971
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 9:
שורה 9:
+
+
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות היי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 מיליון תיירים בשנת 2012.
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות היי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 מיליון תיירים בשנת 2012.
−ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.
+ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.
[[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 8 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]], [[שחיתות]] (חוקית ולא חוקית) רבה ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחיה בישראל]] גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות.
[[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 8 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]], [[שחיתות]] (חוקית ולא חוקית) רבה ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחיה בישראל]] גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות.
שורה 26:
שורה 26:
==סקטורים==
==סקטורים==
להלן נתונים על כמות ואחוז המועסקים בענפים שונים במשק, נכון לשנת 2011.<ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>
להלן נתונים על כמות ואחוז המועסקים בענפים שונים במשק, נכון לשנת 2011.<ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref>
−{| {{table}}
{| {{table}}
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ענף כלכלי ראשי'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ענף כלכלי ראשי'''
שורה 34:
שורה 34:
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז השכירים בענף'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז השכירים בענף'''
|-
|-
−| סך כולל||3,024.7 ||100.0 ||28.2 ||87.4
+| סך כולל||3,024.7 ||100.0 ||28.2 ||87.4
|-
|-
−| חקלאות||42.6 ||1.4 ||23.3 ||62.3
+| חקלאות||42.6 ||1.4 ||23.3 ||62.3
|-
|-
−| תעשייה ||417.4 ||13.8 ||16.0 ||93.5
+| תעשייה ||417.4 ||13.8 ||16.0 ||93.5
|-
|-
−| חשמל ומים||22.9 ||0.8 ||14.0 ||99.5
+| חשמל ומים||22.9 ||0.8 ||14.0 ||99.5
|-
|-
−| בנייה ועבודות הנדסה אזרחית||162.5 ||5.4 ||16.8 ||78.3
+| בנייה ועבודות הנדסה אזרחית||162.5 ||5.4 ||16.8 ||78.3
|-
|-
−| מסחר סיטוני וקמעוני ותיקונים ||402.3 ||13.3 ||24.2 ||83.7
+| מסחר סיטוני וקמעוני ותיקונים ||402.3 ||13.3 ||24.2 ||83.7
|-
|-
−| שירותי אירוח ואוכל||139.5 ||4.6 ||37.5 ||89.3
+| שירותי אירוח ואוכל||139.5 ||4.6 ||37.5 ||89.3
|-
|-
−| תחבורה, אחסנה ותקשורת||196.6 ||6.5 ||19.4 ||87.3
+| תחבורה, אחסנה ותקשורת||196.6 ||6.5 ||19.4 ||87.3
|-
|-
−| בנקאות, ביטוח ופיננסים||118.7 ||3.9 ||21.5 ||92.9
+| בנקאות, ביטוח ופיננסים||118.7 ||3.9 ||21.5 ||92.9
|-
|-
−| שירותים עסקיים||429.2 ||14.2 ||25.9 ||79.7
+| שירותים עסקיים||429.2 ||14.2 ||25.9 ||79.7
|-
|-
−| מינהל ציבורי||146.3 ||4.8 ||18.2 ||98.2
+| מינהל ציבורי||146.3 ||4.8 ||18.2 ||98.2
|-
|-
−| חינוך||385.4 ||12.7 ||43.7 ||95.6
+| חינוך||385.4 ||12.7 ||43.7 ||95.6
|-
|-
−| שירותי בריאות, רווחה וסעד||306.8 ||10.1 ||42.3 ||90.3
+| שירותי בריאות, רווחה וסעד||306.8 ||10.1 ||42.3 ||90.3
|-
|-
−| שירותים קהילתיים ואישיים ||154.2 ||5.1 ||38.4 ||69.2
+| שירותים קהילתיים ואישיים ||154.2 ||5.1 ||38.4 ||69.2
|-
|-
−| שירותים למשק הבית על ידי פרטיים||52.2 ||1.7 ||48.0 ||92.9
+| שירותים למשק הבית על ידי פרטיים||52.2 ||1.7 ||48.0 ||92.9
|-
|-
−| ארגונים וגופים חוץ מדינתיים||2.5 ||0.1 ||9.9 ||100.0
+| ארגונים וגופים חוץ מדינתיים||2.5 ||0.1 ||9.9 ||100.0
|-
|-
−| לא ידוע||45.6 ||1.5 ||23.3 ||95.0
+| לא ידוע||45.6 ||1.5 ||23.3 ||95.0
|-
|-
−|
+|
|}
|}
שורה 88:
שורה 88:
החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (Venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref>
החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (Venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref>
−בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית הייתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל הייתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהיי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>
+בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית הייתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל הייתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהיי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>
לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ-300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.
לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ-300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.
שורה 125:
שורה 125:
===מנהל ציבורי===
===מנהל ציבורי===
146 אלף עובדים עבדו במנהל הציבורי - עובדי מדינה ורשויות.<ref name="lamas12.11"/>
146 אלף עובדים עבדו במנהל הציבורי - עובדי מדינה ורשויות.<ref name="lamas12.11"/>
−===שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים===
===שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים===
150 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים בתחומים כמו ניקיון, ספורט, שירותי דת, מספרות ועוד. <ref name="lamas12.11"/>
150 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים בתחומים כמו ניקיון, ספורט, שירותי דת, מספרות ועוד. <ref name="lamas12.11"/>
שורה 237:
שורה 237:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ישראל}}
{{ישראל}}
−[[קטגוריה:ישראל: כלכלה|*]]
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה|*]]
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: חברה]]
[[קטגוריה:ישראל: חברה]]