיקים בפירמידה העסקית, נוהגות חברות כאלה לחלק דיבידנדים גבוהים ועל ידי כך להחליש את חברות הפירמידה. בדרך כלל עומדים בראשי הפירמידות העסקיות, אנשים בעלי אמביציה רבה ונכונות לקחת סיכונים ולכן אפשר לראות לאורך ההיסטוריה לא מעט חברות עסקיות ופיננסיות שנפלו קורבן למדיניות עיסקית, פיננסית אגרסיבית ונדרשו להסדרי חוב.  
+
בישראל ובעולם ניתן למצוא [[פירמידות עסקיות]] שמטרתן להשיג שליטה בכמה שיותר חברות ועל ידי כך להשיג שליטה בשווקים מסוימים ואף בשווקים רבים. על ידי הקמת פירמידה עסקית, ניתן להשתלט על חברות רבות דרך רכישת מניות על ידי חברות בנות, נכדות, ואף נינות. במקרה כזה בהחלט ייתכן שחברה גדולה הנשלטת על ידי גרעין שליטה קטן יחסית, (מצב נפוץ בחברות ענק, כמו בנקים, חברות ביטוח, ענקיות בינ"ל ואחרות), רוכשות 51% בחברה שהיא מצידה רוכשת בעלות של 51% בחברה נוספת וכך הלאה. בפועל על מנת להשתלט על חברה נכדה זקוקה החברה האם להשקיע, קצת יותר מ-25% ולחברה נינה מחצית מזה. כאשר החברה האם מוחזקת על ידי אחוזים בודדים, המינוף יכול להוביל לשליטה על ידי אחוזים בודדים ולסכומי חוב ענקיים. במקרה כזה החברה האם הופכת למסוכנת, כל טעות בשיקולים העסקיים, או בהערכת השווקים, יכולה להביא את חברת האם, או מי מהחברות הבנות לחדלות פרעון בקלות. נוסף על כך על מנת להגדיל את תזרים המזומנים של החברה האם לצורך רכישת חברות נוספות, או על מנת להעשיר את הבעלים המחזיקים בפירמידה העסקית, נוהגות חברות כאלה לחלק דיבידנדים גבוהים ועל ידי כך להחליש את חברות הפירמידה. בדרך כלל עומדים בראשי הפירמידות העסקיות, אנשים בעלי אמביציה רבה ונכונות לקחת סיכונים ולכן אפשר לראות לאורך ההיסטוריה לא מעט חברות עסקיות ופיננסיות שנפלו קורבן למדיניות עיסקית, פיננסית אגרסיבית ונדרשו להסדרי חוב.  
    
בישראל בעקבות מספר נפילות של חברות פירמידה, כגון [[אי. די. בי]] שבשליטת [[נוחי דנקנר]], [[קבוצת פישמן]] של [[אליעזר פישמן]], [[אלביט הדמיה]] שבשליטת [[מוטי זיסר]] ואחרים, שונו החוקים כך שיהיה ניתן לפרק את הפירמידות ולהקטין את המינוף בחברות עסקיות. מהלך זה צלח רק בחלקו והגורמים המעורבים בחברות עם מינופים גבוהים, יכולות לעתים למצוא דרכים לעקוף את החוקים במסגרת החוק.  
 
בישראל בעקבות מספר נפילות של חברות פירמידה, כגון [[אי. די. בי]] שבשליטת [[נוחי דנקנר]], [[קבוצת פישמן]] של [[אליעזר פישמן]], [[אלביט הדמיה]] שבשליטת [[מוטי זיסר]] ואחרים, שונו החוקים כך שיהיה ניתן לפרק את הפירמידות ולהקטין את המינוף בחברות עסקיות. מהלך זה צלח רק בחלקו והגורמים המעורבים בחברות עם מינופים גבוהים, יכולות לעתים למצוא דרכים לעקוף את החוקים במסגרת החוק.  

תפריט ניווט