שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
חקלאות בעולם השלישי מתאפיינת במיליוני איכרים זעירים מצד אחד, החיים מהיד לפה, ובשליטה של חברות חקלאות ענקיות המהוות [[מונופול]] ו[[מונופסון]] מצד שני.  
+
'''חקלאות בעולם השלישי''' מתאפיינת במיליוני איכרים זעירים מצד אחד, החיים מהיד לפה, ובשליטה של חברות חקלאות ענקיות המהוות [[מונופול]] ו[[מונופסון]] מצד שני.  
    
במשך השנים רבות דחקו מדינות המערב ומוסדות כמו קרן המבטע הבינלואמית והבנק העולמי במדינות העניות לעבור לכלכלת שוק חופשי בכל הקשור לחקלאות, כלומר לוותר על סובסידיות ממשלתיות לחקלאים, למרות שארצות הברית ומדינות אירופה עצמן מסבסדות את החלקאים שלהם בצורות שונות, ובאופן ניכר.  
 
במשך השנים רבות דחקו מדינות המערב ומוסדות כמו קרן המבטע הבינלואמית והבנק העולמי במדינות העניות לעבור לכלכלת שוק חופשי בכל הקשור לחקלאות, כלומר לוותר על סובסידיות ממשלתיות לחקלאים, למרות שארצות הברית ומדינות אירופה עצמן מסבסדות את החלקאים שלהם בצורות שונות, ובאופן ניכר.  
שורה 8: שורה 8:     
למצב הקשה של החקלאים במדינות אפריקה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה, מופדע ומשפיע על תהליכים ותופעות חברתיות וסביבתיות רבות : מאי שוויון כלכלי קשה בתוך המדינות, עוני עמוק, רעב, מגיפות, גידול וסחר בסמים,  גידול אוכלוסין, אי שוויון בינלואמי, חקלאות לא מקיימת, [[משבר המים העולמי]], הרס יערות הגשם, הגירה למערב, מלחמות, שוק המזון העולמי ועוד.  
 
למצב הקשה של החקלאים במדינות אפריקה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה, מופדע ומשפיע על תהליכים ותופעות חברתיות וסביבתיות רבות : מאי שוויון כלכלי קשה בתוך המדינות, עוני עמוק, רעב, מגיפות, גידול וסחר בסמים,  גידול אוכלוסין, אי שוויון בינלואמי, חקלאות לא מקיימת, [[משבר המים העולמי]], הרס יערות הגשם, הגירה למערב, מלחמות, שוק המזון העולמי ועוד.  
 +
 +
==בעיות==
 +
===מחסור בקרקע===
 +
מדינות עניות רבות מתאפיינות בגידול אוכולסין גבוה יחסית. כמות הקרקע הטובה לגידולים חקלאיים אינה גדלה, ובמקרים רבים מצטמצמת עקב תופעות כמו מדבור לדוגמה. כתוצאה מכך כמות הקרקע החקלאית נמצאת במחסור גדל.
 +
===מחסור במים ובצורות===
 +
===מגיפות ביבולים===
 +
===סחף קרקע===
 +
 +
==השפעת המשבר על האוכלוסיה==
 +
כתוצאה מכך האוכלוסיה בכפרים עוברת שינויים רבים:
 +
 +
* הגירה זמנית או קבועה לערים,
 +
*הגירה למדינות עשירות יותר, בתוך העולם השלישי, למדינות במזרח התיכון או למערב.
 +
* פיצול משקים ליחידות קטנות יותר כדי לספק קיום ליותר אוכלוסייה. במקומות רבים דבר זה כבר אינו אפשרי היות והמשקים מכלכלים בקושי רב משפחה אחת.
 +
* פלישה לקרקעות שכנות ויוזמות של עיבוד קרקע שולית באיכותה.
 +
* הפיכת האיכרים לכוח עבודה זול ב"אגרו בינזס" - חוות ענק שקונות את הקרקע בסכום זעום, והופכות את האיכרים במקום לאריסים. או חכירת קרקע מבעלי קרקעות עשירים, בתמורה לכסף או יבולים.
 +
* נכונות לקלוט שינויים ומודרניזציה.
 +
 +
==פעולות הממשלות בנושא==
 +
* ממשלות רבות מנסות לעודד יוזמות בבעלות פרטית או ממשלתית בתחום החקלאות כמו: מפעלי השקיה, ניקוז, בנקים חקלאיים ועוד. ממשלות יוזמות גם בירוא יערות, במטרה להגדיל את היקף השטח המעובד ו/או היבולים.
 +
* עידוד הגירה לאזורים דלי אוכלוסין.
 +
* סלילת כבישים ופיתוח תשתיות.
 +
* סיוע כספי לאיכרים כדי לממן את הוצאות "[[המהפכה הירוקה]]" - על דלקים, חומרי ריסוס ודשנים.
 +
* עידוד התיעוש כמקור תעסוקה לעודף כוח אדם בחקלאות.
 +
* רפורמות אגרריות.
 +
* פיתוח חקלאות מטעים (הכנסת חברות רב-לאומיות זרות).
 +
 +
התוצאות הן בדרך כלל 
 +
* עיור מאסיבי, ותיעוש בתנאים קשים,
 +
* פגיעה בכפר כיחידה חברתית,
 +
* קיטוב כלכל-חברתי בכפר ובמדינה– יתרון למיעוט האמיד המסוגל להתמודד עם השינויים ביתר הצלחה.
 +
* הרס סביבתי נרחב
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט