שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 243 בתים ,  13:17, 19 במרץ 2021
מ
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1: שורה 1: −
'''תכנון ארוך טווח''' (באנגלית: '''Long range planning''') או '''תכנון אסטרטגי''' הוא תכנון למשך שנים רבות - בדרך כלל עשרות שנים. תכנון כזה יכול להתבצע במסגרת [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו [[מדינות]], עיריות ורשויות מקומיות, ארגונים בין לאומיים (כמו האו"ם, [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], ארגון הבריאות העולמי ועוד), [[פירמה|פירמות]] (במיוחד בקרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ועוד), גופים העוסקים בתשתיות פיזיות (כמו הספקת חשמל, מים, תחבורה ועוד).  
+
'''תכנון ארוך טווח''' (באנגלית: '''Long range planning''') או '''תכנון אסטרטגי''' הוא תכנון למשך שנים רבות - בדרך כלל עשרות שנים. תכנון כזה יכול להתבצע במסגרת [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים כמו [[מדינות]], עיריות ורשויות מקומיות, ארגונים בין לאומיים (כמו האו"ם, [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], ארגון הבריאות העולמי ועוד), [[פירמה|פירמות]] (במיוחד בקרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים ועוד), גופים העוסקים בתשתיות פיזיות (כמו הספקת חשמל, מים, תחבורה ועוד).
    
