שינויים

הפרק מתאר גם את "הבוס של אמריקה" הבנקאי [[ג'י פי מורגן]] שארגן את [[טראסט|הטראסטים]]. מורגן מיזג את החברות בכל ענף שנקרא [[טראסטים]]. הכלכלה בארצות הברית הפכה להיות כלכלה מעורבת, או כלכלה מנוהלת, אבל השליטה בכלכלה זו הייתה בידי קבוצה קטנה מאוד של בעלי הטראסטים. בעוד הברונים השודדים תארו את התקופה כתור הזהב של אמריקה, אנשים רבים כמו [[מארק טוויין]] טענו שמדובר בבלוף - טוויין הוציא ספר בשם "[[עידן מצופה זהב: סיפור מההווה|העידן מצופה בזהב]]" (שהפך לשם התקופה). התירוץ האינטלקטואלי של אותה תקופה הייתה עיוות של הדארוויניזם בשם "[[דארוויניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כביכול ל[[עוני]] בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאזורים חקלאיים יצא לדרווין שם רע. מצב החוות הורע - למרות השינויים הטכנולוגיים -שכן הם מכרו ב[[שוק חופשי]] אבל קנו בשוק לא תחרותי. סיבה נוספת למצוקת החקלאים הייתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד - דבר זה יצר בעיות גדולות בארה"ב שכן במאה ה-19 רוב האמריקאים עוד חיו בחוות.  

הפרק מתאר גם את "הבוס של אמריקה" הבנקאי [[ג'י פי מורגן]] שארגן את [[טראסט|הטראסטים]]. מורגן מיזג את החברות בכל ענף שנקרא [[טראסטים]]. הכלכלה בארצות הברית הפכה להיות כלכלה מעורבת, או כלכלה מנוהלת, אבל השליטה בכלכלה זו הייתה בידי קבוצה קטנה מאוד של בעלי הטראסטים. בעוד הברונים השודדים תארו את התקופה כתור הזהב של אמריקה, אנשים רבים כמו [[מארק טוויין]] טענו שמדובר בבלוף - טוויין הוציא ספר בשם "[[עידן מצופה זהב: סיפור מההווה|העידן מצופה בזהב]]" (שהפך לשם התקופה). התירוץ האינטלקטואלי של אותה תקופה הייתה עיוות של הדארוויניזם בשם "[[דארוויניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כביכול ל[[עוני]] בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאזורים חקלאיים יצא לדרווין שם רע. מצב החוות הורע - למרות השינויים הטכנולוגיים -שכן הם מכרו ב[[שוק חופשי]] אבל קנו בשוק לא תחרותי. סיבה נוספת למצוקת החקלאים הייתה ששכלולים טכנולוגים אפשרו להגדיל את התבואה - אבל בגלל שיש ביקוש די קשיח למזון - המחיר לא עלה - היה יותר מזון אבל ולכן מחירו ירד - דבר זה יצר בעיות גדולות בארה"ב שכן במאה ה-19 רוב האמריקאים עוד חיו בחוות.  

עד מהרה החלו גם מהומות בין פועלים. בשלב זה רוב הקרקע החקלאית נתפסה, והחוות היו בצרות, גם מצבם של הפועלים ירד בגלל שלא היה להם כוח מיקוח מול מעסיקים. כתוצאה מכך הורע מצבם של אנשים רבים. חלק מהפועלים האשימו את המהגרים החדשים בכך שהם לקחו להם את העבודות, חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים איגודים מקצועיים. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. ב-1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב-1890 העבירו בקונגרס חוק לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי (חוק הגבלים עסקיים של שרמן), אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים, ולא נגד הטרסטים. הנשיאים של אותה תקופה אמרו דברים כמו - רתפורז הייז "זו אינה עוד ממשלת העם של העם ולמען העם זוהי ממשלת התאגידים של התאגידים ולמען התאגידים" או גורבר קליבלנד שאמר ש"התאגידים נעשים במהירות אדוני העם.. קומוניזם הוא דבר מתואב וסכנה לשלום ולממשלה המאורגנת אבל הקומוניזם של שילוב הון ועושר כפועל יוצא של תאוות בצע חסת מצרים ואנוכיות החותר בזדון תחת הצד והיושרה של מוסדות חופשיים אינו מסוכן פחות מהקומוניזם של עוני עוני נדכא ועמל".  

