שינויים

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלה התנהגותית]], [[הון חברתי]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלה התנהגותית]], [[הון חברתי]]}}

===זולתנות, תועלתנות ואפשרויות נוספות===

===זולתנות, תועלתנות ואפשרויות נוספות===

הכלכלן [[אמרטיה סן]] מבצע הגחכה של האדם הכלכלי, בציטוט שמדגים כיצד שני הומו-אקונומיסט זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול:

הכלכלן [[אמרטיה סן]] מבצע הגחכה של האדם הכלכלי, בציטוט שמדגים כיצד שני הומו-אקונומיסט זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול:

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, 1977 <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, 1977 <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של [[מוסר]], והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה [[אמון]] וסוגים אחרים של [[הון חברתי]] הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם [[מוסדות חברתיים]] חשובים ל[[כלכלה]] כמו [[זכויות קניין]], אכיפת [[חוזים]] או מסחר באמצעות [[כסף]]. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הניסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של [אמון]] לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי [[פארטה דאסגופטה]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות [[רציונליות]] כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' ושל כלכלנים אחרים נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. שני הזרים בדוגמה שסן מביא, נעדרים כל סוג של [[מוסר]], והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה [[אמון]] וסוגים אחרים של [[הון חברתי]] הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם [[מוסדות חברתיים]] חשובים ל[[כלכלה]] כמו [[זכויות קניין]], אכיפת [[חוזים]] או מסחר באמצעות [[כסף]]. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים, שגם הם מצידם מראים אנוכיות ומעדיפים לקבל שוחד על פני שיפוט הוגן. בעוד שלא הגיוני להניח שאנשים תמיד אומרים אמת, לא הגיוני גם להניח שאנשים משיבים לתשובות רק על סמך הניסיון שלהם למקסם תועלת. החשיבות של [אמון]] לשגשוג כלכלי פותחה בהמשך על ידי [[פארטה דאסגופטה]]. הכלכלן [[דן אריאלי]] טוען בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כי הסיבה העיקרית שבגללה רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשי רמייה וגניבה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות [[רציונליות]] כמו פחד מעונש חיצוני (לדוגמה פחד מקנס), אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

===האם האדם הוא יצור רציונלי===

===האם האדם הוא יצור רציונלי===

הכלכלן [[עמוס טברסקי]] ערער על ההנחה כי משקיעי כספים פועלים באופן רציונלי. בשנת 1995, טברסקי הדגים כי למשקיעים כי נטייה לבצע החלטות להקטנת הסיכון כאשר הם מרוויחים, אבל החלטות להגדלת הסיכון כאשר הם מפסידים כסף. המשקיעים נראים כפועלים למען הפחתת הסיכון כאשר מדובר בהפסדים קטנים, אבל הם אדישים כלפי סיכון קטן של הפסד גדול. דבר זה מפר את החשיבה בדבר רציונליות כלכלית כפי שהיא מוגדרת בדרך כלל בחשיבה הכלכלית. מחקר נוסף בעקבות מחקרים אלה, שהראה סטיות נוספות מהתחזיות של האדם הכלכלי מבוצע כיום בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. ניסוי מפורסם שמפריע להנחות של האדם הכלכלי הוא "[[משחק האולטימטום]]".  

הכלכלן [[עמוס טברסקי]] ערער על ההנחה כי משקיעי כספים פועלים באופן רציונלי. בשנת 1995, טברסקי הדגים כי למשקיעים כי נטייה לבצע החלטות להקטנת הסיכון כאשר הם מרוויחים, אבל החלטות להגדלת הסיכון כאשר הם מפסידים כסף. המשקיעים נראים כפועלים למען הפחתת הסיכון כאשר מדובר בהפסדים קטנים, אבל הם אדישים כלפי סיכון קטן של הפסד גדול. דבר זה מפר את החשיבה בדבר רציונליות כלכלית כפי שהיא מוגדרת בדרך כלל בחשיבה הכלכלית. מחקר נוסף בעקבות מחקרים אלה, שהראה סטיות נוספות מהתחזיות של האדם הכלכלי מבוצע כיום בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. ניסוי מפורסם שמפריע להנחות של האדם הכלכלי הוא "[[משחק האולטימטום]]".  

