שורה 20: |
שורה 20: |
| | | |
| ==עישון טבק בקרב חיילים== | | ==עישון טבק בקרב חיילים== |
− | בשנת 1917 ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה. [[חברות הטבק]] רצו לעודד את העישון בקרב החיילים, והפיצו את הרעיון לפיו עישון טבק הוא דרך לבריחה נפשית מנסיבות המלחמה, וישפרו את המורל של החיילים. הטבק נחשב כדבר חיוני למורל החיילים גם על ידי מפקדים בצבא ארצות הברית. הסיגריות שימשו הן לשם התרגעות והן כאמצעי [[כסף|תשלום]] נפוץ. חששות מפני [[נזקי העישון]] היו קיימים כבר אז אבל גם ארגונים נגד עישון החלו לתמוך בטבק לחיילים. עיתון הניו יורק טיימס כתב בזמנו שהסיגריות הן דרך חיונית להקלה על קשיי המלחמה. גישה זו היתה קיימת גם בזמן מלחמת העולם השניה שבה חברות הטבק קראה לכלול במשלוחי מנות לחיילים גם סיגריות. צבא ארצות הברית החל בצעדים לצמצום העישון באמצע שנות ה-70. {{הערה| [https://en.wikipedia.org/wiki/Smoking_in_the_United_States_military עישון בצבא ארצות הברית], ויקיפדיה האנגלית}} | + | בשנת 1917 ארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה. [[חברות הטבק]] רצו לעודד את העישון בקרב החיילים, והפיצו את הרעיון לפיו עישון טבק הוא דרך לבריחה נפשית מנסיבות המלחמה, וישפרו את המורל של החיילים. הטבק נחשב כדבר חיוני למורל החיילים גם על ידי מפקדים בצבא ארצות הברית. הסיגריות שימשו הן לשם התרגעות והן כאמצעי [[כסף|תשלום]] נפוץ. חששות מפני [[נזקי העישון]] היו קיימים כבר אז אבל גם ארגונים נגד עישון החלו לתמוך בטבק לחיילים. עיתון הניו יורק טיימס כתב בזמנו שהסיגריות הן דרך חיונית להקלה על קשיי המלחמה. גישה זו היתה קיימת גם בזמן מלחמת העולם השניה שבה חברות הטבק קראה לכלול במשלוחי מנות לחיילים גם סיגריות. צבא ארצות הברית החל בצעדים לצמצום העישון באמצע שנות ה-70. {{הערה| [https://en.wikipedia.org/wiki/Smoking_in_the_United_States_military עישון בצבא ארצות הברית], ויקיפדיה האנגלית}} |
| | | |
| ==סמים ואלכוהול בקרב זונות== | | ==סמים ואלכוהול בקרב זונות== |
− | מחקרים שונים מוצאים קשרים רבים בין עבודה ב[[זנות]] לבין שימוש בחומרים ממכרים שונים, כולל הרואין, קוקאין, אלכוהול, גראס ועוד. הקשר בין זנות לבין המכרויות לסמים קיים במספר מישורים - מכורות ומכורים לסמים עלולים להדחף לעיסוק בזנות בנסיון לממן את קניית הסמים. הסמים משמשים כנסיון להתמודד עם מצוקות נפשיות חברתיות וכלכליות ואותן צרות דוחפות גם לזנות וכן עיסוק בזנות עלול לגרום בעיות גופניות ונפשיות שונות והסמים משמשים לשם אילחוש כאבים, אמצעי המרצה, נסיון לשכוח את מצב הזנות. יש מאפיינים נוספים הקושרים בין שני העולמות כמו חיים בשולי החברה, או שוטטות ברחוב בהקשר של זנות רחוב. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Drugs_and_prostitution זנות וסמים] בויקיפדיה האנגלית}} מחקר שנערך במיניאפוליס, ארה"ב, ראיין 68 זונות נשים. כמעט כל הזונות במחקר זה סבלו מ[[התמכרות]], בדרך-כלל לקוקאין או [[אלכוהול]]. 46% מהן ניסו פעם להתאבד.{{הערה|שם=globs2012|{{גלובס|גלי וינרב|אין זונות מאושרות. והן ימותו צעירות. אכפת לכם?