==תחומים שבהם יש תכנון ארוך טווח==
 
==תחומים שבהם יש תכנון ארוך טווח==
תכנון ארוך טווח קשור קשר הדוק לנושא של חיזוי ארוך טווח ול[[תהליכים ארוכי טווח]]. התחום הנפוץ ביותר של תכנון ארוך טווח הוא תחום התשתיות הפיזיות ברמה המדינה או העיר, אבל תחומים נוספים של תכנון ארוך טווח כוללים החלטות רכש של גופים גדולים (לדוגמה החלטות על סוגי מטוסים שצבאות רוכשים), החלטות הנוגעות ל[[אוכלוסין|דמוגרפיה]], [[הגנת הסביבה]] ו[[קיימות]], וכן תכנון כלכלי ארוך טווח.  
+
תכנון ארוך טווח קשור קשר הדוק לנושא של חיזוי ארוך טווח ול[[תהליכים ארוכי טווח]]. התחום הנפוץ ביותר של תכנון ארוך טווח הוא תחום התשתיות הפיזיות ברמה המדינה או העיר, אבל תחומים נוספים של תכנון ארוך טווח כוללים החלטות רכש של גופים גדולים (לדוגמה החלטות על סוגי מטוסים שצבאות רוכשים), החלטות הנוגעות ל[[אוכלוסין|דמוגרפיה]], [[הגנת הסביבה]] ו[[קיימות]], וכן תכנון כלכלי ארוך טווח.
   −
התחום הנפוץ ביותר בתחום התכנון ארוך הטווח הוא תחום התשתיות הפיזיות - תכנון ערים, בניית תחנות כוח וקווי חשמל, בניית צינורות מים וביוב, בניית כבישים ומסילות רכבת, תכנון של רשתות תחבורה ציבורית ועוד, הקמת איזורי תעשייה ומפעלים ועוד. זאת משום שיקר וקשה לשנות תשתיות לאחר שאלו הונחו במקום וכן בגלל שתשתיות פיזיות רבות עלולות ליצור קונפליקטים עם [[שימושי קרקע]] שונים על רקע שיקולי בטיחות, [[זיהום]], [[רעש]] ו[[השפעות חיצוניות]] נוספות. לדוגמה הקמת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] בסמוך למקום מגורים עלולה ליצור זיהום שיפגע בבריאות התושבים. הקמת מיכלים עם דלקים או חומרים נפיצים או רעילים עלולה לגרור תאונות שיפגעו בתושבים שכנים. הקמת תשתיות לא מספקות של כבישים או רכבות עלולה לגרור [[פקקי תנועה]]. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] עלולים לגרור שימוש יתר במכוניות, [[ביקוש מושרה]] ו[[השפעות בריאותיות של מכוניות|השפעות לרעה על הבריאות]] ו[[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. בנייה בצפיפות נמוכה מידי עלולה להקשות על השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ולהעלות את מחירי הקרקע לדיור.  
+
התחום הנפוץ ביותר בתחום התכנון ארוך הטווח הוא תחום התשתיות הפיזיות - תכנון ערים, בניית תחנות כוח וקווי חשמל, בניית צינורות מים וביוב, בניית כבישים ומסילות רכבת, תכנון של רשתות תחבורה ציבורית ועוד, הקמת איזורי תעשייה ומפעלים ועוד. זאת משום שיקר וקשה לשנות תשתיות לאחר שאלו הונחו במקום וכן בגלל שתשתיות פיזיות רבות עלולות ליצור קונפליקטים עם [[שימושי קרקע]] שונים על רקע שיקולי בטיחות, [[זיהום]], [[רעש]] ו[[השפעות חיצוניות]] נוספות. לדוגמה הקמת [[זיהום תעשייתי|מפעלים מזהמים]] בסמוך למקום מגורים עלולה ליצור זיהום שיפגע בבריאות התושבים. הקמת מיכלים עם דלקים או חומרים נפיצים או רעילים עלולה לגרור תאונות שיפגעו בתושבים שכנים. הקמת תשתיות לא מספקות של כבישים או רכבות עלולה לגרור [[פקקי תנועה]]. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] עלולים לגרור שימוש יתר במכוניות, [[ביקוש מושרה]] ו[[השפעות בריאותיות של מכוניות|השפעות לרעה על הבריאות]] ו[[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. בנייה בצפיפות נמוכה מידי עלולה להקשות על השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ולהעלות את מחירי הקרקע לדיור.
