971
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − + − + − + − + − + − + − + − + − + − + שורה 42:
שורה 42: − + − − בשנת 2006 יובאו לישראל בצורה ישירה 21.41 מיליוני שעט"ן. כמו כן הופק בה [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בכמות של 2.09 מליון שעט"ן. [[דודי שמש]] חיממו מים בשווי אנרגטי של 0.72 מיליוני שעט"ן. כך שסך היבוא+הפקה מקומית עמדו על כ-25.06 מליוני שעט"ן, שהם כ-1.04×10<sup>18</sup> ג'אול. + − + שורה 64:
שורה 63: − שורה 70:
שורה 68: − + שורה 77:
שורה 75: − + שורה 83:
שורה 81: − − + − + − + שורה 96:
שורה 93: − + − + − + − + − + שורה 118:
שורה 115: − + שורה 136:
שורה 133: − + שורה 142:
שורה 139: − + − + − + − + − + − + − + − + − + − + שורה 181:
שורה 178: − + − שורה 193:
שורה 189: − + − − + − + − + − + − + − + − + − + שורה 217:
שורה 212: − + − + − + שורה 235:
שורה 230: − + שורה 249:
שורה 244: − + שורה 275:
שורה 270: − + − + − + − + שורה 292:
שורה 287: − + − + − + − + − + − + שורה 312:
שורה 307: − + − + שורה 330:
שורה 325: − + שורה 349:
שורה 344: − + − +
קידוד קישורים
'''משק האנרגיה בישראל''' הוא תיאור של נושא ה[[אנרגיה]] ב[[ישראל]] כולל יבוא, זיקוק, שיווק וצריכה של מקורות אנרגיה בישראל. רוב האנרגיה שבה ישראל משתמשת מגיע מ[[דלקים מחצביים]] כלומר [[משאבים מתכלים|ממקורות לא מתחדשים]], כמו [[פחם]], [[נפט גולמי]], [[תוצרי נפט]] ו[[גז טבעי]]. אחוז זעיר ממנה מקורו ב[[אנרגיה מתחדשת]].
'''משק האנרגיה בישראל''' הוא תיאור של נושא ה[[אנרגיה]] ב[[ישראל]] כולל יבוא, זיקוק, שיווק וצריכה של מקורות אנרגיה בישראל. רוב האנרגיה שבה ישראל משתמשת מגיע מ[[דלקים מחצביים]] כלומר [[משאבים מתכלים|ממקורות לא מתחדשים]], כמו [[פחם]], [[נפט גולמי]], [[תוצרי נפט]] ו[[גז טבעי]]. אחוז זעיר ממנה מקורו ב[[אנרגיה מתחדשת]].
סך היבוא וההפקה המקומית של אנרגיה עמדו בשנת 2006 על כ-25.06 מיליוני [[שווה ערך טונה נפט]], שהם כ-1.04×10<sup>18</sup> ג'אול. כמות ראשונית זו מועברת לרשות הפלסטינית (13%), משמשת להפקת תוצרי דלק (43%) (לתחבורה ולתעשייה), לשם להפקת חשמל (40%) ולחימום מים (3%).
סך היבוא וההפקה המקומית של אנרגיה עמדו בשנת 2006 על כ-25.06 מיליוני [[שווה ערך טונה נפט]], שהם כ-1.04×10<sup>18</sup> ג'אול. כמות ראשונית זו מועברת לרשות הפלסטינית (13%), משמשת להפקת תוצרי דלק (43%) (לתחבורה ולתעשייה), לשם להפקת חשמל (40%) ולחימום מים (3%).
יש לשים לב שאין מדובר ב[[טביעת רגל אנרגטית|טביעת הרגל האנרגטית]] של ישראל, כלומר בסך כל ה[[אנרגיה|אנרגיה]] ש[[אוכלוסיית ישראל|אזרחי ישראל]] צורכים בשנה. אלא רק את היבוא הישיר של אנרגיה. דבר זה לא כולל את [[אנרגיה גלומה|אנרגיה שהושקעה]] בהפקת חומרי גלם, ייצור ותובלה של מוצרים ושירותים מיובאים (כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, ריהוט וכו') שאזרחי המדינה צרכו בשנה. כדי לחשב את [[טביעת הרגל האנרגטית]] הכוללת יש צורך להוסיף יבוא זה, ומצד שני להוריד את כמות האנרגיה שצרכו תעשיות על מוצרים ושירותים שיועדו ל[[ייצוא]].
יש לשים לב שאין מדובר ב[[טביעת רגל אנרגטית|טביעת הרגל האנרגטית]] של ישראל, כלומר בסך כל ה[[אנרגיה]] ש[[אוכלוסיית ישראל|אזרחי ישראל]] צורכים בשנה. אלא רק את היבוא הישיר של אנרגיה. דבר זה לא כולל את [[אנרגיה גלומה|אנרגיה שהושקעה]] בהפקת חומרי גלם, ייצור ותובלה של מוצרים ושירותים מיובאים (כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, ריהוט וכו') שאזרחי המדינה צרכו בשנה. כדי לחשב את [[טביעת הרגל האנרגטית]] הכוללת יש צורך להוסיף יבוא זה, ומצד שני להוריד את כמות האנרגיה שצרכו תעשיות על מוצרים ושירותים שיועדו ל[[ייצוא]].
==זרימת האנרגיה בישראל==
==זרימת האנרגיה בישראל==
זרמי האנרגיה העיקריים שמתקיימים בישראל כוללים יבוא של [[נפט]], הפקה ויבוא של [[גז טבעי]] ויבוא של [[פחם]]. קיים זרם קטן יחסית של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] שכולל [[אנרגיה סולארית]] (כולל דודי שמש) ו[[אנרגיית רוח]] בכמות קטנה מאוד.
זרמי האנרגיה העיקריים שמתקיימים בישראל כוללים יבוא של [[נפט]], הפקה ויבוא של [[גז טבעי]] ויבוא של [[פחם]]. קיים זרם קטן יחסית של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] שכולל [[אנרגיה סולארית]] (כולל דודי שמש) ו[[אנרגיית רוח]] בכמות קטנה מאוד.
נכון ל-2017 זרמי האנרגיה של ישראל נראים כך:
נכון ל-2017 זרמי האנרגיה של ישראל נראים כך:
* כמעט כל ה[[נפט]] המיובא הוא נפט גולמי שמועבר לבתי הזיקוק והופך למוצרי נפט שונים כמו [[בנזין]], [[סולר]] ועוד. כמחצית מכלל מוצר הנפט שמופקים ב[[בתי הזיקוק לנפט]] מיוצאים למדינות אחרות. רוב הנפט שנותר בארץ משמש ל[[תחבורה בישראל|תחבורה]].
* כמעט כל ה[[נפט]] המיובא הוא נפט גולמי שמועבר לבתי הזיקוק והופך למוצרי נפט שונים כמו [[בנזין]], [[סולר]] ועוד. כמחצית מכלל מוצר הנפט שמופקים ב[[בתי הזיקוק לנפט]] מיוצאים למדינות אחרות. רוב הנפט שנותר בארץ משמש ל[[תחבורה בישראל|תחבורה]].
* [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] מופק ברובו הגדול בישראל ומשמש בעיקר למשק החשמל. כמות קטנה של גז מיובאת לשם גיבוי. חלק קטן מתוך הגז הטבעי משמש בתעשייה.
* [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] מופק ברובו הגדול בישראל ומשמש בעיקר למשק החשמל. כמות קטנה של גז מיובאת לשם גיבוי. חלק קטן מתוך הגז הטבעי משמש בתעשייה.
* ישראל מייבאת גם [[פחם]] המשמש כמעט אך ורק לשם [[משק החשמל בישראל|ייצור חשמל]].
* ישראל מייבאת גם [[פחם]] המשמש כמעט אך ורק לשם [[משק החשמל בישראל|ייצור חשמל]].
* יש שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת בישראל]] בעיקר לשם הפקת חשמל.
