שינויים

==עתודות פצלי גז בעולם==

==עתודות פצלי גז בעולם==

{{גז טבעי בישראל}}

{{גז טבעי בישראל}}

בשנת 2011 הוציא משרד האנרגיה של ארצות הברית מסמך הערכה לעתודות פצלי גז שניתן להוציא מבחינה טכנית ב-32 מדינות- מדובר בכמות עתודות מוכחות וכן בעתודות לא מוכחות. סה"כ העתודות עמדו על 6,622 TCF (טריליון רגל מעוקב). סקר שנערך בשנת 2013 כלל מאגרים אפשריים ב-41 מדינות ומצא עתודות לא מוכחות של פצלי גז בגודל 7,299 TCF. ביחידות של מיליארד מטר מעוקב (BCM), סך עתודות פצלי הגז עמדו על 206 אלף BCM, זאת לעומת עתודות [[גז טבעי]] רגיל (מוכחות ולא מוכחות) בגודל 440 אלף BCM מתוכן עתודות מוכחות בגודל 190 אלף BCM. עם זאת, חלקן הגדול של עתודות אלה, הן בפצלי גז והן בפצלי נפט הן עתודות לא מוכחות שלא ניתן לדעת מה העלות האנרגטית והכלכלית של הפקה שלהן. TCF, <ref name="eia2011">[http://www.eia.gov/analysis/studies/worldshalegas/ World Shale Gas Resources: An Initial Assessment of 14 Regions Outside the United States] eia, 5/4/2011</ref>

בשנת 2011 הוציא משרד האנרגיה של ארצות הברית מסמך הערכה לעתודות פצלי גז שניתן להוציא מבחינה טכנית ב-32 מדינות- מדובר בכמות עתודות מוכחות וכן בעתודות לא מוכחות. סה"כ העתודות עמדו על 6,622 TCF (טריליון רגל מעוקב). סקר שנערך בשנת 2013 כלל מאגרים אפשריים ב-41 מדינות ומצא עתודות לא מוכחות של פצלי גז בגודל 7,299 TCF. ביחידות של מיליארד מטר מעוקב (BCM), סך עתודות פצלי הגז עמדו על 206 אלף BCM, זאת לעומת עתודות [[גז טבעי]] רגיל (מוכחות ולא מוכחות) בגודל 440 אלף BCM מתוכן עתודות מוכחות בגודל 190 אלף BCM. עם זאת, חלקן הגדול של עתודות אלה, הן בפצלי גז והן בפצלי נפט הן עתודות לא מוכחות שלא ניתן לדעת מה העלות האנרגטית והכלכלית של הפקה שלהן. TCF, <ref name="eia2011">[http://www.eia.gov/analysis/studies/worldshalegas/ World Shale Gas Resources: An Initial Assessment of 14 Regions Outside the United States] eia, 5/4/2011</ref>

להלן הערכה של סוכנות האנרגיה של ארצות הברית לגבי פצלי גז ופצלי נפט בארצות הברית לפי הפרדה לכמויות מוכחות ולא מוכחות, נכון לשנת 2013. סה"כ העתודות (מוכחות ולא מוכחות) של גז-טבעי גדלו בכ-30%, ובנפט העתודות כולן עלו ב-.<ref name="eia2011"/> לא ברור כיום מה ההשפעה של הפצלים על העתודות המוכחות, שכן במקומות רבים לא ידוע מה הן אפשרויות ההפקה וכיצד הן ישתנו בעתיד. נכון ל-2013 מדובר בפחות מאחוז וחצי מסך העתודות המוכחות. אם גם מקומות אחרים יפיקו בהצלחה כמו בארצות הברית ניתן לצפות לגידול של עד 44% בעתודות המוכחות (ראו בהמשך). בארצות הברית אחוז עתודות פצלי הגז המוכחות מתוך סך עתודות פצלי הגז עומד על 14%, בכלל העולם מדובר ב-1.33%. אם נניח שפער זה קיים בגלל בעיה טכנולוגית ומחסור ב[[ידע]] ולא בגלל בעיות גאולוגיות, אפשר להניח כי גם בשאר העולם יגיעו לרמה דומה של עתודות מוכחות מתוך כלל עתודות גז הפצלים. פירוש הדבר תוספת של 1,066 TCF, או גידול של 15% בעתודות המוכחות של הגז הטבעי הקונבנציונלי.  

להלן הערכה של סוכנות האנרגיה של ארצות הברית לגבי פצלי גז ופצלי נפט בארצות הברית לפי הפרדה לכמויות מוכחות ולא מוכחות, נכון לשנת 2013. סה"כ העתודות (מוכחות ולא מוכחות) של גז-טבעי גדלו בכ-30%, ובנפט העתודות כולן עלו ב-.<ref name="eia2011"/> לא ברור כיום מה ההשפעה של הפצלים על העתודות המוכחות, שכן במקומות רבים לא ידוע מה הן אפשרויות ההפקה וכיצד הן ישתנו בעתיד. נכון ל-2013 מדובר בפחות מאחוז וחצי מסך העתודות המוכחות. אם גם מקומות אחרים יפיקו בהצלחה כמו בארצות הברית ניתן לצפות לגידול של עד 44% בעתודות המוכחות (ראו בהמשך). בארצות הברית אחוז עתודות פצלי הגז המוכחות מתוך סך עתודות פצלי הגז עומד על 14%, בכלל העולם מדובר ב-1.33%. אם נניח שפער זה קיים בגלל בעיה טכנולוגית ומחסור ב[[ידע]] ולא בגלל בעיות גאולוגיות, אפשר להניח כי גם בשאר העולם יגיעו לרמה דומה של עתודות מוכחות מתוך כלל עתודות גז הפצלים. פירוש הדבר תוספת של 1,066 TCF, או גידול של 15% בעתודות המוכחות של הגז הטבעי הקונבנציונלי.  

יש פער גדול בין העתודות המוכחות והלא-מוכחות בארצות הברית, העתודות המוכחות של גז-טבעי עומדות על 303 TCF [http://www.eia.gov/oiaf/aeo/tablebrowser/#release=AEO2013&subject=0-AEO2013&table=73-AEO2013&region=0-0&cases=ref2013-d102312a] אשר מתחלקות לכ-200 TCF עתודות גז טבעי רגיל ועוד כ-100 TCF גז טבעי מפצלים.