מבקרים אחרים של מודל האדם הכלכלי, כמו Bruno Frey מצביעים כל דגש יתר על מוטיבציה חיצונית (פרסים ועונשים מהסביבה החברתית או הפיזית) בניגוד למוטיבציה פנימית. לדוגמה, נטען, יהיה קשה להבין כיצד האדם הכלכלי יהיה גיבור מלחמה, או שתהיה לו הנאה מפיתוח מיומנות ומאומנות. פרי ואחרים טענו כי דגש רב מידי על פרסים ועל עונשים יכול להוביל לדחיקה החוצה של מניע פנימי. תשלום לילד כדי שיבצע עבודות בתחזוקת הבית עלול לגרום לו להפסיק לבצע עבודות אלה כדי "לעזור למשפחה" ולעבור לביצוע של הדברים מתוך ציפייה לתגמול. ניסוי מפורסם שתמך בדעה זו היה לקנוס הורים שאיחרו לאסוף ילדים מהגן. היות והתמריץ הפנימי (לא נעים לי) הומר בתמריץ חיצוני, חלק מההורים בחרו לאחר ולשלם את הקנס - כך שסך האיחורים גדלו.  

מבקרים אחרים של מודל האדם הכלכלי, כמו Bruno Frey מצביעים כל דגש יתר על מוטיבציה חיצונית (פרסים ועונשים מהסביבה החברתית או הפיזית) בניגוד למוטיבציה פנימית. לדוגמה, נטען, יהיה קשה להבין כיצד האדם הכלכלי יהיה גיבור מלחמה, או שתהיה לו הנאה מפיתוח מיומנות ומאומנות. פרי ואחרים טענו כי דגש רב מידי על פרסים ועל עונשים יכול להוביל לדחיקה החוצה של מניע פנימי. תשלום לילד כדי שיבצע עבודות בתחזוקת הבית עלול לגרום לו להפסיק לבצע עבודות אלה כדי "לעזור למשפחה" ולעבור לביצוע של הדברים מתוך ציפייה לתגמול. ניסוי מפורסם שתמך בדעה זו היה לקנוס הורים שאיחרו לאסוף ילדים מהגן. היות והתמריץ הפנימי (לא נעים לי) הומר בתמריץ חיצוני, חלק מההורים בחרו לאחר ולשלם את הקנס - כך שסך האיחורים גדלו.  

* כל יצור ביולוגי, ובכלל זה האדם, הוא בעל נטייה לממש שתי מטרות אבולוציוניות חשובות - שרידה של הפרט עצמו והולדת צאצאים. ברוב המודלים של הפרט הכלכלי אין התייחסות לחשיבות של מציאת בן או בת זוג מתאים, או להולדת צאצאים, הדגש הניתן על "מקסום תועלת" של הפרט והנחה כי תועלת זו מושגת בעיקר על ידי צריכת מוצרים מבטל לחלוטין כל שיקול של הרשמת בן או בת זוג או הולדה או טיפול בילדים.  

* כל יצור ביולוגי, ובכלל זה האדם, הוא בעל נטייה לממש שתי מטרות אבולוציוניות חשובות - שרידה של הפרט עצמו והולדת צאצאים. ברוב המודלים של הפרט הכלכלי אין התייחסות לחשיבות של מציאת בן או בת זוג מתאים, או להולדת צאצאים, הדגש הניתן על "מקסום תועלת" של הפרט והנחה כי תועלת זו מושגת בעיקר על ידי צריכת מוצרים מבטל לחלוטין כל שיקול של הרשמת בן או בת זוג או הולדה או טיפול בילדים.  