* יש שימוש ב[[אנרגיה מתחדשת בישראל]] בעיקר לשם הפקת חשמל.
בנוסף לזרמים גלויים אלה של אנרגיה , שנמכרים במערכת הכלכלית ונמדדים על ידי המוסדות הרשמיים, קיימים מספר זרמי אנרגיה לא רשמיים:
בנוסף לזרמים גלויים אלה של אנרגיה, שנמכרים במערכת הכלכלית ונמדדים על ידי המוסדות הרשמיים, קיימים מספר זרמי אנרגיה לא רשמיים:
* זרם של [[אנרגיה סולארית]] אשר מחמם את האוויר, דואג לטמפרטורה נוחה, גורם לרוח , ירידת משקעים וכו'. זרם זה מאפשר חיים בישראל - בדומה לכלל כדור הארץ - תודות גם ל[[אפקט החממה]].
* זרם של [[אנרגיה סולארית]] אשר מחמם את האוויר, דואג לטמפרטורה נוחה, גורם לרוח, ירידת משקעים וכו'. זרם זה מאפשר חיים בישראל - בדומה לכלל כדור הארץ - תודות גם ל[[אפקט החממה]].
* חלק מהאנרגיה הסולארית נכנס לתוך [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] בישראל ומאפשר לצמחים לצמוח וכך גם קיום של כלל בעלי החיים והביוספרה בישראל.
* חלק מהאנרגיה הסולארית נכנס לתוך [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] בישראל ומאפשר לצמחים לצמוח וכך גם קיום של כלל בעלי החיים והביוספרה בישראל.
* חלק מהאנרגיה מהשמש משמש כתשומות (חינמיות) ל[[חקלאות בישראל]].
* חלק מהאנרגיה מהשמש משמש כתשומות (חינמיות) ל[[חקלאות בישראל]].
* זרמים נוספים של אנרגיה שנכנסים לישראל הם [[אנרגיה גלומה]] של אנרגיה הנכנסת לישראל דרך יבוא של מוצרים שונים - דרך [[מזון בישראל|מזונות מיובאים לישראל]] שבגידולם הושקעה אנרגיה, וכך דרך מוצרים או שירותים הנכנסים לישראל - היבטים אלה יחד עם צריכת האנרגיה הישירה ופחות אנרגיה שמיוצאת מהמדינה (לדוגמה יצוא מזון, יצוא נפט) מהווים את [[טביעת הרגל האנרגטית]] של תושבי המדינה.
* זרמים נוספים של אנרגיה שנכנסים לישראל הם [[אנרגיה גלומה]] של אנרגיה הנכנסת לישראל דרך יבוא של מוצרים שונים - דרך [[מזון בישראל|מזונות מיובאים לישראל]] שבגידולם הושקעה אנרגיה, וכך דרך מוצרים או שירותים הנכנסים לישראל - היבטים אלה יחד עם צריכת האנרגיה הישירה ופחות אנרגיה שמיוצאת מהמדינה (לדוגמה יצוא מזון, יצוא נפט) מהווים את [[טביעת הרגל האנרגטית]] של תושבי המדינה.
|}
|}
[[תמונה:Energy israel input 2006.png|left|thumb|347px|התפלגות הייבוא וההפקה של דלקים בשנת 2006, באחוזים ובמיליוני [[שווה ערך טונה נפט|שעט"ן]]. בשנה זו סך היבוא וההפקה עמד על 25.06 מיליון שעט"ן]]
[[קובץ:Energy israel input 2006.png|left|ממוזער|347px|התפלגות הייבוא וההפקה של דלקים בשנת 2006, באחוזים ובמיליוני [[שווה ערך טונה נפט|שעט"ן]]. בשנה זו סך היבוא וההפקה עמד על 25.06 מיליון שעט"ן]]
בשנת 2006 יובאו לישראל בצורה ישירה 21.41 מיליוני שעט"ן. כמו כן הופק בה [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בכמות של 2.09 מליון שעט"ן. [[דודי שמש]] חיממו מים בשווי אנרגטי של 0.72 מיליוני שעט"ן. כך שסך היבוא+הפקה מקומית עמדו על כ-25.06 מליוני שעט"ן, שהם כ-1.04×10<sup>18</sup> ג'אול.
{|bgcolor="#ccccff" align="center" border="2" cellpadding="3"
{|bgcolor="#ccccff" align="center" border="2" cellpadding="3"
|+'''התפלגות היבוא וההפקה של דלקים בישראל''' (2006)<ref name="E_Balance_2006_6">משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 2 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי שעט"ן [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_main_bhira_6.html]</ref>
|+'''התפלגות היבוא וההפקה של דלקים בישראל''' (2006)<ref name="E_Balance_2006_6">משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 2 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי שעט"ן [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_main_bhira_6.html]</ref>
!סוג הדלק!!מיליוני [[שווה ערך טונה נפט|שעט"ן]]!! אחוזים מסך היבוא והפקה ראשונית
!סוג הדלק!!מיליוני [[שווה ערך טונה נפט|שעט"ן]]!! אחוזים מסך היבוא והפקה ראשונית
|-
|-
|[[נפט גולמי]]||10.318||41%
|[[נפט גולמי]]||10.318||41%
|סה"כ||25.06||100%
|סה"כ||25.06||100%
|}
|}
במונחים מוחשיים, בשנת 2006 יבאה ישראל באופן ישיר: 12.75 מיליוני טונות של [[פחם]], 10.11 מיליוני טונות (74.1 מיליוני חביות) של [[נפט]] גולמי <ref>טונה אחת מכילה 7.33 חביות</ref> ,4.25מיליוני טונות (31.15 מיליוני חביות) של מוצרי נפט. והפיקה 2.34 מיליוני מטרים מעוקבים של [[גז טבעי]].<ref name="E_Balance_2006_2">משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 1 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי טונות [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_main_bhira_2.html]</ref>
במונחים מוחשיים, בשנת 2006 יבאה ישראל באופן ישיר: 12.75 מיליוני טונות של [[פחם]], 10.11 מיליוני טונות (74.1 מיליוני חביות) של [[נפט]] גולמי <ref>טונה אחת מכילה 7.33 חביות</ref> ,4.25מיליוני טונות (31.15 מיליוני חביות) של מוצרי נפט. והפיקה 2.34 מיליוני מטרים מעוקבים של [[גז טבעי]].<ref name="E_Balance_2006_2">משרד התשתיות הלאומיות, מאגר נתוני האנרגיה בישראל 2006, לוח 1 - מאזן האנרגיה של ישראל באלפי טונות [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_main_bhira_2.html]</ref>
===יבוא דלקים לישראל===
===יבוא דלקים לישראל===
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת ישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת ישראל}}
בשנת 2010 הוציאה ישראל 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח על ייבוא חומרי דלק לישראל[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt] יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל-10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008, שבה המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. נכון ל-2009 הוציאה המדינה 4.5 מיליארד דולר על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]
בשנת 2010 הוציאה ישראל 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח על ייבוא חומרי דלק לישראל[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt] יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל-10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008, שבה המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. נכון ל-2009 הוציאה המדינה 4.5 מיליארד דולר על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]
לפי Observatory of Economic Complexity, נכון ל-2009, ישראל ייבאה [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר. היא ייבאה נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה [[גז טבעי]] ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010, יבוא זה נפסק בשנת 2012. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!.
לפי Observatory of Economic Complexity, נכון ל-2009, ישראל ייבאה [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר. היא ייבאה נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה [[גז טבעי]] ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010, יבוא זה נפסק בשנת 2012. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!.
{{תבנית:גז טבעי בישראל}}
{{תבנית:גז טבעי בישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}
{{הפניה לערך מורחב|גז טבעי בישראל}}
בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של [[גז טבעי]] מול חופי עזה, לבנון וישראל. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "[[מאגר תמר|תמר]]" ו"[[מאגר לוויתן|לוויתן]]" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים בקצב הצריכה הנוכחי של ישראל. כאשר רוב הגז אמור לשמש לשם הפקת [[חשמל]].
בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של [[גז טבעי]] מול חופי עזה, לבנון וישראל. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "[[מאגר תמר|תמר]]" ו"[[מאגר לוויתן|לוויתן]]" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים בקצב הצריכה הנוכחי של ישראל. כאשר רוב הגז אמור לשמש לשם הפקת [[חשמל]].
נוסף לתגליות הגז, החלו בשנים האחרונות השקעות צנועות בהיקפן של ב[[אנרגיה מתחדשת]] בעיקר [[אנרגיה סולארית]], וכך גדל היקף [[אנרגיה מתחדשת בישראל|האנרגיה המתחדשת בישראל]], למרות שהוא נותר קטן יחסית בהשוואה למדינות מערביות רבות אחרות.
נוסף לתגליות הגז, החלו בשנים האחרונות השקעות צנועות בהיקפן של ב[[אנרגיה מתחדשת]] בעיקר [[אנרגיה סולארית]], וכך גדל היקף [[אנרגיה מתחדשת בישראל|האנרגיה המתחדשת בישראל]], למרות שהוא נותר קטן יחסית בהשוואה למדינות מערביות רבות אחרות.
==שימושי ביניים==
==שימושי ביניים==
כל הדלקים שמיובאים לישראל משמשים בין היתר לשימושי הביניים האחרים. להלן הנתונים במיליוני שעט"ן לשנת 2006:
כל הדלקים שמיובאים לישראל משמשים בין היתר לשימושי הביניים האחרים. להלן הנתונים במיליוני שעט"ן לשנת 2006:
* '''ייצוא לרשות הפלסטינית''' - מועברים 3.662 מיליוני שעט"ן. (13% מהכמות הראשונית)
* '''ייצוא לרשות הפלסטינית''' - מועברים 3.662 מיליוני שעט"ן. (13% מהכמות הראשונית)
* '''זיקוק מוצרי נפט בבתי הזיקוק''' - מושקעים 11.995 מיליוני שעט"ן (43% מתוך היבוא): רוב הנפט הגולמי, וכן 1 מיליוני שעט"ן של מזוט ומעט גז גולמי. כמות זו מייצרת מוצרי נפט בגודל שווה ערך של 11.893 מיליוני שעט"ן. הללו משמשים כדלקים לתעשייה, לתחבורה ולחימום ביתי.
* '''זיקוק מוצרי נפט בבתי הזיקוק''' - מושקעים 11.995 מיליוני שעט"ן (43% מתוך היבוא): רוב הנפט הגולמי, וכן 1 מיליוני שעט"ן של מזוט ומעט גז גולמי. כמות זו מייצרת מוצרי נפט בגודל שווה ערך של 11.893 מיליוני שעט"ן. הללו משמשים כדלקים לתעשייה, לתחבורה ולחימום ביתי.
* '''הפקת חשמל'''. מושקעים 11.223 מיליוני שעט"ן (40%): כל הפחם 7.722, כמעט כל גז הטבעי 2.021, 0.910 מזוט, ו-0.627 דיזל. אלו מפיקים שווה ערך של 4.455 מיליוני שעט"ן של חשמל, שהם כ-1.7×10<sup>17</sup> [[ג'אול]], או 48,379 מיליון [[קילו-ואט שעה]].
* '''הפקת חשמל'''. מושקעים 11.223 מיליוני שעט"ן (40%): כל הפחם 7.722, כמעט כל גז הטבעי 2.021, 0.910 מזוט, ו-0.627 דיזל. אלו מפיקים שווה ערך של 4.455 מיליוני שעט"ן של חשמל, שהם כ-1.7×10<sup>17</sup> [[ג'אול]], או 48,379 מיליון [[קילו-ואט שעה]].
* '''חימום מים ביתי''' כ-0.724 מיליוני שעט"ן (2.6%).<ref name="E_Balance_2006_6"/>
* '''חימום מים ביתי''' כ-0.724 מיליוני שעט"ן (2.6%).<ref name="E_Balance_2006_6"/>
כ-1000 שעט"ן "הולכים לאיבוד" בגלל שימוש עצמי, שינויי מלאים ותיקונים סטטיסטיים.
כ-1000 שעט"ן "הולכים לאיבוד" בגלל שימוש עצמי, שינויי מלאים ותיקונים סטטיסטיים.
==צריכת האנרגיה בישראל==
==צריכת האנרגיה בישראל==
רוב הייצוא מישראל, למעט ייצוא של חומרי פלסטיק, [[חומרי הדברה]] ומינרלים, הוא ייצוא של תעשיות דלות אנרגיה (באופן יחסי) כמו מחשבים או שירותים פיננסים. לעומת זאת ישראל מייבאת מוצרים שמהלך הייצור שלהם הוא עתיר אנרגיה כמו מכוניות, חומרי בניין, מתכות ו[[מחצבים]] נוספים, כך שסביר שטביעת הרגל האנרגטית של ישראל היא גבוהה יותר מצריכת האנרגיה הישירה של ישראל.
רוב הייצוא מישראל, למעט ייצוא של חומרי פלסטיק, [[חומרי הדברה]] ומינרלים, הוא ייצוא של תעשיות דלות אנרגיה (באופן יחסי) כמו מחשבים או שירותים פיננסים. לעומת זאת ישראל מייבאת מוצרים שמהלך הייצור שלהם הוא עתיר אנרגיה כמו מכוניות, חומרי בניין, מתכות ו[[מחצבים]] נוספים, כך שסביר שטביעת הרגל האנרגטית של ישראל היא גבוהה יותר מצריכת האנרגיה הישירה של ישראל.
[[קובץ:Hadera power station.jpg|ממוזער|שמאל|300px|תחנת הכוח "אורות רבין". בעבר רוב ייצור החשמל בישראל התבסס על שריפת [[פחם]]. כיום כמחצית מהפקת החשמל מתבססת על פחם וכמחצית על [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]]. מעל 95% ממשק האנרגיה בישראל מבוסס על [[דלק מחצבי]] ולא על [[אנרגיה מתחדשת]]]]
[[קובץ:Hadera power station.jpg|ממוזער|שמאל|300px|תחנת הכוח "אורות רבין". בעבר רוב ייצור החשמל בישראל התבסס על שריפת [[פחם]]. כיום כמחצית מהפקת החשמל מתבססת על פחם וכמחצית על [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]]. מעל 95% ממשק האנרגיה בישראל מבוסס על [[דלק מחצבי]] ולא על [[אנרגיה מתחדשת]]]]
===צריכת החשמל===
===צריכת החשמל===
בשנת 1996 צריכת החשמל השנתית עמדה על 28,588 מיליוני קוט"ש, ובשנת 2006 היא עמדה כבר על 46,175 מיליוני קוט"ש <ref name="electric_2006">[http://www.israel-electric.co.il/Static/WorkFolder/Investors/2006%20Stat%20Heb%20WEB.pdf דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006] חברת החשמל</ref>
בשנת 1996 צריכת החשמל השנתית עמדה על 28,588 מיליוני קוט"ש, ובשנת 2006 היא עמדה כבר על 46,175 מיליוני קוט"ש <ref name="electric_2006">[http://www.israel-electric.co.il/Static/WorkFolder/Investors/2006%20Stat%20Heb%20WEB.pdf דין וחשבון סטטיסטי לשנת 2006] חברת החשמל</ref>
בשנת 2006, אותם 46,175 מליוני קוט"ש התפלגו כך:<ref name="electric_2006"/>
בשנת 2006, אותם 46,175 מליוני קוט"ש התפלגו כך:<ref name="electric_2006"/>
* 14,313 (31%) לצריכה ביתית
* 14,313 (31%) לצריכה ביתית
* 13,785 (29.9%) צריכה מסחרית ציבורית
* 13,785 (29.9%) צריכה מסחרית ציבורית
* 10,387 (22.5%) צריכה תעשייתית
* 10,387 (22.5%) צריכה תעשייתית
* 1,755 (3.8%) עבור ישובים חקלאיים
* 1,755 (3.8%) עבור ישובים חקלאיים
* 2,838 (6.1%) לשאיבת מים, 3,097
* 2,838 (6.1%) לשאיבת מים, 3,097
* (6.7%) העברות לרשות הפלסטינית ולמזרח ירושלים.