   −
בתחום האנרגיה - יש צורך לחזות את הביקוש העתידי לחשמל ולדלקים ונסות לספק ביקוש כזה בצורות שונות על ידי בניית תחנות כוח, קווי מתח גבוה, תחנות השנאה. וכן על ידי תחנות זיקוק דלק וצינורות גז ודלק. בניית יותר מידי תחנות כוח תגרום לבזבוז כסף (תחנות שיבנו ללא שיש להן ביקוש), הקמת פחות מידי תחנות כוח עלולה לגרור מחסור בחשמל. כך גם הקמת קווי מתח עם קיבולת נמוכה מידי. השימוש בדלקים שונים מאפשר גמישות בהפקת החשמל - שכן לפעמים [[פחם]] הוא זול יותר ולפעמים [[גז טבעי]] הוא זול יותר. על מדינות וחברות חשמל להחליט איזה תמהיל דלקים ברצונם להשתמש. בתחום הדלקים יש להחליט לגבי הקמת בתי זיקוק. התכנון ארוך הטווח בתחום האנרגיה דורש לפעמים גם ניהול ביקושים על ידי ייקור החשמל באופן כללי או בזמן מסויים (לדוגמה בשיא הביקוש בשעות היום בקיץ) וכן צעדים של [[התייעלות אנרגטית]] בתחום החשמל כדי להוריד את הביקוש.  
+
בתחום האנרגיה - יש צורך לחזות את הביקוש העתידי לחשמל ולדלקים ונסות לספק ביקוש כזה בצורות שונות על ידי בניית תחנות כוח, קווי מתח גבוה, תחנות השנאה. וכן על ידי תחנות זיקוק דלק וצינורות גז ודלק. בניית יותר מידי תחנות כוח תגרום לבזבוז כסף (תחנות שיבנו ללא שיש להן ביקוש), הקמת פחות מידי תחנות כוח עלולה לגרור מחסור בחשמל. כך גם הקמת קווי מתח עם קיבולת נמוכה מידי. השימוש בדלקים שונים מאפשר גמישות בהפקת החשמל - שכן לפעמים [[פחם]] הוא זול יותר ולפעמים [[גז טבעי]] הוא זול יותר. על מדינות וחברות חשמל להחליט איזה תמהיל דלקים ברצונם להשתמש. בתחום הדלקים יש להחליט לגבי הקמת בתי זיקוק. התכנון ארוך הטווח בתחום האנרגיה דורש לפעמים גם ניהול ביקושים על ידי ייקור החשמל באופן כללי או בזמן מסויים (לדוגמה בשיא הביקוש בשעות היום בקיץ) וכן צעדים של [[התייעלות אנרגטית]] בתחום החשמל כדי להוריד את הביקוש.
   −
צבאות צריכים לתכנן לטווח ארוך משיקולים שונים. עליהם לחשוב מה יהיו האיומים העתידיים וכיצד עליהם לרכוש נשק ולהכשיר חיילים ויחידות כדי להתמודד עם איומים אלה. הבעיה קשה יותר בהקשר של נשקים ומערכות מתקדמות שאמורת להתממשק עם נשקים ומערכות מורכבות אחרות. לדוגמה כאשר מחליטים לרכוש מטוס קרב, בדרך כלל השימוש באותו מטוס נמשך על פני כמה עשורים, והמטוס מתממשק למערכות נשק שהוא עצמו נושא, ולעשרות מערכות אחרות שיש בצבא (כמו מערכות שליטה ובקרה, מערכות קשר, מודיעין ועוד). תהליך של תכנון מערכת נשק (כמו שנעשה בצבא ארצות הברית לדוגמה) הוא תהליך עוד יותר ארוך.
+
צבאות צריכים לתכנן לטווח ארוך משיקולים שונים. עליהם לחשוב מה יהיו האיומים העתידיים וכיצד עליהם לרכוש נשק ולהכשיר חיילים ויחידות כדי להתמודד עם איומים אלה. הבעיה קשה יותר בהקשר של נשקים ומערכות מתקדמות שאמורת להתממשק עם נשקים ומערכות מורכבות אחרות. לדוגמה כאשר מחליטים לרכוש מטוס קרב, בדרך כלל השימוש באותו מטוס נמשך על פני כמה עשורים, והמטוס מתממשק למערכות נשק שהוא עצמו נושא, ולעשרות מערכות אחרות שיש בצבא (כמו מערכות שליטה ובקרה, מערכות קשר, מודיעין ועוד). תהליך של תכנון מערכת נשק (כמו שנעשה בצבא ארצות הברית לדוגמה) הוא תהליך עוד יותר ארוך.
   −
חברות ביטוח וכן חברות [[פנסיה]] מתכננות לעיתים קרובות לטווח רחוק שכן עליהן לדעת מה יהיה אפיק התשלומים העתידי שלהם.  
+
חברות ביטוח וכן חברות [[פנסיה]] מתכננות לעיתים קרובות לטווח רחוק שכן עליהן לדעת מה יהיה אפיק התשלומים העתידי שלהם.
    
