שינויים

'''ההשפעות הסביבתיות של תרבות הצריכה''' כוללות את ההגברה של [[השפעות סביבתיות]] של [[כלכלה|הכלכלה האנושית]] על ידי [[מוסד חברתי|מנגנונים]] של [[תרבות הצריכה]] כגון [[פרסום]] ו[[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[חינוך לצרכנות]] וחיזוק [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] פרו-צרכניים, תעמולה ו[[לובי פוליטי]] וכן מתן [[אשראי]].  

'''ההשפעות הסביבתיות של תרבות הצריכה''' כוללות את ההגברה של [[השפעות סביבתיות]] של [[כלכלה|הכלכלה האנושית]] על ידי [[מוסד חברתי|מנגנונים]] של [[תרבות הצריכה]] כגון [[פרסום]] ו[[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[חינוך לצרכנות]] וחיזוק [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] פרו-צרכניים, תעמולה ו[[לובי פוליטי]] וכן מתן [[אשראי]].  

ההשפעה של [[מוסד חברתי|מוסדות אלה]] כוללת את הגברת ה[[צריכה]] וה[[צמיחה כלכלית]] של מוצרים ושירותים שגורמים נזק ישיר ל[[מערכות האקולוגיות]] וכן הסתרת הנזק האקולוגי והבריאותי, סיוע להדחקה שלו, הצגתו כדבר נחוץ או יפה, ומתן לגיטימיות ערכית ומוסרית לפגיעה בסביבה. לחלופין משתמשים ב[[טיוח ירוק]] ו/או ב[[תביעות השתקה]] כדי להקטין נזקים של ביקורת תדמיתית על [[תאגידים]], [[ממשלות]] או צרכנים הפוגעים בסביבה.

ההשפעה של [[מוסד חברתי|מוסדות אלה]] כוללת את הגברת ה[[צריכה]] וה[[צמיחה כלכלית]] של מוצרים ושירותים שגורמים נזק ישיר ל[[מערכות האקולוגיות]] וכן הסתרת הנזק האקולוגי והבריאותי, סיוע להדחקה שלו, הצגתו כדבר נחוץ או יפה, ומתן לגיטימיות ערכית ומוסרית לפגיעה בסביבה. לחלופין משתמשים ב[[טיוח ירוק]] ו/או ב[[תביעות השתקה]] כדי להקטין נזקים של ביקורת תדמיתית על [[תאגידים]], [[ממשלות]] או צרכנים הפוגעים בסביבה.  

ההשפעות הסביבתיות כוללות נזקי [[זיהום]] ו[[דלדול משאבים|דלדול משאבים מתכלים]] עקב פעולות [[כרייה]], נזקים ל[[מערכות אקולוגיות]] כמו [[דייג יתר]], [[הכחדה המונית]] או [[כריתת יערות]], וכן בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ובעיות נוספות עקב תהליכי ייצור והפטרות מה[[פסולת]]. בעיות אלה פוגעות בבריאות של בני האדם, בעלי החיים האחרים והצמחים, ומהוות איום [[קיימות|קיומי]] על בני האדם.  

ההשפעות הסביבתיות כוללות נזקי [[זיהום]] ו[[דלדול משאבים|דלדול משאבים מתכלים]] עקב פעולות [[כרייה]], נזקים ל[[מערכות אקולוגיות]] כמו [[דייג יתר]], [[הכחדה המונית]] או [[כריתת יערות]], וכן בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ובעיות נוספות עקב תהליכי ייצור והפטרות מה[[פסולת]]. בעיות אלה פוגעות בבריאות של בני האדם, בעלי החיים האחרים והצמחים, ומהוות איום [[קיימות|קיומי]] על בני האדם.  

אחד הערוצים של תאגידים וממשלות להסתיר את ההרס הסביבתי הוא על ידי מתן מידע חלקי או כוזב לתקשורת. אם בצורה של כתבות וידיעות מטעם ארגוני [[יחסי ציבור]] ואם על ידי מסעות פרסום או ניהול משברים.  