יש פער גדול בין העתודות המוכחות והלא-מוכחות בארצות הברית, העתודות המוכחות של גז-טבעי עומדות על 303 TCF [http://www.eia.gov/oiaf/aeo/tablebrowser/#release=AEO2013&subject=0-AEO2013&table=73-AEO2013&region=0-0&cases=ref2013-d102312a] אשר מתחלקות לכ-200 TCF עתודות גז טבעי רגיל ועוד כ-100 TCF גז טבעי מפצלים.

<ref name="eia2011"/> עוד כ-530 TCF הן עתודות הסבירות (Probable), ועוד 678 עתודות בסיווג Possible, עוד 518 הן עתודות בסיווג Speculative.{{כ}} [http://www.slate.com/articles/health_and_science/future_tense/2011/12/is_there_really_100_years_worth_of_natural_gas_beneath_the_united_states_.html]

<ref name="eia2011"/> עוד כ-530 TCF הן עתודות הסבירות (Probable), ועוד 678 עתודות בסיווג Possible, עוד 518 הן עתודות בסיווג Speculative.{{כ}} [http://www.slate.com/articles/health_and_science/future_tense/2011/12/is_there_really_100_years_worth_of_natural_gas_beneath_the_united_states_.html]  

צריכת הגז טבעי בארצות הברית עמדה בשנת 2012 על 25.4 TCF [http://www.eia.gov/dnav/ng/ng_cons_sum_dcu_nus_a.htm] והיא גדלה משנה לשנה, בגלל [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] וכן בגלל מעבר מ[[פחם]] ו[[נפט]] ל[[גז טבעי]]. אם צריכת הגז בארצות הברית לא תעלה, סך עתודות הלא-מוכחות (גז רגיל ופצלי גז בכל ההסתברויות) יספיקו ל-93 שנה, העתודות המוכחות יחד עם העתודות הסבירות (Probable) שהן בכמות של כ-830 TCF, יספיקו לצריכה מקומית במשך 33 שנה כאשר העתודות המוכחות יספיקו ל-12 שנות צריכה מקומית של גז-טבעי. עם זאת המשך [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] ומעבר מ[[פחם]] ו[[נפט]] ל[[גז טבעי]] פירושן שללא גילוי של עוד עתודות, הגז יספיק לפחות שנים.

צריכת הגז טבעי בארצות הברית עמדה בשנת 2012 על 25.4 TCF [http://www.eia.gov/dnav/ng/ng_cons_sum_dcu_nus_a.htm] והיא גדלה משנה לשנה, בגלל [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] וכן בגלל מעבר מ[[פחם]] ו[[נפט]] ל[[גז טבעי]]. אם צריכת הגז בארצות הברית לא תעלה, סך עתודות הלא-מוכחות (גז רגיל ופצלי גז בכל ההסתברויות) יספיקו ל-93 שנה, העתודות המוכחות יחד עם העתודות הסבירות (Probable) שהן בכמות של כ-830 TCF, יספיקו לצריכה מקומית במשך 33 שנה כאשר העתודות המוכחות יספיקו ל-12 שנות צריכה מקומית של גז-טבעי. עם זאת המשך [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] ומעבר מ[[פחם]] ו[[נפט]] ל[[גז טבעי]] פירושן שללא גילוי של עוד עתודות, הגז יספיק לפחות שנים.

סוכנות האנרגיה של ארצות הברית צופה כי עד שנת 2021 ארצות הברית תהפוך ליצואנית נטו של גז טבעי (תייצא יותר משהיא מייבאת). נכון למאי 2013 מדובר בייצוא של כמות קטנה של גז יחסית לשוק העולמי.  

סוכנות האנרגיה של ארצות הברית צופה כי עד שנת 2021 ארצות הברית תהפוך ליצואנית נטו של גז טבעי (תייצא יותר משהיא מייבאת). נכון למאי 2013 מדובר בייצוא של כמות קטנה של גז יחסית לשוק העולמי.  

ההצלחה הכלכלית של פצלי גז בארצות הברית מאז שנות ה-2000 הביאה לפיתוח מהיר של פצלי גז בקנדה, והובילה לעניין גובר באפשרויות להפקת פצלי גז באירופה, באסיה ובאוסטרליה.

ההצלחה הכלכלית של פצלי גז בארצות הברית מאז שנות ה-2000 הביאה לפיתוח מהיר של פצלי גז בקנדה, והובילה לעניין גובר באפשרויות להפקת פצלי גז באירופה, באסיה ובאוסטרליה.

המדינות שבהן עשויה להיות כמות גבוהה של פצלי גז כוללות את סין (1,275 TCF), ארצות הברית (862), ארגנטינה (774), מקסיקו (681), דרום אפריקה (485), אוסטרליה (396), קנדה (388), לוב (290), אלג'יר (231), ברזיל (226), פולין (187), וצרפת (180). <ref name="eia2011"/>

המדינות שבהן עשויה להיות כמות גבוהה של פצלי גז כוללות את סין (1,275 TCF), ארצות הברית (862), ארגנטינה (774), מקסיקו (681), דרום אפריקה (485), אוסטרליה (396), קנדה (388), לוב (290), אלג'יר (231), ברזיל (226), פולין (187), וצרפת (180). <ref name="eia2011"/>

מאז התפרסם הדו"ח כמות המאגרים שניתן להפיק מבינה טכנית בארצות הברית ירדה כאמור פי 2. סין מתקשה להפיק את פצלי הגז שלה. הדבר נובע בגלל מספר סיבות. הסיבה האחת היא ששדות הגז הסיניים נמצאים בתוואי קרקע מורכבים במיוחד שמקשה את הפיכתם לשדות מניבים. סיבה נוספת היא מיקום של שדות הגז האלה במקומות נידחים שקשה להוביל אליהם כמויות גבוהות של מים הנדרשים לתהליך. סיבה נוספת היא מחסור בידע טכני נדרש.[http://www.tashtiot.co.il/2013/05/02/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-456/]. השלטונות הסיניים החליטו נכון למאי 2013 לנסות להפיק לכמות של 60 bcm עד 2020, זוהי כמות מזערית יחסית לשוק העולמי, להשוואה, בארצות הברית יוצרו 150 BCM בשנת 2010 לבדה[http://www.tashtiot.co.il/2013/02/21/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-376/]