|1000742957|22 באפריל 2012}}}} | + | מחקרים שונים מוצאים קשרים רבים בין עבודה ב[[זנות]] לבין שימוש בחומרים ממכרים שונים, כולל הרואין, קוקאין, אלכוהול, גראס ועוד. הקשר בין זנות לבין המכרויות לסמים קיים במספר מישורים - מכורות ומכורים לסמים עלולים להדחף לעיסוק בזנות בנסיון לממן את קניית הסמים. הסמים משמשים כנסיון להתמודד עם מצוקות נפשיות חברתיות וכלכליות ואותן צרות דוחפות גם לזנות וכן עיסוק בזנות עלול לגרום בעיות גופניות ונפשיות שונות והסמים משמשים לשם אילחוש כאבים, אמצעי המרצה, נסיון לשכוח את מצב הזנות. יש מאפיינים נוספים הקושרים בין שני העולמות כמו חיים בשולי החברה, או שוטטות ברחוב בהקשר של זנות רחוב. {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Drugs_and_prostitution זנות וסמים] בויקיפדיה האנגלית}} מחקר שנערך במיניאפוליס, ארה"ב, ראיין 68 זונות נשים. כמעט כל הזונות במחקר זה סבלו מ[[התמכרות]], בדרך-כלל לקוקאין או [[אלכוהול]]. 46% מהן ניסו פעם להתאבד.{{הערה|שם=globs2012|{{גלובס|גלי וינרב|אין זונות מאושרות. והן ימותו צעירות. אכפת לכם?|1000742957|22 באפריל 2012}}}} |
| | | |
| מחקר משנת 2010 בדק את הקשרים בין אלימות ברחוב, התמכרות לחומרים ממכרים, זנות ואיידס בקרב 35 נשים עניות שגרות בעיר הפנימית של הארטפורד, קונטיקט בארצות הברית. לפי החוקרים קיימת חשיפה משמעותית לאלימות מתמשכת של נשים שגרות ברחוב או נמצאות בו בצורה ממושכת. חשיפה זו, הן כקורבנות והן כעדות, גוררת לעיתים קרובות טראומה נפשית. ללא שירותי תמיכה מספקים, נשים פונות ל[[סמים]] כדי לנסות להתמודד עם הבעיות הנפשיות. התמכרות לסמים יחד עם מחסור בהזדמנויות תעסוקה עקב מחסור בחינוך יכולים לעודד נשים עניות לעסוק בזנות. החיים ברחוב מגבירים את הסיכון לניצול פיזי, נפשי ומיני. החשיפה לעוד אירועים אלימים מגבירה את התלות בסמים ומעמיקה את המחזור האכזרי של אלימות סמים וזנות. {{הערה|Nancy Romero-Daza, Margaret Weeks & Merrill Singer, [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/01459740306770 "Nobody gives a damn if I live or die": Violence, drugs, and street-level prostitution in inner-city Hartford, Connecticut], Medical Anthropology Vol. 22 , Iss. 3,2003 }} | | מחקר משנת 2010 בדק את הקשרים בין אלימות ברחוב, התמכרות לחומרים ממכרים, זנות ואיידס בקרב 35 נשים עניות שגרות בעיר הפנימית של הארטפורד, קונטיקט בארצות הברית. לפי החוקרים קיימת חשיפה משמעותית לאלימות מתמשכת של נשים שגרות ברחוב או נמצאות בו בצורה ממושכת. חשיפה זו, הן כקורבנות והן כעדות, גוררת לעיתים קרובות טראומה נפשית. ללא שירותי תמיכה מספקים, נשים פונות ל[[סמים]] כדי לנסות להתמודד עם הבעיות הנפשיות. התמכרות לסמים יחד עם מחסור בהזדמנויות תעסוקה עקב מחסור בחינוך יכולים לעודד נשים עניות לעסוק בזנות. החיים ברחוב מגבירים את הסיכון לניצול פיזי, נפשי ומיני. החשיפה לעוד אירועים אלימים מגבירה את התלות בסמים ומעמיקה את המחזור האכזרי של אלימות סמים וזנות. {{הערה|Nancy Romero-Daza, Margaret Weeks & Merrill Singer, [http://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/01459740306770 "Nobody gives a damn if I live or die": Violence, drugs, and street-level prostitution in inner-city Hartford, Connecticut], Medical Anthropology Vol. 22 , Iss. 3,2003 }} |