* בקרב בני אדם כמו בקרב יונקים רבים יש לא רק הולדה של צאצאים אלא גם טיפול ממושך בהם - שנים רבות בהם הורים פועלים יחד (כזוג ו/או כחלק מתא משפחתי או קבוצתי גדול יותר - חמולה או קבוצה או שבט) כדי לדאוג לשרידה ולהצלחה של הילדים - היבטים כמו הגנה פיזית על הילדים, טיפול בזמן מחלה, השגת מזון לילדים, לימוד הילדים מידע חשוב והתאמה שלהם למסגרת החברתית שבה הם גדלים (היבטים כמו חינוך, מוסר ועוד). במסגרת תרבויות שונות הורים גם דואגים בשאלה איזה בני זוג יהיו המתאימים ביותר לילדיהם. דברים אלה הם נטייה של יצורים ביולוגים מסויימים לעבר [[אסטרטגיה K]] - הולדת כמות נמוכה יחסית של צאצאים והשקעה מרובה בהם במקום הולדת כמות גבוהה של צאצאים והשקעה מוטעה בהם (אסטרטגיה R) - דבר שמאפיין צמחים רבים, חרקים ועוד. אסטרטגית רבייה K קיימת במובן מסויים אצל כל היונקים שכן מתקיים הריון כלומר הגנה על הצאצאים במשך תקופה ממושכת בתוך הנקבה בסביבה מוגנת ככל האפשר - בניגוד לאסטרטגיה כמו הטלת ביצים שבה ניתן להטיל ביצים רבות (אם כי גודל הביצה עצמה הוא דוגמה לדאגה לשמור כמות מסויימת של מזון עבור הצאצא)

* בקרב בני אדם כמו בקרב יונקים רבים יש לא רק הולדה של צאצאים אלא גם טיפול ממושך בהם - שנים רבות בהם הורים פועלים יחד (כזוג ו/או כחלק מתא משפחתי או קבוצתי גדול יותר - חמולה או קבוצה או שבט) כדי לדאוג לשרידה ולהצלחה של הילדים - היבטים כמו הגנה פיזית על הילדים, טיפול בזמן מחלה, השגת מזון לילדים, לימוד הילדים מידע חשוב והתאמה שלהם למסגרת החברתית שבה הם גדלים (היבטים כמו חינוך, מוסר ועוד). במסגרת תרבויות שונות הורים גם דואגים בשאלה איזה בני זוג יהיו המתאימים ביותר לילדיהם. דברים אלה הם נטייה של יצורים ביולוגים מסויימים לעבר [[אסטרטגיה K]] - הולדת כמות נמוכה יחסית של צאצאים והשקעה מרובה בהם במקום הולדת כמות גבוהה של צאצאים והשקעה מוטעה בהם (אסטרטגיה R) - דבר שמאפיין צמחים רבים, חרקים ועוד. אסטרטגית רבייה K קיימת במובן מסויים אצל כל היונקים שכן מתקיים הריון כלומר הגנה על הצאצאים במשך תקופה ממושכת בתוך הנקבה בסביבה מוגנת ככל האפשר - בניגוד לאסטרטגיה כמו הטלת ביצים שבה ניתן להטיל ביצים רבות (אם כי גודל הביצה עצמה הוא דוגמה לדאגה לשמור כמות מסויימת של מזון עבור הצאצא)

* הדאגה הממושכת לצאצא מצד הנקבה (עקב הריון או עקב טיפול צמוד בקרב יצורים מטילי ביצים) גורמת למצב של א-סימטריה בין זכרים לנקבות בקרב רוב סוגי בעלי החיים - בספר [[הגן האנוכי]] מוסבר המנגנון מדוע לנקבות חשוב יותר לטפל בצאצאים לעומת זכרים - משום שהן מחויבות יותר להשקיע בצאצא לפחות בתקופת ההריון. דבר זה משפיע בצורה משמעותית על אסטרטגית בחירת בן או בת זוג בקרב יצורים עם רבייה מינית - המנגנון הבסיסי הוא שזכר ירצה להזדווג עם מספר רב ככל האפשר של נקבות ואילו נקבה תרצה להזדווג רק עם הזכר שיהיה בעל תכונות טובות ככל האפשר ככל שהיא יכולה לשפוט. הדבר הזה מסובך יותר בקרב יצורים בעלי אסטרטגיה רביית K שכן לעיתים קרובות גם הזכר נדרש לתרום לשרידה ולרבייה מוצלחת של הצאצאים ולכן מתפתח קשר זוגי, אם כי קשר זה נתון למניפולציות ולמתחים שונים עקב אינטרסים של הזכר והנקבה. לנקבה לדוגמה יש אינטרס להינשא לזכר "נחמד" שידאג לצאצאים, אבל להזדווג בסתר עם זכר אחר שיש לו תכונות שמוערכות יותר לצורכי שרידה. נושא זה קרוי [[מלחמות הזרע]]. ההתנהגות המורכבת בתחום הרבייה, בחירת בני זוג ושמירה על הזוגיות היא בעלת השלכות כלכליות והתנהגותיות רבות - לדוגמה בשאלה של שוק הדיור, נישואים, גירושים, בחירת בן זוג על ידי הורים, מוצרי סטטוס, הבדלים בין גברים ונשים בתחומים שונים - כמו תעסוקה, טיפול במשפחה, התייחסות לסוגיות של חסכון, כישורים חברתיים ועוד.

