שורה 57: |
שורה 57: |
| The importance of the forest]}}. בנוסף הם פולטים לאוויר חומרים כימיים ויצורים מיקרוסקופיים אשר עוזרים ללחות הזו להפוך לענני גשם{{הערה|David Ellison, Cindy E.Morris, Bruno Locatelli, Douglas Sheil Jane Cohenh Daniel Murdiyarsoi Victoria Gutierrez Meine van Noordwi, Irena F.Creed Jan Pokorny David Gaveau Dominick V.Spracklenp Aida Bargués Tobellaa Ulrik Ilstedta Adriaan J.Teulingq Solomon Gebreyohannis Gebrehiwotrs David C.Sandsd Bart Muyst Bruno Verbistt Elaine Springgayu Yulia Sugandiv Caroline A.Sullivanw [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959378017300134 Trees, forests and water: Cool insights for a hot world] מרץ 2017, Global Environmental Change}}. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נכון ל-2018 המדענים מעריכים שכחצי מהגשמים ביערות האמזנוס מיוצר על ידי היערות עצמם. מה שאומר שאם בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים יותר מ-25% מהיערות שם ייעלמו זה עלול להביא לתגובת שרשרת: תיווצר בצורת שתשמיד את החלקים המזרחיים, הדרומיים והמרכזיים של היערות האלה, מה שבתורו יביא לירידה משמעותית בכמות הגשמים, התייבשות ומדבור בחלקים נרחבים בדרום אמריקה.{{הערה|Thomas E. Lovejoy and Carlos Nobre [http://advances.sciencemag.org/content/4/2/eaat2340 Amazon Tipping Point] 21.02.2018, Science Advances}} | | The importance of the forest]}}. בנוסף הם פולטים לאוויר חומרים כימיים ויצורים מיקרוסקופיים אשר עוזרים ללחות הזו להפוך לענני גשם{{הערה|David Ellison, Cindy E.Morris, Bruno Locatelli, Douglas Sheil Jane Cohenh Daniel Murdiyarsoi Victoria Gutierrez Meine van Noordwi, Irena F.Creed Jan Pokorny David Gaveau Dominick V.Spracklenp Aida Bargués Tobellaa Ulrik Ilstedta Adriaan J.Teulingq Solomon Gebreyohannis Gebrehiwotrs David C.Sandsd Bart Muyst Bruno Verbistt Elaine Springgayu Yulia Sugandiv Caroline A.Sullivanw [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959378017300134 Trees, forests and water: Cool insights for a hot world] מרץ 2017, Global Environmental Change}}. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נכון ל-2018 המדענים מעריכים שכחצי מהגשמים ביערות האמזנוס מיוצר על ידי היערות עצמם. מה שאומר שאם בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים יותר מ-25% מהיערות שם ייעלמו זה עלול להביא לתגובת שרשרת: תיווצר בצורת שתשמיד את החלקים המזרחיים, הדרומיים והמרכזיים של היערות האלה, מה שבתורו יביא לירידה משמעותית בכמות הגשמים, התייבשות ומדבור בחלקים נרחבים בדרום אמריקה.{{הערה|Thomas E. Lovejoy and Carlos Nobre [http://advances.sciencemag.org/content/4/2/eaat2340 Amazon Tipping Point] 21.02.2018, Science Advances}} |
| | | |
− | היערות מספקים בצורה הזו גשם לא רק לעצמם אלה גם לסביבתם הקרובה והרחוקה. לדוגמה בגלל האפקט הזה יערות האמזונס חיוניים לאספקת מים לברזיל{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/cities/2017/nov/28/sao-paulo-water-amazon-deforestation The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water] 28 לנובמבר 2017}}. | + | היערות מספקים בצורה הזו גשם לא רק לעצמם אלה גם לסביבתם הקרובה והרחוקה. לדוגמה בגלל האפקט הזה יערות האמזונס חיוניים לאספקת מים לברזיל{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/cities/2017/nov/28/sao-paulo-water-amazon-deforestation The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water] 28 בנובמבר 2017}}. |