מאז התפרסם הדו"ח כמות המאגרים שניתן להפיק מבינה טכנית בארצות הברית ירדה כאמור פי 2. סין מתקשה להפיק את פצלי הגז שלה. הדבר נובע בגלל מספר סיבות. הסיבה האחת היא ששדות הגז הסיניים נמצאים בתוואי קרקע מורכבים במיוחד שמקשה את הפיכתם לשדות מניבים. סיבה נוספת היא מיקום של שדות הגז האלה במקומות נידחים שקשה להוביל אליהם כמויות גבוהות של מים הנדרשים לתהליך. סיבה נוספת היא מחסור בידע טכני נדרש.[http://www.tashtiot.co.il/2013/05/02/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-456/]. השלטונות הסיניים החליטו נכון למאי 2013 לנסות להפיק לכמות של 60 bcm עד 2020, זוהי כמות מזערית יחסית לשוק העולמי, להשוואה, בארצות הברית יוצרו 150 BCM בשנת 2010 לבדה[http://www.tashtiot.co.il/2013/02/21/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-376/]

==השפעות פצלי גז על שוק האנרגיה==

==השפעות פצלי גז על שוק האנרגיה==

[[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה, לפי הבנק העולמי. קיימת מגמת התייקרות מואצת בכל השווקים, כאשר בשוק האמריקאי הפצלים הובילו לכך שההתייקרות חזרה למגמה לינארית במקום התייקרות גדלה והולכת.]]

[[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה, לפי הבנק העולמי. קיימת מגמת התייקרות מואצת בכל השווקים, כאשר בשוק האמריקאי הפצלים הובילו לכך שההתייקרות חזרה למגמה לינארית במקום התייקרות גדלה והולכת.]]

מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. בכל השווקים יש מגמה ארוכת טווח שבה מחירי הגז עולים פי 2 כל 20 שנה. בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים.

מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. בכל השווקים יש מגמה ארוכת טווח שבה מחירי הגז עולים פי 2 כל 20 שנה. בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים.  

<ref name="wb_gas">[http://siteresources.worldbank.org/INTPROSPECTS/Resources/334934-1304428586133/PINK_DATA.xls מחירי סחורות, הבנק העולמי]

<ref name="wb_gas">[http://siteresources.worldbank.org/INTPROSPECTS/Resources/334934-1304428586133/PINK_DATA.xls מחירי סחורות, הבנק העולמי]

, [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG0tbnBmVldNVE9hR1g5WW42S25ldEE&usp=drive_web#gid=0 מגמות היסטוריות של מחירי הגז] 1960-2011, במחירים ריאליים של 2005, לפי הבנק העולמי

, [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG0tbnBmVldNVE9hR1g5WW42S25ldEE&usp=drive_web#gid=0 מגמות היסטוריות של מחירי הגז] 1960-2011, במחירים ריאליים של 2005, לפי הבנק העולמי

</ref>

</ref>

[[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים שונה מזה של [[גז טבעי]] ושל [[נפט]]. לשם הפקת כמות נתונה של גז-פצלים יש להשקיע בשאיבת מים, הולכה שלהם, דחיסה שלהם לקיטור בלחץ גבוה, וכן מערכות לשאיבה מחודשת של המים, והפטרות מהמים המזוהמים. כל אלה דורשים אופרציה מסובכת והשקעה גבוהה יותר של [[אנרגיה]] יחסית לקידוח גז טבעי יבשתי רגיל.  

[[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים שונה מזה של [[גז טבעי]] ושל [[נפט]]. לשם הפקת כמות נתונה של גז-פצלים יש להשקיע בשאיבת מים, הולכה שלהם, דחיסה שלהם לקיטור בלחץ גבוה, וכן מערכות לשאיבה מחודשת של המים, והפטרות מהמים המזוהמים. כל אלה דורשים אופרציה מסובכת והשקעה גבוהה יותר של [[אנרגיה]] יחסית לקידוח גז טבעי יבשתי רגיל.  

גם קצב הדעיכה של באר גז-פצלים הוא מהיר בהרבה מקצב הדעיכה של באר גז טבעי רגילה, כך שיש צורך לקדוח עוד ועוד בארות. בעוד באר גז רגילה יכולה להחזיק מעמד עשרות שנים, באר גז פצלים מחזיקה מעמד שנים ספורות. לא ברור מתי יתרחש [[שיא תפוקה]] של גז שמיוצר בשיטה זו, והאם איכות הגז הכוללת תשמר או שאיכות הגז הממוצעת תרד (יותר הוצאות זיקוק) ואיתה ירד גם [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים.  

גם קצב הדעיכה של באר גז-פצלים הוא מהיר בהרבה מקצב הדעיכה של באר גז טבעי רגילה, כך שיש צורך לקדוח עוד ועוד בארות. בעוד באר גז רגילה יכולה להחזיק מעמד עשרות שנים, באר גז פצלים מחזיקה מעמד שנים ספורות. לא ברור מתי יתרחש [[שיא תפוקה]] של גז שמיוצר בשיטה זו, והאם איכות הגז הכוללת תשמר או שאיכות הגז הממוצעת תרד (יותר הוצאות זיקוק) ואיתה ירד גם [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|ההחזר האנרגטי]] של גז הפצלים.  