* הדאגה הממושכת לצאצא מצד הנקבה (עקב הריון או עקב טיפול צמוד בקרב יצורים מטילי ביצים) גורמת למצב של א-סימטריה בין זכרים לנקבות בקרב רוב סוגי בעלי החיים - בספר [[הגן האנוכי]] מוסבר המנגנון מדוע לנקבות חשוב יותר לטפל בצאצאים לעומת זכרים - משום שהן מחויבות יותר להשקיע בצאצא לפחות בתקופת ההריון. דבר זה משפיע בצורה משמעותית על אסטרטגית בחירת בן או בת זוג בקרב יצורים עם רבייה מינית - המנגנון הבסיסי הוא שזכר ירצה להזדווג עם מספר רב ככל האפשר של נקבות ואילו נקבה תרצה להזדווג רק עם הזכר שיהיה בעל תכונות טובות ככל האפשר ככל שהיא יכולה לשפוט. הדבר הזה מסובך יותר בקרב יצורים בעלי אסטרטגיה רביית K שכן לעיתים קרובות גם הזכר נדרש לתרום לשרידה ולרבייה מוצלחת של הצאצאים ולכן מתפתח קשר זוגי, אם כי קשר זה נתון למניפולציות ולמתחים שונים עקב אינטרסים של הזכר והנקבה. לנקבה לדוגמה יש אינטרס להינשא לזכר "נחמד" שידאג לצאצאים, אבל להזדווג בסתר עם זכר אחר שיש לו תכונות שמוערכות יותר לצורכי שרידה. נושא זה קרוי [[מלחמות הזרע]]. ההתנהגות המורכבת בתחום הרבייה, בחירת בני זוג ושמירה על הזוגיות היא בעלת השלכות כלכליות והתנהגותיות רבות - לדוגמה בשאלה של שוק הדיור, נישואים, גירושים, בחירת בן זוג על ידי הורים, מוצרי סטטוס, הבדלים בין גברים ונשים בתחומים שונים - כמו תעסוקה, טיפול במשפחה, התייחסות לסוגיות של חסכון, כישורים חברתיים ועוד.