שורה 30: |
שורה 30: |
| | | |
| ==שימוש בסמים ואלכוהול במסגרת אימפרליזם== | | ==שימוש בסמים ואלכוהול במסגרת אימפרליזם== |
− | במסגת מלחמת האופיום הראשונה והשניה, נאבקו ברטיניה ומעצמות מערביות נוספות בנסיון להשיג דריסת רגל בסין. אחד האמצעים החשובים במדיניות זו היה עידוד של צריכת אופיום רבה יותר בקרב הסינים. בעקבות תבוסת סין במלחמת האופיום השניה ב-1858, סין אולצה להפוך את האופיום לחוקי, והחלה בייצור מקומי מאסיבי. שיא יבוא האופיום היה בשנת 1879 עם 6700 טונות, ועד 1906 סין ייצרה 85% מהאופיום העולמי, כ 35 אלף טונות, וכ-27% מהסינים הגברים הבוגרים, או כ 13 מיליון סינים, צרכו כמות של כ 39 אלף טונות אופיום מדי שנה. החל משנת 1880 הבריטינים ניסו להפחית את צרכית האופיום בסין, אבל הדבר הוביל לצריכה של סמים אחרים כמו מורפינים, הראוין וקוקאין. {{הערה| Dikötter, Frank; Lars Laamann; and Zhou Xun Narcotic Culture: A History of Drugs in China. Co-published with C. Hurst & Co. ISBN 978-0-226-14905-9 (ISBN 0-226-14905-6) Spring 2004}} | + | במסגת מלחמת האופיום הראשונה והשניה, נאבקו ברטיניה ומעצמות מערביות נוספות בנסיון להשיג דריסת רגל בסין. אחד האמצעים החשובים במדיניות זו היה עידוד של צריכת אופיום רבה יותר בקרב הסינים. בעקבות תבוסת סין במלחמת האופיום השניה ב-1858, סין אולצה להפוך את האופיום לחוקי, והחלה בייצור מקומי מאסיבי. שיא יבוא האופיום היה בשנת 1879 עם 6700 טונות, ועד 1906 סין ייצרה 85% מהאופיום העולמי, כ 35 אלף טונות, וכ-27% מהסינים הגברים הבוגרים, או כ 13 מיליון סינים, צרכו כמות של כ 39 אלף טונות אופיום מדי שנה. החל משנת 1880 הבריטינים ניסו להפחית את צרכית האופיום בסין, אבל הדבר הוביל לצריכה של סמים אחרים כמו מורפינים, הראוין וקוקאין. {{הערה| Dikötter, Frank; Lars Laamann; and Zhou Xun Narcotic Culture: A History of Drugs in China. Co-published with C. Hurst & Co. ISBN 978-0-226-14905-9 (ISBN 0-226-14905-6) Spring 2004}} |
| | | |
| יש חוקרים הטוענים לשיווק אלכוהול מכווון לפועלי מכרות שחורים בדרום אפריקה. {{הערה|1=[https://www.jstor.org/stable/4288064?seq=1 Randlords and Rotgut 1886-1903: An Essay on the Role of Alcohol in the Development of European Imperialism and Southern African Capitalism, with Special Reference to Black Mineworkers in the Transvaal Republic]}} | | יש חוקרים הטוענים לשיווק אלכוהול מכווון לפועלי מכרות שחורים בדרום אפריקה. {{הערה|1=[https://www.jstor.org/stable/4288064?seq=1 Randlords and Rotgut 1886-1903: An Essay on the Role of Alcohol in the Development of European Imperialism and Southern African Capitalism, with Special Reference to Black Mineworkers in the Transvaal Republic]}} |
− |
| |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |