שינויים

לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (Weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.  

לפעמים מפרידים בין סחף קרקע ל'''בליית קרקע''' (Weathering) שהינה השבירה וההתפוררות של סלע לחלקיקים באמצעות תהליכים בהם לא מעורבת תנועה, למרות שייתכן ושני התהליכים יהיו קשורים זה בזה.  

בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] שאינו מזיק בתנאי ש[[קצב]] היווצרות הקרקע איננו קטן מקצב הבלייה. אבל בעשרות השנים האחרונות הפעילות האנושיות הגבירה את [[קצב]] הסחף באופן משמעותי ולכן נגרם נזק חמור. <ref name="faoStat"/> שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.  

בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] שאינו מזיק בתנאי ש[[קצב]] היווצרות הקרקע איננו קטן מקצב הבלייה. אבל בעשרות השנים האחרונות הפעילות האנושיות הגבירה את [[קצב]] הסחף באופן משמעותי ולכן נגרם נזק חמור. <ref name="faoStat"/> שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.  

מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טבעית, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. עם זאת, בליה מוגברת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], [[אובדן קרקע|אובדן ישיר של קרקעות חקלאיות]], פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].  

מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טבעית, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. עם זאת, בליה מוגברת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], [[אובדן קרקע|אובדן ישיר של קרקעות חקלאיות]], פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].  

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה ב[[יער|אדמות יער]]. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה ב[[יער|אדמות יער]]. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>

בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות של [[אובדן קרקע]] (כמו [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]], ואלו מצטרפות לבעיות נוספות כמו [[משבר המים העולמי]]. יחדיו גורמים אלה גורם לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיים על [[בטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]].  

בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות של [[אובדן קרקע]] (כמו [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]], ואלו מצטרפות לבעיות נוספות כמו [[משבר המים העולמי]]. יחדיו גורמים אלה גורם לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיים על [[בטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]].  

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>  

דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה מ[[שחיקת קרקע]], דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.  

דיימונד מציין כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה מ[[שחיקת קרקע]], דווקא בזמן של גידול [[אוכלוסיית העולם]] וצורך גדול מאי פעם להאכיל מיליארדי אנשים.<ref name="dimond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 433.</ref> מסיבות אלה, מונה דיימונד את בליית הקרקע ואת הנזקים לקרקעות כאחת מ-12 [[השפעות סביבתיות|הסכנות הסביבתיות]] המרכזיות המאיימות על עתיד האנושות.  

כיסוי הקרקע הוא הגורם הנתון ביותר לשינויים, בהקשר זה. ב[[יער בראשיתי]], האדמה והמינרלים בה מוגנים על ידי שכבת רקב ועל ידי שכבה אורגנית של עלים, ענפים וצמחיית קרקע. שכבות אלה כמו גם העצים עצמם וחופת העלים מגינים על הקרקע מפני המכות של טיפות הגשם. השכבות האלה כמו גם הקרקע מתחתיהן הן אווריריות ויש להם חדירות גבוה לגשם. בנוסף, שורשי העצים והצמחים מייצבים את ה[[קרקע]] ומחזיקים אותה במקום, וכן מקטינים את כמות המים הזורמת בקרקע על ידי שתייה שלהם. בדרך כלל רק גשם כבד מאוד או סערות ברד גדולות מובילים לזרימה ביער. בהתאם לכך, אדמת יער נסחפת בקצב קטן פי 500 עד פי 10,000 יחסית לאדמה [[חקלאות|חקלאית]].  

כיסוי הקרקע הוא הגורם הנתון ביותר לשינויים, בהקשר זה. ב[[יער בראשיתי]], האדמה והמינרלים בה מוגנים על ידי שכבת רקב ועל ידי שכבה אורגנית של עלים, ענפים וצמחיית קרקע. שכבות אלה כמו גם העצים עצמם וחופת העלים מגינים על הקרקע מפני המכות של טיפות הגשם. השכבות האלה כמו גם הקרקע מתחתיהן הן אווריריות ויש להם חדירות גבוה לגשם. בנוסף, שורשי העצים והצמחים מייצבים את ה[[קרקע]] ומחזיקים אותה במקום, וכן מקטינים את כמות המים הזורמת בקרקע על ידי שתייה שלהם. בדרך כלל רק גשם כבד מאוד או סערות ברד גדולות מובילים לזרימה ביער. בהתאם לכך, אדמת יער נסחפת בקצב קטן פי 500 עד פי 10,000 יחסית לאדמה [[חקלאות|חקלאית]].  

