שינויים

|}

|}

[[קובץ:Energy israel input 2006.png|left|ממוזער|347px|התפלגות הייבוא וההפקה של דלקים בשנת 2006, באחוזים ובמיליוני [[שווה ערך טונה נפט|שעט"ן]]. בשנה זו סך היבוא וההפקה עמד על 25.06 מיליון שעט"ן]]

[[קובץ:Energy israel input 2006.png|left|ממוזער|347px|התפלגות הייבוא וההפקה של דלקים בשנת 2006, באחוזים ובמיליוני [[שווה ערך טונה נפט|שעט"ן]]. בשנה זו סך היבוא וההפקה עמד על 25.06 מיליון שעט"ן.]]

בשנת 2006 יובאו לישראל בצורה ישירה 21.41 מיליוני שעט"ן. כמו כן הופק בה [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בכמות של 2.09 מליון שעט"ן. [[דודי שמש]] חיממו מים בשווי אנרגטי של 0.72 מיליוני שעט"ן. כך שסך היבוא+הפקה מקומית עמדו על כ-25.06 מליוני שעט"ן, שהם כ-1.04×10¹⁸ ג'אול.

בשנת 2006 יובאו לישראל בצורה ישירה 21.41 מיליוני שעט"ן. כמו כן הופק בה [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בכמות של 2.09 מליון שעט"ן. [[דודי שמש]] חיממו מים בשווי אנרגטי של 0.72 מיליוני שעט"ן. כך שסך היבוא+הפקה מקומית עמדו על כ-25.06 מליוני שעט"ן, שהם כ-1.04×10¹⁸ ג'אול.

רוב הייצוא מישראל, למעט ייצוא של חומרי פלסטיק, [[חומרי הדברה]] ומינרלים, הוא ייצוא של תעשיות דלות אנרגיה (באופן יחסי) כמו מחשבים או שירותים פיננסים. לעומת זאת ישראל מייבאת מוצרים שמהלך הייצור שלהם הוא עתיר אנרגיה כמו מכוניות, חומרי בניין, מתכות ו[[מחצבים]] נוספים, כך שסביר שטביעת הרגל האנרגטית של ישראל היא גבוהה יותר מצריכת האנרגיה הישירה של ישראל.

רוב הייצוא מישראל, למעט ייצוא של חומרי פלסטיק, [[חומרי הדברה]] ומינרלים, הוא ייצוא של תעשיות דלות אנרגיה (באופן יחסי) כמו מחשבים או שירותים פיננסים. לעומת זאת ישראל מייבאת מוצרים שמהלך הייצור שלהם הוא עתיר אנרגיה כמו מכוניות, חומרי בניין, מתכות ו[[מחצבים]] נוספים, כך שסביר שטביעת הרגל האנרגטית של ישראל היא גבוהה יותר מצריכת האנרגיה הישירה של ישראל.

[[קובץ:Hadera power station.jpg|ממוזער|שמאל|300px|תחנת הכוח "אורות רבין". בעבר רוב ייצור החשמל בישראל התבסס על שריפת [[פחם]]. כיום כמחצית מהפקת החשמל מתבססת על פחם וכמחצית על [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]]. מעל 95% ממשק האנרגיה בישראל מבוסס על [[דלק מחצבי]] ולא על [[אנרגיה מתחדשת]]]]

[[קובץ:Hadera power station.jpg|ממוזער|שמאל|300px|תחנת הכוח "אורות רבין". בעבר רוב ייצור החשמל בישראל התבסס על שריפת [[פחם]]. כיום כמחצית מהפקת החשמל מתבססת על פחם וכמחצית על [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]]. מעל 95% ממשק האנרגיה בישראל מבוסס על [[דלק מחצבי]] ולא על [[אנרגיה מתחדשת]].]]

===צריכת החשמל===

===צריכת החשמל===

בשנת 1996 צריכת החשמל השנתית עמדה על 28,588 מיליוני קוט"ש, ובשנת 2006 היא עמדה כבר על 46,175 מיליוני קוט"ש <ref name="electric_2006">[http://www.israel-electric.co.il/Static/WorkFolder/Investors/2006%20Stat%20Heb%20WEB.pdf דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006] חברת החשמל</ref>

בשנת 1996 צריכת החשמל השנתית עמדה על 28,588 מיליוני קוט"ש, ובשנת 2006 היא עמדה כבר על 46,175 מיליוני קוט"ש <ref name="electric_2006">[http://www.israel-electric.co.il/Static/WorkFolder/Investors/2006%20Stat%20Heb%20WEB.pdf דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006] חברת החשמל</ref>

===מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה לישראל===

===מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה לישראל===

[[קובץ:צריכה כללית של אנרגיה בישראל.PNG|ממוזער|350px|מגמות סך היבוא וצריכת האנרגיה בישראל. רואים עליה מהירה עד שנות ה-2000 ומאז התמתנות. בין היתר הדבר נובע מ[[התייעלות אנרגטית]] בעיקר בדלקים, ויתכן שגם בגלל האטה ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]]]]

[[קובץ:צריכה כללית של אנרגיה בישראל.PNG|ממוזער|350px|מגמות סך היבוא וצריכת האנרגיה בישראל. רואים עליה מהירה עד שנות ה-2000 ומאז התמתנות. בין היתר הדבר נובע מ[[התייעלות אנרגטית]] בעיקר בדלקים, ויתכן שגם בגלל האטה ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]].]]

במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים. במונחים של צריכה לנפש ניתן לראות התייעלות אנרגטית. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז האנרגיה. בשנות ה-1970 69%-70% מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63%-61%.

במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים. במונחים של צריכה לנפש ניתן לראות התייעלות אנרגטית. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז האנרגיה. בשנות ה-1970 69%-70% מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63%-61%.

:1980 - 2.0 - 1.4

:1980 - 2.0 - 1.4

:1990 - 2.4 - 1.6

:1990 - 2.4 - 1.6

:2000 - 3.1 - 2.0  

:2000 - 3.1 - 2.0

:2003 - 3.0 - 2.0

:2003 - 3.0 - 2.0

:2006 - 3.0 - 1.9

:2006 - 3.0 - 1.9

מאז שנת 2000 יציבות מסויימת בסך צריכת האנרגיה הישירה לנפש שעומדת על כ-110% מצריכת האנרגיה שהייתה בשנת 1995. צריכת החשמל לנפש עולה ואילו צריכת הדלק לנפש יורדת. [http://www.cbs.gov.il/shnaton62/diag/21_01.pdf]

מאז שנת 2000 יציבות מסויימת בסך צריכת האנרגיה הישירה לנפש שעומדת על כ-110% מצריכת האנרגיה שהייתה בשנת 1995. צריכת החשמל לנפש עולה ואילו צריכת הדלק לנפש יורדת. [http://www.cbs.gov.il/shnaton62/diag/21_01.pdf]

[[קובץ:צריכה סופית של אנרגיה לנפש ישראל.PNG|ממוזער|400px|צריכת האנרגיה הסופית לנפש בישראל משנת 1990. בצריכת החשמל יש עליה איטית והתייצבות מאז שנת 2000. בצריכת הדלקים לנפש יש ירידה החל משנת 1995]]

[[קובץ:צריכה סופית של אנרגיה לנפש ישראל.PNG|ממוזער|400px|צריכת האנרגיה הסופית לנפש בישראל משנת 1990. בצריכת החשמל יש עליה איטית והתייצבות מאז שנת 2000. בצריכת הדלקים לנפש יש ירידה החל משנת 1995.]]

[[התייעלות אנרגטית]] משנה את המגמות בצריכת האנרגיה הסופית לנפש (כמות נמוכה מסך האנרגיה המיובאת, שכן אינה כוללת אנרגיה שבוזבזה בדרך בזיקוק הנפט או בהפקת החשמל). עד אמצע שנות ה-90 היתה עליה בצריכת האנרגיה לנפש, ומגמה עלייה זו נמשכה בתחום החשמל אם כי בצורה איטית יותר ובמגמת התייצבות. משנת 1996 יש ירידה בצריכת הדלקים (לתעשייה ולתחבורה) משיא של 1.4 שעט"ן, ל-1.065 שעט"ן ירידה של 25%. דבר זה הוביל לשיא צריכת האנרגיה הכוללת לנפש בשנת 2000 של 2.037 שווה ערך טונה נפט לנפש לשנה נכון לשנת 2013 נתון זה עמד על 1.675 שווה ערך טונה נפט (ירידה של 17% ביחס לשיא).<ref name="cbs65_21_2">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st21_02.pdf אספקת אנרגיה ראשונית, יחס אנרגיה וצריכה סופית של אנרגיה לנפש] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוח 21.2, שנתון 65</ref> בשנת 1995 מוצרי הנפט היוו 73% מתוך הערך האנרגטי של צריכת האנרגיה הסופית לנפש, עד שנת 2013 נתון זה ירד לרמה של כ-66% אחוזים.