* (6.7%) העברות לרשות הפלסטינית ולמזרח ירושלים.
דוח צריכת מוצרי דלק (כולל הרשות הפלשתינאית) לשנת 2016 מציין את צריכת הדלקים הבאים באלפי טונות: [http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls]
דוח צריכת מוצרי דלק (כולל הרשות הפלשתינאית) לשנת 2016 מציין את צריכת הדלקים הבאים באלפי טונות: [http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls]
{| class="wikitable "
{| class="wikitable "
! !! 2012 !! 2013 !! 2014 !! 2015 !! 2016
! !! 2012 !! 2013 !! 2014 !! 2015 !! 2016
|-
|-
! בנזין לכלי רכב
! בנזין לכלי רכב
|}
|}
על פי הדיווח של שנת 2016, סך צריכת הסולר לתחבורה עמדה על 3,216 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של סולר למשק שעמדה על 3,292 אלפי טונות שסיפקה סולר גם לשימושים אחרים - לפטרוכימיה, לחשמל ולאוניות. כך שצריכת הסולר לתחבורה מהווה 97% מסך צריכת הסולר למשק. לעומת זאת הנתונים לשנת 2010 הם צריכת סולר של 2,687 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של 3,045 אלפי טונות, כך שבשנה זו צריכת הסולר לתחבורה היוותה 88% מסך צריכת הסולר למשק. שינוי זה נובע ככל הנראה מהגדלת הצריכה של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] על ידי התעשייה והקטנת השימוש בסולר. בנוסף 100% מסך הבנזין שהמשק צרך הופנה לצרכי כלי רכב יבשתיים.[http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls]
על פי הדיווח של שנת 2016, סך צריכת הסולר לתחבורה עמדה על 3,216 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של סולר למשק שעמדה על 3,292 אלפי טונות שסיפקה סולר גם לשימושים אחרים - לפטרוכימיה, לחשמל ולאוניות. כך שצריכת הסולר לתחבורה מהווה 97% מסך צריכת הסולר למשק. לעומת זאת הנתונים לשנת 2010 הם צריכת סולר של 2,687 אלפי טונות מתוך צריכה כוללת של 3,045 אלפי טונות, כך שבשנה זו צריכת הסולר לתחבורה היוותה 88% מסך צריכת הסולר למשק. שינוי זה נובע ככל הנראה מהגדלת הצריכה של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] על ידי התעשייה והקטנת השימוש בסולר. בנוסף 100% מסך הבנזין שהמשק צרך הופנה לצרכי כלי רכב יבשתיים.[http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls]
על פי הדיווח לשנת 2016, סך צריכת הבנזין של כלי רכב יבשתיים היתה 3,027 אלפי טונות וצריכת הסולר של רכבים עמדה על 3,216 אלפי טונות, מתוך צריכה כוללת של 9,058 אלפי טונות של תזקיקי דלק - כלומר יחד רכיבים אלה היוו 69% מצריכת הדלקים המזוקקים בישראל. תוספת קרוסין לתעופה אזרחית מעלה נתון זה ל-82%. [http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls] דבר זה יכול ללמד משהו על תרומת התחבורה ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]]. אם כי יש לסייג זאת - תעשיות שונות כמו מפעלים, תעשיות פטרוכימיות ומפעלי ייצור חשמל השתמשו בנוסף לכך ב-741 אלפי טונות של [[מזוט]] שהוא דלק מזהם הרבה יותר לעומת בנזין או סולר (בגלל פליטה של [[חומר חלקיקי]]), ובנוסף תוצרי שריפה ועיבוד בתעשייה יצרו סוגי זיהום נוספים עקב עיבוד של מחצבים המכילים [[מתכות כבדות]] ותהליכי עיבוד שלהם פולטים חומר חלקיקי נוסף.
על פי הדיווח לשנת 2016, סך צריכת הבנזין של כלי רכב יבשתיים היתה 3,027 אלפי טונות וצריכת הסולר של רכבים עמדה על 3,216 אלפי טונות, מתוך צריכה כוללת של 9,058 אלפי טונות של תזקיקי דלק - כלומר יחד רכיבים אלה היוו 69% מצריכת הדלקים המזוקקים בישראל. תוספת קרוסין לתעופה אזרחית מעלה נתון זה ל-82%. [http://energy.gov.il/subjects/fuel/documents/2016.xls] דבר זה יכול ללמד משהו על תרומת התחבורה ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]]. אם כי יש לסייג זאת - תעשיות שונות כמו מפעלים, תעשיות פטרוכימיות ומפעלי ייצור חשמל השתמשו בנוסף לכך ב-741 אלפי טונות של [[מזוט]] שהוא דלק מזהם הרבה יותר לעומת בנזין או סולר (בגלל פליטה של [[חומר חלקיקי]]), ובנוסף תוצרי שריפה ועיבוד בתעשייה יצרו סוגי זיהום נוספים עקב עיבוד של מחצבים המכילים [[מתכות כבדות]] ותהליכי עיבוד שלהם פולטים חומר חלקיקי נוסף.
סה"כ צריכת הדלקים של ישראל בשנת 2016 עמדה על 10,118 אלפי טונות, התחבורה היבשתית צרכה 60% מהדלקים במשק, וסך צרכי התחבורה (כולל תעופה) צרכו 71% מסך צריכת הדלקים.
סה"כ צריכת הדלקים של ישראל בשנת 2016 עמדה על 10,118 אלפי טונות, התחבורה היבשתית צרכה 60% מהדלקים במשק, וסך צרכי התחבורה (כולל תעופה) צרכו 71% מסך צריכת הדלקים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אספקת הבנזין והסולר לתחבורה בישראל בשנת 2005 עמדה על כ-2.76 מיליון ליטר בנזין וכ- 2.59 מיליון ליטר סולר, או כ-5.35 מיליארד ליטרים של דלק לתחבורה, או 770 ליטר דלק לאדם. [http://www.e-mago.co.il/Editor/world-1663.htm], לפני מרכז המחקר של הכנסת עמדה צריכת הדלק השנתית לתחבורה לאדם בשנת 2009 על 769 ליטרים מתוכם 417 ליטרים בנזין ועוד 352 ליטרים סולר. נתוני הבנזין יחסית לאירופה הם גבוהים יחסית ובמגמת עליה, בעוד שנתוני הסולר הם נמוכים יחסית ובמגמת ירידה. בשנת 2010 צריכת הבנזין עלתה ל-3.36 מיליוני ליטר, וצריכת הסולר לתחבורה ל-2.79 מיליוני ליטרים, וסה"כ התחבורה היבשתית צרכה 6.1 מיליון ליטרים של דלק נוזלי בשנה. [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02780.pdf]
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אספקת הבנזין והסולר לתחבורה בישראל בשנת 2005 עמדה על כ-2.76 מיליון ליטר בנזין וכ־2.59 מיליון ליטר סולר, או כ-5.35 מיליארד ליטרים של דלק לתחבורה, או 770 ליטר דלק לאדם. [http://www.e-mago.co.il/Editor/world-1663.htm], לפני מרכז המחקר של הכנסת עמדה צריכת הדלק השנתית לתחבורה לאדם בשנת 2009 על 769 ליטרים מתוכם 417 ליטרים בנזין ועוד 352 ליטרים סולר. נתוני הבנזין יחסית לאירופה הם גבוהים יחסית ובמגמת עליה, בעוד שנתוני הסולר הם נמוכים יחסית ובמגמת ירידה. בשנת 2010 צריכת הבנזין עלתה ל-3.36 מיליוני ליטר, וצריכת הסולר לתחבורה ל-2.79 מיליוני ליטרים, וסה"כ התחבורה היבשתית צרכה 6.1 מיליון ליטרים של דלק נוזלי בשנה. [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02780.pdf]
סה"כ תוצרי נפט שזוקקו בישראל בשנת 2006, היו בנפח של 11.62 מיליארד ליטר.[http://www.cbs.gov.il/energy/new_energy/new_enr_main_bhira_2.html] וחלוקת צריכת הדלק לתחבורה בסך זיקוק הדלקים נותנת שתחבורה צרכה כ-46% מצריכת תוצרי הדלק. אלו כאמור צורכים 43% מצריכת האנרגיה הישירה הראשונית של ישראל, ולכן (על ידי הכפלת שני המספרים) נגיע לכך שתחבורה בארץ צרכה כ-19% מצריכת האנרגיה הישירה.
