שינויים

[[קובץ:Noaa hoerlingetalfig1b.jpg|400px|ממוזער|מפת השתנות המשקעים, אשר משווה את המשקעים בורף בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. ניתן לראות, שבאירופה כמות המשקעים גדלה מה שגורם לעתם לשיטפונות ואלו במזרח התיכון כמות המשקעים ירדה מה שגורם לעתם לבצורת.]]

[[קובץ:Noaa hoerlingetalfig1b.jpg|400px|ממוזער|מפת השתנות המשקעים, אשר משווה את המשקעים בחורף בממוצע בתקופה 1971-2010 לעומת הממוצע בשנים 1902-2010, לפי מחקר של הסוכנות הלאומית לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארצות הברית. ניתן לראות, שבאירופה כמות המשקעים גדלה מה שגורם לעתם לשיטפונות ואלו במזרח התיכון כמות המשקעים ירדה מה שגורם לעתם לבצורת.]]

'''שינויי אקלים בישראל''' נוגעים להשפעת ה[[התחממות עולמית]] ו[[שינוי האקלים]] על [[מדינת ישראל]] בהשפעות של ישראל על התחממות העולמית. כמו כן הנושא נוגע לדיון הציבורי בישראל על התחממות עולמית, ובמאמצים שעושה ישראל להקטין את תרומתה להתחממות העולמית ולהתאים את עצמה במידת האפשר לשינויי אקלים.  

'''שינויי אקלים בישראל''' נוגעים להשפעת ה[[התחממות עולמית]] ו[[שינוי האקלים]] על [[מדינת ישראל]] בהשפעות של ישראל על התחממות העולמית. כמו כן הנושא נוגע לדיון הציבורי בישראל על התחממות עולמית, ובמאמצים שעושה ישראל להקטין את תרומתה להתחממות העולמית ולהתאים את עצמה במידת האפשר לשינויי אקלים.  

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מ[[אוכלוסיית העולם]]. לפי הנתונים שמסרה ישראל ל[[ארגון האומות המאוחדות]] בהתחייבויות שלה ב[[הסכם פריז]] היא אחראית על כ-0.2% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה|מדינת ישראל [http://www4.unfccc.int/ndcregistry/PublishedDocuments/Israel%20First/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015, interim NDC Registry}}, זה גם הנתון מ-2010 {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions List of countries by greenhouse gas emissions]}}.  

כמדינה קטנה, ההשפעה הישירה של ישראל על ההתחממות העולמית היא קטנה למדי. [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון בני אדם שהם כפרומיל אחד (עשירית האחוז) מ[[אוכלוסיית העולם]]. לפי הנתונים שמסרה ישראל ל[[ארגון האומות המאוחדות]] בהתחייבויות שלה ב[[הסכם פריז]] היא אחראית על כ-0.2% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה|מדינת ישראל [http://www4.unfccc.int/ndcregistry/PublishedDocuments/Israel%20First/Israel%20INDC.pdf ISRAEL'S INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION (INDC)] 29.09.2015, interim NDC Registry}}, זה גם הנתון מ-2010 {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions List of countries by greenhouse gas emissions]}}.  

[[טביעת רגל פחמנית|טביעת הרגל הפחמנית]] לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי, ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. לפי נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, פליטות גזי החממה לנפש בישראל ב-2013 היו כ- 11.46, באקוויוולנט של טונות [[פחמן דו חמצני]], ולכן ישראל הייתה במקום ה-29 בעולם במדד הזה, כאשר הממוצע הוא 6.27 - נתון זה לא כולל פליטות מ[[כריתת יערות]] ו[[חקלאות]] {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions_per_capita List of countries by greenhouse gas emissions per capita]}}. לפי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] ב-2006 הפליטות לנפש בישראל היו כ-9 .15 טון גזי חממה כאשר ספרה זו יחסית גבוהה ביחס למדינות הפולטות הכי הרבה באופן אבסולוטי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה], ינואר 2009}}. ב-2014 לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הפליטות לנפש בישראל היו כ-9.3 טון באקוויולנט של טונות פחמן דו חמצני{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0856.pdf הפחתת פליטות גזי חממה בישראל] מאי 2017}}. ישראל שונה ממדינות מערביות אחרות בכך שהן טביעת הרגל האישית והן [[גידול אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה עולה]]. עד כה הממשלה נקטה בצעדים מסוימים בהקטנת פלמיטות גזי החממה של שישראל במיוחד בתחום התחבורה (ראו בהמשך), אבל מצד שני מקדמת [[גז טבעי בישראל|קידוחי גז ונפט]] בים התיכון במאגרים שונים, אשר יכולים להעלות משמעותית את הפליטות.  

[[טביעת רגל פחמנית|טביעת הרגל הפחמנית]] לנפש של תושבי ישראל גבוה ביחס לממוצע העולמי, ודומה לטביעת רגל של אזרחי מדינות מערביות אחרות. לפי נתוני המכון למשאבי העולם בוושינגטון, פליטות גזי החממה לנפש בישראל ב-2013 היו כ-11.46, באקוויוולנט של טונות [[פחמן דו חמצני]], ולכן ישראל הייתה במקום ה-29 בעולם במדד הזה, כאשר הממוצע הוא 6.27 - נתון זה לא כולל פליטות מ[[כריתת יערות]] ו[[חקלאות]] {{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_greenhouse_gas_emissions_per_capita List of countries by greenhouse gas emissions per capita]}}. לפי נתוני [[המשרד להגנת הסביבה]] ב-2006 הפליטות לנפש בישראל היו כ-9.15 טון גזי חממה כאשר ספרה זו יחסית גבוהה ביחס למדינות הפולטות הכי הרבה באופן אבסולוטי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה], ינואר 2009}}. ב-2014 לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הפליטות לנפש בישראל היו כ-9.3 טון באקוויולנט של טונות פחמן דו חמצני{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0856.pdf הפחתת פליטות גזי חממה בישראל] מאי 2017}}. ישראל שונה ממדינות מערביות אחרות בכך שהן טביעת הרגל האישית והן [[גידול אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה עולה]]. עד כה הממשלה נקטה בצעדים מסוימים בהקטנת פליטות גזי החממה של שישראל במיוחד בתחום התחבורה (ראו בהמשך), אבל מצד שני מקדמת [[גז טבעי בישראל|קידוחי גז ונפט]] בים התיכון במאגרים שונים, אשר יכולים להעלות משמעותית את הפליטות.  

לישראל יכולות להיות השפעות עקיפות על נושא ההתחממות העולמית במגוון צורות אחרות, מלבד השפעתה על התחממות עולמית על ידי הצריכה האנרגטית שלה: על ידי השפעה תרבותית, השפעה פוליטית, והשפעה טכנולוגית. מבחינה טכנולוגית ישראל הייתה בעבר מובילה של קידום [[אנרגיות מתחדשות]], למרות שיש בה עדיין מחקר רב בנושא, מחסור ביישום של הטכנולוגיות פגע בהובלה זו וכיום מחקר רב בנושא מקודם במדינות אחרות. גם טכנולוגיות אחרות כולל הי-טק וביו-טק יכולות לעזור לדוגמה על ידי [[עבודה מרחוק]], תובלה ברחפנים, [[כלכלה שיתופית]], [[כלכלה מעגלית]], [[כימיה ירוקה]] ועוד.  

לישראל יכולות להיות השפעות עקיפות על נושא ההתחממות העולמית במגוון צורות אחרות, מלבד השפעתה על התחממות עולמית על ידי הצריכה האנרגטית שלה: על ידי השפעה תרבותית, השפעה פוליטית, והשפעה טכנולוגית. מבחינה טכנולוגית ישראל הייתה בעבר מובילה של קידום [[אנרגיות מתחדשות]], למרות שיש בה עדיין מחקר רב בנושא, מחסור ביישום של הטכנולוגיות פגע בהובלה זו וכיום מחקר רב בנושא מקודם במדינות אחרות. גם טכנולוגיות אחרות כולל הי-טק וביו-טק יכולות לעזור לדוגמה על ידי [[עבודה מרחוק]], תובלה ברחפנים, [[כלכלה שיתופית]], [[כלכלה מעגלית]], [[כימיה ירוקה]] ועוד.  

'''העלייה בעומס החום עקב שינויי אקלים'''

'''העלייה בעומס החום עקב שינויי אקלים'''

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|350px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רואים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:Climate Change HEB 2017 Figure2.jpg|left|thumb|350px|מספר גלי החום בירושלים בשנים 1920-2015. רואים שהחל משנות ה-2,000 יש עלייה בכמות גלי החום. לחצו על התמונה כדי לראות בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

בדצמבר 2019 הוציא השירות המטאורולוגי דוח לגבי מגמות העבר והתחזיות לעתיד בשינויי הטמפרטורוה ובמשקעים בישראל עקב שינויי האקלים הגלובליים. מגמות העבר מראות על עלייה בטמפרטורה של 1.4 מעלת צלסיוס משנות ה 50 ועד 2017. התחזיות לעתיד נבחנו לפי 2 תרחישים: עסקים כרגיל והפחתת פליטות החל משנות השלושים של המאה ה 21. לפי תרחיש עסקים כרגיל צפויה עלייה של 1.2 מעלה עד 2050. לפי תרחיש ההפחתה משנות ה 30 ב 0.9 מעלה{{הערה|1=יוסף, י', בהר"ד, ע', אוזן, ל', כרמוªה, י', חלפון, ª ,'פורשפן, א', לוי, י', סתיו, נ' [http://ims.gov.il/ims/PublicPDF/ClimateChangeInIsraelReport_20191128.pdf?fbclid=IwAR3_logKNBPqrQ93hmI2zk7BgtUX6yJA81P_r-9QEHlmWCb4NuTIOUK0QjQ שינוי האקלים בישראל מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורה והמשקעים. דו"ח מחקר מס' 4000-0804-2019-0000075] 2019, השירות המטאורולוגי הישראלי}}.

בדצמבר 2019 הוציא השירות המטאורולוגי דוח לגבי מגמות העבר והתחזיות לעתיד בשינויי הטמפרטורה ובמשקעים בישראל עקב שינויי האקלים הגלובליים. מגמות העבר מראות על עלייה בטמפרטורה של 1.4 מעלת צלסיוס משנות ה 50 ועד 2017. התחזיות לעתיד נבחנו לפי 2 תרחישים: עסקים כרגיל והפחתת פליטות החל משנות השלושים של המאה ה 21. לפי תרחיש עסקים כרגיל צפויה עלייה של 1.2 מעלה עד 2050. לפי תרחיש ההפחתה משנות ה-30 ב-0.9 מעלה{{הערה|1=יוסף, י', בהר"ד, ע', אוזן, ל', כרמוªה, י', חלפון, ª ,'פורשפן, א', לוי, י', סתיו, נ' [http://ims.gov.il/ims/PublicPDF/ClimateChangeInIsraelReport_20191128.pdf?fbclid=IwAR3_logKNBPqrQ93hmI2zk7BgtUX6yJA81P_r-9QEHlmWCb4NuTIOUK0QjQ שינוי האקלים בישראל מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורה והמשקעים. דו"ח מחקר מס' 4000-0804-2019-0000075] 2019, השירות המטאורולוגי הישראלי}}.

בדוח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1.2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.  

בדוח שפרסם מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים בשנת 2012, מובאים נתונים על השתנות הטמפרטורות בישראל [[תהליך ארוך טווח|בטווח הארוך]]. מתוך דוח השמ"ט (שינויים אקלימיים. הנתונים הנוגעים לממוצע הרב שנתי של הטמפרטורה הממוצעת (הקו השחור באיור 3 בעמוד 16) מראים ירידה של 0.3-0.4 מעלת צלזיוס משנות ה-50 ועד שנות ה-70 ואז עלייה של כ-1.2 מעלה עד שנות ה-2000{{הערה|1=מרכז הידע הישראלי להערכות לשינויי אקלים [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=10 דו"ח מס' 2, המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע] אוגוסט 2012}}.  

סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות.  