* בני אדם נולדים עם מוח גמיש למדי שבו חלק מהדברים מוכנים כבר בזמן הלידה - כמו היכולת לנשום, היכולת ללמוד כיצד ללכת, היכולת ללמוד שפה אנושית. דברים אחרים נלמדים על ידי ההורים והחברה בכלל - לדוגמה השפה אותה ילמד הילד בשנות חייו הראשונות תלויה בעיקר בשאלה איזה שפה הוא שומע בסביבתו - בדרך כלל במשפחה הקרובה שלו. בגלל שיקולים של אגן ירכיים של האשה וגודל וצורת הגולגולת המוח של תינוקות אנושיים לא יכול להמשיך ולהתפתח במהלך ההריון והתינוק האנושי יוצא לעולם כשהוא עדיין יצור חסר ישע שאינו יכול לדאוג לעצמו ואף לא לנוע בכוחות עצמו - וזאת בניגוד לצאצאים של יצורים רבים אחרים שיכולים להתנייד תוך מספר שעות (בקרב רוב בעלי החיים הצמחוניים) ואף להיות עצמאיים למדי בתוך מספר שבועות או חודשים מתום ההריון. הדבר משפיע בצורות רבות על החברה האנושית - מצורך בתא משפחתי שיגן על התינוק ודאגה רבה מצד ההורים, צורך במוסדות חינוך פורמליים או לא פורמליים ללמד את התינוק או הילד את מה שהוא נדרש לו כדי לשרוד ולהתרבות, ותקופה ארוכה של "ננוטציה" - תקופת לימוד ארוכה שיכולה להתקיים במשך שנים ואף במהלך כל החיים (כולל בתקופת הבגרות) שבהם בני אדם לומדים דברים על ידי משחק - ולכן גם נהנים ממשחקים - בניגוד ליצורים לומדים אחרים אשר משחקים במשך זמן קצר ומפסיקים לשחק כאשר הם מבוגרים. דבר זה משפיע בשאלה כמה בני אדם מתנהגים בצורה "ילדותית" כאשר הם מבוגרים ובשאלות של גמישות מחשבתית ונכונות לשנות תפיסות וגישות.  

* בני אדם נולדים עם מוח גמיש למדי שבו חלק מהדברים מוכנים כבר בזמן הלידה - כמו היכולת לנשום, היכולת ללמוד כיצד ללכת, היכולת ללמוד שפה אנושית. דברים אחרים נלמדים על ידי ההורים והחברה בכלל - לדוגמה השפה אותה ילמד הילד בשנות חייו הראשונות תלויה בעיקר בשאלה איזה שפה הוא שומע בסביבתו - בדרך כלל במשפחה הקרובה שלו. בגלל שיקולים של אגן ירכיים של האשה וגודל וצורת הגולגולת המוח של תינוקות אנושיים לא יכול להמשיך ולהתפתח במהלך ההריון והתינוק האנושי יוצא לעולם כשהוא עדיין יצור חסר ישע שאינו יכול לדאוג לעצמו ואף לא לנוע בכוחות עצמו - וזאת בניגוד לצאצאים של יצורים רבים אחרים שיכולים להתנייד תוך מספר שעות (בקרב רוב בעלי החיים הצמחוניים) ואף להיות עצמאיים למדי בתוך מספר שבועות או חודשים מתום ההריון. הדבר משפיע בצורות רבות על החברה האנושית - מצורך בתא משפחתי שיגן על התינוק ודאגה רבה מצד ההורים, צורך במוסדות חינוך פורמליים או לא פורמליים ללמד את התינוק או הילד את מה שהוא נדרש לו כדי לשרוד ולהתרבות, ותקופה ארוכה של "ננוטציה" - תקופת לימוד ארוכה שיכולה להתקיים במשך שנים ואף במהלך כל החיים (כולל בתקופת הבגרות) שבהם בני אדם לומדים דברים על ידי משחק - ולכן גם נהנים ממשחקים - בניגוד ליצורים לומדים אחרים אשר משחקים במשך זמן קצר ומפסיקים לשחק כאשר הם מבוגרים. דבר זה משפיע בשאלה כמה בני אדם מתנהגים בצורה "ילדותית" כאשר הם מבוגרים ובשאלות של גמישות מחשבתית ונכונות לשנות תפיסות וגישות.  

