שינויים

מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות‏‏. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג.  

מספר מחקרים רחבי-היקף מראים כי שיעורי הדיכאון גברו בעולם בעשורים האחרונים, וכ-16% מכלל האוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם{{הערה|שם=קפלן|קפלן וקפלן,"סקירה מקיפה על דיכאון" באתר psychologia.co.il}}. בנוסף, ההתבטאות של הדיכאון בדורות האחרונים היא בגילאים צעירים יותר. החוקרים הציעו סיבות רבות לממצאים אלו, כמו למשל שינויים במבנה ה[[משפחה]], [[עיור]], וההפחתה בהשפעות [[תרבות]]יות ו[[דת]]יות‏‏. עוד נמצא, כי התופעה שכיחה יותר בקרב אנשים שחיים ללא בני זוג.  

לפי [[פסיכולוגיה אבולוציונית|הפסיכולוג האבולוציוני]] פיטר גריי, יש עליה בכמות ההפרעות הנפשיות בקרב ילדים בארצות הברית מאז שנות ה-50.  שאלונים קליניים שנועדו להעריך חרדה ודיכאון, ניתנים לקבוצות נורמטיביות של תלמידי בית ספר בארצות הברית, באותה צורה, מאז שנות החמישים. הניתוח של התוצאות מראה עלייה מתמשכת, לינארית, בחרדה ובדיכאון בקרב צעירים לאורך השנים. מספר הצעירים הלוקים במה שמאובחן כיום כהפרעת חרדה מוכללת ודיכאון, נכון לשנת 2013, גדול פי חמישה עד שמונה ממה שהיה בשנות החמישים. לפי גריי, לאורך אותה תקופה, שיעורי ההתאבדות בקרב צעירים בגילי 15 עד 24 צמחו יותר מפי שניים, ושיעורי ההתאבדות בקרב ילדים מתחת לגיל 15 צמחו ביותר מפי ארבעה. {{הערה| פיטר גרי, [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/ תנו לילדים לשחק], אלכסון, 2013, המאמר המקורי נקרא The play deficit, מאת Peter Gray [https://aeon.co/essays/children-today-are-suffering-a-severe-deficit-of-play]}}

לפי [[פסיכולוגיה אבולוציונית|הפסיכולוג האבולוציוני]] פיטר גריי, יש עליה בכמות ההפרעות הנפשיות בקרב ילדים בארצות הברית מאז שנות ה-50.  שאלונים קליניים שנועדו להעריך חרדה ודיכאון, ניתנים לקבוצות נורמטיביות של תלמידי בית ספר בארצות הברית, באותה צורה, מאז שנות החמישים. הניתוח של התוצאות מראה עלייה מתמשכת, לינארית, בחרדה ובדיכאון בקרב צעירים לאורך השנים. מספר הצעירים הלוקים במה שמאובחן כיום כהפרעת חרדה מוכללת ודיכאון, נכון לשנת 2013, גדול פי חמישה עד שמונה ממה שהיה בשנות החמישים. לפי גריי, לאורך אותה תקופה, שיעורי ההתאבדות בקרב צעירים בגילי 15 עד 24 צמחו יותר מפי שניים, ושיעורי ההתאבדות בקרב ילדים מתחת לגיל 15 צמחו ביותר מפי ארבעהה. {{הערה| פיטר גרי, [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/ תנו לילדים לשחק], אלכסון, 2013, המאמר המקורי נקרא The play deficit, מאת Peter Gray [https://aeon.co/essays/children-today-are-suffering-a-severe-deficit-of-play]}}

העיתונאי רוברט וויטאקר, שחוקר את [[תעשיית התרופות]] במשך עשרות שנים, טוען כי יש בעיה הן בהתרחבות הדיכאון עצמו והן בנכונות הגדולה יותר למכור לו תרופות. לפי וויטאקר

העיתונאי רוברט וויטאקר, שחוקר את [[תעשיית התרופות]] במשך עשרות שנים, טוען כי יש בעיה הן בהתרחבות הדיכאון עצמו והן בנכונות הגדולה יותר למכור לו תרופות. לפי וויטאקר