שינויים

תחת ממשלו של בוש הבן, יצא בשנת 2005, חוק בשם Energy policy act, שמאפשר לחברות הקידוח להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת קבלת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימיקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטן השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>  

תחת ממשלו של בוש הבן, יצא בשנת 2005, חוק בשם Energy policy act, שמאפשר לחברות הקידוח להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת קבלת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימיקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטן השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>  

בארצות הברית החשש מפני זיהום מים מתבטא בעיקר באיזור פנסילבניה ליד שדה הענק מרסלוס, היות ושם יש כמויות גבוהות של מקווי מים ומעט מקומות להפטרות מהזיהום באופן בטוח. דליפות של כמויות קטנות של כימיקלים ממשאיות גורמות כבר היום לזיהום מאגרי מים עיליים. היות והזיהום הוא בעל השפעה מצטברת החשש הוא שהשפעות הבריאותיות של הזיהום יופיעו עוד 10 שנים.

בארצות הברית החשש מפני זיהום מים מתבטא בעיקר באיזור פנסילבניה ליד שדה הענק מרסלוס, היות ושם יש כמויות גבוהות של מקווי מים ומעט מקומות להיפטרות מהזיהום באופן בטוח. דליפות של כמויות קטנות של כימיקלים ממשאיות גורמות כבר היום לזיהום מאגרי מים עיליים. היות והזיהום הוא בעל השפעה מצטברת החשש הוא שהשפעות הבריאותיות של הזיהום יופיעו עוד 10 שנים.

בשנת 2015 פרסמו החוקרים סוזן נגל וכריסטופר קאסוטיס מאוניברסיטת מיזורי, מטה-מחקר שכלל סקירה של מעל למאה מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, שעסק בבחינת קשר אפשרי בין כימיקלים הקשורים לפראקינג לבין התפתחות אנושית. הם טוענים כי יש קשר אפשרי בין קידוחי סדיקה הידראולית לבין חשיפה ל[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] דרך זליגה של כימיקלים למי התהום. משבשים אלה, גם בריכוזים קטנים מאוד, עלולים בהתפתחות ילדים ובתהליך הרבייה האנושי. הם ממליצים על מחקר נוסף לבחינת השפעת החשיפה לקידוחי פראקינג של תושבים שגרים סמוך לקידוחים אלה, בנוסף למחקרים על השפעה בודדת של כל כימיקל בפני עצמו, זאת הן בגלל שלא תמיד ידועה תערובת הכימיקלים שבסופו של דבר נפלטת והן בגלל שלא ידועה ההשפעה הסינרגטית של חשיפה לתערובות אלה יחד.[http://www.hayadan.org.il/humans-may-be-harmed-by-endocrine-disrupting-chemicals-released-during-natural-gas-mining-3108156] [http://www.eurekalert.org/pub_releases/2015-08/uom-hmb082715.php]

בשנת 2015 פרסמו החוקרים סוזן נגל וכריסטופר קאסוטיס מאוניברסיטת מיזורי, מטה-מחקר שכלל סקירה של מעל למאה מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, שעסק בבחינת קשר אפשרי בין כימיקלים הקשורים לפראקינג לבין התפתחות אנושית. הם טוענים כי יש קשר אפשרי בין קידוחי סדיקה הידראולית לבין חשיפה ל[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] דרך זליגה של כימיקלים למי התהום. משבשים אלה, גם בריכוזים קטנים מאוד, עלולים בהתפתחות ילדים ובתהליך הרבייה האנושי. הם ממליצים על מחקר נוסף לבחינת השפעת החשיפה לקידוחי פראקינג של תושבים שגרים סמוך לקידוחים אלה, בנוסף למחקרים על השפעה בודדת של כל כימיקל בפני עצמו, זאת הן בגלל שלא תמיד ידועה תערובת הכימיקלים שבסופו של דבר נפלטת והן בגלל שלא ידועה ההשפעה הסינרגטית של חשיפה לתערובות אלה יחד.[http://www.hayadan.org.il/humans-may-be-harmed-by-endocrine-disrupting-chemicals-released-during-natural-gas-mining-3108156] [http://www.eurekalert.org/pub_releases/2015-08/uom-hmb082715.php]