אחד הערוצים של תאגידים וממשלות להסתיר את ההרס הסביבתי הוא על ידי מתן מידע חלקי או כוזב לתקשורת. אם בצורה של כתבות וידיעות מטעם ארגוני [[יחסי ציבור]] ואם על ידי מסעות פרסום או ניהול משברים.  

אחת הדוגמאות המתועדות למסע כזה הוביל ליצירת ארגון [[אדבסטרס]]. בשנת 1988 חברת British Columbia Council of Forest Industries, הגוף הדובר של תעשיית כריתת היערות, ניצבה בפני לחץ ציבורי עצום מצד [[סביבתנות|תנועה סביבתית]] גדלה בקנדה. עסקי כריתת העצים לחמו בחזרה באמצעות סרטון פרסומת בטלוויזיה שנקרא "יערות לעד" "Forests Forever." דבר זה היה דוגמה מוקדמת ל[[טיוח ירוק]]: תמונות של ילדים שמחים, עובדים וחיות וקריין שהבטיח לציבור כי תעשיית כריתת העצים מגינה על היער.

אחת הדוגמאות המתועדות למסע כזה הוביל ליצירת ארגון [[אדבסטרס]]. בשנת 1988 חברת British Columbia Council of Forest Industries, הגוף הדובר של תעשיית כריתת היערות, ניצבה בפני לחץ ציבורי עצום מצד [[סביבתנות|תנועה סביבתית]] גדלה בקנדה. עסקי כריתת העצים לחמו בחזרה באמצעות סרטון פרסומת בטלוויזיה שנקרא "יערות לעד" "Forests Forever." דבר זה היה דוגמה מוקדמת ל[[טיוח ירוק]]: תמונות של ילדים שמחים, עובדים וחיות וקריין שהבטיח לציבור כי תעשיית כריתת העצים מגינה על היער.

==טקסט ישן==

==טקסט ישן==

הצריכה מרוקנת את מאגר המשאבים של כדור הארץ בקצב מהיר, ובד בבד מייצרת [[פסולת]] בכמות גדולה מזו שיכולה להיקלט על ידי מערכת ההטמעה של כדור הארץ - [[שירותי המערכת האקולוגית]]. על פי '''[[אג'נדה 21]]''' (Agenda 21), מסמך המסכם את מצב [[הסביבה הטבעית|סביבה]] מטעם [[ועידת האו"ם בריו 1992]]: "הסיבה העיקרית להתדרדרות המתמשכת של הסביבה העולמית היא הדפוסים שאינם ברי-קיימא של ייצור וצריכה, במיוחד במדינות העשירות.<ref>Agenda 21</ref> חלק ניכר מ[[השפעה סביבתית|האיומים הסביבתיים]] הענקיים - [[שינויי אקלים]], [[דלדול שכבת האוזון]], ו[[הכחדת מינים]] - הם בעיקר תוצאה של דפוסי הצריכה שהיו בעבר במדינות העשירות בלבד, וכיום בעקבות ה[[גלובליזציה]] מתפשטות גם לשאר המדינות.  

הצריכה מרוקנת את מאגר המשאבים של כדור הארץ בקצב מהיר, ובד בבד מייצרת [[פסולת]] בכמות גדולה מזו שיכולה להיקלט על ידי מערכת ההטמעה של כדור הארץ - [[שירותי המערכת האקולוגית]]. על פי '''[[אג'נדה 21]]''' (Agenda 21), מסמך המסכם את מצב [[הסביבה הטבעית|סביבה]] מטעם [[ועידת האו"ם בריו 1992]]: "הסיבה העיקרית להתדרדרות המתמשכת של הסביבה העולמית היא הדפוסים שאינם ברי-קיימא של ייצור וצריכה, במיוחד במדינות העשירות.<ref>Agenda 21</ref> חלק ניכר מ[[השפעה סביבתית|האיומים הסביבתיים]] הענקיים - [[שינויי אקלים]], [[דלדול שכבת האוזון]], ו[[הכחדת מינים]] - הם בעיקר תוצאה של דפוסי הצריכה שהיו בעבר במדינות העשירות בלבד, וכיום בעקבות ה[[גלובליזציה]] מתפשטות גם לשאר המדינות.  

