שינויים

בחברות רבות כאלה העוני בא לידי ביטוי בריבוד או [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון חברתי]] קיצוני. רוב האוכלוסייה הייתה עניה, כאשר מתוך קבוצה זו היו אנשים מוכי גורל עוד יותר (חולים במחלות שונות, קבצנים, מצורעים וכו'). בחלק גדול מהחברות הייתה גם [[עבדות]] - אם בשל חובות שלא הוחזרו ואם עקב כיבושים ומלחמות. בתקופות מאוחרות יותר איכרים יותר היו בגדר [[צמיתים]] - שחיו חיי עוני מרוד. שכבה דקה וקטנה היו של סוחרים עמידים, איכרים בעלי משקים גדולים, אצילים, כהנים וכמובן המלכים אלו היו לא בהכרח עשירים במונחים של ימינו (לדוגמה גישה לשירותי רפואה או יכולת ביצוע מסעות) אבל עשירים בהרבה ובעלי פריבילגיות חברתיות רבות מול העניים ([[אי שוויון פוליטי]]). בתווך הייתה עוד שכבה קטנה של "מעמד בינוני" שהייתה מורכבת מאיכרים מצליחים, סוחרים קטנים, אנשי תעשייה זעירה, רופאים, פקידים ועוד.  

בחברות רבות כאלה העוני בא לידי ביטוי בריבוד או [[אי שוויון כלכלי]] ו[[אי שוויון חברתי]] קיצוני. רוב האוכלוסייה הייתה עניה, כאשר מתוך קבוצה זו היו אנשים מוכי גורל עוד יותר (חולים במחלות שונות, קבצנים, מצורעים וכו'). בחלק גדול מהחברות הייתה גם [[עבדות]] - אם בשל חובות שלא הוחזרו ואם עקב כיבושים ומלחמות. בתקופות מאוחרות יותר איכרים יותר היו בגדר [[צמיתים]] - שחיו חיי עוני מרוד. שכבה דקה וקטנה היו של סוחרים עמידים, איכרים בעלי משקים גדולים, אצילים, כהנים וכמובן המלכים אלו היו לא בהכרח עשירים במונחים של ימינו (לדוגמה גישה לשירותי רפואה או יכולת ביצוע מסעות) אבל עשירים בהרבה ובעלי פריבילגיות חברתיות רבות מול העניים ([[אי שוויון פוליטי]]). בתווך הייתה עוד שכבה קטנה של "מעמד בינוני" שהייתה מורכבת מאיכרים מצליחים, סוחרים קטנים, אנשי תעשייה זעירה, רופאים, פקידים ועוד.  

היאוש והכעס מפני העוני תועל לעיתים לשנאה למעמדות עשירים יותר, שנאת זרים (אנטישמיות), כלפי עמים שכנים ועוד. זעם זה התפרץ מידי פעם במרידות איכרים. מצב זה נמשך כמה אלפי שנים ברוב החברות האנושיות שעברו מהפכה חקלאית. בחלק מהחברות השלטון או מסודות אליטה אחרים השתמש ביכולות שלו כדי לארגן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כדי להגן מפני פגעי הטבע או מפני [[רעב]]. דוגמה אחת היא הקמת התעלות באיזור מסופותמיה, דוגמה אחרת היא הקמת [[ממגורות]] תחת השלטון המצרי, דוגמה נוספת היא מוסדות צדקה מצד כוהנים יהודים וכמרים נוצרים. גם הדתות הכילו מנגנונים שונים בניסיונות להקלה על עוני כמו [[שמיטה]], מצוות לקט פאה ושכחה ועוד.  

היאוש והכעס מפני העוני תועל לעיתים לשנאה למעמדות עשירים יותר, שנאת זרים (אנטישמיות), כלפי עמים שכנים ועוד. זעם זה התפרץ מידי פעם במרידות איכרים. מצב זה נמשך כמה אלפי שנים ברוב החברות האנושיות שעברו מהפכה חקלאית. בחלק מהחברות השלטון או מוסדות אליטה אחרים השתמש ביכולות שלו כדי לארגן [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כדי להגן מפני פגעי הטבע או מפני [[רעב]]. דוגמה אחת היא הקמת התעלות באיזור מסופותמיה, דוגמה אחרת היא הקמת [[ממגורות]] תחת השלטון המצרי, דוגמה נוספת היא מוסדות צדקה מצד כוהנים יהודים וכמרים נוצרים. גם הדתות הכילו מנגנונים שונים בניסיונות להקלה על עוני כמו [[שמיטה]], מצוות לקט פאה ושכחה ועוד.  

חברות חקלאיות התאפיינו ב[[צמיחה כלכלית]] איטית מאוד, כאשר חלק גדול מהאוכלוסייה מת בגלל צירוף של מחלות, מגפות, רעב, מלחמות, ועוד. שיעורי תמותה גבוהים אלה היוו מנגנון וויסות לעוני. רוב החברות שילבו בין "מציאות מעניינת" מחד לבין [[ניידות חברתית|סטגנציה חברתית]] וכלכלית. מחד החיים היו סוערים בשל פלישות, מלחמות, מגיפות, תנאי מזג אוויר קשים ועוד. מאידך התנאים החברתיים היו ללא שינוי. רוב האנשים מתו באותו מעמד חברתי בו נולדו, וכך גם ילדיהם. בחברות שונות היו תהליכי ריבוד שבהם יש איסורי מגע, מפגש וכמובן חתונה בין מעמדות שונים. דבר זה בולט במיוחד בשיטת הקסטות של הודו ובאצולה באירופה.  

חברות חקלאיות התאפיינו ב[[צמיחה כלכלית]] איטית מאוד, כאשר חלק גדול מהאוכלוסייה מת בגלל צירוף של מחלות, מגפות, רעב, מלחמות, ועוד. שיעורי תמותה גבוהים אלה היוו מנגנון וויסות לעוני. רוב החברות שילבו בין "מציאות מעניינת" מחד לבין [[ניידות חברתית|סטגנציה חברתית]] וכלכלית. מחד החיים היו סוערים בשל פלישות, מלחמות, מגיפות, תנאי מזג אוויר קשים ועוד. מאידך התנאים החברתיים היו ללא שינוי. רוב האנשים מתו באותו מעמד חברתי בו נולדו, וכך גם ילדיהם. בחברות שונות היו תהליכי ריבוד שבהם יש איסורי מגע, מפגש וכמובן חתונה בין מעמדות שונים. דבר זה בולט במיוחד בשיטת הקסטות של הודו ובאצולה באירופה.