שינויים

המתווה עורר גם פולמוס ציבורי ופוליטי: המצדדים בו טוענים כי הוא יקדם פיתוח מהיר של המאגרים, יזרים מיסוי למשק, יתרום ל[[ביטחון אנרגטי]] ויתרום ל[[ביטחון המדינה]] ול[[יחסי החוץ של ישראל|יחסי החוץ]] שלה, ואילו המתנגדים לו טוענים כי המתווה עצמו וכן הייצוא שמוצע בו לא יתרמו לביטחון המדינה ואף יזיקו לו, יפגעו בביטחון האנרגטי, יגרמו לנזק כספי כבד למשק, לשמירה על מונופול ופגיעה בתחרות בענף הגז ובענפים אחרים, וכן לפגיעה בדמוקרטיה ובעצמאותו של הדרג המקצועי וכן לכבילת ידי הממשלות הבאות להתנהלות מול חברות הגז{{הערה|[http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/nghesber.pdf דברי הסבר לטיוטת המתווה בעניין הרחבת שדה הגז]}}{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|מדוע אסור שמתווה הגז יאושר - ואיך ניתן לתקן אותו|dynamo/1.2725532|7 בספטמבר 2015}}}}. אישור המתווה נתקל בקשיים והוביל לביקורת ו[[מחאה]] ציבורית<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן, יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, נעה שפיגל|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2770824|כותרת = ההפגנה הגדולה מאז קיץ 2011: אלפים הפגינו נגד מתווה הגז, 11 עצורים בת"א ובאר שבע|אתר = TheMarker|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>, שנגעה בין היתר ל[[שר האוצר]] [[משה כחלון]] ול[[שר הכלכלה]] [[אריה דרעי]]. אחת ההשלכות של המתווה הייתה התפטרות של דרעי ממשרד הכלכלה<ref>{{קישור כללי|הכותב = רוני זיגר|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672339,00.html|כותרת = דרעי התפטר "בצער" ממשרד הכלכלה; הממשלה אישרה העברת סמכויותיו לרה"מ|אתר = כלכליסט|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref>, על מנת ש[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] יוכל לחתום על סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים שמאפשר לעקוף את הרשות להגבלים עסקיים עקב שיקולי ביטחון<ref>{{קישור כללי|הכותב = חזי שטרנליכט ומתי טוכפלד|כתובת = http://www.israelhayom.co.il/article/327389|כותרת = רה"מ נתניהו הודיע: "אפעיל את סעיף 52"|אתר = ישראל היום|תאריך = 6 בנובמבר 2015}}</ref>.   

המתווה עורר גם פולמוס ציבורי ופוליטי: המצדדים בו טוענים כי הוא יקדם פיתוח מהיר של המאגרים, יזרים מיסוי למשק, יתרום ל[[ביטחון אנרגטי]] ויתרום ל[[ביטחון המדינה]] ול[[יחסי החוץ של ישראל|יחסי החוץ]] שלה, ואילו המתנגדים לו טוענים כי המתווה עצמו וכן הייצוא שמוצע בו לא יתרמו לביטחון המדינה ואף יזיקו לו, יפגעו בביטחון האנרגטי, יגרמו לנזק כספי כבד למשק, לשמירה על מונופול ופגיעה בתחרות בענף הגז ובענפים אחרים, וכן לפגיעה בדמוקרטיה ובעצמאותו של הדרג המקצועי וכן לכבילת ידי הממשלות הבאות להתנהלות מול חברות הגז{{הערה|[http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/nghesber.pdf דברי הסבר לטיוטת המתווה בעניין הרחבת שדה הגז]}}{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|מדוע אסור שמתווה הגז יאושר - ואיך ניתן לתקן אותו|dynamo/1.2725532|7 בספטמבר 2015}}}}. אישור המתווה נתקל בקשיים והוביל לביקורת ו[[מחאה]] ציבורית<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן, יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, נעה שפיגל|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2770824|כותרת = ההפגנה הגדולה מאז קיץ 2011: אלפים הפגינו נגד מתווה הגז, 11 עצורים בת"א ובאר שבע|אתר = TheMarker|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>, שנגעה בין היתר ל[[שר האוצר]] [[משה כחלון]] ול[[שר הכלכלה]] [[אריה דרעי]]. אחת ההשלכות של המתווה הייתה התפטרות של דרעי ממשרד הכלכלה<ref>{{קישור כללי|הכותב = רוני זיגר|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672339,00.html|כותרת = דרעי התפטר "בצער" ממשרד הכלכלה; הממשלה אישרה העברת סמכויותיו לרה"מ|אתר = כלכליסט|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref>, על מנת ש[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] יוכל לחתום על סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים שמאפשר לעקוף את הרשות להגבלים עסקיים עקב שיקולי ביטחון<ref>{{קישור כללי|הכותב = חזי שטרנליכט ומתי טוכפלד|כתובת = http://www.israelhayom.co.il/article/327389|כותרת = רה"מ נתניהו הודיע: "אפעיל את סעיף 52"|אתר = ישראל היום|תאריך = 6 בנובמבר 2015}}</ref>.   