מחקרים מהזמן האחרון מצביעים על כך שיש ירידה מהירה בתפוקה של חלק מבארות פצלי הגז. דבר זה דורש ביצוע קידוחים נוספים בקצב גבוה, ודורש השקעות הון רב, בקצב הולך וגובר לשם הפקת כמות נתונה של גז. לפי תזה זו האתרים בהם השאיבה הינה פשוטה וזולה יגמרו בקרוב וקידוחים עתידיים יהיו יקרים בהרבה. מגמות אלו מצביעות על כך שעלות הפקת פצלי הגז עלולה לעלות במהירות ולסתום את הגולל על התחזיות לאנרגיה זולה ושופעת.<ref>David Hughes (May 2011). "Will Natural Gas Fuel America in the 21st Century?" Post Carbon Institute, [http://www.postcarbon.org/report/331901-will-natural-gas-fuel-america-in]</ref><ref>Arthur Berman (8 Feb. 2011), "After the gold rush: A perspective on future U.S. natural gas supply and price," The Oil Drum, [http://www.theoildrum.com/node/8914]</ref>  

מחקרים מהזמן האחרון מצביעים על כך שיש ירידה מהירה בתפוקה של חלק מבארות פצלי הגז. דבר זה דורש ביצוע קידוחים נוספים בקצב גבוה, ודורש השקעות הון רב, בקצב הולך וגובר לשם הפקת כמות נתונה של גז. לפי תזה זו האתרים בהם השאיבה הינה פשוטה וזולה יגמרו בקרוב וקידוחים עתידיים יהיו יקרים בהרבה. מגמות אלו מצביעות על כך שעלות הפקת פצלי הגז עלולה לעלות במהירות ולסתום את הגולל על התחזיות לאנרגיה זולה ושופעת.<ref>David Hughes (May 2011). "Will Natural Gas Fuel America in the 21st Century?" Post Carbon Institute, [http://www.postcarbon.org/report/331901-will-natural-gas-fuel-america-in]</ref><ref>Arthur Berman (8 Feb. 2011), "After the gold rush: A perspective on future U.S. natural gas supply and price," The Oil Drum, [http://www.theoildrum.com/node/8914]</ref>  

===שיא תפוקת פצלי הגז בארצות הברית===

===שיא תפוקת פצלי הגז בארצות הברית===

לטענת האתר [[The Oil Drum]] בשנת 2001 קצב הדעיכה של גז בארצות הברית היה 23% וקצב ההחלפה השנתי היה 12 Bcf/d כאשר סך הצריכה בארצות הברית עמדה על 54 Bcf/d. בשנת 2012 קצב הדעיכה מוערך ב-32% והמשך צריכת הגז פירושה שיש צורך להחליף 22 Bcf/d בכל שנה. לפי מחקר פיננסי של ARC נדרשים 22 מיליארד דולר ברבעון בהשקעות [[הון]] לציוד לשם החלפת בארות שעברו דעיכה, ואילו ההכנסות מהגז יורדות, כך שהחל משנת 2010 נוצר גרעון של 10 מיליארד דולר מידי רבעון בקרב 34 החברות הציבוריות המובילות בשוק. כתוצאה מכך חלק מהחברות הודיעו בינואר 2012 כי הם יקטינו את השקעותיהם בפצלי גז בארצות הברית [http://articles.businessinsider.com/2012-02-08/markets/31036603_1_shale-gas-gas-prices-thousand-cubic-feet]

לטענת האתר [[The Oil Drum]] בשנת 2001 קצב הדעיכה של גז בארצות הברית היה 23% וקצב ההחלפה השנתי היה 12 Bcf/d כאשר סך הצריכה בארצות הברית עמדה על 54 Bcf/d. בשנת 2012 קצב הדעיכה מוערך ב-32% והמשך צריכת הגז פירושה שיש צורך להחליף 22 Bcf/d בכל שנה. לפי מחקר פיננסי של ARC נדרשים 22 מיליארד דולר ברבעון בהשקעות [[הון]] לציוד לשם החלפת בארות שעברו דעיכה, ואילו ההכנסות מהגז יורדות, כך שהחל משנת 2010 נוצר גרעון של 10 מיליארד דולר מידי רבעון בקרב 34 החברות הציבוריות המובילות בשוק. כתוצאה מכך חלק מהחברות הודיעו בינואר 2012 כי הם יקטינו את השקעותיהם בפצלי גז בארצות הברית [http://articles.businessinsider.com/2012-02-08/markets/31036603_1_shale-gas-gas-prices-thousand-cubic-feet]

ביל פאוורס (Bill Powers), מחבר הספר [http://www.powersenergyinvestor.com Cold, Hungry and in the Dark] טוען שתעשיית פצלי הגז מגזימה ומנפחת את חשיבות הפצלים. לטענתו, בדומה ל[[שיא תפוקת הנפט]] פצלי גז צפויים לעבור [[שיא תפוקה]] רק במהירות רבה בהרבה, וכי שדות פצלי הגז הוותיקים יותר כמו Barnett, Haynesville, Fayetteville ו Woodford נמצאים בירידה. שדה ברנט לדומה ירד משיא תפוקה של 6 BCF (מיליארד רגל מעוקב) ליום, ל-4.6 BCF ביום.[http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html] נתוני סוכנות האנרגיה של ארצות הברית מצביעים על כך שהשדות ברנט ו-Haynesville עברו את שיא התפוקה שלהם ב-2011 וב-2012 בהתאמה, וכי השדות האחרים נמצאים שפאוורס מזכיר נמצאים במישור (אין עלייה בתפוקה ) במשך חודשים רבים או עברו את שיא התפוקה שלהם בשנת 2012. [http://www.eia.gov/naturalgas/weekly/] [http://www.eia.gov/naturalgas/weekly/img/ShaleGas-201406.xlsx]

ביל פאוורס (Bill Powers), מחבר הספר [http://www.powersenergyinvestor.com Cold, Hungry and in the Dark] טוען שתעשיית פצלי הגז מגזימה ומנפחת את חשיבות הפצלים. לטענתו, בדומה ל[[שיא תפוקת הנפט]] פצלי גז צפויים לעבור [[שיא תפוקה]] רק במהירות רבה בהרבה, וכי שדות פצלי הגז הוותיקים יותר כמו Barnett, Haynesville, Fayetteville ו Woodford נמצאים בירידה. שדה ברנט לדומה ירד משיא תפוקה של 6 BCF (מיליארד רגל מעוקב) ליום, ל-4.6 BCF ביום.[http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html] נתוני סוכנות האנרגיה של ארצות הברית מצביעים על כך שהשדות ברנט ו-Haynesville עברו את שיא התפוקה שלהם ב-2011 וב-2012 בהתאמה, וכי השדות האחרים נמצאים שפאוורס מזכיר נמצאים במישור (אין עלייה בתפוקה ) במשך חודשים רבים או עברו את שיא התפוקה שלהם בשנת 2012. [http://www.eia.gov/naturalgas/weekly/] [http://www.eia.gov/naturalgas/weekly/img/ShaleGas-201406.xlsx]