סדרת מחקרים שנעשו על-ידי השירות המטאורולוגי הישראלי מראים כי הטמפרטורות הממוצעות מאז שנת 2000 גבוהות בהרבה מהטמפרטורות הממוצעות שנמדדו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה העשרים. הבדלי טמפרטורה אלה משמעותיים אף יותר כאשר בוחנים את הטמפרטורות המינימליות שנמדדו בקיץ (בחודשים יוני, יולי ואוגוסט). על-פי מדידות אלה, יוני 2016 היה החודש החם ביותר שנמדד, עם טמפרטורה מקסימלית יומית גבוהה יותר מהטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת שנמדדה בשנים 2009-1995 ב-2.5 עד 3.5 מעלות.  

על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם בשנת 2015, סביב [[הסכם פריז]], כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב-0.5-0.7 מעלות בינואר ו ב-0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL

על פי הדו"ח שמסרה ישראל לאו"ם בשנת 2015, סביב [[הסכם פריז]], כאשר משווים את הטמפרטורות בשנים 1981-2000 עם השנים 1995-2009 רואים עלייה כמעט בכל הערים ב-0.5-0.7 מעלות בינואר וב-0.9-1.1 מעלות ביולי{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0826.pdf ISRAEL’S FIRST BIENNIAL

UPDATE REPORT] דצמבר 2015, עמוד 23}}.

UPDATE REPORT] דצמבר 2015, עמוד 23}}.

לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ-3 .7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה

לפי הקרן לבריאות וסביבה עלייה של יחידה אחת באי נוחות התרמית (מדד המשלב טמפרטורה ולחות) גורמת לעלייה של כ-3 .7% בתמותה בתל אביב ממחלות לב, כלי דם ומערכת הנשימה{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה

בישראל 2014] שנת 2014}}. באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות-לפי משוואת קלאוזיוס קלייפרון עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לאטמוספירה להכיל 6-7% יותר לחות וגם מעלה את האידוי מהאוקיינוסים מה שמעלה את הלחות באוויר. למרות שידוע כמה אנשים נפטרים מהמחלות המוזכרות לעיל בשנה בישראל{{הערה|חזי שטרנליכט [http://www.israelhayom.co.il/article/427515 סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD] ישראל היום, 14.11.2016}}, קשה לחשב את התמותה הנגרמת משינויי האקלים במקרה זה, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ-15 ל-16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות התרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי, כי בישראל שינויי האקלים גורמים לקיץ חם יותר וחורף קר יותר. בנוסף אי החום העירוני מעלה את העומס התרמי וטבע עירוני יכול להפך להוריד אותו. אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר לשער שהיא משמעותית.  

בישראל 2014] שנת 2014}}. באופן כללי כאשר עולה הטמפרטורה עולה גם הלחות-לפי משוואת קלאוזיוס קלייפרון עלייה של מעלה אחת בטמפרטורה גורמת לאטמוספירה להכיל 6%-7% יותר לחות וגם מעלה את האידוי מהאוקיינוסים מה שמעלה את הלחות באוויר. למרות שידוע כמה אנשים נפטרים מהמחלות המוזכרות לעיל בשנה בישראל{{הערה|חזי שטרנליכט [http://www.israelhayom.co.il/article/427515 סרטן – גורם המוות הראשון בארץ, אך שיעור התמותה ממנו נמוך ביחס ל-OECD] ישראל היום, 14.11.2016}}, קשה לחשב את התמותה הנגרמת משינויי האקלים במקרה זה, כי עלייה בטמפרטורה בינואר מ-15 ל-16 מעלות, לדוגמה, לא גורמת לעלייה באי נוחות התרמית. מצד השני העלייה בטמפרטורה בחודשים החמים בהם היא כן גורמת, יכולה להיות גבוהה יותר מהעלייה בממוצע השנתי, כי בישראל שינויי האקלים גורמים לקיץ חם יותר וחורף קר יותר. בנוסף אי החום העירוני מעלה את העומס התרמי וטבע עירוני יכול להפך להוריד אותו. אין כרגע נתונים המאפשרים לומר באופן מדויק מה רמת הפגיעה. לפי הנתונים שיש אפשר לשער שהיא משמעותית.  

מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה

מחקר אחר שנעשה בישראל דיווח על עלייה של 1.47% במספר הפניות לחדר מיון עם כל עלייה של מעלה אחת בטמפרטורת הסביבה בעת גל חום. כמו כן עלייה בטמפרטורות מגדילה את כמות מומי הלב בתינוקות{{הערה|משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/BSV_sviva2014H.pdf בריאות וסביבה

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב-2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע (ירוק), מתחת לממוצע (אדום) או ממוצעים (לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

[[תמונה:מפת המשקעים 2013-2018.jpg|left|thumb|350px|מפת הבצורת בישראל ב-2013 - 2018. התמונה מראה את יחס המשקעים בשנים האלה לממוצע באזורים השונים: האם הם היו מעל לממוצע (ירוק), מתחת לממוצע (אדום) או ממוצעים (לבן). לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה. מקור: השרות המטאורולוגי הישראלי.]]

במאה ה-21  בישראל נרשמו שמונה שנות בצורת ברצף בשנים 2004-2011 - שיא מאז תחלית המדידות.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}. בצורת חמורה של 5 שנים נרשמה בשנים 2013-2018. כלומר שנתיים לאחר מכן. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים. בהודעה נכללה גם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל){{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm

במאה ה-21  בישראל נרשמו שמונה שנות בצורת ברצף בשנים 2004-2011 - שיא מאז תחילת המדידות.{{הערה|1=[http://www.israelweather.co.il/page2.asp?topic_id=76&topic2_id=225&sub_topic_id=1 נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל], אתר  israelweather תחזית מזג האוויר מאת בועז דיין}}. בצורת חמורה של 5 שנים נרשמה בשנים 2013-2018. כלומר שנתיים לאחר מכן. כתוצאה מכך באגן ההקוות של הכינרת נוצר מחסור שלא היה כמותו מאז החלו המדידות בשנות ה-20 של המאה ה-20. במרכז הארץ גם יש גרעון מים אבל פחות מרשים-היו בעבר מקרים כאלה. בדרום מערב הארץ יש עודף קל של משקעים. בהודעה נכללה גם מפה בה רואים את התפלגות המשקעים בשנים האלה(ראה משמאל){{הערה|השרות המטאורולוגי הישראלי[http://ims.gov.il/IMS/CLIMATE/SPI/2018/spi4june2018.htm

SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018}}.  

SPI מפת מדד הבצורת - עדכון 4 ביוני 2018]4 ביוני 2018}}.  

על פי איתמר פורת, מ[[החברה להגנת הטבע]], עלייה של מטר אחד במפלס הים ליד חופי ישראל תגרום לתזוזת קו החוף 50-100 מטר מזרחה בחופים חוליים ומעט פחות בחופים סלעיים. כלומר בחופים חוליים המקדם הוא 75: ''עלייה של סנטימטר אחד במפלס הים = תזוזה של קו החוף בחופים חוליים 75 סנטימטר מזרחה.'' יש לציין שכמעט כל החופים החוליים ברוחב של 100 מטר או פחות. קצב הנסיגה של המצוקים הסלעיים ישולש מ-20 סנטימטר בשנה ל-60 סנטימטר{{הערה|1=איתמר פורת, [https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=179 עליית מפלס פני הים התיכון], החברה להגנת הטבע}}.

על פי איתמר פורת, מ[[החברה להגנת הטבע]], עלייה של מטר אחד במפלס הים ליד חופי ישראל תגרום לתזוזת קו החוף 50-100 מטר מזרחה בחופים חוליים ומעט פחות בחופים סלעיים. כלומר בחופים חוליים המקדם הוא 75: ''עלייה של סנטימטר אחד במפלס הים = תזוזה של קו החוף בחופים חוליים 75 סנטימטר מזרחה.'' יש לציין שכמעט כל החופים החוליים ברוחב של 100 מטר או פחות. קצב הנסיגה של המצוקים הסלעיים ישולש מ-20 סנטימטר בשנה ל-60 סנטימטר{{הערה|1=איתמר פורת, [https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=179 עליית מפלס פני הים התיכון], החברה להגנת הטבע}}.

