שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  22:39, 8 בנובמבר 2020
מ
שורה 308: שורה 308:  
- [[הכחדה המונית]] ובמיוחד [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] שמרחש כיום ומוביל לאובדן של מינים רבים של צמחים בעלי חיים ויצורים נוספים. הדבר פוגע ב[[מגוון המינים]] ועלול ליצור השפעות לא צפויות.
 
- [[הכחדה המונית]] ובמיוחד [[אירוע ההכחדה בהולוקן]] שמרחש כיום ומוביל לאובדן של מינים רבים של צמחים בעלי חיים ויצורים נוספים. הדבר פוגע ב[[מגוון המינים]] ועלול ליצור השפעות לא צפויות.
   −
מקרה טיפוסי של מדיניות פגיעה שיטתית ביערות וההשלכות שלה היא ברזיל, בה יש את בצורת קשה ואת רוב מקרי הזיקה. מגפת הזיקה לא סתם נטפלה דווקא לברזיל. ברזיל היא המדינה בעלת המדיניות הכי פוגעת בסביבה מכל מדינות אמריקה לטינית-היא פוגעת ביערות ובמי שמנסה להגן עליהם. כריתת יערות מובילה לבצורת גם בגלל תרומה ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]-ברמה הזו תרומת כריתת היערות בברזיל היא משמעותית אבל זו לא הסיבה היחידה כי היערות נכרתים לא רק בברזיל ורוב פליטות [[גזי החממה]] באות משרפת דלקים. אבל נוסף על כך היערות מביאים גשם למקום בו הם נמצאים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}} ופה כריתת היערות כנראה תרמה הרבה לכך שהבצורת קרתה דווקא באזור זה. כתוצאה מ-2 ההשפעות האלה פקדה את ברזיל הבצורת הכי קשה במאה האחרונה, שיכולה להפוך את כל צפון מזרח ברזיל למדבר{{הערה|Jan Rocha [https://climatenewsnetwork.net/climate-change-worsens-ne-brazils-drought/ Climate change worsens NE Brazil’s drought] 2.10.2016, Climate News Network}} {{הערה|1=LOUIS VERCHOT[https://forestsnews.cifor.org/26559/the-science-is-clear-forest-loss-behind-brazils-drought?fnl=en The science is clear: Forest loss behind Brazil’s drought] 29.01.2015, FORESTS NEWS}}. הבצורת גרמה להשלכות שונות כולל לחימה בין קבוצות אוכלוסייה ואם כריתת היערות תמשך היא עלולה להחמיר{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/cities/2017/nov/28/sao-paulo-water-amazon-deforestation The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water] 28 לנובמבר 2017}}.
+
מקרה טיפוסי של מדיניות פגיעה שיטתית ביערות וההשלכות שלה היא ברזיל, בה יש את בצורת קשה ואת רוב מקרי הזיקה. מגפת הזיקה לא סתם נטפלה דווקא לברזיל. ברזיל היא המדינה בעלת המדיניות הכי פוגעת בסביבה מכל מדינות אמריקה הלטינית-היא פוגעת ביערות ובמי שמנסה להגן עליהם. כריתת יערות מובילה לבצורת גם בגלל תרומה ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]-ברמה הזו תרומת כריתת היערות בברזיל היא משמעותית אבל זו לא הסיבה היחידה כי היערות נכרתים לא רק בברזיל ורוב פליטות [[גזי החממה]] באות משרפת דלקים. אבל נוסף על כך היערות מביאים גשם למקום בו הם נמצאים{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}} ופה כריתת היערות כנראה תרמה הרבה לכך שהבצורת קרתה דווקא באזור זה. כתוצאה מ-2 ההשפעות האלה פקדה את ברזיל הבצורת הכי קשה במאה האחרונה, שיכולה להפוך את כל צפון מזרח ברזיל למדבר{{הערה|Jan Rocha [https://climatenewsnetwork.net/climate-change-worsens-ne-brazils-drought/ Climate change worsens NE Brazil’s drought] 2.10.2016, Climate News Network}} {{הערה|1=LOUIS VERCHOT[https://forestsnews.cifor.org/26559/the-science-is-clear-forest-loss-behind-brazils-drought?fnl=en The science is clear: Forest loss behind Brazil’s drought] 29.01.2015, FORESTS NEWS}}. הבצורת גרמה להשלכות שונות כולל לחימה בין קבוצות אוכלוסייה ואם כריתת היערות תמשך היא עלולה להחמיר{{הערה|Jonathan Watts [https://www.theguardian.com/cities/2017/nov/28/sao-paulo-water-amazon-deforestation The Amazon effect: how deforestation is starving São Paulo of water] 28 לנובמבר 2017}}.
    
כאשר התחילה בצורת האנשים החלו לאגור מים. כריתת יערות מביאה להתחממות גם בגלל שזה תורם להתחממות העולמית וגם בגלל שהיערות מווסתים את האקלים המקומי. ובאמת טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility
 
כאשר התחילה בצורת האנשים החלו לאגור מים. כריתת יערות מביאה להתחממות גם בגלל שזה תורם להתחממות העולמית וגם בגלל שהיערות מווסתים את האקלים המקומי. ובאמת טמפרטורת הקרקע באזורים דרומיים בצל העצים היא 36 מעלות. בשמש היא 70 מעלות.{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility

תפריט ניווט