ממשל [[ברק אובמה]] האמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  

ממשל [[ברק אובמה]] האמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  

בשנת 2011 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קורנל מחקר שבדק את היקף דליפת ה[[מתאן]] מקידוחי גז טבעי בשיטת פראקינג. גז טבעי מורכב בעיקר ממתאן, וכ-3% עד 8% מסך המתאן שמקורו בהפקת פצלי הגז דולף לאטמוספירה דרך חורי אירווחו ודליפות שמתרחשות בזמן חיי הבאר. פליטות מתאן אלה גבוהות בכ-30% לפחות לעומת באר גז רגילה. שיעור הדליפה יכול להגיע גם לפי 2 ויותר מבאר רגילה. שיעור הדליפה הגבוה מתרחש כאשר הבארות עוברות סידוק הידראולי. היות ומתאן הוא [[גז חממה]] חזק בהרבה לעומת פחמן דו חמצני, הפוטנציאל שלו לגרום התחממות עולמית גבוה יותר מפחמן דו חמצני. מתאן תורם בצורה ניכרת לטביעת הרגל הפחמנית של גז טבעי בטווח הזמן הקצר למשך של כ-20 שנה. טביעת הרגל הפחמנית של פצלי גז גבוהה יותר מזו של גז טבעי רגיל או מנפט רגיל כאשר מסתכלים בכל קנה מידה של זמן אבל במיוחד ב-20 השנים הראשונות. השפעת פצלי הגז גבוהה ב-20% ואולי גבוהה פי 2 לעומת פחם ב-20 השנים הראשונות, והיא דומה לפחם במהלך 100 שנים. {{הערה|Robert W. Howarth, Renee Santoro,  Anthony Ingraffea,  [http://www.atkinson.cornell.edu/Assets/ACSF/docs/attachments/Howarth-EtAl-2011.pdf Methane and the greenhouse-gas footprint of natural gas from shale formations] Climatic Change,13 March 2011, DOI 10.1007/s10584-011-0061-5}}[http://www.news.cornell.edu/stories/2011/04/fracking-leaks-may-make-gas-dirtier-coal]  אנטוני אינגרפיה (Tony Ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל שהיה אחד החוקרים, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>

בשנת 2011 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קורנל מחקר שבדק את היקף דליפת ה[[מתאן]] מקידוחי גז טבעי בשיטת פראקינג. גז טבעי מורכב בעיקר ממתאן, וכ-3% עד 8% מסך המתאן שמקורו בהפקת פצלי הגז דולף לאטמוספירה דרך חורי אוורור ודליפות שמתרחשות בזמן חיי הבאר. פליטות מתאן אלה גבוהות בכ-30% לפחות לעומת באר גז רגילה. שיעור הדליפה יכול להגיע גם לפי 2 ויותר מבאר רגילה. שיעור הדליפה הגבוה מתרחש כאשר הבארות עוברות סידוק הידראולי. היות ומתאן הוא [[גז חממה]] חזק בהרבה לעומת פחמן דו חמצני, הפוטנציאל שלו לגרום התחממות עולמית גבוה יותר מפחמן דו חמצני. מתאן תורם בצורה ניכרת לטביעת הרגל הפחמנית של גז טבעי בטווח הזמן הקצר למשך של כ-20 שנה. טביעת הרגל הפחמנית של פצלי גז גבוהה יותר מזו של גז טבעי רגיל או מנפט רגיל כאשר מסתכלים בכל קנה מידה של זמן אבל במיוחד ב-20 השנים הראשונות. השפעת פצלי הגז גבוהה ב-20% ואולי גבוהה פי 2 לעומת פחם ב-20 השנים הראשונות, והיא דומה לפחם במהלך 100 שנים. {{הערה|Robert W. Howarth, Renee Santoro,  Anthony Ingraffea,  [http://www.atkinson.cornell.edu/Assets/ACSF/docs/attachments/Howarth-EtAl-2011.pdf Methane and the greenhouse-gas footprint of natural gas from shale formations] Climatic Change,13 March 2011, DOI 10.1007/s10584-011-0061-5}}[http://www.news.cornell.edu/stories/2011/04/fracking-leaks-may-make-gas-dirtier-coal]  אנטוני אינגרפיה (Tony Ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל שהיה אחד החוקרים, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>

===חשש מפני רעידות אדמה===

===חשש מפני רעידות אדמה===