קשה למצוא נתונים מדויקים על רוחב החופים הממוצע בישראל.  חוף זבולון בהרצלייה ברוחב של כ-20 מטר.{{הערה|1=מצילים את חוף זבולון [http://savezvulun.com/?p=370 אז מהו רוחב החוף?] 7.8.2012}}. לעומת זאת לפי טענת עיריית ראשון לציון רוחב החוף שם הוא 80 מטר{{הערה|עיריית ראשון לציון[http://www.rishonlezion.muni.il/tarbut/Pages/the_beach.aspx חוף הים]}}.

קשה למצוא נתונים מדויקים על רוחב החופים הממוצע בישראל.  חוף זבולון בהרצליה ברוחב של כ-20 מטר.{{הערה|1=מצילים את חוף זבולון [http://savezvulun.com/?p=370 אז מהו רוחב החוף?] 7.8.2012}}. לעומת זאת לפי טענת עיריית ראשון לציון רוחב החוף שם הוא 80 מטר{{הערה|עיריית ראשון לציון[http://www.rishonlezion.muni.il/tarbut/Pages/the_beach.aspx חוף הים]}}.

בסה"כ לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה-19, ניתן לשער כי עליית פני הים לקחה חלק ניכר מחופי הים של ישראל, מה שכנראה השפיע בצורה משמעותית על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה-21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה.

בסה"כ לפי הנתונים המצויים, בהתחשב בכך שעליית פני הים מתרחשת כבר מהמאה ה-19, ניתן לשער כי עליית פני הים לקחה חלק ניכר מחופי הים של ישראל, מה שכנראה השפיע בצורה משמעותית על בעיית הצפיפות בחופים. אם העלייה תימשך לפי תסריט [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]], ישראל עלולה לאבד את רוב החופים שלה עד סוף המאה ה-21. עם העלייה תימשך לפי התרחיש של הנסן מדינת ישראל עלולה להישאר ללא חופים תוך 10-20 שנה.

לפי דב רוזן עליית פני הים עלולה לגרום בעת סערה חזקה עם רוח מערבים חזקה, להיווצרות שיטפונות דומות לאלו שנגרמו על ידי הוריקן "הרווי" גם ללא הוריקן בגלל ההשפעה המשולבת של עליית פני הים, הזרמים, הגלים, הרוחות, הגשמים וכיסוי שטחים נרחבים באספלט. לטענתו, אפשר למנוע את השיטפונות באמצעות שוברי גלים, ניקוי והעמקת אפיקי נחלים, ויצירת מאגרי מים שאליהם יוזרמו המים בעת שיטפון{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. יש לציין, שגם שוברי גלים יכולים לפגוע ברצועת החוף כך שצריך להתייחס בזהירות לאמצעי הזה.

לפי דב רוזן עליית פני הים עלולה לגרום בעת סערה חזקה עם רוח מערבים חזקה, להיווצרות שיטפונות דומות לאלו שנגרמו על ידי הוריקן "הרווי" גם ללא הוריקן בגלל ההשפעה המשולבת של עליית פני הים, הזרמים, הגלים, הרוחות, הגשמים וכיסוי שטחים נרחבים באספלט. לטענתו, אפשר למנוע את השיטפונות באמצעות שוברי גלים, ניקוי והעמקת אפיקי נחלים, ויצירת מאגרי מים שאליהם יוזרמו המים בעת שיטפון{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. יש לציין, שגם שוברי גלים יכולים לפגוע ברצועת החוף כך שצריך להתייחס בזהירות לאמצעי הזה.

עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צרוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"{{הערה|בילי פרנקל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4405839,00.html עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה?] ויינט 21.7.2013}}{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. לכניסה למערכת לחצו [http://ccg.huji.ac.il/dynamicmap/index.html כאן]

עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צירוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"{{הערה|בילי פרנקל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4405839,00.html עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה?] ויינט 21.7.2013}}{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. לכניסה למערכת לחצו [http://ccg.huji.ac.il/dynamicmap/index.html כאן]

=== שטפונות ===

=== שטפונות ===

שינויי האקלים עלולים להגביר את השיטפונות בישראל במספר דרכים. יש הטוענים כי יש התחזקות אירועי גשם בגלל העלייה בטמפרטורות (כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות){{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי. עם זאת, מחקר של השירות המטאורולוגי שהתייחס לתקופה 1920 -2015 לא נמצאה מגמה מובהקת של עליה בגשמים קיצוניים. {{הערה|[http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/F68A0D64-A40E-4A7E-8405-89F6E7F0CE06/0/ExtremetrendsoverIsrael_.pdf|יוסף, י., חלפון, נ., פורת, ע., אוסטינסקי-צדקי, א. ופורשפן, א. 2016 : מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל] דו"ח מחקר מס' 21921416 , השירות המטאורולוגי}}

שינויי האקלים עלולים להגביר את השיטפונות בישראל במספר דרכים. יש הטוענים כי יש התחזקות אירועי גשם בגלל העלייה בטמפרטורות (כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות){{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי. עם זאת, מחקר של השירות המטאורולוגי שהתייחס לתקופה 1920 -2015 לא נמצאה מגמה מובהקת של עליה בגשמים קיצוניים. {{הערה|[http://www.ims.gov.il/NR/rdonlyres/F68A0D64-A40E-4A7E-8405-89F6E7F0CE06/0/ExtremetrendsoverIsrael_.pdf|יוסף, י., חלפון, נ., פורת, ע., אוסטינסקי-צדקי, א. ופורשפן, א. 2016 : מגמות באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל] דו"ח מחקר מס' 21921416 , השירות המטאורולוגי}}

בקיץ 2017 גל חום גרם לפגיעה ביבול הפירות והירקות{{הערה|מירב קריסטל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4984556,00.html מה יקרה לסלט? פגיעה במלפפונים בעקבות גל החום] 04.07.2017, ויינט}}. כתוצאה מכך נוצר מחסור קודם כל בעגבניות, ועלייה במחירים. זה גם גרם לירידה בתפוקת החלב של הפרות, בסך 4 ליטר לפרה ביום, למרות שהדבר לא הביא למחסור.{{הערה|אורה קורן [http://www.mako.co.il/food-cooking_magazine/Article-bf1cd0fbae13e51006.htm עונת המלפפונים: משרד החקלאות מתריע מפני מחסור בעגבניות בחגים] 30.08.2017, מאקו}}. בסתיו 2017 המחיר הממוצע של עגבניות היה 5.29 ש"ח לק"ג, לעומת 2.5-2.7 ש"ח ביולי. המחיר הסיטונאי התייקר בשיעור דומה.{{הערה|1=שני מוזס [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001208495 מחסור בעגבניות ברשתות השיווק: המחיר לצרכן עלה ב-12%] 19.10.2017, גלובס}}.

בקיץ 2017 גל חום גרם לפגיעה ביבול הפירות והירקות{{הערה|מירב קריסטל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4984556,00.html מה יקרה לסלט? פגיעה במלפפונים בעקבות גל החום] 04.07.2017, ויינט}}. כתוצאה מכך נוצר מחסור קודם כל בעגבניות, ועלייה במחירים. זה גם גרם לירידה בתפוקת החלב של הפרות, בסך 4 ליטר לפרה ביום, למרות שהדבר לא הביא למחסור.{{הערה|אורה קורן [http://www.mako.co.il/food-cooking_magazine/Article-bf1cd0fbae13e51006.htm עונת המלפפונים: משרד החקלאות מתריע מפני מחסור בעגבניות בחגים] 30.08.2017, מאקו}}. בסתיו 2017 המחיר הממוצע של עגבניות היה 5.29 ש"ח לק"ג, לעומת 2.5-2.7 ש"ח ביולי. המחיר הסיטונאי התייקר בשיעור דומה.{{הערה|1=שני מוזס [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001208495 מחסור בעגבניות ברשתות השיווק: המחיר לצרכן עלה ב-12%] 19.10.2017, גלובס}}.

בחורפים בשנים 2015-2017 חלק מגידולי האבוקאדו נפגעו בגלל גלי קור{{הערה|ערוץ 7 [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/342016 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה]13.03.2017}}.

בחורפים בשנים 2015-2017 חלק מגידולי האבוקדו נפגעו בגלל גלי קור{{הערה|ערוץ 7 [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/342016 הצלחה בהצלת מטעי אבוקדו מנזקי הקרה]13.03.2017}}.

=== השפעה על זיהום אוויר ===

=== השפעה על זיהום אוויר ===