סה"כ תוצרי נפט שזוקקו בישראל בשנת 2006, היו בנפח של 11.62 מיליארד ליטר.[http://www.cbs.gov.il/energy/new_energy/new_enr_main_bhira_2.html] וחלוקת צריכת הדלק לתחבורה בסך זיקוק הדלקים נותנת שתחבורה צרכה כ-46% מצריכת תוצרי הדלק. אלו כאמור צורכים 43% מצריכת האנרגיה הישירה הראשונית של ישראל, ולכן (על ידי הכפלת שני המספרים) נגיע לכך שתחבורה בארץ צרכה כ-19% מצריכת האנרגיה הישירה.
רוב המכריע של כלי הרכב בישראל הן [[מכונית|מכוניות הפרטיות]] (2 מיליון נכון לשנת 2011). בנוסף נעים בישראל גם 95,000 אופנועים, 358,000 משאיות, 28,900 אוטובוסים ואוטובוסים-זעירים, 18,300 מוניות ועוד 3,800 כלי רכב ממונעים מיוחדים.
רוב המכריע של כלי הרכב בישראל הן [[מכונית|מכוניות הפרטיות]] (2 מיליון נכון לשנת 2011). בנוסף נעים בישראל גם 95,000 אופנועים, 358,000 משאיות, 28,900 אוטובוסים ואוטובוסים-זעירים, 18,300 מוניות ועוד 3,800 כלי רכב ממונעים מיוחדים.
רמת המינוע (כלי רכב לכל אלף תושבים) בישראל נכון לשנת 2007 היתה כ-315, רמה זו נמצאת בעליה מתמדת, כך בשנת 2006 רמת המינוע היתה רק 306. מתוך 315 כלי הרכב, היו 246 כלי רכב פרטיים. לשם השוואה בארצות הברית יש כ-800 מכוניות לאלף תושבים (כלומר רמת המינוע בישראל עומדת על כ-40% ביחס לארצות הברית).[http://www.auto.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-286-%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%9A-%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%99-%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.aspx] עם זאת נתון זה יכול להטעות, שכן יחסית למדינות מערביות אחרות, בישראל יש למשפחות יותר ילדים, כך שאותה רמת מינוע (הנמדדת ברכבים לנפש) יחסית למדינה מערבית אחרת פירושה כמות גדולה יותר של רכבים ביחס למשקי בית.
רמת המינוע (כלי רכב לכל אלף תושבים) בישראל נכון לשנת 2007 היתה כ-315, רמה זו נמצאת בעליה מתמדת, כך בשנת 2006 רמת המינוע היתה רק 306. מתוך 315 כלי הרכב, היו 246 כלי רכב פרטיים. לשם השוואה בארצות הברית יש כ-800 מכוניות לאלף תושבים (כלומר רמת המינוע בישראל עומדת על כ-40% ביחס לארצות הברית).[http://www.auto.co.il/כתבה-286-בחן-את-עצמך-מצבת-כלי-רכב-בישראל.aspx] עם זאת נתון זה יכול להטעות, שכן יחסית למדינות מערביות אחרות, בישראל יש למשפחות יותר ילדים, כך שאותה רמת מינוע (הנמדדת ברכבים לנפש) יחסית למדינה מערבית אחרת פירושה כמות גדולה יותר של רכבים ביחס למשקי בית.
===מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה לישראל===
===מגמות ביבוא ובצריכת האנרגיה לישראל===
[[קובץ:צריכה כללית של אנרגיה בישראל.PNG|ממוזער|350px|מגמות סך היבוא וצריכת האנרגיה בישראל. רואים עליה מהירה עד שנות ה-2000 ומאז התמתנות. בין היתר הדבר נובע מ[[התייעלות אנרגטית]] בעיקר בדלקים, ויתכן שגם בגלל האטה ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]]]]
[[קובץ:צריכה כללית של אנרגיה בישראל.PNG|ממוזער|350px|מגמות סך היבוא וצריכת האנרגיה בישראל. רואים עליה מהירה עד שנות ה-2000 ומאז התמתנות. בין היתר הדבר נובע מ[[התייעלות אנרגטית]] בעיקר בדלקים, ויתכן שגם בגלל האטה ב[[גידול אוכלוסיית ישראל]]]]
במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים. במונחים של צריכה לנפש ניתן לראות התייעלות אנרגטית. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז האנרגיה. בשנות ה-1970 69%-70% מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63%-61%.
במונחים ארוכי טווח יש עליה בסך האנרגיה שבה משתמשים על פני שנים. במונחים של צריכה לנפש ניתן לראות התייעלות אנרגטית. מלבד זאת ניתן לראות מגמה של עליה בבזבוז האנרגיה. בשנות ה-1970 69%-70% מהאנרגיה שיובאה נצרכה על ידי הצרכן הסופי, יחס זה ירד בשנות ה-90 והמשיך לרדת גם בשנים הבאות, כבשנת 2006 הוא עמד על 63%-61%.
הנתונים הבאים הם - עבור נתונים לנפש - ב[[שווה ערך טונה נפט]] (שעט"ן) לשנה, ובאלפי שעט"ן בנתוני כוללים. [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_bhar_sidrot.html?opzii_sidrot=1&nachalo=nach2]
הנתונים הבאים הם - עבור נתונים לנפש - ב[[שווה ערך טונה נפט]] (שעט"ן) לשנה, ובאלפי שעט"ן בנתוני כוללים. [http://www.cbs.gov.il/reader/new_energy/new_enr_bhar_sidrot.html?opzii_sidrot=1&nachalo=nach2]
:שנה, יבוא לנפש, צריכה לנפש
:שנה, יבוא לנפש, צריכה לנפש
:1970 - 1.7 - 1.2
:1970 - 1.7 - 1.2
:1980 - 2.0 - 1.4
:1980 - 2.0 - 1.4
:1990 - 2.4 - 1.6
:1990 - 2.4 - 1.6
:2000 - 3.1 - 2.0
:2000 - 3.1 - 2.0
:2003 - 3.0 - 2.0
:2003 - 3.0 - 2.0
:2006 - 3.0 - 1.9
:2006 - 3.0 - 1.9
| 2006 ||21,417||13,431
| 2006 ||21,417||13,431
|-
|-
|
|
|}
|}
מאז שנת 2000 יציבות מסויימת בסך צריכת האנרגיה הישירה לנפש שעומדת על כ-110% מצריכת האנרגיה שהייתה בשנת 1995. צריכת החשמל לנפש עולה ואילו צריכת הדלק לנפש יורדת. [http://www.cbs.gov.il/shnaton62/diag/21_01.pdf]
מאז שנת 2000 יציבות מסויימת בסך צריכת האנרגיה הישירה לנפש שעומדת על כ-110% מצריכת האנרגיה שהייתה בשנת 1995. צריכת החשמל לנפש עולה ואילו צריכת הדלק לנפש יורדת. [http://www.cbs.gov.il/shnaton62/diag/21_01.pdf]
===חלוקת צריכת האנרגיה לפי ענפי כלכלה===
===חלוקת צריכת האנרגיה לפי ענפי כלכלה===
נכון לשנת 2003, צריכת האנרגיה הכללית השנתית עמדה על 1,467,986 שווה ערך טונה נפט (שעט"ן). מתוך כלל הענפים יש כמה ענפים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה, במיוחד תעשיית הכימיקלים שצורכת כשליש מהדלק הנצרך בישראל, הרבה מעל צריכת הדלק הביתית. הנתונים בשעט"ן בשנה (וכנראה לא כוללים צריכה של פחם לחשמל): [http://www.cbs.gov.il/www/enr_statistics/tab_energy2.pdf]
נכון לשנת 2003, צריכת האנרגיה הכללית השנתית עמדה על 1,467,986 שווה ערך טונה נפט (שעט"ן). מתוך כלל הענפים יש כמה ענפים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה, במיוחד תעשיית הכימיקלים שצורכת כשליש מהדלק הנצרך בישראל, הרבה מעל צריכת הדלק הביתית. הנתונים בשעט"ן בשנה (וכנראה לא כוללים צריכה של פחם לחשמל): [http://www.cbs.gov.il/www/enr_statistics/tab_energy2.pdf]
* תעשיית כימיקלים ומוצרים כימיים- 519,188 (בעיקר מזוט ונפטא).