{| {{table}}

{| {{table}}

|}

|}

לטענת פאוורס כאשר שדה הענק מרסלוס (Marcellus) יגיע למצב של האטה בתפוקה שלו, הוא לא יוכל כבר לפצות על התפוקה היורדת מפצלי גז אחרים, ולכן תהיה ירידה בהפקת פצלי הגז בארצות הברית. דבר זה יצטרף לתפוקות יורדות במקורות אנרגיה אחרים של ארצות הברית כמו [[גז טבעי]] רגיל, קידוחי נפט וגז בים, ומקורות אחרים שנמצאים אף הם בירידה ארוכת טווח בתפוקה שלהם. מרסלוס וכן השדה Eagle Ford מפותחים בקצב גבוה יחסית לשדות הוותיקים, שכן הידע שנצבר מהשדות הוותיקים יותר מאפשר לפתח אותם בצורה יעילה יותר. לטענת פאוורס התפוקה בחלקים משדה מרסלוס כבר הגיע לשיא, בשדות בדרום פנסילבניה. [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]

לטענת פאוורס כאשר שדה הענק מרסלוס (Marcellus) יגיע למצב של האטה בתפוקה שלו, הוא לא יוכל כבר לפצות על התפוקה היורדת מפצלי גז אחרים, ולכן תהיה ירידה בהפקת פצלי הגז בארצות הברית. דבר זה יצטרף לתפוקות יורדות במקורות אנרגיה אחרים של ארצות הברית כמו [[גז טבעי]] רגיל, קידוחי נפט וגז בים, ומקורות אחרים שנמצאים אף הם בירידה ארוכת טווח בתפוקה שלהם. מרסלוס וכן השדה Eagle Ford מפותחים בקצב גבוה יחסית לשדות הוותיקים, שכן הידע שנצבר מהשדות הוותיקים יותר מאפשר לפתח אותם בצורה יעילה יותר. לטענת פאוורס התפוקה בחלקים משדה מרסלוס כבר הגיע לשיא, בשדות בדרום פנסילבניה. [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]

==אמינות התעשייה ==

==אמינות התעשייה ==

מספר חוקרים ומומחים טעונים כי העתודות שמדווחות על ידי התעשייה הן מנופחות. יש חשש שמדובר בדיווחים מוגזמים כדי ליצור בועה ספקולנטית של השקעות. תחקיר משנת 2011 של ה'ניו יורק טיימס' של דוא"ל ומסמכים פנימיים בתעשיית פצלי הגז, מצא כי היתרונות הכספיים של הפקת פצלי גז עלולים להיות נמוכים יותר ממה שנדמה בגלל נטיה של חברות בתחום להגזים במכוון בגודל תפוקת הבארות שלהם כדי ל"נפח" את הרזרבות ולמשוך משקיעים. <ref>Ian Urbina, [http://www.nytimes.com/2011/06/26/us/26gas.html?pagewanted=1&sq=marcellus&st=cse&scp=12 Insiders Sound an Alarm Amid a Natural Gas Rush], New York Times, 26 June 2011

מספר חוקרים ומומחים טעונים כי העתודות שמדווחות על ידי התעשייה הן מנופחות. יש חשש שמדובר בדיווחים מוגזמים כדי ליצור בועה ספקולנטית של השקעות. תחקיר משנת 2011 של ה'ניו יורק טיימס' של דוא"ל ומסמכים פנימיים בתעשיית פצלי הגז, מצא כי היתרונות הכספיים של הפקת פצלי גז עלולים להיות נמוכים יותר ממה שנדמה בגלל נטיה של חברות בתחום להגזים במכוון בגודל תפוקת הבארות שלהם כדי ל"נפח" את הרזרבות ולמשוך משקיעים. <ref>Ian Urbina, [http://www.nytimes.com/2011/06/26/us/26gas.html?pagewanted=1&sq=marcellus&st=cse&scp=12 Insiders Sound an Alarm Amid a Natural Gas Rush], New York Times, 26 June 2011

Ian Urbina, [http://www.nytimes.com/2011/06/27/us/27gasside.html?_r=2&pagewanted=1 S.E.C. Shift Leads to Worries of Overestimation of Reserves], New York Times, 27 June 2011

Ian Urbina, [http://www.nytimes.com/2011/06/27/us/27gasside.html?_r=2&pagewanted=1 S.E.C. Shift Leads to Worries of Overestimation of Reserves], New York Times, 27 June 2011

</ref>

</ref>

מספר מומחים טוענים כי המחיר הנמוך בארצות הברית של גז הוא עקב מכירה במחירי הפסד, שכן היצרנים מקווים שיותר להם לייצא את הגז לשאר העולם וממהרים לפתח את שדות הגז בציפייה להקדים את המתחרים. לפי מנכ"ל חברת Total לדוגמה, החברה הפסידה כסף על השקעות שבוצעו בתחומי פצלי הגז משום שהניחו כי מחירו יהיה 6 דולר. לטענתו פיתוח מתחת למחיר זה כדאי רק כאשר יש בגז גם נפט (שמחירו יקר בהרבה), כמו במדינת אוהיו [http://www.lemonde.fr/planete/article/2013/01/10/christophe-de-margerie-le-changement-climatique-c-est-serieux_1814993_3244.html]. טענה זו מושמעת גם על ידי ביל פאוורס [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]

מספר מומחים טוענים כי המחיר הנמוך בארצות הברית של גז הוא עקב מכירה במחירי הפסד, שכן היצרנים מקווים שיותר להם לייצא את הגז לשאר העולם וממהרים לפתח את שדות הגז בציפייה להקדים את המתחרים. לפי מנכ"ל חברת Total לדוגמה, החברה הפסידה כסף על השקעות שבוצעו בתחומי פצלי הגז משום שהניחו כי מחירו יהיה 6 דולר. לטענתו פיתוח מתחת למחיר זה כדאי רק כאשר יש בגז גם נפט (שמחירו יקר בהרבה), כמו במדינת אוהיו [http://www.lemonde.fr/planete/article/2013/01/10/christophe-de-margerie-le-changement-climatique-c-est-serieux_1814993_3244.html]. טענה זו מושמעת גם על ידי ביל פאוורס [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]