[[כריתת יערות|יערות רבים נכרתים או נשרפים]]. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]], או לשם הפקת [[דלק עץ|דלק מהעצים]], והפקת [[תוצרי עץ]] מהעצים כמו [[חומרי בניין]] או [[ריהוט]]. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להישאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או כבישים, הגורמים להסרת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.

[[כריתת יערות|יערות רבים נכרתים או נשרפים]]. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]], או לשם הפקת [[דלק עץ|דלק מהעצים]], והפקת [[תוצרי עץ]] מהעצים כמו [[חומרי בניין]] או [[ריהוט]]. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להישאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או כבישים, הגורמים להסרת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.

מלבד [[בירוא יערות]] יש גורמים נוספים הפוגעים בצמחיה ולכן ביכולת שלה למנוע סחף קרקע. תהליכים אלו כוללים [[מדבור]], [[זיהום מים]], [[המלחת קרקעות]], [[משבר המים העולמי|מחסור במים]], [[רעיית יתר]] ו[[זיהום קרקע]]. [[התחממות עולמית]] תורמת להחרפה של בצורות, לדוגמה [[התחממות עולמית במזרח התיכון|באזור המזרח התיכון]], ולכן מחריפה תהליכי מדבור, אובדן צמחייה וסחף קרקע. [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html]

מלבד [[בירוא יערות]] יש גורמים נוספים הפוגעים בצמחיה ולכן ביכולת שלה למנוע סחף קרקע. תהליכים אלו כוללים [[מדבור]], [[זיהום מים]], [[המלחת קרקעות]], [[משבר המים העולמי|מחסור במים]], [[רעיית יתר]] ו[[זיהום קרקע]]. [[התחממות עולמית]] תורמת להחרפה של בצורות, לדוגמה [[התחממות עולמית במזרח התיכון|באזור המזרח התיכון]], ולכן מחריפה תהליכי מדבור, אובדן צמחייה וסחף קרקע. [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html]

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל שחיקת קרקע.

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל שחיקת קרקע.

הסקר העולמי של [[אובדן קרקע|אובדן קרקע]] מעשה ידי אדם נקרא '''GLASOD''' - '''Global Assessment of Human-Induced Soil Degradation''') והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על בליית קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר אמורה לצאת לאור בשם GLADIS של ארגון המזון העולמי. <ref name="faoStat"/>

הסקר העולמי של [[אובדן קרקע|אובדן קרקע]] מעשה ידי אדם נקרא '''GLASOD''' - '''Global Assessment of Human-Induced Soil Degradation''') והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על בליית קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר אמורה לצאת לאור בשם GLADIS של ארגון המזון העולמי. <ref name="faoStat"/>

==השלכות של בליית קרקע==

==השלכות של בליית קרקע==

===השפעה על נהרות===

===השפעה על נהרות===

מלבד אובדן שטחי חקלאות, בליית קרקע יכולה לגרום גם ל[[משבר המים העולמי|הרס מקורות מים]], העכרתם ופגיעה במינים שחיים במים אלה. השפעה נוספת היא סתימת הנהרות לשייט.<ref name="dimond326"/>

מלבד אובדן שטחי חקלאות, בליית קרקע יכולה לגרום גם ל[[משבר המים העולמי|הרס מקורות מים]], העכרתם ופגיעה במינים שחיים במים אלה. השפעה נוספת היא סתימת הנהרות לשייט.<ref name="dimond326"/>

==מניעה והפחתה של בליית קרקע==

==מניעה והפחתה של בליית קרקע==

המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר לחקלאות בת קיימא נקרא [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך ב[[הנדסת אקלים]], בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר לחקלאות בת קיימא נקרא [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך ב[[הנדסת אקלים]], בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,

  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,

policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:

policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת בליית קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.{{הערה|1=Connor, David J. et al,[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351}}

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת בליית קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.{{הערה|1=Connor, David J. et al,[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351}}

שימוש ב[[טראסות]] היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם. {{הערה|1=לסקירה היסטורית ואריכולוגית של מערכות טראסות ראו Treacy, John M. & Denevan, William M. chapter - The creation of cultivable land through terracing, in [http://books.google.com/books?id=MARsWXbqFCsC&pg=PA91 The Archaeology of Garden and Field], editor Miller, Naomi A. University of Pennsylvania Press, 1998, isbn 9780812216417}}

שימוש ב[[טראסות]] היא שיטה נוספת להפחתת סחף, שמשמשת חקלאים במשך אלפי שנים בכל רחבי העולם. {{הערה|1=לסקירה היסטורית ואריכולוגית של מערכות טראסות ראו Treacy, John M. & Denevan, William M. chapter - The creation of cultivable land through terracing, in [http://books.google.com/books?id=MARsWXbqFCsC&pg=PA91 The Archaeology of Garden and Field], editor Miller, Naomi A. University of Pennsylvania Press, 1998, isbn 9780812216417}}