בתחום הכלכלי יש העוסקים בתכנון ארוך טווח, לדוגמה [[כלכלה בת קיימא]]. בתחום האקולוגי יש ניסיון להבין [[תהליכים ארוכי טווח|תהליכים המתפרסים על פני זמן ארוך]] כמו [[הכחדת מינים]], [[שינויי אקלים]], [[גידול אוכלוסין]], [[סחף קרקע]] ועוד [[השפעות סביבתיות]].
 
בתחום הכלכלי יש העוסקים בתכנון ארוך טווח, לדוגמה [[כלכלה בת קיימא]]. בתחום האקולוגי יש ניסיון להבין [[תהליכים ארוכי טווח|תהליכים המתפרסים על פני זמן ארוך]] כמו [[הכחדת מינים]], [[שינויי אקלים]], [[גידול אוכלוסין]], [[סחף קרקע]] ועוד [[השפעות סביבתיות]].
שורה 17: שורה 17:     
==ביקורת על תכנון ארוך טווח והתנגדות לו==
 
==ביקורת על תכנון ארוך טווח והתנגדות לו==
[[חקר הכלכלה|בתחום הכלכלי]] יש גם התנגדות לנושא תכנון ארוך טווח. חלק מהביקורת על רקע "הביקורת של לוקאס" שטען שאם נדע את העתיד היום, נשפיע עליו כבר היום ולכן נשנה אותו כבר היום. לדוגמה אם נדע שמחיר הזהב צפוי לעלות בעוד חודש, נקנה את הזהב היום כדי להנות מעליית המחירים, כאשר אנשים רבים יבצעו זאת היום הדבר יגרור התייקרות של הזהב היום ולא בעוד חודש. מענה חלקי לביקורת של לוקאס היא כי יש נושאים שהם מחוץ לשליטתנו אם בגלל [[השהייה]] או בגלל פעילות שמבוצעת על ידי הטבע ולא האדם, או בגלל שידע של חלק מהציבור אינו בהכרח [[ידע מלא]] וגם עם ידע יש לפעמים צורך בשינוי של מוסדות כדי לאפשר שינוי ב[[מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה גם אם אנחנו יודעים ש[[התחממות עולמית]] עלולה לפגוע [[שינוי אקלים וחקלאות|בחקלאות]] הדבר לא בהכרח מאפשר לנו לעשות הרבה בנושא. [[מוצר פרטי|במוצרים פרטיים]] כמו עניבות אנחנו יכולים לקנות עניבות היום אם אנחנו יודעים שמחר עניבות יהיו במחסור - ובכך לגרום להתייקרות העניבות כיום. לעומת זאת ב"[[מוצר ציבורי]] כמו [[שלום כמוצר ציבורי|שלום]], [[אמון]] או [[זיהום אוויר]] אנחנו כצרכנים לא בהכרח יכולים להשפיע על התוצאה אלא הדבר דורש השפעה פוליטית שלנו כדי לאפשר או להגן על "מוצר קבוצתי". חוסר יכולת להשפיע על העתיד למרות חיזוי מדוייק שלו, בעיקר בהקשר של איום עתידי נקרא [[קללת קסנדרה]]. זה שאנחנו מפחדים ממלחמה לא אומר שבידנו למנוע אותה או ליזום תגובת נגד. היבט נוסף הוא שייתכנו הבדלים בהערכות לגבי העתיד - קבוצה מסויימת תדע את המצב העתידי בהסתברות טובה, אבל קבוצות אחרות לא ידעו, או יחשבו בצורה הפוכה ואולי השפעתם תהיה גדולה עוד יותר על השוק.  
+
[[חקר הכלכלה|בתחום הכלכלי]] יש גם התנגדות לנושא תכנון ארוך טווח. חלק מהביקורת על רקע "הביקורת של לוקאס" שטען שאם נדע את העתיד היום, נשפיע עליו כבר היום ולכן נשנה אותו כבר היום. לדוגמה אם נדע שמחיר הזהב צפוי לעלות בעוד חודש, נקנה את הזהב היום כדי להנות מעליית המחירים, כאשר אנשים רבים יבצעו זאת היום הדבר יגרור התייקרות של הזהב היום ולא בעוד חודש. מענה חלקי לביקורת של לוקאס היא כי יש נושאים שהם מחוץ לשליטתנו אם בגלל [[השהייה]] או בגלל פעילות שמבוצעת על ידי הטבע ולא האדם, או בגלל שידע של חלק מהציבור אינו בהכרח [[ידע מלא]] וגם עם ידע יש לפעמים צורך בשינוי של מוסדות כדי לאפשר שינוי ב[[מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה גם אם אנחנו יודעים ש[[התחממות עולמית]] עלולה לפגוע [[שינוי אקלים וחקלאות|בחקלאות]] הדבר לא בהכרח מאפשר לנו לעשות הרבה בנושא. [[מוצר פרטי|במוצרים פרטיים]] כמו עניבות אנחנו יכולים לקנות עניבות היום אם אנחנו יודעים שמחר עניבות יהיו במחסור - ובכך לגרום להתייקרות העניבות כיום. לעומת זאת ב"[[מוצר ציבורי]] כמו [[שלום כמוצר ציבורי|שלום]], [[אמון]] או [[זיהום אוויר]] אנחנו כצרכנים לא בהכרח יכולים להשפיע על התוצאה אלא הדבר דורש השפעה פוליטית שלנו כדי לאפשר או להגן על "מוצר קבוצתי". חוסר יכולת להשפיע על העתיד למרות חיזוי מדוייק שלו, בעיקר בהקשר של איום עתידי נקרא [[קללת קסנדרה]]. זה שאנחנו מפחדים ממלחמה לא אומר שבידנו למנוע אותה או ליזום תגובת נגד. היבט נוסף הוא שייתכנו הבדלים בהערכות לגבי העתיד - קבוצה מסויימת תדע את המצב העתידי בהסתברות טובה, אבל קבוצות אחרות לא ידעו, או יחשבו בצורה הפוכה ואולי השפעתם תהיה גדולה עוד יותר על השוק.
   −
התנגדות נוספת לנושא התכנון היא הנטייה של [[כלכלה נאו-קלאסית]] ושל [[ליברליזם]] ו[[ליברטרים]] לסמוך על [[שוק משוכלל|השוק המשוכלל]], להעדיף [[שוק חופשי]] מהתערבות ממשלתית, ולגלות חשדנות כלפי [[מתכנן מרכזי]].  
+
התנגדות נוספת לנושא התכנון היא הנטייה של [[כלכלה נאו-קלאסית]] ושל [[ליברליזם]] ו[[ליברטרים]] לסמוך על [[שוק משוכלל|השוק המשוכלל]], להעדיף [[שוק חופשי]] מהתערבות ממשלתית, ולגלות חשדנות כלפי [[מתכנן מרכזי]].
    