לפי ביל פאוורס, בשנת 2012 לדוגמה, Chesapeake Corp דיווחה כי העתודות שלה נמוכות ב-4.6 TFC (שהם 130 BCM) מהערכות קודמות לגבי מאגרי Haynesville וברנט. תאגיד Southwestern Energy Co הוריד את התחזית של שדה Fayetteville מ-5 TCF ל-3 BCM. וכך גם רשימה של חברות אחרות. מדובר בעתודות מוכחות שאמורות היו להיות בעלות רמת בטחון של 90% ולספק החזר-השקעה של 10% בהינתן הטכנולוגיות הנוכחיות. לטענתו ולטענת כותבים אחרים, דבר זה אינו נובע רק בגלל מחירי הגז, אלא בגלל ביצועים גרועים של הבארות. לטענת פאוורס, החברות ניפחו את הדיווחים שלהן אודות עתודות הגז הטבעי ב-100% ודבר זה מתחיל להתגלות כיום. [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]

לפי ביל פאוורס, בשנת 2012 לדוגמה, Chesapeake Corp דיווחה כי העתודות שלה נמוכות ב-4.6 TFC (שהם 130 BCM) מהערכות קודמות לגבי מאגרי Haynesville וברנט. תאגיד Southwestern Energy Co הוריד את התחזית של שדה Fayetteville מ-5 TCF ל-3 BCM. וכך גם רשימה של חברות אחרות. מדובר בעתודות מוכחות שאמורות היו להיות בעלות רמת בטחון של 90% ולספק החזר-השקעה של 10% בהינתן הטכנולוגיות הנוכחיות. לטענתו ולטענת כותבים אחרים, דבר זה אינו נובע רק בגלל מחירי הגז, אלא בגלל ביצועים גרועים של הבארות. לטענת פאוורס, החברות ניפחו את הדיווחים שלהן אודות עתודות הגז הטבעי ב-100% ודבר זה מתחיל להתגלות כיום. [http://oilprice.com/Finance/investing-and-trading-reports/Invest-in-Energy-Equities-to-Profit-when-the-Shale-Gas-Bubble-Bursts.html]

הפקת פצלי גז כרוכה בשימוש בכמות גדולה של [[מים]] ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. חששות אלה הובילו מספר מדינות בארצות הברית, כמו מדינת ניו-יורק, לאסור על שיטת הפקה זו בגלל בעיות אלה.

הפקת פצלי גז כרוכה בשימוש בכמות גדולה של [[מים]] ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]]. חששות אלה הובילו מספר מדינות בארצות הברית, כמו מדינת ניו-יורק, לאסור על שיטת הפקה זו בגלל בעיות אלה.

טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים המוחדרים לקרקע בלחץ גבוה יחד עם כימיקלים רעילים ומסרטנים. כדי לקדוח באר פצלי-גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 אלף מטרים מעוקבים של מים. שיעור הכימיקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולה של מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת 283 מטרים מעוקבים של כימיקלים.<ref name="hell2011"/> התהליך גם גורם לפליטה חזרה של מים מזוהמים שיש להיפטר מהם במקום כלשהו.  

טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים המוחדרים לקרקע בלחץ גבוה יחד עם כימיקלים רעילים ומסרטנים. כדי לקדוח באר פצלי-גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 אלף מטרים מעוקבים של מים. שיעור הכימיקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולה של מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת 283 מטרים מעוקבים של כימיקלים.<ref name="hell2011"/> התהליך גם גורם לפליטה חזרה של מים מזוהמים שיש להיפטר מהם במקום כלשהו.  

חלק מהמים המשמשים לפראקינג דולף אל מערכות [[מי תהום|מי התהום]] נחלים ומקווי מים. לא תמיד קל להבין לאן המים המוחדרים מגיעים, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים יכולים להגיע למקומות מרוחקים במעבה האדמה דרך סדקים. בנוסף, מקרי זיהום מים עלולים להתרחש עקב דליפות ותאונות במשאיות המשמשות להובלת הכימיקלים (דבר שכבר התרחש), עקב פיקוח לקוי על פעילות הבארות, תקלות, וכן עקב שפיכה לא מסודרת של המים המזוהמים שיצאו מאתרי הפראקינג. לטענת פעילים נגד הקידוחים אין פיקוח טוב על רוב בארות הקידוח. <ref name="hell2011">[http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM Fracking Hell: The Untold Story], Link Tv, The Ecologist , 2011</ref> מספרן של הבארות הפעילות בפנסילבניה לבדה הוא כ-70,000 בארות. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]

חלק מהמים המשמשים לפראקינג דולף אל מערכות [[מי תהום|מי התהום]] נחלים ומקווי מים. לא תמיד קל להבין לאן המים המוחדרים מגיעים, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים יכולים להגיע למקומות מרוחקים במעבה האדמה דרך סדקים. בנוסף, מקרי זיהום מים עלולים להתרחש עקב דליפות ותאונות במשאיות המשמשות להובלת הכימיקלים (דבר שכבר התרחש), עקב פיקוח לקוי על פעילות הבארות, תקלות, וכן עקב שפיכה לא מסודרת של המים המזוהמים שיצאו מאתרי הפראקינג. לטענת פעילים נגד הקידוחים אין פיקוח טוב על רוב בארות הקידוח. <ref name="hell2011">[http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM Fracking Hell: The Untold Story], Link Tv, The Ecologist , 2011</ref> מספרן של הבארות הפעילות בפנסילבניה לבדה הוא כ-70,000 בארות. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]

יש תושבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם ועל כך שמערכת המים הביתית מכילה נוזלים שמנוניים שאינם מאפשרים שימוש בהם גם לצרכים אחרים כמו כביסה או שטיפת כלים.<ref name="hell2011"/> לטענת תושבים, כמות המתאן במים עמדה בעבר על 0.1 מיליגרם לליטר, אך מאז התחלת הקידוחים באיזורם, עלה ריכוז המתאן ל-64 מיליגרם לליטר, כלומר גידול פי 640. [http://www.youtube.com/watch?v=4LBjSXWQRV8]  

יש תושבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם ועל כך שמערכת המים הביתית מכילה נוזלים שמנוניים שאינם מאפשרים שימוש בהם גם לצרכים אחרים כמו כביסה או שטיפת כלים.<ref name="hell2011"/> לטענת תושבים, כמות המתאן במים עמדה בעבר על 0.1 מיליגרם לליטר, אך מאז התחלת הקידוחים באיזורם, עלה ריכוז המתאן ל-64 מיליגרם לליטר, כלומר גידול פי 640. [http://www.youtube.com/watch?v=4LBjSXWQRV8]  

תחת ממשלו של בוש הבן, יצא בשנת 2005, חוק בשם Energy policy act, שמאפשר לחברות הקידוח להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת קבלת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימיקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטן השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>  

תחת ממשלו של בוש הבן, יצא בשנת 2005, חוק בשם Energy policy act, שמאפשר לחברות הקידוח להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת קבלת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימיקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטן השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>  

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפראקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפראקינג, המכונה Brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה. פנסילבניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וירג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק הייתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילבניה עצמה.  