וכך, הרבה מהשאלה הסביבתית מסתכמת לבסוף לאתגר של החלטה כמה אנחנו יכולים לצרוך בעודנו משאירים את הפלנטה בריאה, הורדת כמות הצריכה שלנו אל הגבול הזה, ושינוי אופני הצריכה שלנו כדי להשיג ביעילות ובצורה צודקת ומספקת את צרכינו.  

וכך, הרבה מהשאלה הסביבתית מסתכמת לבסוף לאתגר של החלטה כמה אנחנו יכולים לצרוך בעודנו משאירים את הפלנטה בריאה, הורדת כמות הצריכה שלנו אל הגבול הזה, ושינוי אופני הצריכה שלנו כדי להשיג ביעילות ובצורה צודקת ומספקת את צרכינו.  

ההשלכות המדויקות של הנושא על העתיד שלנו הן ברורות פחות. מדענים מתווכחים לגבי אילו ערים יוצפו, ואיך ההתחממות העולמית תשפיע על "מחלות הקשורות למזג אוויר" (מכון וורלד-ווטש מדווח כי מחלות הקשורות במזג אוויר גרמו ב-11 החודשים הראשונים של 1998 נזק של 89 מיליארד דולר ברחבי העולם - הרבה מעבר לנזק המצטבר של כל שנות ה-80, של 55 מיליארד דולר<ref>Janet N. Abramovitz and Seth Dunn, "Record Year for Weather-Related Disasters" World Watch Institute (1998)</ref>), אבל כיוון הפעולה הנחוץ הוא ברור: עלינו לפעול במהירות כדי להקטין בצורה דרמטית את פליטות הפחמן.

ההשלכות המדויקות של הנושא על העתיד שלנו הן ברורות פחות. מדענים מתווכחים לגבי אילו ערים יוצפו, ואיך ההתחממות העולמית תשפיע על "מחלות הקשורות למזג אוויר" (מכון וורלד-ווטש מדווח כי מחלות הקשורות במזג אוויר גרמו ב-11 החודשים הראשונים של 1998 נזק של 89 מיליארד דולר ברחבי העולם - הרבה מעבר לנזק המצטבר של כל שנות ה-80, של 55 מיליארד דולר<ref>Janet N. Abramovitz and Seth Dunn, "Record Year for Weather-Related Disasters" World Watch Institute (1998)</ref>), אבל כיוון הפעולה הנחוץ הוא ברור: עלינו לפעול במהירות כדי להקטין בצורה דרמטית את פליטות הפחמן.

עדויות אחרות, למרות שרובן הן בעיקר אנקדוטות, יכולות לתת תקווה שנוכל לשנות את הצריכה שלנו ולהימנע מאסון. ההחזרה של העיט הקרח, הפנתר, ושל מינים אחרים בסכנת הכחדה מראים מה שינוי בחומרי הדברה או דישון יכולים להשיג כשאנו נותנים לכך את דעתנו. [[פרוטוקול מונטריאול]] האוסר על כלורו-פלורו-קארבונטים ושאר חומרים מדללי אוזון, מדגים את יכולתה של הקהילה הבינלאומית לשתף פעולה כשהיא נמצאת וגבה אל הקיר. אפילו בתחומי שינויי האקלים יש קצת חדשות טובות כשלאחר 4 שנים של עליה היתה ירידה בפליטות הפחמן של חצי אחוז ל-6.8 מיליארד טון, למרות התרחבות כלכלית עולמית של 2.5% <ref>World Watch Institute, "World Carbon Emissions Fall" (1999).</ref>. הירידה משוייכת להגברת הייעול בתחום האנרגיה, והפחתה בשימוש בפחם.