רקע נוסף של התנגדות לתכנון הוא [[אופטימיזם טכנולוגי]] שטוען שאם תהיה בעתיד בעיה בגלל פעולות שנעשות היום, הטכנולוגיה וכוחות היצע וביקוש יפתרו אותה. לדוגמה בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]] והוויכוח על שאלת [[ייצוא גז מישראל|ייצוא הגז מישראל]] היו שטענו (לדוגמה שר האוצר דאז יאיר לפיד) שאי אפשר לחזות את העתיד וייתכן שבעתיד גז יהיה מיותר או שנשתמש בטכנולוגיה אחרת.
 
רקע נוסף של התנגדות לתכנון הוא [[אופטימיזם טכנולוגי]] שטוען שאם תהיה בעתיד בעיה בגלל פעולות שנעשות היום, הטכנולוגיה וכוחות היצע וביקוש יפתרו אותה. לדוגמה בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]] והוויכוח על שאלת [[ייצוא גז מישראל|ייצוא הגז מישראל]] היו שטענו (לדוגמה שר האוצר דאז יאיר לפיד) שאי אפשר לחזות את העתיד וייתכן שבעתיד גז יהיה מיותר או שנשתמש בטכנולוגיה אחרת.
שורה 32: שורה 32:  
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Long_range_planning תכנון ארוך טווח] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Long_range_planning תכנון ארוך טווח] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.neaman.org.il/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A-%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97 תכנון ארוך טווח] ב[[מוסד שמואל נאמן]].  
+
* [http://www.neaman.org.il/תכנון-ארוך-טווח תכנון ארוך טווח] ב[[מוסד שמואל נאמן]].
 
* [http://www.kayamut2030.org אתר קיימות 2030]
 
