שינויים

==דוגמאות להמלחת קרקע==

==דוגמאות להמלחת קרקע==

דוגמה להמלחה טבעית של קרקעות ואת השלכותיה אפשר לראות באיזור ים המלח, במיוחד בהר סדום, שם אחוז המלח הגבוה בקרקע לא מאפשר גידול של צמחיה.  

דוגמה להמלחה טבעית של קרקעות ואת השלכותיה אפשר לראות באזור ים המלח, במיוחד בהר סדום, שם אחוז המלח הגבוה בקרקע לא מאפשר גידול של צמחיה.  

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האקדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית איזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.  

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה [[תהליך ארוך טווח|במשך מאות שנים]], על רקע של המלחת קרקעות. הפריון של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. בתקופה האקדית ובתקופה "אור3" התקיימה מגמה של מעבר מ[[חקלאות]] [[חיטה]] לגידול [[שעורה]] שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. <ref>William R. Thompson [http://jwsr.ucr.edu/archive/vol10/number3/pdf/jwsr-v10n3-thompson.pdf Complexity, Diminishing Marginal Returns and Serial Mesopotamian Fragmentation] Journal of World Systems Research ,volume 28, pages=1187–98</ref> האימפריה המשיכה להחלש עד שנכבשה בידי צבאות זרים.  

סקרים שנערכו בשנות השמונים בתחנה לחקר הסחף של משרד החקלאות בישראל, מצאו כי רוב קרקעות העמקים סובלות מבעיות המלחת הקרקע. הגורמים המאיצים את התהליך המלחת הקרקעות בעמקים הם: {{הערה|שם=moag1}}

סקרים שנערכו בשנות השמונים בתחנה לחקר הסחף של משרד החקלאות בישראל, מצאו כי רוב קרקעות העמקים סובלות מבעיות המלחת הקרקע. הגורמים המאיצים את התהליך המלחת הקרקעות בעמקים הם: {{הערה|שם=moag1}}

* '''התאדות מואצת של מים''' - מפלסי מי-תהום באיזור הם גבוהים בעקבות השקיית יתר וניקוז תת קרקעי לקוי הגורמים להעשרת פני הקרקע במלח;  

* '''התאדות מואצת של מים''' - מפלסי מי-תהום באזור הם גבוהים בעקבות השקיית יתר וניקוז תת קרקעי לקוי הגורמים להעשרת פני הקרקע במלח;  

*'''עלייה בשימוש במי קולחים להשקיה''' - במי הקולחים יש בדרך כלל, ריכוז מלחים גבוה יחסית למים שפירים;  

*'''עלייה בשימוש במי קולחים להשקיה''' - במי הקולחים יש בדרך כלל, ריכוז מלחים גבוה יחסית למים שפירים;  

* '''לחץ הידרוסטטי של מאגרי מי תהום'''- במעבר משימוש עונתי במאגרים למי שטפונות, לשימוש רציף לאורך כל השנה כמאגרי מי קולחים, יוצר במאגרים מפלס מים גבוה ורציף לאורך כל השנה. שינוי זה יוצר לחצים הידרוסטטיים קבועים באזור המאגרים הגורמים מצד אחד לעלייה של מפלסי מי התהום סביב המאגרים (ובמקרים קיצוניים לביצבוצם בפני הקרקע), ומצד שני נחסמת תנועת מי התהום כלפי המורד המפלסים המקורי.

* '''לחץ הידרוסטטי של מאגרי מי תהום'''- במעבר משימוש עונתי במאגרים למי שטפונות, לשימוש רציף לאורך כל השנה כמאגרי מי קולחים, יוצר במאגרים מפלס מים גבוה ורציף לאורך כל השנה. שינוי זה יוצר לחצים הידרוסטטיים קבועים באזור המאגרים הגורמים מצד אחד לעלייה של מפלסי מי התהום סביב המאגרים (ובמקרים קיצוניים לביצבוצם בפני הקרקע), ומצד שני נחסמת תנועת מי התהום כלפי המורד המפלסים המקורי.