עד מהרה החלו גם מהומות בין פועלים. בשלב זה רוב הקרקע החקלאית נתפסה, והחוות היו בצרות, גם מצבם של הפועלים ירד בגלל שלא היה להם כוח מיקוח מול מעסיקים. כתוצאה מכך הורע מצבם של אנשים רבים. חלק מהפועלים האשימו את המהגרים החדשים בכך שהם לקחו להם את העבודות, חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים איגודים מקצועיים. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא. ב-1866 החליט בית המשפט העליון בארצות הברית כי הפרשנות של החוקה היא כזו שתאגיד הוא אישיות משפטית ולכן יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. ב-1890 העבירו בקונגרס חוק לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי (חוק הגבלים עסקיים של שרמן), אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאוד ולכן החוק נאכף רק נגד איגודים מקצועיים, ולא נגד הטרסטים. הנשיאים של אותה תקופה אמרו דברים כמו - רתפורז הייז "זו אינה עוד ממשלת העם של העם ולמען העם זוהי ממשלת התאגידים של התאגידים ולמען התאגידים" או גורבר קליבלנד שאמר ש"התאגידים נעשים במהירות אדוני העם.. קומוניזם הוא דבר מתואב וסכנה לשלום ולממשלה המאורגנת אבל הקומוניזם של שילוב הון ועושר כפועל יוצא של תאוות בצע חסת מצרים ואנוכיות החותר בזדון תחת הצד והיושרה של מוסדות חופשיים אינו מסוכן פחות מהקומוניזם של עוני עוני נדכא ועמל".  

הדברים החלו להשתנות כאשר [[טדי רוזוולט]] הרפובליקאי התמנה לנשיא, והחלה תקופת עליית הרעיונות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "גורפי בוץ" לדוגמה ג'ייקוב רוס שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי שבעלי הדירות שלהם יוכלו לתחזק את הדירות, אבל לא עשו כן, מצב שנמשך גם היום. "גורף בוץ" אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על [[תעשיית הבשר]]. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהפסיק תופעות כמו ערבוב בשר עכברושים לקופסות עם כיתוב "בשר בקר".  

הדברים החלו להשתנות כאשר [[טדי רוזוולט]] הרפובליקאי התמנה לנשיא, והחלה תקופת עליית הרעיונות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. הציבור החל להתעורר גם תודות לעיתונאים אמיצים שחשפו שחיתויות וכונו "גורפי בוץ" לדוגמה ג'ייקוב רוס שתיעד את המצב הגרוע של אנשים עניים בניו יורק ששילמו שכר דיור גבוה מספיק כדי שבעלי הדירות שלהם יוכלו לתחזק את הדירות, אבל לא עשו כן, מצב שנמשך גם היום. "גורף בוץ" אחר היה [[אפטון סינקלר]] שכתב את הרומן "[[הג'ונגל]]" על [[תעשיית הבשר]]. דבר יצר מהומה ציבורית ואפשר לרוזוולט להעביר חוקים כמו "חוק המזונות והתרופות הטהורים" משנת 1906, שהפסיק תופעות כמו ערבוב בשר עכברושים לקופסות עם כיתוב "בשר בקר".  

תקופת השפע מעלה את המפלגה הרפובליקנית לשלטון. שר האוצר של שלושה נשיאים הוא אנדרו ויליאם מלון, שדואג לקצץ את המיסוי על ההון והטבות מס שונות לעשירים. ומתחילה בועה בבורסה וגאות כלכלית של שנות ה-20 .  

תקופת השפע מעלה את המפלגה הרפובליקנית לשלטון. שר האוצר של שלושה נשיאים הוא אנדרו ויליאם מלון, שדואג לקצץ את המיסוי על ההון והטבות מס שונות לעשירים. ומתחילה בועה בבורסה וגאות כלכלית של שנות ה-20 .  

בתקופה זו עוד אין מדדים כלכליים של המדינות כמו התמ"ג או אחוזי אבטלה ולכן המדד הכלכלי העיקרי הוא מדד הדאו –ג'ונס. מדד זה מודד את המצב של -20 החברות הגדולות והעשירות ביותר ולא את מצבה של כל הכללה. בשנות 1920 המדד יוצר תחושה של צמיחה כלכלית גדולה ואנשים רבים מתפתים להשקיע בבורסה. במקביל לא נספרים היבטים רבים שמאוחר יותר יגרמו למשבר- לדוגמה חוואים רבים נמצאים כבר בחובות ומגלגלים את החובות הלאה. האווירה שאוהדת מאד את העסקים הגדולים מלובה על ידי תעמולה מצד החברות הגדולות.  

בתקופה זו עוד אין מדדים כלכליים של המדינות כמו התמ"ג או אחוזי אבטלה ולכן המדד הכלכלי העיקרי הוא מדד הדאו –ג'ונס. מדד זה מודד את המצב של -20 החברות הגדולות והעשירות ביותר ולא את מצבה של כל הכללה. בשנות 1920 המדד יוצר תחושה של צמיחה כלכלית גדולה ואנשים רבים מתפתים להשקיע בבורסה. במקביל לא נספרים היבטים רבים שמאוחר יותר יגרמו למשבר- לדוגמה חוואים רבים נמצאים כבר בחובות ומגלגלים את החובות הלאה. האווירה שאוהדת מאוד את העסקים הגדולים מלובה על ידי תעמולה מצד החברות הגדולות.  