* [http://www.kayamut2030.org אתר קיימות 2030]
* [http://taubcenter.org.il/he/%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%AA-2014-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%98%D7%92/ כנס מרכז טאוב לשנת 2014 בנושא “תכנון אסטרטגי וחשיבה לטווח ארוך בקביעת מדיניות”]
+
* [http://taubcenter.org.il/he/כנס-מרכז-טאוב-לשנת-2014-בנושא-תכנון-אסטרטג/ כנס מרכז טאוב לשנת 2014 בנושא “תכנון אסטרטגי וחשיבה לטווח ארוך בקביעת מדיניות”]
* [http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/development/Pages/strategicandoutline.aspx?tm=&sm=772 תכנון אסטרטגי ומתארי] עיריית תל אביב יפו.  
+
* [http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/development/Pages/strategicandoutline.aspx?tm=&sm=772 תכנון אסטרטגי ומתארי] עיריית תל אביב יפו.
* [http://www.moin.gov.il/OfficeUnits/PlanningAdministration/Pages/default.aspx מנהל התכנון] משרד הפנים.  
+
* [http://www.moin.gov.il/OfficeUnits/PlanningAdministration/Pages/default.aspx מנהל התכנון] משרד הפנים.
 
* [http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=section&iotype=w&id=17&Itemid=111&lang_ovrrde=ENG תכנון במשרד התחבורה]
 
* [http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=section&iotype=w&id=17&Itemid=111&lang_ovrrde=ENG תכנון במשרד התחבורה]
 
* [http://energy.gov.il/AboutTheOffice/OfficeUnits/Pages/GxmsMniPhysicalPlanning.aspx היחידה לתכנון פיסי] משרד התשתיות האנרגיה והמים
 
* [http://energy.gov.il/AboutTheOffice/OfficeUnits/Pages/GxmsMniPhysicalPlanning.aspx היחידה לתכנון פיסי] משרד התשתיות האנרגיה והמים
 
* [http://www.hayadan.org.il/projections-of-israel-population-until-2035-260613 תחזית הלמ"ס לשנת 2035 אוכלוסיית ישראל תמנה 11.4 מיליון נפש, אך היא תזדקן וקצב הריבוי הטבעי יואט] אתר "הידען"
 
* [http://www.hayadan.org.il/projections-of-israel-population-until-2035-260613 תחזית הלמ"ס לשנת 2035 אוכלוסיית ישראל תמנה 11.4 מיליון נפש, אך היא תזדקן וקצב הריבוי הטבעי יואט] אתר "הידען"
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2588276 ראיון עם אלי פלאי] יזם המקדם תכנון ארוך טווח בציבור החרדי, דה מרקר,  
+
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2588276 ראיון עם אלי פלאי] יזם המקדם תכנון ארוך טווח בציבור החרדי, דה מרקר,
* יעל חלק, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3933163 למה לדחות למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים?] ראיון עם הכלכלן ההתנהגותי דיוויד לייבסון, הארץ, 16.03.2017  
+
* יעל חלק, [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.3933163 למה לדחות למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים?] ראיון עם הכלכלן ההתנהגותי דיוויד לייבסון, הארץ, 16.03.2017
    
;תכנון ארוך טווח צבאי:
 
;תכנון ארוך טווח צבאי:
* [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A3_%D7%94%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F אגף התכנון בצה"ל] ויקיפדיה העברית
+
* [http://he.wikipedia.org/wiki/אגף_התכנון אגף התכנון בצה"ל] ויקיפדיה העברית
 
* אריק וויס, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1080033 מדוע תפיסת הביטחון של ישראל לא משתנה כבר 60 שנה?], 06.09.2014
 
* אריק וויס, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1080033 מדוע תפיסת הביטחון של ישראל לא משתנה כבר 60 שנה?], 06.09.2014
* יצחק בן ישראל, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/3/109973.pdf תורת היחסות של בניין הכוח ], מערכות 352-353, אוגוסט 1997 {{pdf}}
+
* יצחק בן ישראל, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/3/109973.pdf תורת היחסות של בניין הכוח ], מערכות 352–353, אוגוסט 1997
* יצחק בן ישראל, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/109985.pdf תורת הביטחון והלוגיקה של בניין הכח - חלק ב'], מערכות 354, נובמבר 1997, {{pdf}}
+
* יצחק בן ישראל, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/109985.pdf תורת הביטחון והלוגיקה של בניין הכח - חלק ב'], מערכות 354, נובמבר 1997}
    
{{מוצרים ציבוריים}}
 
{{מוצרים ציבוריים}}

תפריט ניווט