לאחר [[המהפכה התעשייתית]], [[התמחות כלכלית]] ו[[ייצור המוני]] במפעלים גרמו להפצת שפע של מוצרים וגרמו לכך שעושר חומרי הפך דבר נפוץ ומקובל יותר. ההשקפה [[מודרניזם|המודרניסטית]] והוויקטוריאניות שחשבו שהעוני יעלם רק על ידי עוד מחרשות שייצרו עוד לחם - כלומר שעוד [[טכנולוגיה]] והוזלת ייצור המזון תפתור לבדה את בעיית העוני, אינה מקובלת היום בקרב רוב החוקרים. הספקת מזון גדולה יותר, או שיפור סיכוי השרידה של תינוקות עקב היגיינה ושיפור הבריאות הציבורית, גוררת [[פיצוץ אוכלוסין]] שיכולה להוביל לדפוסי עוני חריפים יותר דבר. כך במהלך המאה ה-19, למרות טכנולוגיה משופרת וכמות הון תעשייתי גדולה יותר חוו מיליוני אירופאים עוני מחפיר ואחוזים גבוהים מהם מתו ממחלות, תזונה לקויה, קור ופשיעה. | לאחר [[המהפכה התעשייתית]], [[התמחות כלכלית]] ו[[ייצור המוני]] במפעלים גרמו להפצת שפע של מוצרים וגרמו לכך שעושר חומרי הפך דבר נפוץ ומקובל יותר. ההשקפה [[מודרניזם|המודרניסטית]] והוויקטוריאניות שחשבו שהעוני יעלם רק על ידי עוד מחרשות שייצרו עוד לחם - כלומר שעוד [[טכנולוגיה]] והוזלת ייצור המזון תפתור לבדה את בעיית העוני, אינה מקובלת היום בקרב רוב החוקרים. הספקת מזון גדולה יותר, או שיפור סיכוי השרידה של תינוקות עקב היגיינה ושיפור הבריאות הציבורית, גוררת [[פיצוץ אוכלוסין]] שיכולה להוביל לדפוסי עוני חריפים יותר דבר. כך במהלך המאה ה-19, למרות טכנולוגיה משופרת וכמות הון תעשייתי גדולה יותר חוו מיליוני אירופאים עוני מחפיר ואחוזים גבוהים מהם מתו ממחלות, תזונה לקויה, קור ופשיעה. |