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם [[מיקרו אקלים]] טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם [[מיקרו אקלים]] טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Erosion_prediction ניבוי ומידול בליית קרקע] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Erosion_prediction ניבוי ומידול בליית קרקע] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]

* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מ[[שירותי המערכת האקולוגית]] שמספקים יערות ל[[חקלאות]]. מחלקת היערנות, [[ארגון המזון העולמי]]

* [http://faostat.fao.org/site/680/DesktopDefault.aspx?PageID=680#ancor נתונים על בליית קרקע בעולם] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי

* [http://faostat.fao.org/site/680/DesktopDefault.aspx?PageID=680#ancor נתונים על בליית קרקע בעולם] FAOSTAT, ארגון המזון העולמי

* פרופסור Duncan Cameron ואחרים, [http://grantham.sheffield.ac.uk/engagement/policy/a-sustainable-model-for-intensive-agriculture/ A sustainable model for intensive agriculture ], מודל לחקלאות תעשייתית (אינטנסיבית) בת קיימא, אוניברסיטת שפילד, 2 בדצמבר 2015

* פרופסור Duncan Cameron ואחרים, [http://grantham.sheffield.ac.uk/engagement/policy/a-sustainable-model-for-intensive-agriculture/ A sustainable model for intensive agriculture ], מודל לחקלאות תעשייתית (אינטנסיבית) בת קיימא, אוניברסיטת שפילד, 2 בדצמבר 2015

===סחף קרקע ובליית קרקע בישראל===

===סחף קרקע ובליית קרקע בישראל===

* אסף בן נריה, [http://www.zavit.org.il/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA/ גשמים כאלה מזיקים לחקלאות], אתר [[זווית]], 14 בפברואר 2017

* אסף בן נריה, [http://www.zavit.org.il/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%92%D7%A9%D7%9D-%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA/ גשמים כאלה מזיקים לחקלאות], אתר [[זווית]], 14 בפברואר 2017

* יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010

* יעקב אביעד, לאה ויטנברג, תמר מילגרום, דן מלקינסון וחיים קותיאל, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0299.pdf השלכות שינוי אקלים על סחיפה ואובדן קרקעות], החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, מוגש למשרד להגנת הסביבה, ספטמבר 2010

* ד"ר י. אביעד ואחרים [http://sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/mechkarim/aviad_6-102_1.pdf ההשלכות של שינויי אקלים עכשוויים על הסכנות להגברת סחיפה ואובדן קרקעות בישראל] החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח עבור [[המשרד להגנת הסביבה]], אוגוסט 2008

* ד"ר י. אביעד ואחרים [http://sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/mechkarim/aviad_6-102_1.pdf ההשלכות של שינויי אקלים עכשוויים על הסכנות להגברת סחיפה ואובדן קרקעות בישראל] החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה, דו"ח עבור [[המשרד להגנת הסביבה]], אוגוסט 2008

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1219939 החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות], צפריר רינת, הארץ, 03.09.2010

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1219939 החקלאים בערבה צריכים להתמודד עם בעיה קשה של סחף קרקעות], צפריר רינת, הארץ, 03.09.2010

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], ינואר 2010 (התוכנית כוללת התייחסות לחלקה של הצמחייה במניעת סחף)

* [http://www.moag.gov.il/agri/subject/green_agri/chaklaut+meshameret.htm חקלאות משמרת - מניעת סחף קרקעות] משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2007)

* [http://www.moag.gov.il/agri/subject/green_agri/chaklaut+meshameret.htm חקלאות משמרת - מניעת סחף קרקעות] משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2007)

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/law/maim38_1.pdf פקודת סחף הקרקע (מניעה),1941] פקודה שמיועדת לשר החקלאות להתקין תקנות למניעה סחף־קרקע ולתיקון נזקים שכבר נגרמו על ידי סחף־קרקע.

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/law/maim38_1.pdf פקודת סחף הקרקע (מניעה),1941] פקודה שמיועדת לשר החקלאות להתקין תקנות למניעה סחף־קרקע ולתיקון נזקים שכבר נגרמו על ידי סחף־קרקע.

* [http://www.geoteva.co.il/100025/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%A1%D7%97%D7%A3-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8-1 ניסוי במניעת סחף קרקע ואקלום צמחי מדבר] ליד כביש 6.

* [http://www.geoteva.co.il/100025/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA-%D7%A1%D7%97%D7%A3-%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%95%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8-1 ניסוי במניעת סחף קרקע ואקלום צמחי מדבר] ליד כביש 6.