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפראקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפראקינג, המכונה Brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה. פנסילבניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וירג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק הייתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילבניה עצמה.  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות, מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם זיהום רדיואקטיבי, וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות, מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם זיהום רדיואקטיבי, וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  

סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסולת רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוהה פי 3,600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתייה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה. מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מצא כי כמות הרדיום בבארות פראקינג הייתה גבוהה בממוצע פי 3 יחסית לבארות קונבנציונלית של גז ונפט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703] בשנת 2020 פורסם במגזין "הרולינג סטון" כי נהגי משאיות שהעבירו תמלחות רדיואקטיביות דגמו בחשאי תמלחות רדיום מחשש לבריאותם. הרגולציה בארה"ב מתירה פסולת תעשייתית באתרי פסולת עד 60 פיקוקירי לליטר, אבל בחלק מהדגימות נמצאו רמות של מעל 3,500 פיקוקירי. {{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001343549 הסוד של אמריקה: למה איש לא מטפל בפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הנפט והגז], גלובס, ג'סטין נובל, רולינג סטון 26.09.2020}}

סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסולת רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוהה פי 3,600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתייה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה. מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מצא כי כמות הרדיום בבארות פראקינג הייתה גבוהה בממוצע פי 3 יחסית לבארות קונבנציונלית של גז ונפט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703] בשנת 2020 פורסם במגזין "הרולינג סטון" כי נהגי משאיות שהעבירו תמלחות רדיואקטיביות דגמו בחשאי תמלחות רדיום מחשש לבריאותם. הרגולציה בארה"ב מתירה פסולת תעשייתית באתרי פסולת עד 60 פיקוקירי לליטר, אבל בחלק מהדגימות נמצאו רמות של מעל 3,500 פיקוקירי. {{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001343549 הסוד של אמריקה: למה איש לא מטפל בפסולת הרדיואקטיבית של תעשיית הנפט והגז], גלובס, ג'סטין נובל, רולינג סטון 26.09.2020}}

ממשל [[ברק אובמה]] האמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  

ממשל [[ברק אובמה]] האמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  

בשנת 2011 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קורנל מחקר שבדק את היקף דליפת ה[[מתאן]] מקידוחי גז טבעי בשיטת פראקינג. גז טבעי מורכב בעיקר ממתאן, וכ-3% עד 8% מסך המתאן שמקורו בהפקת פצלי הגז דולף לאטמוספירה דרך חורי אוורור ודליפות שמתרחשות בזמן חיי הבאר. פליטות מתאן אלה גבוהות בכ-30% לפחות לעומת באר גז רגילה. שיעור הדליפה יכול להגיע גם לפי 2 ויותר מבאר רגילה. שיעור הדליפה הגבוה מתרחש כאשר הבארות עוברות סידוק הידראולי. היות ומתאן הוא [[גז חממה]] חזק בהרבה לעומת פחמן דו חמצני, הפוטנציאל שלו לגרום התחממות עולמית גבוה יותר מפחמן דו חמצני. מתאן תורם בצורה ניכרת לטביעת הרגל הפחמנית של גז טבעי בטווח הזמן הקצר למשך של כ-20 שנה. טביעת הרגל הפחמנית של פצלי גז גבוהה יותר מזו של גז טבעי רגיל או מנפט רגיל כאשר מסתכלים בכל קנה מידה של זמן אבל במיוחד ב-20 השנים הראשונות. השפעת פצלי הגז גבוהה ב-20% ואולי גבוהה פי 2 לעומת פחם ב-20 השנים הראשונות, והיא דומה לפחם במהלך 100 שנים. {{הערה|Robert W. Howarth, Renee Santoro, Anthony Ingraffea, [http://www.atkinson.cornell.edu/Assets/ACSF/docs/attachments/Howarth-EtAl-2011.pdf Methane and the greenhouse-gas footprint of natural gas from shale formations] Climatic Change,13 March 2011, DOI 10.1007/s10584-011-0061-5}}[http://www.news.cornell.edu/stories/2011/04/fracking-leaks-may-make-gas-dirtier-coal] אנטוני אינגרפיה (Tony Ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל שהיה אחד החוקרים, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>

בשנת 2011 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קורנל מחקר שבדק את היקף דליפת ה[[מתאן]] מקידוחי גז טבעי בשיטת פראקינג. גז טבעי מורכב בעיקר ממתאן, וכ-3% עד 8% מסך המתאן שמקורו בהפקת פצלי הגז דולף לאטמוספירה דרך חורי אוורור ודליפות שמתרחשות בזמן חיי הבאר. פליטות מתאן אלה גבוהות בכ-30% לפחות לעומת באר גז רגילה. שיעור הדליפה יכול להגיע גם לפי 2 ויותר מבאר רגילה. שיעור הדליפה הגבוה מתרחש כאשר הבארות עוברות סידוק הידראולי. היות ומתאן הוא [[גז חממה]] חזק בהרבה לעומת פחמן דו חמצני, הפוטנציאל שלו לגרום התחממות עולמית גבוה יותר מפחמן דו חמצני. מתאן תורם בצורה ניכרת לטביעת הרגל הפחמנית של גז טבעי בטווח הזמן הקצר למשך של כ-20 שנה. טביעת הרגל הפחמנית של פצלי גז גבוהה יותר מזו של גז טבעי רגיל או מנפט רגיל כאשר מסתכלים בכל קנה מידה של זמן אבל במיוחד ב-20 השנים הראשונות. השפעת פצלי הגז גבוהה ב-20% ואולי גבוהה פי 2 לעומת פחם ב-20 השנים הראשונות, והיא דומה לפחם במהלך 100 שנים. {{הערה|Robert W. Howarth, Renee Santoro, Anthony Ingraffea, [http://www.atkinson.cornell.edu/Assets/ACSF/docs/attachments/Howarth-EtAl-2011.pdf Methane and the greenhouse-gas footprint of natural gas from shale formations] Climatic Change,13 March 2011, DOI 10.1007/s10584-011-0061-5}}[http://www.news.cornell.edu/stories/2011/04/fracking-leaks-may-make-gas-dirtier-coal] אנטוני אינגרפיה (Tony Ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל שהיה אחד החוקרים, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]], לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>

