שינויים

'''המלחת קרקעות''' (salinization) הוא [[תהליך]] שבו כמות המלחים ב[[קרקע]] עולה. מלח הוא מרכיב טבעי של קרקעות, הריכוז של מלחים בקרקע יכול לעלות כתוצאה מ[[תהליכים טבעיים]] כמו סחף של מינרלים ,נסיגה של ים, או אידוי של נהרות ואגמים, או כתוצאה מ[[תהליכים אנושיים]] כמו השקייה במי קולחין, השקייה במים שפירים ללא ניקוז טוב וכדומה. גורמים אלה גוררים תהליך של הצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שמוביל ל[[אובדן קרקע]] - הורדת [[פריון חקלאי|הפריון של יבולים חקלאיים]] ולפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. המלחת קרקע בעקבות פעילות אנושית היא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים ל[[אובדן קרקע|דלדול וירידת פוריות הקרקע]] - עד הגעה למצב בו לא ניתן לגדל עוד גידולים החקלאים. {{הערה|שם=moag1| [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/shimur_karka/sers/publication/2011/Pages/karkaot.aspx המלחות קרקעות בעקבות פעילות חקלאית] משרד החקלאות, 2011}}

'''המלחת קרקעות''' (באנגלית: Salinization) הוא [[תהליך]] שבו כמות המלחים ב[[קרקע]] עולה. מלח הוא מרכיב טבעי של קרקעות, הריכוז של מלחים בקרקע יכול לעלות כתוצאה מ[[תהליכים טבעיים]] כמו סחף של מינרלים, נסיגה של ים, או אידוי של נהרות ואגמים, או כתוצאה מ[[תהליכים אנושיים]] כמו השקייה במי קולחין, השקייה במים שפירים ללא ניקוז טוב וכדומה. גורמים אלה גוררים תהליך של הצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שמוביל ל[[אובדן קרקע]] - הורדת [[פריון חקלאי|הפריון של יבולים חקלאיים]] ולפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]]. המלחת קרקע בעקבות פעילות אנושית היא אחד הגורמים המרכזיים הגורמים ל[[אובדן קרקע|דלדול וירידת פוריות הקרקע]] - עד הגעה למצב בו לא ניתן לגדל עוד גידולים החקלאים. {{הערה|שם=moag1| [http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/shimur_karka/sers/publication/2011/Pages/karkaot.aspx המלחות קרקעות בעקבות פעילות חקלאית] משרד החקלאות, 2011}}

==דוגמאות להמלחת קרקע==

==דוגמאות להמלחת קרקע==

דוגמה להמלחה טבעית של קרקעות ואת השלכותיה אפשר לראות באזור ים המלח, במיוחד בהר סדום, שם אחוז המלח הגבוה בקרקע לא מאפשר גידול של צמחיה.  

דוגמה להמלחה טבעית של קרקעות ואת השלכותיה אפשר לראות באזור ים המלח, במיוחד בהר סדום, שם אחוז המלח הגבוה בקרקע לא מאפשר גידול של צמחיה.

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האקדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.  

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האכדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להיחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.

סקרים שנערכו בשנות השמונים בתחנה לחקר הסחף של משרד החקלאות בישראל, מצאו כי רוב קרקעות העמקים סובלות מבעיות המלחת הקרקע. הגורמים המאיצים את התהליך המלחת הקרקעות בעמקים הם: {{הערה|שם=moag1}}

סקרים שנערכו בשנות השמונים בתחנה לחקר הסחף של משרד החקלאות בישראל, מצאו כי רוב קרקעות העמקים סובלות מבעיות המלחת הקרקע. הגורמים המאיצים את התהליך המלחת הקרקעות בעמקים הם: {{הערה|שם=moag1}}

* '''התאדות מואצת של מים''' - מפלסי מי-תהום באזור הם גבוהים בעקבות השקיית יתר וניקוז תת קרקעי לקוי הגורמים להעשרת פני הקרקע במלח;  

* '''התאדות מואצת של מים''' - מפלסי מי-תהום באזור הם גבוהים בעקבות השקיית יתר וניקוז תת קרקעי לקוי הגורמים להעשרת פני הקרקע במלח;

*'''עלייה בשימוש במי קולחים להשקיה''' - במי הקולחים יש בדרך כלל, ריכוז מלחים גבוה יחסית למים שפירים;  

*'''עלייה בשימוש במי קולחים להשקיה''' - במי הקולחים יש בדרך כלל, ריכוז מלחים גבוה יחסית למים שפירים;

* '''לחץ הידרוסטטי של מאגרי מי תהום'''- במעבר משימוש עונתי במאגרים למי שטפונות, לשימוש רציף לאורך כל השנה כמאגרי מי קולחים, יוצר במאגרים מפלס מים גבוה ורציף לאורך כל השנה. שינוי זה יוצר לחצים הידרוסטטיים קבועים באזור המאגרים הגורמים מצד אחד לעלייה של מפלסי מי התהום סביב המאגרים (ובמקרים קיצוניים לביצבוצם בפני הקרקע), ומצד שני נחסמת תנועת מי התהום כלפי המורד המפלסים המקורי.

* '''לחץ הידרוסטטי של מאגרי מי תהום'''- במעבר משימוש עונתי במאגרים למי שיטפונות, לשימוש רציף לאורך כל השנה כמאגרי מי קולחים, יוצר במאגרים מפלס מים גבוה ורציף לאורך כל השנה. שינוי זה יוצר לחצים הידרוסטטיים קבועים באזור המאגרים הגורמים מצד אחד לעלייה של מפלסי מי התהום סביב המאגרים (ובמקרים קיצוניים לביצבוצם בפני הקרקע), ומצד שני נחסמת תנועת מי התהום כלפי המורד המפלסים המקורי.

==הקטנת מליחות הקרקע==

==הקטנת מליחות הקרקע==

האמצעי העיקרי להקטנת מליחות הקרקע הוא ניקוז תת קרקעי המוריד את מפלסי מי התהום ובכך מצד אחד משפר את יכולת שטיפת המלחים מהקרקע ומצד שני מקטין את עליית ריכוז המלחים בפני הקרקע (בעקבות אידוי מואץ)  

האמצעי העיקרי להקטנת מליחות הקרקע הוא ניקוז תת קרקעי המוריד את מפלסי מי התהום ובכך מצד אחד משפר את יכולת שטיפת המלחים מהקרקע ומצד שני מקטין את עליית ריכוז המלחים בפני הקרקע (בעקבות אידוי מואץ)

באתרים בהם קיימים לחצים הידרוסטטים כלפי מעלה (לחצים ארטזים) הניקוז הרגיל אינו מצליח להתגבר על בעיית ההמלחה. הכנסת מרכיב אנכי במערכות הניקוז – "ארובות" מאפשר הקטנה וביטול הלחצים הארטזים ומאפשר את ניקוז המים והורדת המליחות בקרקע.{{הערה|שם=moag1}}

באתרים בהם קיימים לחצים הידרוסטטים כלפי מעלה (לחצים ארטזים) הניקוז הרגיל אינו מצליח להתגבר על בעיית ההמלחה. הכנסת מרכיב אנכי במערכות הניקוז – "ארובות" מאפשר הקטנה וביטול הלחצים הארטזים ומאפשר את ניקוז המים והורדת המליחות בקרקע.{{הערה|שם=moag1}}