30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 6:
שורה 6:
בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] שאינו מזיק בתנאי ש[[קצב]] היווצרות הקרקע איננו קטן מקצב הבלייה. אבל בעשרות השנים האחרונות הפעילות האנושיות הגבירה את [[קצב]] הסחף באופן משמעותי ולכן נגרם נזק חמור. <ref name="faoStat"/> שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.
בליית קרקע היא [[תהליך|תהליך טבעי]] שאינו מזיק בתנאי ש[[קצב]] היווצרות הקרקע איננו קטן מקצב הבלייה. אבל בעשרות השנים האחרונות הפעילות האנושיות הגבירה את [[קצב]] הסחף באופן משמעותי ולכן נגרם נזק חמור. <ref name="faoStat"/> שיטות נכונות של שימושי קרקע יכולות להגביל את סחף הקרקע באמצעות שיטות כמו בניית טרסות, שתילת [[עצים]], [[חיפוי קרקע]], [[חקלאות ללא חריש]], [[יערות מאכל]] ועוד.
−מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טבעית, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. עם זאת, בליה מוגברת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], [[אובדן קרקע|אובדן ישיר של קרקעות חקלאיות]] , פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].
+מידה מסויימת של סחף קרקעות היא כאמור טבעית, ולמעשה בריאה עבור [[המערכת האקולוגית]]. לדוגמה, אבני חצץ נעות במורד הזרם. עם זאת, בליה מוגברת, גורמת לבעיות כמו [[זיהום מים]] על ידי משקעים, נזק ל[[מערכות אקולוגיות]], [[אובדן קרקע|אובדן ישיר של קרקעות חקלאיות]], פגיעה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] והגברת תהליכי [[מדבור]].
על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה ב[[יער|אדמות יער]]. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>
על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]], באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה ב[[יער|אדמות יער]]. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לדוגמה במשך 150 השנים האחרונות איבדה איווה, מדינה חקלאית פוריה ב[[ארצות הברית]] כמחצית משכבת ה[[קרקע]] שבה. לשם המחשה, חצר כנסייה שנבנתה במדינה במאה ה-19 גבוה כיום ב-3 מטרים יחסית לשדות הסמוכים לה.<ref name="dimond"/>
−בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות של [[אובדן קרקע]] (כמו [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]] , ואלו מצטרפות לבעיות נוספות כמו [[משבר המים העולמי]]. יחדיו גורמים אלה גורם לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיים על [[בטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]].
+בעיית בליית קרקע, מצטרפת לבעיות אחרות של [[אובדן קרקע]] (כמו [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]], ואלו מצטרפות לבעיות נוספות כמו [[משבר המים העולמי]]. יחדיו גורמים אלה גורם לקשיים גדולים ל[[חקלאות]] ומאיים על [[בטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]].
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מציין ג'ארד דיימונד כי בדומה ל[[ברוא יערות|השמדת יערות]] גם בעיות הקרקע אלה תרמו להתמוטטות של כל חברות העבר המתוארות בספר כולל [[בני המאיה]], ה[[אנסאזי]], שוכני [[איי הפסחא]], בני האי [[מנגארווה]] ועוד. לדוגמה, באי מנגארווה הובילה כריתת יערות לאובדן היכולת לבנות סירות עץ לשם דיג, וכן לבליית קרקע חמורה שהובילה להרס החקלאות באי, לרעב, מלחמת אזרחים בניסיון להשתלט על האדמות המעטות והתדרדרות לקניבליות קיצונית בניסיון להוסיף חלבון לתזונה.<ref name="dimond125">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], עמוד 125.</ref>
שורה 17:
שורה 17:
==גורמים לבליית קרקע==
==גורמים לבליית קרקע==
−[[קובץ:Soil erosen.jpg|ממוזער|350px|ימין|ניסוי הדגמה לחשיבותה של צמחייה במניעת בליית קרקע. ללא [[חיפוי קרקע]] וללא צמחים המים סוחפים קרקע ומשנים את צבעם לחום ]]
+[[קובץ:Soil erosen.jpg|ממוזער|350px|ימין|ניסוי הדגמה לחשיבותה של צמחייה במניעת בליית קרקע. ללא [[חיפוי קרקע]] וללא צמחים המים סוחפים קרקע ומשנים את צבעם לחום.]]
בתנאים טבעיים, רק תהליכים מטאורולוגים קיצוניים, כמו סופות קשות, יגמרו לבליית קרקע, זאת בגלל שהכיסוי של צמחיה, העלים שנשרו לאדמה וחומר אורגני אחר מגנים על האדמה, יוצרים בולם זעזועים מול גשם ומשקעים אחרים ומונעים הסרה של הקרקע על ידי רוח ומים. הסרת החומר הזה על ידי פעולות של [[חקלאות תעשייתית]] (כמו חריש), [[כריתת יערות]], [[שריפות]], [[רעיית יתר]] מותירה את הקרקע חשופה לגורמי בלייה כמו רוח וגשם. <ref name="faoStat"/>
בתנאים טבעיים, רק תהליכים מטאורולוגים קיצוניים, כמו סופות קשות, יגמרו לבליית קרקע, זאת בגלל שהכיסוי של צמחיה, העלים שנשרו לאדמה וחומר אורגני אחר מגנים על האדמה, יוצרים בולם זעזועים מול גשם ומשקעים אחרים ומונעים הסרה של הקרקע על ידי רוח ומים. הסרת החומר הזה על ידי פעולות של [[חקלאות תעשייתית]] (כמו חריש), [[כריתת יערות]], [[שריפות]], [[רעיית יתר]] מותירה את הקרקע חשופה לגורמי בלייה כמו רוח וגשם. <ref name="faoStat"/>
שורה 37:
שורה 37:
{{הפניה לערך מורחב|אובדן קרקע}}
{{הפניה לערך מורחב|אובדן קרקע}}
−[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית]]
+[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית.]]
סחף הקרקע הוא אחת מהסיבות העיקריות ל[[אובדן קרקע]] -פגיעה בקרקע הפורייה מעשה ידי אדם.
סחף הקרקע הוא אחת מהסיבות העיקריות ל[[אובדן קרקע]] -פגיעה בקרקע הפורייה מעשה ידי אדם.
שורה 51:
שורה 51:
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל שחיקת קרקע.
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל שחיקת קרקע.
−הסקר העולמי של [[אובדן קרקע|אובדן קרקע]] מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על בליית קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר אמורה לצאת לאור בשם GLADIS של ארגון המזון העולמי. <ref name="faoStat"/>
+הסקר העולמי של [[אובדן קרקע|אובדן קרקע]] מעשה ידי אדם נקרא '''GLASOD''' - '''Global Assessment of Human-Induced Soil Degradation''') והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על בליית קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר אמורה לצאת לאור בשם GLADIS של ארגון המזון העולמי. <ref name="faoStat"/>
==השלכות של בליית קרקע==
==השלכות של בליית קרקע==