שינויים

על פי המסורת המוסלמית, בעת הגל האחרון של ההג'רה ההנהגה המכאנית הבינה שמוחמד הכריזמטי שזה עתה כבר פיתח מעין כת דתית עם דת שונה משמעותית משלהם שאף הייתה מוכנה לעזוב את קהילתה מרבות-השנים לעיר זרה יהיה מסוכן להם ועליהם להרגו לפני שיגיע למאמיניו ומעט לאחר עזיבתו עם אבו-בכר יצאו לחפשם ולהרגם בנתיב הנפוץ ממכה לית'רב אך מוחמד ואבו-בכר תיארו לעצמם שהאצולה המכאנית תלך בעקבותם כשהם לבד ללא תומכים חבויים וללא הגנת המאמינים המוצהרים שכבר עזבו בגלים מוקדמים יותר לית'רב ומצאו מחבוא לשלושה ימים במערה טבעית (غار ثور, מערת שור) אותה עזבו עם חישתם כי הנוכחות המכאנית באזור פסקה והמשיכו עד לית'רב.

על פי המסורת המוסלמית, בעת הגל האחרון של ההג'רה ההנהגה המכאנית הבינה שמוחמד הכריזמטי שזה עתה כבר פיתח מעין כת דתית עם דת שונה משמעותית משלהם שאף הייתה מוכנה לעזוב את קהילתה מרבות-השנים לעיר זרה יהיה מסוכן להם ועליהם להרגו לפני שיגיע למאמיניו ומעט לאחר עזיבתו עם אבו-בכר יצאו לחפשם ולהרגם בנתיב הנפוץ ממכה לית'רב אך מוחמד ואבו-בכר תיארו לעצמם שהאצולה המכאנית תלך בעקבותם כשהם לבד ללא תומכים חבויים וללא הגנת המאמינים המוצהרים שכבר עזבו בגלים מוקדמים יותר לית'רב ומצאו מחבוא לשלושה ימים במערה טבעית (غار ثور, מערת שור) אותה עזבו עם חישתם כי הנוכחות המכאנית באזור פסקה והמשיכו עד לית'רב.

הקהילה המוסלמית חיכתה למוחמד ואבו-בכר בית'רב תוך שהיא נתמכת על ידי קבוצת תומכים מקומית בשם ה"שומרים" ("אנסאר"). ית'רב כבר הייתה מיושבת על ידי יהודים ופגאנים; ליהודים ולפגאנים היו אזורי מחייה נפרדים ומגודרים בעיר. המוסלמים ובעיקר מוחמד התקבלו בעיר תחילה באהדה רבה וחלקם אף התאסלמו אך מהר מאוד הפכה שהותו במקום לסיוט עבורם; במהרה החלו מחלוקות דתיות ופוליטיות חריפות בין מוחמד לשאר תושבי העיר ואף אחד מתשוביה היהודים נרצח; איש לא פצה פה כמעט נגד המוסלמים שכן הם שידרו אלימות והפחדה בהתנהלותם המיליטריסטית והפנאטיות של חברי הקבוצה ללכת אחר מנהיגם מוחמד - רבים מתושבי ית'רב התאסלמו בין מפחד ובין מן הרכיזמה של מוחמד (היה בכך גם יתרון הישרדותי-כלכלי שכן התאסלמות הביאה הפחתה במסים שאותם לימים יגבו מוחמד וחייליו באופן מיליטריסטי מן התושבים המקומיים במעין השתלטות על העיר כולה).

הקהילה המוסלמית חיכתה למוחמד ואבו-בכר בית'רב תוך שהיא נתמכת על ידי קבוצת תומכים מקומית בשם ה"שומרים" ("אנסאר"). ית'רב כבר הייתה מיושבת על ידי יהודים ופגאנים; ליהודים ולפגאנים היו אזורי מחייה נפרדים ומגודרים בעיר. המוסלמים ובעיקר מוחמד התקבלו בעיר תחילה באהדה רבה וחלקם אף התאסלמו אך מהר מאוד הפכה שהותו במקום לסיוט עבורם; במהרה החלו מחלוקות דתיות ופוליטיות חריפות בין מוחמד לשאר תושבי העיר ואף אחד מתושביה היהודים נרצח; איש לא פצה פה כמעט נגד המוסלמים שכן הם שידרו אלימות והפחדה בהתנהלותם המיליטריסטית והפנאטיות של חברי הקבוצה ללכת אחר מנהיגם מוחמד - רבים מתושבי ית'רב התאסלמו בין מפחד ובין מן הכריזמה של מוחמד (היה בכך גם יתרון הישרדותי-כלכלי שכן התאסלמות הביאה הפחתה במסים שאותם לימים יגבו מוחמד וחייליו באופן מיליטריסטי מן התושבים המקומיים במעין השתלטות על העיר כולה).

עם הפיכת המוסלמים לכוח הפוליטי המרכזי בעיר שונה שמה ל"מדינת א-נבי" ובקצרה "אל-מדינה" ("עיר הנביא"; "אל-מדינה").

עם הפיכת המוסלמים לכוח הפוליטי המרכזי בעיר שונה שמה ל"מדינת א-נבי" ובקצרה "אל-מדינה" ("עיר הנביא"; "אל-מדינה").