במרץ 2016 החליט בית המשפט העליון על קבלת העתירות נגד מתווה הגז והכריע ש"סעיף היציבות" אינו חוקי. משמעות ביטול הסעיף היא ביטול המתווה כולו מכיוון שחברות הגז הכריזו שסעיף זה הוא תנאי בל יעבור בהסכם עם המדינה. בית המשפט קבע שיש למדינה פרק זמן של שנה לתקן את המתווה אחרת הוא יבוטל באופן סופי<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2895512|כותרת = דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות|אתר = TheMarker|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref>. ב-22 למאי הובא המתווה המתוקן עם סעיף יציבות מרוכך לאישור הממשלה והוא עבר בהתנגדות שר אחד בלבד - [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], [[אבי גבאי]], שהתנגד למתווה לכל אורך הדרך בטענה שהמתווה עבר עקב שיקולים לא ענייניים. ככל הנראה המתווה היה חלק מהרקע להתפטרותו של גבאי מהממשלה, שבוע לאחר מכן.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2951187|כותרת =תיקון מתווה הגז אושר; נתניהו: "צריך להודות לראש הממשלה"; השר גבאי התנגד|אתר = TheMarker|תאריך = 22 במאי 2016}}</ref>.

במרץ 2016 החליט בית המשפט העליון על קבלת העתירות נגד מתווה הגז והכריע ש"סעיף היציבות" אינו חוקי. משמעות ביטול הסעיף היא ביטול המתווה כולו מכיוון שחברות הגז הכריזו שסעיף זה הוא תנאי בל יעבור בהסכם עם המדינה. בית המשפט קבע שיש למדינה פרק זמן של שנה לתקן את המתווה אחרת הוא יבוטל באופן סופי<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2895512|כותרת = דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות|אתר = TheMarker|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref>. ב-22 במאי הובא המתווה המתוקן עם סעיף יציבות מרוכך לאישור הממשלה והוא עבר בהתנגדות שר אחד בלבד - [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]], [[אבי גבאי]], שהתנגד למתווה לכל אורך הדרך בטענה שהמתווה עבר עקב שיקולים לא ענייניים. ככל הנראה המתווה היה חלק מהרקע להתפטרותו של גבאי מהממשלה, שבוע לאחר מכן.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2951187|כותרת =תיקון מתווה הגז אושר; נתניהו: "צריך להודות לראש הממשלה"; השר גבאי התנגד|אתר = TheMarker|תאריך = 22 במאי 2016}}</ref>.

