שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "פי ארבע" ב־"פי ארבעה"
שורה 7: שורה 7:     
==עליה בכמות התחלואה הנפשית ובצריכת התרופות==
 
==עליה בכמות התחלואה הנפשית ובצריכת התרופות==
הנתונים מראים כי יש עליה בכמות ה[[נכות]] עקב מחלות נפש במדינות שונות. גם בארצות הברית וגם במדינות שיש בהן מערכות רווחה. בין 1990 ל–2011  מספר האנשים שמקבלים קצבת נכות בשל מחלת נפש באוסטרליה, זינק  פי ארבעה — ליותר מ–240 אלף איש. בדנמרק המספר קפץ פי 2.5 בין 1999 ל–2010, בניו זילנד הנתון הוכפל בין 1998 ל–2011, ובגרמניה מספר מקבלי קצבת הנכות הנפשית עלה מ–39 אלף איש בשנת 2000 — ליותר מ–70 אלף ב–2010. {{הערה|שם=vitaker1}}
+
הנתונים מראים כי יש עליה בכמות ה[[נכות]] עקב מחלות נפש במדינות שונות. גם בארצות הברית וגם במדינות שיש בהן מערכות רווחה. בין 1990 ל–2011  מספר האנשים שמקבלים קצבת נכות בשל מחלת נפש באוסטרליה, זינק  פי ארבעהה — ליותר מ–240 אלף איש. בדנמרק המספר קפץ פי 2.5 בין 1999 ל–2010, בניו זילנד הנתון הוכפל בין 1998 ל–2011, ובגרמניה מספר מקבלי קצבת הנכות הנפשית עלה מ–39 אלף איש בשנת 2000 — ליותר מ–70 אלף ב–2010. {{הערה|שם=vitaker1}}
    
העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] -  בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}
 
העליה החדה בכמות החולים הכרוניים במחלות נפש התרחשה יחד עם גידול חד בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. לדוגמה בתחום ה[[דיכאון]] -  בארה"ב השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים טיפס ב–65% בין 1999 ל–2014, לפי נתונים שפירסם בשנה שעברה הממשל האמריקאי. בגרמניה, השימוש בכדורים אנטי־דיכאוניים גדל תוך ארבע שנים ב–46%, בספרד ופורטוגל ב–20%, וגידול בצריכה נרשם בכל 25 המדינות המפותחות שנכללו במחקר שערך ארגון OECD בתחילת העשור. חוקרי OECD מצאו שתי סיבות מרכזיות לגידול בשימוש בתרופות אנטי־דיכאוניות: האחד הוא שהטיפול נמשך יותר מבעבר, והשני הוא שרופאים ופסיכיאטרים רושמים כיום כדורים לא רק למצב דיכאון קשה, אלא גם למצבים מתונים יותר של דיכאון, כמו גם לסוגים שונים של חרדה ובעיות נוספות.{{הערה|שם=vitaker1}}
    
לפי נתוני חברת מחקרי הבריאות IMS, בשנת 2014 ניתנו בארצות הברית 20 אלף מרשמים ל[[תרופות פסיכיאטריות]] לפעוטות עד גיל שנתיים. דבר זה מהווה עליה של  50% לעומת 2013.  
 
לפי נתוני חברת מחקרי הבריאות IMS, בשנת 2014 ניתנו בארצות הברית 20 אלף מרשמים ל[[תרופות פסיכיאטריות]] לפעוטות עד גיל שנתיים. דבר זה מהווה עליה של  50% לעומת 2013.  
מספר המרשמים שניתנו לפעוטות של פרוזאק, כדור פופולרי לטיפול בדיכאון, היה גדול פי ארבעה, והסתכם בארה"ב באותה שנה ב–83 אלף. מגמת הגידול לא נעצרה מאז.{{הערה|שם=vitaker1}}
+
מספר המרשמים שניתנו לפעוטות של פרוזאק, כדור פופולרי לטיפול בדיכאון, היה גדול פי ארבעהה, והסתכם בארה"ב באותה שנה ב–83 אלף. מגמת הגידול לא נעצרה מאז.{{הערה|שם=vitaker1}}
    
שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות שונה בין מדינות שונות. לפי סקר של OECD בדרום קוריאה מתוך 1,000 אנשים 13 אנשים לוקחים תרופות אנטי-דיכאוניות. באיטליה -42. בגרמניה ובצרפת 50 אנשים. בבריטניה 71 ובשוודיה 79. בקנדה 86, באוסטרליה 89 ובארצות הברית 110 אנשים - כמעט פי 10 לעומת דרום קוריאה. פירוש הדבר הוא שכל אדם עשירי בארצות הברית נוטל תרופה אנטי-דיכאונית. {{הערה|שם=vitaker1}}
 
שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות שונה בין מדינות שונות. לפי סקר של OECD בדרום קוריאה מתוך 1,000 אנשים 13 אנשים לוקחים תרופות אנטי-דיכאוניות. באיטליה -42. בגרמניה ובצרפת 50 אנשים. בבריטניה 71 ובשוודיה 79. בקנדה 86, באוסטרליה 89 ובארצות הברית 110 אנשים - כמעט פי 10 לעומת דרום קוריאה. פירוש הדבר הוא שכל אדם עשירי בארצות הברית נוטל תרופה אנטי-דיכאונית. {{הערה|שם=vitaker1}}

תפריט ניווט