שינויים

בפרק השלישי של הספר [[לא רציונלי אבל לא נורא]], מתאר הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] את אפקט הבעלות בהקשר של דברים שסייענו להכין - מה שהוא מכנה - '''"אפקט איקאה"''' מדוע אנו מעריכים יותר דברים שאנו עזרנו לבנות (כמו רהיט של איקאה) או השקענו בהם זמן רב.  

בפרק השלישי של הספר [[לא רציונלי אבל לא נורא]], מתאר הכלכלן ההתנהגותי [[דן אריאלי]] את אפקט הבעלות בהקשר של דברים שסייענו להכין - מה שהוא מכנה - '''"אפקט איקאה"''' מדוע אנו מעריכים יותר דברים שאנו עזרנו לבנות (כמו רהיט של איקאה) או השקענו בהם זמן רב.  

דבר דומה לכך הן עוגות "כמעט מוכנות" ו[[מזון מעובד]] אחר שנמכר בארצות הברית. בשנות ה-50 החלו להופיע עוגות של "בטי קורקר". הרעיון היה להכין עוגה איכותית וקלה להכנה שרק צריך להוסיף לה מים חמים ולהכין אותה תוך חמש דקות. לפי הרעיון הרציונלי הדבר הקל מאד על עקרות הבית. להפתעת החוקרים העוגות לא נמכרו. חוקרי שיווק החלו באותו זמן לקדם שיטות מחקר של קבוצת מיקוד כדי להבין את הסיבות הלא גלויות ולאו דווקא רציונליות שאנשים מפעילים בקבלת החלטות. הפתרון שנמצא הכנת תערובת אחרת שבה נדרשה הוספת ביצה כדי להכין את העוגה. כתוצאה מדבר זה מכירות העוגות עלו בצורה חדה, {{הערה| תיאור מורחב ראו בפרק השני של סרט התעודה "[[המאה של העצמי]]" }} לפי הסבר אחד הדבר בעצם בייש את עקרת הבית בפני חברותיה משום שהיא לא השקיעה בהם, הסבר אחר שהיה בזמנו קשר את הנושא במיניות. לפי הסבר שמביא דן אריאלי העוגה לא הרגישה כדבר "שלהם", נדרש מצד המשווקים למצוא את "שביל הזהב" שבו מצד אחד הם מכרו עוגה קלה להכנה, ומצד שני, הייתה לאנשים הזדמנות לתרום משהו משלהם (לדוגמה להוסיף 2 ביצים, לטרוף וכו'). באופן דומה יצרנים של מוצרים אחרים רוצים להקל על השימוש במוצר ומצד שני לגרום להשקעה מסויימת מצד הצרכן כדי ליצור אפקט בעלות.  

דבר דומה לכך הן עוגות "כמעט מוכנות" ו[[מזון מעובד]] אחר שנמכר בארצות הברית. בשנות ה-50 החלו להופיע עוגות של "בטי קורקר". הרעיון היה להכין עוגה איכותית וקלה להכנה שרק צריך להוסיף לה מים חמים ולהכין אותה תוך חמש דקות. לפי הרעיון הרציונלי הדבר הקל מאוד על עקרות הבית. להפתעת החוקרים העוגות לא נמכרו. חוקרי שיווק החלו באותו זמן לקדם שיטות מחקר של קבוצת מיקוד כדי להבין את הסיבות הלא גלויות ולאו דווקא רציונליות שאנשים מפעילים בקבלת החלטות. הפתרון שנמצא הכנת תערובת אחרת שבה נדרשה הוספת ביצה כדי להכין את העוגה. כתוצאה מדבר זה מכירות העוגות עלו בצורה חדה, {{הערה| תיאור מורחב ראו בפרק השני של סרט התעודה "[[המאה של העצמי]]" }} לפי הסבר אחד הדבר בעצם בייש את עקרת הבית בפני חברותיה משום שהיא לא השקיעה בהם, הסבר אחר שהיה בזמנו קשר את הנושא במיניות. לפי הסבר שמביא דן אריאלי העוגה לא הרגישה כדבר "שלהם", נדרש מצד המשווקים למצוא את "שביל הזהב" שבו מצד אחד הם מכרו עוגה קלה להכנה, ומצד שני, הייתה לאנשים הזדמנות לתרום משהו משלהם (לדוגמה להוסיף 2 ביצים, לטרוף וכו'). באופן דומה יצרנים של מוצרים אחרים רוצים להקל על השימוש במוצר ומצד שני לגרום להשקעה מסויימת מצד הצרכן כדי ליצור אפקט בעלות.  

אפקט הבעלות מודגם בדרך כלל ביחס למוצרי צריכה כמו בקבוקי משקה או עוגות. אפקט דומה אולי הוא [[אהבת רכוש חומרי]] היא תופעה בקרב צרכנים מסויימים שמקיימים - לפחות בדמיון שלהם - יחס של חיבה או אהבה כלפי רכוש חומרי כלשהו - כמו מכונית, אופניים, אקדח, אוסף בובות (או אוספים אחרים), בית, תכשיטים ועוד - כלומר בדרך כלל מוצרים יותר בני-קיימא. אנשים אלה עשויים להרעיף אהבה על החפצים האלה - במקום ולפעמים על חשבון השקעה ביחסי חברות או אהבה אמיתיים - עם חברים, בני זוג, בני משפחה או אפילו בעלי חיים.  

אפקט הבעלות מודגם בדרך כלל ביחס למוצרי צריכה כמו בקבוקי משקה או עוגות. אפקט דומה אולי הוא [[אהבת רכוש חומרי]] היא תופעה בקרב צרכנים מסויימים שמקיימים - לפחות בדמיון שלהם - יחס של חיבה או אהבה כלפי רכוש חומרי כלשהו - כמו מכונית, אופניים, אקדח, אוסף בובות (או אוספים אחרים), בית, תכשיטים ועוד - כלומר בדרך כלל מוצרים יותר בני-קיימא. אנשים אלה עשויים להרעיף אהבה על החפצים האלה - במקום ולפעמים על חשבון השקעה ביחסי חברות או אהבה אמיתיים - עם חברים, בני זוג, בני משפחה או אפילו בעלי חיים.