בשנת 1929 הבועה הפיננסית פוקעת ומתחיל עידן השפל הגדול. בתחילה המשבר פוגע בעיקר בבנקים ובמשקיעים אבל בהמשך הוא פוגע בכלל המשק האמריקאי. בתחילת המשבר מנסה הנשיא הרפובליקני הובר להתמודד איתו. רעיונות כמו זה שמדובר רק בתיקון קטן לשוק ושהוא יתקן את עצמו לא מצליחים. בניסיון לשפר את המצב הממשל מכריז על הגבלות סחר שנועדו להגן על היצרנים בארצות הברית. אבל דבר זה גורר מלחמת סחר כאשר מדינות אחרות מכריזות על הגנות דומות מצד התוצרת של ארצות הברית –דבר שפוגע בכלל המדינות. חקלאים רבים לא מצליחים לעמוד בהחזר החובות שלהם, שכן הם היו בחובות עמוקים עוד לפני המשבר, ופושטים את הרגל. במקביל חברות רבות נקלעות למצוקה ומפטרות עובדים רבים. בלי עובדים שמרוויחים כסף –גם אין קונים ולכן המערכת מתדרדרת עוד. הובר מנסה צעדים שונים אבל הם לא מצליחים.  

בשנת 1929 הבועה הפיננסית פוקעת ומתחיל עידן השפל הגדול. בתחילה המשבר פוגע בעיקר בבנקים ובמשקיעים אבל בהמשך הוא פוגע בכלל המשק האמריקאי. בתחילת המשבר מנסה הנשיא הרפובליקני הובר להתמודד איתו. רעיונות כמו זה שמדובר רק בתיקון קטן לשוק ושהוא יתקן את עצמו לא מצליחים. בניסיון לשפר את המצב הממשל מכריז על הגבלות סחר שנועדו להגן על היצרנים בארצות הברית. אבל דבר זה גורר מלחמת סחר כאשר מדינות אחרות מכריזות על הגנות דומות מצד התוצרת של ארצות הברית –דבר שפוגע בכלל המדינות. חקלאים רבים לא מצליחים לעמוד בהחזר החובות שלהם, שכן הם היו בחובות עמוקים עוד לפני המשבר, ופושטים את הרגל. במקביל חברות רבות נקלעות למצוקה ומפטרות עובדים רבים. בלי עובדים שמרוויחים כסף –גם אין קונים ולכן המערכת מתדרדרת עוד. הובר מנסה צעדים שונים אבל הם לא מצליחים.  

גודווין מתאר את התפתחות בועת המשכנתאות של 2008. אנשים רבים בארצות הברית היו עניים מידי מכדי לקחת משכנתא. הסיכון שלהם כלווים היה גדול מידי . אבל הבנקים מצאו דרך חדשה להפיק רווח גם במצב זה – הם לקחו חבילות של משכנתאות, חלקן יותר טובות וחלקן פחות טובות, ושיווקו אותן יחד כאג"ח בבורסה.  

גודווין מתאר את התפתחות בועת המשכנתאות של 2008. אנשים רבים בארצות הברית היו עניים מידי מכדי לקחת משכנתא. הסיכון שלהם כלווים היה גדול מידי . אבל הבנקים מצאו דרך חדשה להפיק רווח גם במצב זה – הם לקחו חבילות של משכנתאות, חלקן יותר טובות וחלקן פחות טובות, ושיווקו אותן יחד כאג"ח בבורסה.  

בעקרון יש חברות שתפקידן להעריך כמה אגרות חוב מסוכנות – אבל החברות האלה גם הרוויחו דרך ההנפקות ולכן הפיקו הערכות שהפחיתו מאד בהערכת הסיכונים. בעיקרון היה גם ביטוח לאג"ח מטעם חברת AIG –  חברת הביטוח הגדולה בעולם – כך שאם האג"ח לא יפרע עדיין יהיה לו ביטוח.  

בעקרון יש חברות שתפקידן להעריך כמה אגרות חוב מסוכנות – אבל החברות האלה גם הרוויחו דרך ההנפקות ולכן הפיקו הערכות שהפחיתו מאוד בהערכת הסיכונים. בעיקרון היה גם ביטוח לאג"ח מטעם חברת AIG –  חברת הביטוח הגדולה בעולם – כך שאם האג"ח לא יפרע עדיין יהיה לו ביטוח.  

עד מהרה נוצרה בועה. אנשים רבים יותר ויותר קיבלו משכנתאות, גם אם לא היה להם שום סיכוי להחזיר אותן. שוק הבניה בארצות הברית פרח. גם שוק אג"ח והנגזרים. ל-AIG  היו צפויים רווחים גדולים אם הכל יהיה בסדר – ומנהלים בה ובחברות נוספות היו להוטים להיצמד לסיפור זה – שכן הוא הבטיח להם בונוסים שמנים.

עד מהרה נוצרה בועה. אנשים רבים יותר ויותר קיבלו משכנתאות, גם אם לא היה להם שום סיכוי להחזיר אותן. שוק הבניה בארצות הברית פרח. גם שוק אג"ח והנגזרים. ל-AIG  היו צפויים רווחים גדולים אם הכל יהיה בסדר – ומנהלים בה ובחברות נוספות היו להוטים להיצמד לסיפור זה – שכן הוא הבטיח להם בונוסים שמנים.