* תעשיית כימיקלים ומוצרים כימיים- 519,188 (בעיקר מזוט ונפטא).
* כריה וחציבה - 362,117 (בעיקר מזוט).
* כריה וחציבה - 362,117 (בעיקר מזוט).
* משקי הבית - 157,987 (בעיקר קרוסין, כלומר דלק מכוניות וסולר הסקה)
* משקי הבית - 157,987 (בעיקר קרוסין, כלומר דלק מכוניות וסולר הסקה)
* זיקוק נפט ומוצריו ודלק גרעיני- 76,226.
* זיקוק נפט ומוצריו ודלק גרעיני- 76,226.
* תעשיית מוצרי מזון, משקאות וטבק - 64,173.
* תעשיית מוצרי מזון, משקאות וטבק - 64,173.
* תעשיית נייר ומוצריו - 62,469
* תעשיית נייר ומוצריו - 62,469
* תעשיית מוצרים מינרליים אל-מתכתיים - 50,877 שעט"ן.
* תעשיית מוצרים מינרליים אל-מתכתיים - 50,877 שעט"ן.
* מכירה, אחזקה ותיקון של כלי רכב מנועיים ואופניים ומסחר סיטוני - 26,971.
* מכירה, אחזקה ותיקון של כלי רכב מנועיים ואופניים ומסחר סיטוני - 26,971.
* תעשיית טקסטיל, מוצרי הלבשה, נעליים, עור ומוצריו 19,489
* תעשיית טקסטיל, מוצרי הלבשה, נעליים, עור ומוצריו 19,489
* שירותי בריאות 18,535
* שירותי בריאות 18,535
* חקלאות 16,640.
* חקלאות 16,640.
* בניה ועבודות הנדסה אזרחית 14,095.
* בניה ועבודות הנדסה אזרחית 14,095.
==יצוא אנרגיה מישראל==
==יצוא אנרגיה מישראל==
נכון לשנת 2015, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בכמות של 15 מיליון שעט"ן, שעוברים אחר כך זיקוק לתוצרי נפט ב[[בתי הזיקוק לנפט]] לכמת של 14.7 מיליון שעט"ן, מתוך כמות זו, 8.2 מיליון שעט"ן הולכים לצורכי המשק (בעיקר לתחבורה) ועוד כ-6.2 מיליון שעט"ן מיוצאים למדינות שונות. גורמי סביבה מוחים על כך שחלק ניכר מ[[זיהום האוויר בחיפה]] מקורו ביצור תוצרי נפט שמיועדים לייצוא.
נכון לשנת 2015, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בכמות של 15 מיליון שעט"ן, שעוברים אחר כך זיקוק לתוצרי נפט ב[[בתי הזיקוק לנפט]] לכמת של 14.7 מיליון שעט"ן, מתוך כמות זו, 8.2 מיליון שעט"ן הולכים לצורכי המשק (בעיקר לתחבורה) ועוד כ-6.2 מיליון שעט"ן מיוצאים למדינות שונות. גורמי סביבה מוחים על כך שחלק ניכר מ[[זיהום האוויר בחיפה]] מקורו ביצור תוצרי נפט שמיועדים לייצוא.
[[ייצוא גז מישראל|ישראל מתכוונת לייצא גז טבעי]] למדינות שונות. נכון לשנת 2017 יש יצוא של כמות קטנה של [[גז טבעי]] לירדן. היו דיונים על אפשרויות יצוא למזרח הרחוק (על ידי הנזלת גז) או בצינור לטורקיה, מצרים, יוון, או למתקני הנזלה למצרים ומשם למדינות נוספות. [[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל. הוועדה המליצה לאפשר לייצא את הגז בטענה שהדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז. על סמך המלצות הוועדה החליטה ממשלת ישראל ליצא כמחצית מכמות הגז של ישראל.
[[ייצוא גז מישראל|ישראל מתכוונת לייצא גז טבעי]] למדינות שונות. נכון לשנת 2017 יש יצוא של כמות קטנה של [[גז טבעי]] לירדן. היו דיונים על אפשרויות יצוא למזרח הרחוק (על ידי הנזלת גז) או בצינור לטורקיה, מצרים, יוון, או למתקני הנזלה למצרים ומשם למדינות נוספות. [[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל. הוועדה המליצה לאפשר לייצא את הגז בטענה שהדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז. על סמך המלצות הוועדה החליטה ממשלת ישראל ליצא כמחצית מכמות הגז של ישראל.
קיימת מחלוקת ציבורית לגבי ההגיון הכלכלי, סביבתי, בטחוני והמדיני הנוגע לייצוא הגז, דבר שבא לידי ביטוי במחאה סביב [[ועדת צמח]] ובמחאה על [[מתווה הגז]]. ה[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] יחד עם [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישה לוועדה נייר עמדה ובו התנגדות לייצוא הגז וקריאה לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"לית משרד הסביבה, מנכ"ל משרד האנרגיהומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034]. גם הארגונים [[אדם טבע ודין]] ו[[צלול]] הגישו לוועדה ניירות עמדה המתנגדים לייצוא הגז. ולאחר מכן הצטרף למאבק נגד ייצוא הז גם ארגון [[מגמה ירוקה]].
קיימת מחלוקת ציבורית לגבי ההגיון הכלכלי, סביבתי, בטחוני והמדיני הנוגע לייצוא הגז, דבר שבא לידי ביטוי במחאה סביב [[ועדת צמח]] ובמחאה על [[מתווה הגז]]. ה[[העמותה לכלכלה בת קיימא]] יחד עם [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] הגישה לוועדה נייר עמדה ובו התנגדות לייצוא הגז וקריאה לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"לית משרד הסביבה, מנכ"ל משרד האנרגיהומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034]. גם הארגונים [[אדם טבע ודין]] ו[[צלול]] הגישו לוועדה ניירות עמדה המתנגדים לייצוא הגז. ולאחר מכן הצטרף למאבק נגד ייצוא הז גם ארגון [[מגמה ירוקה]].
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[זיהום מים בישראל]], [[זיהום אוויר בישראל]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[זיהום מים בישראל]], [[זיהום אוויר בישראל]]}}
רוב גורמי הזיהום המרכזיים בישראל קשורים להפקה או שימוש באנרגיה - גורמים מרכזיים ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] הם [[תחנת כוח פחמית|תחנות הכוח הפחמיות]], [[זיהום אוויר מתחבורה]] ו[[בתי זיקוק לנפט]]. בנוסף לגורמים אלה קיים זיהום גם [[זיהום תעשייתי]] במיוחד מריכוזי התעשייה הכבדה - בחיפה וב[[רמת חובב]] וכן זיהום משריפה של [[גז טבעי]] ו[[סולר]]. [[בתי זיקוק לנפט]] המפיקים תוצרי נפט מנפט מיובא, תורמים חלק מהותי מ[[זיהום האוויר בחיפה]]. תוצרי נפט ([[סולר]] ומזוט) נשרפים במפעלי תעשייה שונים, ו[[בנזין]] וסולר שנשרפים ב[[תחבורה בישראל]] תורמים במידה רבה ל[[זיהום האוויר]] שהוא בין הגרועים שיש בעולם המערבי, דבר שתורם ל[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|נזקי בריאות מזיהום אוויר]] שגורמים למוות מוקדם של אלפי ישראלים בשנה.