* בני אדם הם בעלי יתרון אבולוציוני משמעותי בגלל היכולת שלהם לשתף פעולה - אין להם ציפורניים או שיניים מרשימים ואין להם כוח פיזי להרוג טרף או לרדוף אחריו לעומת טורפים גדולים או בעלי חיים שהם צדו במשך מיליוני שנים. בני האדם הם לא ציידים טורפים אלא ציידים לקטים - יצורים אוכלי כל אשר מסוגלים לאכול מגוון גדול מאוד של צמחים, פטריות ובעלי חיים ולדעת גם איזה דברים מסוכן לאכול ומתי כדאי לאכול מה. דברים אלה באים לידי ביטוי בגוף גדול של ידע שצריך להעביר לילדים בדרך כלל בקבוצה של כמה אנשים. שיתוף הפעולה בין בני אדם חשוב לא רק כדי לצוד ולהשיג מזון אלא גם כדי להתגונן נגד קבוצות אחרות של בני אדם שיכולים להתחרות על משאבים דומים. מכל השיקולים האלה לבני אדם חשוב לשתף פעולה במסגרת קבוצות שונות של בני אדם. פירוש הדבר שעל האדם להתחשב לא רק בבן או בת זוג שאיתה הוא חולק את גידול הילדים - עליו להתחשב גם במוסכמות חברתיות שונות שיאפשרו לו לשרוד ולשגשג במסגרת חברתית שקיימת עוד מלפני שהוא נולד, ושהיכולת שלו להשפיע על מסגרת זו היא מוגבלת. פירוש הדבר שבני אדם משקיעים זמן ומאמץ רב הן ביכולת שלהם להתאים את עצמם (או ילדיהם או בני זוג שלהם) למערכת החברתית הקיימת (לדוגמה ללבוש בגד שנחשב מקובל או מתאים לאותה חברה - לדוגמה תלבושת של חרדי בחברה חרדית או תלבושת של סיקי או של היפי בחברות אחרות). מאמץ רב אחר מצד פרטים הוא לנסות להשפיע על החברה כולה לבצע החלטות חברתיות שהפרט חושב שהן נכונות וצודקות - גם אם לדבר אין בהכרח השפעה ישירה על חייו של הפרט (לדוגמה הפגנה בגלל החלטת שופט במשפט כלשהו שנוגע לאדם אחר). פירוש הדבר שתרבות ולפוליטיקה יש השפעות כלכליות גדולות מאוד בשאלות כמו איך אנחנו תופסים את עצמנו, איזה מוצרים נקנה כדי להרשים בני זוג חברים או שכנים, איזה עמדות פוליטיות ותרבותיות יהיו לנו וכמה נהיה מוכנים לשלם כדי להגן או לקדם דעות אלה. לדוגמה מבחינה רציונלית כפי שהיא מוצגת על ידי הכלכלה אין זה הגיוני במיוחד מבחינת פרט להתגייס לצבא ולצאת למלחמה. אבל בחברות אמיתיות מי שאינו עושה זאת מוקע בדרך כלל כבוגד או פחדן ולחברה יש אינטרס להטיל עליו עונשים שונים - אם זה עונשים פורמליים כמו כליאה או הוצאה להורג ואם זה עונשים תרבותיים כמו חרם חברתי. השכבה הזאת של האדם החברתי מסבכת מאוד את הניתוח הכלכלי והיא יכולה להסביר פרדוקסים שונים שבהם אנשים נוקטים פעולות שנראות סותרות את התנהגותו של האדם כיצור ביולוגי - לדוגמה אנשים שנודרים נדרי נזירות. אין פירוש הדבר שהניתוח הביולוגי מיותר לגמרי - אלא רק שהוא אינו כלי שיכול להסביר כל התנהגות אנושית ויש להיעזר גם בכלים אחרים. לדוגמה השכבה הביולוגית תתקשה להסביר נזירות אבל כן תסייע לנו בהבנה מדוע נזירות היא תופעה מוגבלת יחסית - לפרטים מסויימים בחברה שהם מיעוט וכן נפוצה יותר בחברות מסוימות. השכבה החברתית והפסיכולוגיה הכרוכה בשכבה זו מסבירות התנהגויות שונות של האדם בספרה הכלכלית. לדוגמה אדם סמית תוהה מדוע יהלומים הם יקרים ומדוע מים הם זולים כאשר "ערך השימוש" של מים הוא גבוה ואילו יהלומים הם "חסרי ערך" במובן ה"שימושי" שלהם. כלכלנים קלאסיים תהו על ההבדל בין "ערך השימוש" לבין "ערך כלכלי" או ערך החלפה - ההבדל בין "תועלת" כפי שהם תפסו אותה במובן "מעשי" לבין הערך של סחורות בשוק. ההסבר המקובל הוא [[ניתוח שולי]] - יש הרבה מים ובסביבה מקובלת של בני אדם היכולת להשתמש ביחידה האחרונה של מים היא נמוכה לעומת יהלומים שהם נדירים. דבר זה הוא רק הסבר חלקי. למעשה הכלכלנים התעלמו מכך שיהלומים הם בעלי ערך חברתי גבוה -השאלה מה זה דבר "שימושי" תלויה בשאלה איזה פונקציה מנסים להשיג - אם זה רק לשם שרידה השימושיות שלהם נמוכה, אבל היות והאדם הוא גם יצור ביולוגי וחברתי יש ליהלומים היבטי שימושי כמו הרשמה של בן או בת זוג (אפקט ההכבדה) או כ[[סמל סטטוס]] חברתי - ולכן במובנים אלה הם שימושיים מאוד (ניידים ומאפשרים הפגנה פשוטה של עושר לעומת מוצרים אחרים). הטעות של כלכלנים קלאסיים ונאו-קלאסיים במובן זה היא המחשבה שהאדם צריך רק לשרוד (לבדו) ואין לו שיקולים כמו הולדת ילדים, חינוך ילדים, שימור על בן או בת זוג, ומעמד חברתי.

