שורה 9: |
שורה 9: |
| ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות היי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 מיליון תיירים בשנת 2012. | | ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות היי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 מיליון תיירים בשנת 2012. |
| | | |
− | ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur. | + | ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur. |
| | | |
| [[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 8 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]], [[שחיתות]] (חוקית ולא חוקית) רבה ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחיה בישראל]] גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. | | [[אוכלוסיית ישראל]] מונה מעל 8 מיליון תושבים, והיא בעלת [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] ו[[צפיפות אוכלוסין]] גבוהות יחסית למדינות מערביות אחרות. דבר זה יחד עם [[ריכוזיות כלכלית]], [[שחיתות]] (חוקית ולא חוקית) רבה ובידוד גאוגרפי ממרכזי הייבוא והייצוא שלה תורמים לכך ש[[יוקר המחיה בישראל]] גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. |
שורה 26: |
שורה 26: |
| ==סקטורים== | | ==סקטורים== |
| להלן נתונים על כמות ואחוז המועסקים בענפים שונים במשק, נכון לשנת 2011.<ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref> | | להלן נתונים על כמות ואחוז המועסקים בענפים שונים במשק, נכון לשנת 2011.<ref name="lamas12.11">[http://www.cbs.gov.il/shnaton63/st12_11.pdf מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חלקית, לפי ענף כלכלי ראשי]2012 למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל, לוח 12.11</ref> |
− |
| + | |
| {| {{table}} | | {| {{table}} |
| | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ענף כלכלי ראשי''' | | | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ענף כלכלי ראשי''' |
שורה 34: |
שורה 34: |
| | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז השכירים בענף''' | | | align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז השכירים בענף''' |
| |- | | |- |
− | | סך כולל||3,024.7 ||100.0 ||28.2 ||87.4 | + | | סך כולל||3,024.7 ||100.0 ||28.2 ||87.4 |
| |- | | |- |
− | | חקלאות||42.6 ||1.4 ||23.3 ||62.3 | + | | חקלאות||42.6 ||1.4 ||23.3 ||62.3 |
| |- | | |- |
− | | תעשייה ||417.4 ||13.8 ||16.0 ||93.5 | + | | תעשייה ||417.4 ||13.8 ||16.0 ||93.5 |
| |- | | |- |
− | | חשמל ומים||22.9 ||0.8 ||14.0 ||99.5 | + | | חשמל ומים||22.9 ||0.8 ||14.0 ||99.5 |
| |- | | |- |
− | | בנייה ועבודות הנדסה אזרחית||162.5 ||5.4 ||16.8 ||78.3 | + | | בנייה ועבודות הנדסה אזרחית||162.5 ||5.4 ||16.8 ||78.3 |
| |- | | |- |
− | | מסחר סיטוני וקמעוני ותיקונים ||402.3 ||13.3 ||24.2 ||83.7 | + | | מסחר סיטוני וקמעוני ותיקונים ||402.3 ||13.3 ||24.2 ||83.7 |
| |- | | |- |
− | | שירותי אירוח ואוכל||139.5 ||4.6 ||37.5 ||89.3 | + | | שירותי אירוח ואוכל||139.5 ||4.6 ||37.5 ||89.3 |
| |- | | |- |
− | | תחבורה, אחסנה ותקשורת||196.6 ||6.5 ||19.4 ||87.3 | + | | תחבורה, אחסנה ותקשורת||196.6 ||6.5 ||19.4 ||87.3 |
| |- | | |- |
− | | בנקאות, ביטוח ופיננסים||118.7 ||3.9 ||21.5 ||92.9 | + | | בנקאות, ביטוח ופיננסים||118.7 ||3.9 ||21.5 ||92.9 |
| |- | | |- |
− | | שירותים עסקיים||429.2 ||14.2 ||25.9 ||79.7 | + | | שירותים עסקיים||429.2 ||14.2 ||25.9 ||79.7 |
| |- | | |- |
− | | מינהל ציבורי||146.3 ||4.8 ||18.2 ||98.2 | + | | מינהל ציבורי||146.3 ||4.8 ||18.2 ||98.2 |
| |- | | |- |
− | | חינוך||385.4 ||12.7 ||43.7 ||95.6 | + | | חינוך||385.4 ||12.7 ||43.7 ||95.6 |
| |- | | |- |
− | | שירותי בריאות, רווחה וסעד||306.8 ||10.1 ||42.3 ||90.3 | + | | שירותי בריאות, רווחה וסעד||306.8 ||10.1 ||42.3 ||90.3 |
| |- | | |- |
− | | שירותים קהילתיים ואישיים ||154.2 ||5.1 ||38.4 ||69.2 | + | | שירותים קהילתיים ואישיים ||154.2 ||5.1 ||38.4 ||69.2 |
| |- | | |- |
− | | שירותים למשק הבית על ידי פרטיים||52.2 ||1.7 ||48.0 ||92.9 | + | | שירותים למשק הבית על ידי פרטיים||52.2 ||1.7 ||48.0 ||92.9 |
| |- | | |- |
− | | ארגונים וגופים חוץ מדינתיים||2.5 ||0.1 ||9.9 ||100.0 | + | | ארגונים וגופים חוץ מדינתיים||2.5 ||0.1 ||9.9 ||100.0 |
| |- | | |- |
− | | לא ידוע||45.6 ||1.5 ||23.3 ||95.0 | + | | לא ידוע||45.6 ||1.5 ||23.3 ||95.0 |
| |- | | |- |
− | | | + | | |
| |} | | |} |
| | | |
שורה 88: |
שורה 88: |
| החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (Venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref> | | החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (Venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref> |
| | | |
− | בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית הייתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל הייתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהיי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref> | + | בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית הייתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל הייתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהיי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref> |
| | | |
| לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ-300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית. | | לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ-300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית. |
שורה 125: |
שורה 125: |
| ===מנהל ציבורי=== | | ===מנהל ציבורי=== |
| 146 אלף עובדים עבדו במנהל הציבורי - עובדי מדינה ורשויות.<ref name="lamas12.11"/> | | 146 אלף עובדים עבדו במנהל הציבורי - עובדי מדינה ורשויות.<ref name="lamas12.11"/> |
− |
| + | |
| ===שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים=== | | ===שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים=== |
| 150 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים בתחומים כמו ניקיון, ספורט, שירותי דת, מספרות ועוד. <ref name="lamas12.11"/> | | 150 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים בתחומים כמו ניקיון, ספורט, שירותי דת, מספרות ועוד. <ref name="lamas12.11"/> |
שורה 237: |
שורה 237: |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| {{ישראל}} | | {{ישראל}} |
− |
| |
| | | |
| [[קטגוריה:ישראל: כלכלה|*]] | | [[קטגוריה:ישראל: כלכלה|*]] |
| [[קטגוריה:ישראל]] | | [[קטגוריה:ישראל]] |
| [[קטגוריה:ישראל: חברה]] | | [[קטגוריה:ישראל: חברה]] |