עדויות אחרות, למרות שרובן הן בעיקר אנקדוטות, יכולות לתת תקווה שנוכל לשנות את הצריכה שלנו ולהימנע מאסון. ההחזרה של העיט הקרח, הפנתר, ושל מינים אחרים בסכנת הכחדה מראים מה שינוי בחומרי הדברה או דישון יכולים להשיג כשאנו נותנים לכך את דעתנו. [[פרוטוקול מונטריאול]] האוסר על כלורו-פלורו-קארבונטים ושאר חומרים מדללי אוזון, מדגים את יכולתה של הקהילה הבינלאומית לשתף פעולה כשהיא נמצאת וגבה אל הקיר. אפילו בתחומי שינויי האקלים יש קצת חדשות טובות כשלאחר 4 שנים של עליה היתה ירידה בפליטות הפחמן של חצי אחוז ל-6.8 מיליארד טון, למרות התרחבות כלכלית עולמית של 2.5% <ref>World Watch Institute, "World Carbon Emissions Fall" (1999).</ref>. הירידה משוייכת להגברת הייעול בתחום האנרגיה, והפחתה בשימוש בפחם.

אבל הדוגמאות האלה הן בעיקר אנקדוטות. שיפורי התייעלות הם חיוניים וכדאי לשאוף אליהם, אבל יש גבול להישגים אליהם ניתן להגיע על ידי [[שיפורים טכנולוגיים]]. יש גם הבדל גדול בין הפסקת הצריכה של חומר כימי אחד כמו [[DDT]] או [[CFC]], ובין שינוי יסודי בדרך שבה אנו צורכים. אבל זה בדיוק מה שעליו לעשות. כשבכל שבוע מתכלים משאבי טבע הדרושים לייצורן של 300 שקיות-שופינג, כדי לשמור על אורך החיים של אמריקאי ממוצע <ref>Albert Adriaanse etal., Resource Flows: The Material Basis of Industrial Economies, World Resources Institute, 1997.</ref>, כשנדרשים משאבים ויכולות הספיגה של ארבעה כדורי ארץ נוספים כדי לאפשר לכל אזרחי העולם לחיות בסגנון החיים של האמריקאי הממוצע<ref>Wackernagel etal., "National Natural Capital Accounting with the Ecological Footprint Concept" Ecological Economics June, 1999</ref>, כשיש ספק רציני באם נכדינו יהנו מאותן הזדמנויות שהיו לנו, איננו יכולים לשחק במשחקים של תיקון טלאים, ושל פתרונות פלא. עלינו להוריד את הצריכה הכוללת שלנו ולשנות את מה שאנחנו כן צורכים למוצרים ושרותים ירוקים שיקטינו למינימום את ההשפעה הסביבתית. האחריות היא עצומה, ופרטים, קהילות, עסקים וממשלות חייבים כל אחד לתרום את חלקו.  

אבל הדוגמאות האלה הן בעיקר אנקדוטות. שיפורי התייעלות הם חיוניים וכדאי לשאוף אליהם, אבל יש גבול להישגים אליהם ניתן להגיע על ידי [[שיפורים טכנולוגיים]]. יש גם הבדל גדול בין הפסקת הצריכה של חומר כימי אחד כמו [[DDT]] או [[CFC]], ובין שינוי יסודי בדרך שבה אנו צורכים. אבל זה בדיוק מה שעליו לעשות. כשבכל שבוע מתכלים משאבי טבע הדרושים לייצורן של 300 שקיות-שופינג, כדי לשמור על אורך החיים של אמריקאי ממוצע <ref>Albert Adriaanse etal., Resource Flows: The Material Basis of Industrial Economies, World Resources Institute, 1997.</ref>, כשנדרשים משאבים ויכולות הספיגה של ארבעה כדורי ארץ נוספים כדי לאפשר לכל אזרחי העולם לחיות בסגנון החיים של האמריקאי הממוצע<ref>Wackernagel etal., "National Natural Capital Accounting with the Ecological Footprint Concept" Ecological Economics June, 1999</ref>, כשיש ספק רציני באם נכדינו יהנו מאותן הזדמנויות שהיו לנו, איננו יכולים לשחק במשחקים של תיקון טלאים, ושל פתרונות פלא. עלינו להוריד את הצריכה הכוללת שלנו ולשנות את מה שאנחנו כן צורכים למוצרים ושרותים ירוקים שיקטינו למינימום את ההשפעה הסביבתית. האחריות היא עצומה, ופרטים, קהילות, עסקים וממשלות חייבים כל אחד לתרום את חלקו.