* בני אדם הם בעלי יתרון אבולוציוני משמעותי בגלל היכולת שלהם לשתף פעולה - אין להם ציפורניים או שיניים מרשימים ואין להם כוח פיזי להרוג טרף או לרדוף אחריו לעומת טורפים גדולים או בעלי חיים שהם צדו במשך מיליוני שנים. בני האדם הם לא ציידים טורפים אלא ציידים לקטים - יצורים אוכלי כל אשר מסוגלים לאכול מגוון גדול מאוד של צמחים, פטריות ובעלי חיים ולדעת גם איזה דברים מסוכן לאכול ומתי כדאי לאכול מה. דברים אלה באים לידי ביטוי בגוף גדול של ידע שצריך להעביר לילדים בדרך כלל בקבוצה של כמה אנשים. שיתוף הפעולה בין בני אדם חשוב לא רק כדי לצוד ולהשיג מזון אלא גם כדי להתגונן נגד קבוצות אחרות של בני אדם שיכולים להתחרות על משאבים דומים. מכל השיקולים האלה לבני אדם חשוב לשתף פעולה במסגרת קבוצות שונות של בני אדם. פירוש הדבר שעל האדם להתחשב לא רק בבן או בת זוג שאיתה הוא חולק את גידול הילדים - עליו להתחשב גם במוסכמות חברתיות שונות שיאפשרו לו לשרוד ולשגשג במסגרת חברתית שקיימת עוד מלפני שהוא נולד, ושהיכולת שלו להשפיע על מסגרת זו היא מוגבלת. פירוש הדבר שבני אדם משקיעים זמן ומאמץ רב הן ביכולת שלהם להתאים את עצמם (או ילדיהם או בני זוג שלהם) למערכת החברתית הקיימת (לדוגמה ללבוש בגד שנחשב מקובל או מתאים לאותה חברה - לדוגמה תלבושת של חרדי בחברה חרדית או תלבושת של סיקי או של היפי בחברות אחרות). מאמץ רב אחר מצד פרטים הוא לנסות להשפיע על החברה כולה לבצע החלטות חברתיות שהפרט חושב שהן נכונות וצודקות - גם אם לדבר אין בהכרח השפעה ישירה על חייו של הפרט (לדוגמה הפגנה בגלל החלטת שופט במשפט כלשהו שנוגע לאדם אחר). פירוש הדבר שתרבות ולפוליטיקה יש השפעות כלכליות גדולות מאוד בשאלות כמו איך אנחנו תופסים את עצמנו, איזה מוצרים נקנה כדי להרשים בני זוג חברים או שכנים, איזה עמדות פוליטיות ותרבותיות יהיו לנו וכמה נהיה מוכנים לשלם כדי להגן או לקדם דעות אלה. לדוגמה מבחינה רציונלית כפי שהיא מוצגת על ידי הכלכלה אין זה הגיוני במיוחד מבחינת פרט להתגייס לצבא ולצאת למלחמה. אבל בחברות אמיתיות מי שאינו עושה זאת מוקע בדרך כלל כבוגד או פחדן ולחברה יש אינטרס להטיל עליו עונשים שונים - אם זה עונשים פורמליים כמו כליאה או הוצאה להורג ואם זה עונשים תרבותיים כמו חרם חברתי. השכבה הזאת של האדם החברתי מסבכת מאוד את הניתוח הכלכלי והיא יכולה להסביר פרדוקסים שונים שבהם אנשים נוקטים פעולות שנראות סותרות את התנהגותו של האדם כיצור ביולוגי - לדוגמה אנשים שנודרים נדרי נזירות. אין פירוש הדבר שהניתוח הביולוגי מיותר לגמרי - אלא רק שהוא אינו כלי שיכול להסביר כל התנהגות אנושית ויש להיעזר גם בכלים אחרים. לדוגמה השכבה הביולוגית תתקשה להסביר נזירות אבל כן תסייע לנו בהבנה מדוע נזירות היא תופעה מוגבלת יחסית - לפרטים מסויימים בחברה שהם מיעוט וכן נפוצה יותר בחברות מסוימות. השכבה החברתית והפסיכולוגיה הכרוכה בשכבה זו מסבירות התנהגויות שונות של האדם בספרה הכלכלית. לדוגמה אדם סמית תוהה מדוע יהלומים הם יקרים ומדוע מים הם זולים כאשר "ערך השימוש" של מים הוא גבוה ואילו יהלומים הם "חסרי ערך" במובן ה"שימושי" שלהם. כלכלנים קלאסיים תהו על ההבדל בין "ערך השימוש" לבין "ערך כלכלי" או ערך החלפה - ההבדל בין "תועלת" כפי שהם תפסו אותה במובן "מעשי" לבין הערך של סחורות בשוק. ההסבר המקובל הוא [[ניתוח שולי]] - יש הרבה מים ובסביבה מקובלת של בני אדם היכולת להשתמש ביחידה האחרונה של מים היא נמוכה לעומת יהלומים שהם נדירים. דבר זה הוא רק הסבר חלקי. למעשה הכלכלנים התעלמו מכך שיהלומים הם בעלי ערך חברתי גבוה -השאלה מה זה דבר "שימושי" תלויה בשאלה איזה פונקציה מנסים להשיג - אם זה רק לשם שרידה השימושיות שלהם נמוכה, אבל היות והאדם הוא גם יצור ביולוגי וחברתי יש ליהלומים היבטי שימושי כמו הרשמה של בן או בת זוג (אפקט ההכבדה) או כ[[סמל סטטוס]] חברתי - ולכן במובנים אלה הם שימושיים מאוד (ניידים ומאפשרים הפגנה פשוטה של עושר לעומת מוצרים אחרים). הטעות של כלכלנים קלאסיים ונאו-קלאסיים במובן זה היא המחשבה שהאדם צריך רק לשרוד (לבדו) ואין לו שיקולים כמו הולדת ילדים, חינוך ילדים, שימור על בן או בת זוג, ומעמד חברתי.

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Homo_economicus האדם הכלכלי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Homo_economicus האדם הכלכלי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.tau.ac.il/~fersht/Hebrew/independence%20lecture.pdf האדם הכלכלי לעומת האדם החברתי] סיכום של פרופסור לכלכלה, חיים פרשמטן  

* [http://www.tau.ac.il/~fersht/Hebrew/independence%20lecture.pdf האדם הכלכלי לעומת האדם החברתי] סיכום של פרופסור לכלכלה, חיים פרשמטן  

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=251826 אם "הומו אקונומיקוס" הוא לא יצור רציונלי, מה הוא כן?] אורי ניצן, ראיון עם פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 14.1.2003

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=251826 אם "הומו אקונומיקוס" הוא לא יצור רציונלי, מה הוא כן?] אורי ניצן, ראיון עם פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 14.1.2003

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1546593 תיאוריית הכשל] על הנטייה של מומחים להסתיר מעצמם כשלי חיזוי, פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 3.11.2011

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1546593 תיאוריית הכשל] על הנטייה של מומחים להסתיר מעצמם כשלי חיזוי, פרופסור [[דניאל כהנמן]], הארץ, 3.11.2011

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}