רוב גורמי הזיהום המרכזיים בישראל קשורים להפקה או שימוש באנרגיה - גורמים מרכזיים ל[[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר בישראל]] הם [[תחנת כוח פחמית|תחנות הכוח הפחמיות]], [[זיהום אוויר מתחבורה]] ו[[בתי זיקוק לנפט]]. בנוסף לגורמים אלה קיים זיהום גם [[זיהום תעשייתי]] במיוחד מריכוזי התעשייה הכבדה - בחיפה וב[[רמת חובב]] וכן זיהום משריפה של [[גז טבעי]] ו[[סולר]]. [[בתי זיקוק לנפט]] המפיקים תוצרי נפט מנפט מיובא, תורמים חלק מהותי מ[[זיהום האוויר בחיפה]]. תוצרי נפט ([[סולר]] ומזוט) נשרפים במפעלי תעשייה שונים, ו[[בנזין]] וסולר שנשרפים ב[[תחבורה בישראל]] תורמים במידה רבה ל[[זיהום האוויר]] שהוא בין הגרועים שיש בעולם המערבי, דבר שתורם ל[[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|נזקי בריאות מזיהום אוויר]] שגורמים למוות מוקדם של אלפי ישראלים בשנה.
זיהום זה חמור במיוחד במרכזי הערים, בהקשרים של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]. תחנות הכוח בישראל עבדו בעבר על מזוט וסולר ולאחר מכן עברו ל[[פחם]] כיום כמחצית מייצור החשמל מבוצע ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], והזיהום מהן ירד בצורה משמעותית. חלק מהתחנות ישארו לעבוד על פחם כדי לשמור על יתירות בדלקים ולא להסתמך על מקור אנרגיה בודד. שריפה של פחם מתחנות הכוח תורמת כמות גדולה של [[תחמוצות חנקן]], [[תחמוצות גופרית]] וכן פולטת [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]] ו[[כספית]].
זיהום זה חמור במיוחד במרכזי הערים, בהקשרים של [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]], [[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]]. תחנות הכוח בישראל עבדו בעבר על מזוט וסולר ולאחר מכן עברו ל[[פחם]] כיום כמחצית מייצור החשמל מבוצע ב[[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], והזיהום מהן ירד בצורה משמעותית. חלק מהתחנות ישארו לעבוד על פחם כדי לשמור על יתירות בדלקים ולא להסתמך על מקור אנרגיה בודד. שריפה של פחם מתחנות הכוח תורמת כמות גדולה של [[תחמוצות חנקן]], [[תחמוצות גופרית]] וכן פולטת [[חומר חלקיקי|זיהום חלקיקי]] ו[[כספית]].
בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref> בנוסף לכך התקיימו מקרים רבים של [[זיהום מים בישראל|זיהומי מים]] נקודתיים, עקב דליפות נפט בתחנות תדלוק מקומיות ומיכלי נפט ברחבי הארץ.
בשנת 2014 חשף ערוץ 10 כי חוות מיכלי הנפט שחיפה, שנבנתה בזמן הבריטים, נמצאת במצב תחזוקה ירוד, וכי [[זיהום קרקע|הקרקע במקום מזוהמת]] לעומק בכמות גדולה של נפט גולמי. יש חשש כי נפט זה [[זיהום מי תהום|חדר למי התהום]] וזיהם אותם, וכי דבר זה תורם לתחלואה גדולה ב[[סרטן]] שקיימת בשכונת קריית חיים. <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=oHFFscziDGQ דלק מסרטן בקריות] דב גלהר, ערוץ 10, יוני 2014</ref> בנוסף לכך התקיימו מקרים רבים של [[זיהום מים בישראל|זיהומי מים]] נקודתיים, עקב דליפות נפט בתחנות תדלוק מקומיות ומיכלי נפט ברחבי הארץ.
===זיהום אוויר מייצור חשמל===
===זיהום אוויר מייצור חשמל===
להלן פירוט כמויות זיהום האוויר בטונות לשנה, מ-19 מתקנים לייצור חשמל על ידי שריפת דלקים כפי שפורסמו על ידי המפל"ס - רישום הזיהום של מפעלים על ידי משרד הגנת הסביבה לשנת 2013.
להלן פירוט כמויות זיהום האוויר בטונות לשנה, מ-19 מתקנים לייצור חשמל על ידי שריפת דלקים כפי שפורסמו על ידי המפל"ס - רישום הזיהום של מפעלים על ידי משרד הגנת הסביבה לשנת 2013.
{| {{table}}
{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''[[פחמן דו חמצני]]'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''[[פחמן דו חמצני]]'''
|-
|-
| משאב - יזום ופיתוח בע"מ - נשר רמלה||0||0||0||34||5||61,995
| משאב - יזום ופיתוח בע"מ - נשר רמלה||0||0||0||34||5||61,995
|-
|-
| תחנת כוח אי פי פי דלק אשקלון||168||0||0||18||4||393,306
| תחנת כוח אי פי פי דלק אשקלון||168||0||0||18||4||393,306
| תחנת הכח חיפה||532||52||78||117||0||1,598,072
| תחנת הכח חיפה||532||52||78||117||0||1,598,072
|-
|-
| תחנת כח - טורבינות גז אילת||0||0||0||0||0||5,151
| תחנת כח - טורבינות גז אילת||0||0||0||0||0||5,151
|-
|-
| תחנת כח טורבינות גז -איתן||0||0||0||0||0||0
| תחנת כח טורבינות גז -איתן||0||0||0||0||0||0
| סה"כ||90,833||84,145||2,201||2,303||17||38,964,974
| סה"כ||90,833||84,145||2,201||2,303||17||38,964,974
|-
|-
|
|
|}
|}
ניתן לראות כי רוב הפליטות של מזהמי אוויר נובעות מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון. פליטת פחמן דו חמצני הגיע ל-39 מיליוני טונות בשנה, פליטת [[תחמוצות חנקן]] ל-90 אלף טונות בשנה, ותחמוצות גופרית הגיע ל-84 אלף טונות בשנה.
ניתן לראות כי רוב הפליטות של מזהמי אוויר נובעות מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון. פליטת פחמן דו חמצני הגיע ל-39 מיליוני טונות בשנה, פליטת [[תחמוצות חנקן]] ל-90 אלף טונות בשנה, ותחמוצות גופרית הגיע ל-84 אלף טונות בשנה.
התחנות הפחמיות הן אחד המקורות החשובים ביותר בישראל לרוב הפליטה של [[מתכות כבדות]] מסוכנות לאוויר כולל [[ארסן]], [[עופרת]] ו[[כספית]] שנמצאות בכמויות קטנות ב[[פחם]] - לפי הדיווחים לרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2014 תחנת הכוח אורות רבין פלטה לאוויר 532 ק"ג ארסן ו-32 ק"ג של כספית, תחנת הכח רוטנברג פלטה 427 ק"ג ארסן, 72 ק"ג עופרת, ו-7 ק"ג כספית [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]
התחנות הפחמיות הן אחד המקורות החשובים ביותר בישראל לרוב הפליטה של [[מתכות כבדות]] מסוכנות לאוויר כולל [[ארסן]], [[עופרת]] ו[[כספית]] שנמצאות בכמויות קטנות ב[[פחם]] - לפי הדיווחים לרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2014 תחנת הכוח אורות רבין פלטה לאוויר 532 ק"ג ארסן ו-32 ק"ג של כספית, תחנת הכח רוטנברג פלטה 427 ק"ג ארסן, 72 ק"ג עופרת, ו-7 ק"ג כספית [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx]
לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], לחברת החשמל מדצמבר 2015, השימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית בחדרה גורר תמותה עודפת של 155 אנשים בשנה באיזור, והשימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית באשקלון גורר תמותה עודפת של 59 אנשים- סך של כ-214 מקרי מוות עודפים בכל שנה. הערכות אלה מתבססות על מחקרים שנעשו בעולם ולא אל נתונים בארץ עקב מחסור במחקרים בנושא. [http://finance.walla.co.il/item/2935093]
לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], לחברת החשמל מדצמבר 2015, השימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית בחדרה גורר תמותה עודפת של 155 אנשים בשנה באיזור, והשימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית באשקלון גורר תמותה עודפת של 59 אנשים- סך של כ-214 מקרי מוות עודפים בכל שנה. הערכות אלה מתבססות על מחקרים שנעשו בעולם ולא אל נתונים בארץ עקב מחסור במחקרים בנושא. [http://finance.walla.co.il/item/2935093]
על פי לוחות משרד הגנת הסביבה להערכת גודל ההשפעה החיצונית של פליטות זיהום אוויר(לשנת 2014), והדיווחים של תחנות הכוח למפל"ס (לשנת 2013), עלות זיהום האוויר מייצור חשמל בשנת 2013 הגיע ל-9.5 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה מעל 5 מיליארד נבעו מנזקים בריאותיים - בעיקר מ[[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ועוד כ-4 מיליארד ש"ח השפעות חיצוניות של פליטת [[פחמן דו חמצני]]. רוב ההשפעה נובעת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות.
על פי לוחות משרד הגנת הסביבה להערכת גודל ההשפעה החיצונית של פליטות זיהום אוויר (לשנת 2014), והדיווחים של תחנות הכוח למפל"ס (לשנת 2013), עלות זיהום האוויר מייצור חשמל בשנת 2013 הגיע ל-9.5 מיליארד ש"ח. מתוך סכום זה מעל 5 מיליארד נבעו מנזקים בריאותיים - בעיקר מ[[תחמוצות גופרית]] ו[[תחמוצות חנקן]] ועוד כ-4 מיליארד ש"ח השפעות חיצוניות של פליטת [[פחמן דו חמצני]]. רוב ההשפעה נובעת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות.
{| {{table}}
{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ העלות בשנה (מיליוני ש"ח)'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''סה"כ העלות בשנה (מיליוני ש"ח)'''
|-
|-
| תחמוצות חנקן||90,837||21,617|| 1,964
| תחמוצות חנקן||90,837||21,617|| 1,964
|-
|-
| תחמוצות גופרית||84,145||37,326|| 3,141
| תחמוצות גופרית||84,145||37,326|| 3,141
|-
|-
| פחמן חד חמצני||2,303||לא ניתנה|| -
| פחמן חד חמצני||2,303||לא ניתנה|| -
|-
|-
| חלקיקים PM2.5||???||74,736|| לא מדווח
| חלקיקים PM2.5||???||74,736|| לא מדווח
|-
|-
| חלקיקים PM10||2,201||53,277|| 117
| חלקיקים PM10||2,201||53,277|| 117
|-
|-
| פחמן דו חמצני||38,964,974||110|| 4,286
| פחמן דו חמצני||38,964,974||110|| 4,286
|-
|-
|
|
|}
|}
* חברות זיקוק והפקה - [[בתי זיקוק לנפט]]
* חברות זיקוק והפקה - [[בתי זיקוק לנפט]]
* חברות הגז כמו פז-גז
* חברות הגז כמו פז-גז
* חברות לחיפושי גז טבעי
* חברות לחיפושי גז טבעי
* צרכני אנרגיה גדולים וחברות שיש להן אינטרס בנושא - חברות יבואני המכוניות, נשר מלט, תעשיות כימיות כמו [[מפעלי ים המלח]].
* צרכני אנרגיה גדולים וחברות שיש להן אינטרס בנושא - חברות יבואני המכוניות, נשר מלט, תעשיות כימיות כמו [[מפעלי ים המלח]].
* משרד התשתיות והאנרגיה, משרד התחבורה, משרד הפנים (השפעה על תקני בנייה), משרד האוצר (תמריצים כלכליים לצרכנים ולגורמים אחרים)
* משרד התשתיות והאנרגיה, משרד התחבורה, משרד הפנים (השפעה על תקני בנייה), משרד האוצר (תמריצים כלכליים לצרכנים ולגורמים אחרים)
* צבא ההגנה לישראל
* צבא ההגנה לישראל
* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=561 נתוני אנרגיה לישראל] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
* [http://www.cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=561 נתוני אנרגיה לישראל] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02780.pdf ניתוח מרווחי המיסים והשיווק בשוק הדלק בישראל ובמדינות מערב אירופה] תמיר אגמון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 10.2.2011 {{pdf}}
* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02780.pdf ניתוח מרווחי המיסים והשיווק בשוק הדלק בישראל ובמדינות מערב אירופה] תמיר אגמון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 10.2.2011 {{pdf}}
* [https://netunim.wordpress.com/tag/%d7%90%d7%a0%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%94/ זרמי אנרגיה], דיאגרמת Sankey של משק האנרגיה בישראל, 2015, בבלוג "נתונים", 20.09.2017
* [https://netunim.wordpress.com/tag/אנרגיה/ זרמי אנרגיה], דיאגרמת Sankey של משק האנרגיה בישראל, 2015, בבלוג "נתונים", 20.09.2017
* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdHB3UkR6OUpRcG1Gck8wWURUYWRuTFE נתונים על אנרגיה בנזין ומכוניות בישראל] ריכוז נתונים בנושא ממקורות שונים. {{doc}}
* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdHB3UkR6OUpRcG1Gck8wWURUYWRuTFE נתונים על אנרגיה בנזין ומכוניות בישראל] ריכוז נתונים בנושא ממקורות שונים. {{doc}}
* [http://news.walla.co.il/?w=/3/1593086 נתניהו: "ישראל תמצא בתוך 10 שנים תחליף לנפט"] וואלה, 20.10.2009
* [http://news.walla.co.il/?w=/3/1593086 נתניהו: "ישראל תמצא בתוך 10 שנים תחליף לנפט"] וואלה, 20.10.2009
* [http://www.youtube.com/watch?v=5oQtvZ9fXH0 עולם מבוסס על אנרגיה בת קיימא?] הרצאה של פרופ' דוד כהן, מכון ויצמן
* [http://www.youtube.com/watch?v=5oQtvZ9fXH0 עולם מבוסס על אנרגיה בת קיימא?] הרצאה של פרופ' דוד כהן, מכון ויצמן
* [http://www.peakoil.org.il/general/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94 התמכרות להתפלה] השלכות ארוכות טווח של התלות בהתפלת מים. בבלוג "שיא תפוקת הנפט".
* [http://www.peakoil.org.il/general/התמכרות-להתפלה התמכרות להתפלה] השלכות ארוכות טווח של התלות בהתפלת מים. בבלוג "שיא תפוקת הנפט".
* [https://oknesset.org/tags/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94/ תגית אנרגיה] באתר [[כנסת פתוחה]]
* [https://oknesset.org/tags/אנרגיה/ תגית אנרגיה] באתר [[כנסת פתוחה]]
* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]
* [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/default.aspx מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה] של מפעלים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]
* [http://jiis.org.il/.upload/publications/epc/indicators/heb/ind_10.pdf צריכת אנרגיה] אינדיקטורים, מכון ירושלים לחקר ישראל {{pdf}}
* [http://jiis.org.il/.upload/publications/epc/indicators/heb/ind_10.pdf צריכת אנרגיה] אינדיקטורים, מכון ירושלים לחקר ישראל {{pdf}}