בדצמבר 2016, בראיון לתכנית "עובדה" של אילנה דיין תקף גבאי את הדרך העקומה שבה עבר המתווה. בין היתר הוא טעם כי הופעלו עליו לחצים שלא להופיע בוועדת הכלכלה, כי ראש רשות החשמל אורית פרקש הכהן פוטרה רק מפני שהעזה להתנגד למתווה. כמו כן הוא טען כי נגידת בנק ישראל תמכה בו בשל חשש שלה מרפורמה בבנקים. [http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2017/Article-ffc6643af5c3951006.htm ]

בדצמבר 2016, בראיון לתכנית "עובדה" של אילנה דיין תקף גבאי את הדרך העקומה שבה עבר המתווה. בין היתר הוא טעם כי הופעלו עליו לחצים שלא להופיע בוועדת הכלכלה, כי ראש רשות החשמל אורית פרקש הכהן פוטרה רק מפני שהעזה להתנגד למתווה. כמו כן הוא טען כי נגידת בנק ישראל תמכה בו בשל חשש שלה מרפורמה בבנקים. [http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2017/Article-ffc6643af5c3951006.htm ]

===כיסוי המחאה בתקשורת===

===כיסוי המחאה בתקשורת===

חרף ההפגנות המרובות וסדר גודלן, הסיקור החדשותי בתחנות הטלוויזיה נמנע עד כה מלסקור אותן או לבצע תחקירים מקיפים לעמדות בעד ונגד מתווה הגז. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אורן פרסיקו|כתובת =http://www.the7eye.org.il/164567|כותרת = גז ונעלם: אתרי החדשות שבבעלות שלדון אדלסון ונוני מוזס הצניעו את סיקור ההפגנה נגד מונופול הגז|אתר = העין השביעית|תאריך = 28 בספטמבר 2015}} כתבה נוספת על הקשר בין הון לעיתון בוצע בידי {{קישור כללי|הכותב = איתן אבריאל|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2522917|כותרת = העיתונות הכלכלית: האם ברגע האמת היא משרתת את הטייקונים?|אתר = the marker|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}

חרף ההפגנות המרובות וסדר גודלן, הסיקור החדשותי בתחנות הטלוויזיה נמנע עד כה מלסקור אותן או לבצע תחקירים מקיפים לעמדות בעד ונגד מתווה הגז. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אורן פרסיקו|כתובת =http://www.the7eye.org.il/164567|כותרת = גז ונעלם: אתרי החדשות שבבעלות שלדון אדלסון ונוני מוזס הצניעו את סיקור ההפגנה נגד מונופול הגז|אתר = העין השביעית|תאריך = 28 בספטמבר 2015}} כתבה נוספת על הקשר בין הון לעיתון בוצע בידי {{קישור כללי|הכותב = איתן אבריאל|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2522917|כותרת = העיתונות הכלכלית: האם ברגע האמת היא משרתת את הטייקונים?|אתר = the marker|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}

</ref> לדוגמה בתאריך ה-7 ל[[נובמבר]] 2015, הפגינו בתל אביב מעל ל-8,000 איש <ref>{{קישור כללי|הכותב = נועם (דבול) דביר, אחיה ראב"ד ויעל פרידסון|כתובת =http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4722160,00.html|כותרת = עימותים אלימים בהפגנה נגד מתווה הגז: "שיא הקומבינה"|אתר = ynet|תאריך = 7 בנובמבר 2015}}</ref>וב-14 לאותו חודש המספר עמד על למעל עשרת אלפים איש  

</ref> לדוגמה בתאריך ה-7 ב[[נובמבר]] 2015, הפגינו בתל אביב מעל ל-8,000 איש <ref>{{קישור כללי|הכותב = נועם (דבול) דביר, אחיה ראב"ד ויעל פרידסון|כתובת =http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4722160,00.html|כותרת = עימותים אלימים בהפגנה נגד מתווה הגז: "שיא הקומבינה"|אתר = ynet|תאריך = 7 בנובמבר 2015}}</ref>וב-14 לאותו חודש המספר עמד על למעל עשרת אלפים איש  

<ref>{{קישור כללי|הכותב = עמליה דואק|כתובת =http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2015/Article-fc1a3fd7e370151004.htm

<ref>{{קישור כללי|הכותב = עמליה דואק|כתובת =http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2015/Article-fc1a3fd7e370151004.htm

|כותרת = אלפים הפגינו נגד מתווה הגז: "שודדים את העתיד שלנו"|אתר = mako|תאריך = 14 בנובמבר 2015}}</ref>

|כותרת = אלפים הפגינו נגד מתווה הגז: "שודדים את העתיד שלנו"|אתר = mako|תאריך = 14 בנובמבר 2015}}</ref>