| | | |
| ==== שימור מים ==== | | ==== שימור מים ==== |
שורה 252: |
שורה 252: |
| == סכנות ליערות == | | == סכנות ליערות == |
| {{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}} | | {{הפניה לערך מורחב|ברוא יערות}} |
− | הסכנות ליערות היום נובעות בעיקר מפעילות אנושית. היחס שמקבלים היערות שונה מאוד ממדינה למדינה. כך לדוגמה בברזיל בשנה אחת נכרתו 500 מיליון עצים{{הערה|אוואז [https://secure.avaaz.org/campaign/en/amazon_apocalypse_loc/?slideshow Brazil: End the Amazon apocalypse!]}}. לעומת זאת באתיופיה נשתלו 2.6 מיליארד עצים תוך מספר חודשים והם מתכוונים להגיע ל 4 מיליארד בשנה{{הערה|ויינט, AP [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5559893,00.html שיא עולם: המדינה ששתלה 350 מיליון עצים ביום] 27 ליולי 2019}}. | + | הסכנות ליערות היום נובעות בעיקר מפעילות אנושית. היחס שמקבלים היערות שונה מאוד ממדינה למדינה. כך לדוגמה בברזיל בשנה אחת נכרתו 500 מיליון עצים{{הערה|אוואז [https://secure.avaaz.org/campaign/en/amazon_apocalypse_loc/?slideshow Brazil: End the Amazon apocalypse!]}}. לעומת זאת באתיופיה נשתלו 2.6 מיליארד עצים תוך מספר חודשים והם מתכוונים להגיע ל 4 מיליארד בשנה{{הערה|ויינט, AP [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5559893,00.html שיא עולם: המדינה ששתלה 350 מיליון עצים ביום] 27 ביולי 2019}}. |
| === קצב ברוא היערות והסיבות שגורמות לו === | | === קצב ברוא היערות והסיבות שגורמות לו === |
| היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. בשנת 1990 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפשו כ-41.28 מיליון קילומטרים רבועים. בשנת 2015, היערות תפסו שטח של כ-39.99 מיליון קילומטרים רבועים, כלומר שטחם הצטמצם בכ-3.25 אחוז. לפי הארגון יש מגמה חיובית של האטה בקצב העלמות היערות בערך ב-50% ב-25 השנים האלה, כתוצאה ממאמצים גדולים למנוע כריתת יערות מצד אחד ונטיעת יערות מצד שני.{{הערה| K. MacDicken, Ö. Jonsson, | | היערות תופסים חלק ניכר משטח היבשה על כדור הארץ. בשנת 1990 לפי ארגון לחקלאות ומזון של ארגון האומות המאוחדות, היערות תפשו כ-41.28 מיליון קילומטרים רבועים. בשנת 2015, היערות תפסו שטח של כ-39.99 מיליון קילומטרים רבועים, כלומר שטחם הצטמצם בכ-3.25 אחוז. לפי הארגון יש מגמה חיובית של האטה בקצב העלמות היערות בערך ב-50% ב-25 השנים האלה, כתוצאה ממאמצים גדולים למנוע כריתת יערות מצד אחד ונטיעת יערות מצד שני.{{הערה| K. MacDicken, Ö. Jonsson, |
שורה 309: |
שורה 309: |
| - [[הכחדה המונית]] ובמיוחד [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] שמרחש כיום ומוביל לאובדן של מינים רבים של צמחים בעלי חיים ויצורים נוספים. הדבר פוגע ב[[מגוון המינים]] ועלול ליצור השפעות לא צפויות. | | - [[הכחדה המונית]] ובמיוחד [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] שמרחש כיום ומוביל לאובדן של מינים רבים של צמחים בעלי חיים ויצורים נוספים. הדבר פוגע ב[[מגוון המינים]] ועלול ליצור השפעות לא צפויות. |
| | | |