===חשש מפני רעידות אדמה===

===חשש מפני רעידות אדמה===

ישנו חשש כי החדרת המים בלחץ גבוה, ותזוזה של סלעים ומים עלולה לגרום לרעידות אדמה עקב שינוי הלחץ על שברים תת-קרקעיים.

ישנו חשש כי החדרת המים בלחץ גבוה, ותזוזה של סלעים ומים עלולה לגרום לרעידות אדמה עקב שינוי הלחץ על שברים תת-קרקעיים.

באוהיו החלו לפעול בשנים האחרונות קידוחי החדרת מי שפכים מקידוחי פראקינג מפנסילבניה. הקידוחים מחדירים את המים עמוק אל תוך הקרקע במטרה להיפטר מהם. בעיירה Youngstown באוהיו מעולם לא נרשמו אירועי רעשי אדמה עד שנת 2011. בתחילת שנה זו החלה לפעול בה קידוח להחדרת מי שפכים מתעשיות פצלי-הגז לעומק האדמה. מאז התחלת פעילות הבאר נרשמו בעיירה 109 רעידות אדמה קטנות. הבאר נסגרה בעקבות רעש אדמה בחוזק 3.9 בסולם ריכטר שהתרחש בדצמבר.[http://www.slate.com/blogs/trending/2013/09/05/fracking_causes_earthquakes_scientists_offer_proof_in_new_study_of_ohio.html] [http://www.nbcnews.com/science/fracking-practices-blame-ohio-earthquakes-8C11073601]

באוהיו החלו לפעול בשנים האחרונות קידוחי החדרת מי שפכים מקידוחי פראקינג מפנסילבניה. הקידוחים מחדירים את המים עמוק אל תוך הקרקע במטרה להיפטר מהם. בעיירה Youngstown באוהיו מעולם לא נרשמו אירועי רעשי אדמה עד שנת 2011. בתחילת שנה זו החלה לפעול בה קידוח להחדרת מי שפכים מתעשיות פצלי-הגז לעומק האדמה. מאז התחלת פעילות הבאר נרשמו בעיירה 109 רעידות אדמה קטנות. הבאר נסגרה בעקבות רעש אדמה בחוזק 3.9 בסולם ריכטר שהתרחש בדצמבר.[http://www.slate.com/blogs/trending/2013/09/05/fracking_causes_earthquakes_scientists_offer_proof_in_new_study_of_ohio.html] [http://www.nbcnews.com/science/fracking-practices-blame-ohio-earthquakes-8C11073601]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Shale_gas_by_country פצלי גז במדינות העולם] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Shale_gas_by_country פצלי גז במדינות העולם] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_natural_gas_proven_reserves מאגרי גז מוכחים במדינות העולם] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_natural_gas_proven_reserves מאגרי גז מוכחים במדינות העולם] בוויקיפדיה האנגלית

*   Robert B. Jackson, et al [http://www.annualreviews.org/doi/abs/10.1146/annurev-environ-031113-144051 The Environmental Costs and Benefits of Fracking], Annual Review of Environment and Resources, Volume 39, 2014

* Robert B. Jackson, et al [http://www.annualreviews.org/doi/abs/10.1146/annurev-environ-031113-144051 The Environmental Costs and Benefits of Fracking], Annual Review of Environment and Resources, Volume 39, 2014

;כתבות:

;כתבות:

* [http://www.tashtiot.co.il/2012/01/04/%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%99-%D7%92%D7%96/ חברות צרפתיות וסיניות נכנסות לשוק פצלי הגז האמריקאי] אתר "תשתיות", 4 בינואר 2012

* [http://www.tashtiot.co.il/2012/01/04/%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%99-%D7%92%D7%96/ חברות צרפתיות וסיניות נכנסות לשוק פצלי הגז האמריקאי] אתר "תשתיות", 4 בינואר 2012

* [http://www.tashtiot.co.il/2012/01/15/%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%99-%D7%92%D7%96-2/ ארצות הברית: פצלי גז הזולים מאיטים את תעשיית האנרגיה המתחדשת] חגי אנסון, אתר "תשתיות", 15 בינואר 2012,

* [http://www.tashtiot.co.il/2012/01/15/%D7%A4%D7%A6%D7%9C%D7%99-%D7%92%D7%96-2/ ארצות הברית: פצלי גז הזולים מאיטים את תעשיית האנרגיה המתחדשת] חגי אנסון, אתר "תשתיות", 15 בינואר 2012,

* [http://www.themarker.com/magazine/1.1835700 העתיד המבטיח של פצלי הגז] סיון פינגולד, דה מארקר, 04.10.2012

* [http://www.themarker.com/magazine/1.1835700 העתיד המבטיח של פצלי הגז] סיון פינגולד, דה מארקר, 04.10.2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1880792 "מהפכת פצלי הגז של ארצות הברית תשנה את מאזן האנרגיה העולמי"] דו"ח של גולדמן סאקס בנושא, יוני 2012, נטע אחיטוב. דה מארקר

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1880792 "מהפכת פצלי הגז של ארצות הברית תשנה את מאזן האנרגיה העולמי"] דו"ח של גולדמן סאקס בנושא, יוני 2012, נטע אחיטוב. דה מארקר

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1890273#.UNRDUanZUeg.facebook אמריקה בתפקיד סעודיה] נטע אחיטוב, מוסף הארץ, 20.12.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1890273#.UNRDUanZUeg.facebook אמריקה בתפקיד סעודיה] נטע אחיטוב, מוסף הארץ, 20.12.2012