[[התייעלות אנרגטית]] משנה את המגמות בצריכת האנרגיה הסופית לנפש (כמות נמוכה מסך האנרגיה המיובאת, שכן אינה כוללת אנרגיה שבוזבזה בדרך בזיקוק הנפט או בהפקת החשמל). עד אמצע שנות ה-90 היתה עליה בצריכת האנרגיה לנפש, ומגמה עלייה זו נמשכה בתחום החשמל אם כי בצורה איטית יותר ובמגמת התייצבות. משנת 1996 יש ירידה בצריכת הדלקים (לתעשייה ולתחבורה) משיא של 1.4 שעט"ן, ל-1.065 שעט"ן ירידה של 25%. דבר זה הוביל לשיא צריכת האנרגיה הכוללת לנפש בשנת 2000 של 2.037 שווה ערך טונה נפט לנפש לשנה נכון לשנת 2013 נתון זה עמד על 1.675 שווה ערך טונה נפט (ירידה של 17% ביחס לשיא).<ref name="cbs65_21_2">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st21_02.pdf אספקת אנרגיה ראשונית, יחס אנרגיה וצריכה סופית של אנרגיה לנפש] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוח 21.2, שנתון 65</ref> בשנת 1995 מוצרי הנפט היוו 73% מתוך הערך האנרגטי של צריכת האנרגיה הסופית לנפש, עד שנת 2013 נתון זה ירד לרמה של כ-66% אחוזים.

נכון לשנת 2015, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בכמות של 15 מיליון שעט"ן, שעוברים אחר כך זיקוק לתוצרי נפט ב[[בתי הזיקוק לנפט]] לכמת של 14.7 מיליון שעט"ן, מתוך כמות זו, 8.2 מיליון שעט"ן הולכים לצורכי המשק (בעיקר לתחבורה) ועוד כ-6.2 מיליון שעט"ן מיוצאים למדינות שונות. גורמי סביבה מוחים על כך שחלק ניכר מ[[זיהום האוויר בחיפה]] מקורו ביצור תוצרי נפט שמיועדים לייצוא.

נכון לשנת 2015, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בכמות של 15 מיליון שעט"ן, שעוברים אחר כך זיקוק לתוצרי נפט ב[[בתי הזיקוק לנפט]] לכמת של 14.7 מיליון שעט"ן, מתוך כמות זו, 8.2 מיליון שעט"ן הולכים לצורכי המשק (בעיקר לתחבורה) ועוד כ-6.2 מיליון שעט"ן מיוצאים למדינות שונות. גורמי סביבה מוחים על כך שחלק ניכר מ[[זיהום האוויר בחיפה]] מקורו ביצור תוצרי נפט שמיועדים לייצוא.

[[ייצוא גז מישראל|ישראל מתכוונת לייצא גז טבעי]] למדינות שונות. נכון לשנת 2017 יש יצוא של כמות קטנה של [[גז טבעי]] לירדן. היו דיונים על אפשרויות יצוא למזרח הרחוק (על ידי הנזלת גז) או בצינור לטורקיה, מצרים, יוון, או למתקני הנזלה למצרים ומשם למדינות נוספות. [[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל. הוועדה המליצה לאפשר לייצא את הגז בטענה שהדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז. על סמך המלצות הוועדה החליטה ממשלת ישראל ליצא כמחצית מכמות הגז של ישראל.

[[ייצוא גז מישראל|ישראל מתכוונת לייצא גז טבעי]] למדינות שונות. נכון לשנת 2017 יש יצוא של כמות קטנה של [[גז טבעי]] לירדן. היו דיונים על אפשרויות יצוא למזרח הרחוק (על ידי הנזלת גז) או בצינור לטורקיה, מצרים, יוון, או למתקני הנזלה למצרים ומשם למדינות נוספות. [[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011–2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל. הוועדה המליצה לאפשר לייצא את הגז בטענה שהדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז. על סמך המלצות הוועדה החליטה ממשלת ישראל ליצא כמחצית מכמות הגז של ישראל.

קיימת מחלוקת ציבורית לגבי ההגיון הכלכלי, סביבתי, בטחוני והמדיני הנוגע לייצוא הגז, דבר שבא לידי ביטוי במחאה סביב [[ועדת צמח]] ובמחאה על [[מתווה הגז]]. ה[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] יחד עם [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישה לוועדה נייר עמדה ובו התנגדות לייצוא הגז וקריאה לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"לית משרד הסביבה, מנכ"ל משרד האנרגיהומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034]. גם הארגונים [[אדם טבע ודין]] ו[[צלול]] הגישו לוועדה ניירות עמדה המתנגדים לייצוא הגז. ולאחר מכן הצטרף למאבק נגד ייצוא הז גם ארגון [[מגמה ירוקה]].

קיימת מחלוקת ציבורית לגבי ההגיון הכלכלי, סביבתי, בטחוני והמדיני הנוגע לייצוא הגז, דבר שבא לידי ביטוי במחאה סביב [[ועדת צמח]] ובמחאה על [[מתווה הגז]]. ה[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] יחד עם [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישה לוועדה נייר עמדה ובו התנגדות לייצוא הגז וקריאה לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"לית משרד הסביבה, מנכ"ל משרד האנרגיהומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034]. גם הארגונים [[אדם טבע ודין]] ו[[צלול]] הגישו לוועדה ניירות עמדה המתנגדים לייצוא הגז. ולאחר מכן הצטרף למאבק נגד ייצוא הז גם ארגון [[מגמה ירוקה]].