− | מקרה טיפוסי של מדיניות פגיעה שיטתית ביערות וההשלכות שלה היא ברזיל, בה יש את בצורת קשה ואת רוב מקרי הזיקה. מגפת הזיקה לא סתם נטפלה דווקא לברזיל. ברזיל היא המדינה בעלת המדיניות הכי פוגעת בסביבה מכל מדינות אמריקה הלטינית-היא פוגעת ביערות ובמי שמנסה להגן עליהם. כריתת יערות מובילה לבצורת גם בגלל תרומה ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]-ברמה הזו תרומת כריתת היערות בברזיל היא משמעותית אבל זו לא הסיבה היחידה כי היערות נכרתים לא רק בברזיל ורוב פליטות [[גזי החממה]] באות משרפת דלקים. אבל נוסף על כך היערות מביאים גשם למקום בו הם נמצאים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}} ופה כריתת היערות כנראה תרמה הרבה לכך שהבצורת קרתה דווקא באזור זה. כתוצאה מ-2 ההשפעות האלה פקדה את ברזיל הבצורת הכי קשה במאה האחרונה, שיכולה להפוך את כל צפון מזרח ברזיל למדבר{{הערה|Jan Rocha [https://climatenewsnetwork.net/climate-change-worsens-ne-brazils-drought/ Climate change worsens NE Brazil’s drought] 2.10.2016, Climate News Network}} {{הערה|1=LOUIS VERCHOT[https://forestsnews.cifor.org/26559/the-science-is-clear-forest-loss-behind-brazils-drought?fnl=en The science is clear: Forest loss behind Brazil’s drought] 29.01.2015, FORESTS NEWS}}. הבצורת גרמה להשלכות שונות כולל לחימה בין קבוצות אוכלוסייה ואם כריתת היערות תמשך היא עלולה להחמיר{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/cities/2017/nov/28/sao-paulo-water-amazon-deforestation The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water] 28 לנובמבר 2017}}. | + | מקרה טיפוסי של מדיניות פגיעה שיטתית ביערות וההשלכות שלה היא ברזיל, בה יש את בצורת קשה ואת רוב מקרי הזיקה. מגפת הזיקה לא סתם נטפלה דווקא לברזיל. ברזיל היא המדינה בעלת המדיניות הכי פוגעת בסביבה מכל מדינות אמריקה הלטינית-היא פוגעת ביערות ובמי שמנסה להגן עליהם. כריתת יערות מובילה לבצורת גם בגלל תרומה ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]-ברמה הזו תרומת כריתת היערות בברזיל היא משמעותית אבל זו לא הסיבה היחידה כי היערות נכרתים לא רק בברזיל ורוב פליטות [[גזי החממה]] באות משרפת דלקים. אבל נוסף על כך היערות מביאים גשם למקום בו הם נמצאים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}} ופה כריתת היערות כנראה תרמה הרבה לכך שהבצורת קרתה דווקא באזור זה. כתוצאה מ-2 ההשפעות האלה פקדה את ברזיל הבצורת הכי קשה במאה האחרונה, שיכולה להפוך את כל צפון מזרח ברזיל למדבר{{הערה|Jan Rocha [https://climatenewsnetwork.net/climate-change-worsens-ne-brazils-drought/ Climate change worsens NE Brazil’s drought] 2.10.2016, Climate News Network}} {{הערה|1=LOUIS VERCHOT[https://forestsnews.cifor.org/26559/the-science-is-clear-forest-loss-behind-brazils-drought?fnl=en The science is clear: Forest loss behind Brazil’s drought] 29.01.2015, FORESTS NEWS}}. הבצורת גרמה להשלכות שונות כולל לחימה בין קבוצות אוכלוסייה ואם כריתת היערות תמשך היא עלולה להחמיר{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/cities/2017/nov/28/sao-paulo-water-amazon-deforestation The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water] 28 בנובמבר 2017}}. |
| | | |
| כאשר התחילה בצורת האנשים החלו לאגור מים. כריתת יערות מביאה להתחממות גם בגלל שזה תורם להתחממות העולמית וגם בגלל שהיערות מווסתים את האקלים המקומי. ובאמת טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility | | כאשר התחילה בצורת האנשים החלו לאגור מים. כריתת יערות מביאה להתחממות גם בגלל שזה תורם להתחממות העולמית וגם בגלל שהיערות מווסתים את האקלים המקומי. ובאמת טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility |