שינויים

==השפעות של התחממות עולמית==

==השפעות של התחממות עולמית==

{{הפניה לערך מורחב|השפעות ההתחממות העולמית}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות ההתחממות העולמית}}

ההשפעות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות, הן לגבי [[הסביבה הטבעית]] והן לגבי [[ציביליזציה|אורח החיים האנושי]]. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים.  שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באיזורים שונים - לדוגמה קירור של איזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]], אירועי בצורת, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], הקטנת שכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן כבר לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית [[תהליך ארוך טווח|להתחממות העולמית ארוכת הטווח]]. התחממות עולמית נחשבת כיום כ[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון לאסון עולמי]]{{הערה|Science and Security Board

ההשפעות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות, הן לגבי [[הסביבה הטבעית]] והן לגבי [[ציביליזציה|אורח החיים האנושי]]. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים.  שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באזורים שונים - לדוגמה קירור של אזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]], אירועי בצורת, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], הקטנת שכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן כבר לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית [[תהליך ארוך טווח|להתחממות העולמית ארוכת הטווח]]. התחממות עולמית נחשבת כיום כ[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון לאסון עולמי]]{{הערה|Science and Security Board

Bulletin of the Atomic Scientists [https://thebulletin.org/doomsday-clock/current-time/ A new abnormal:

Bulletin of the Atomic Scientists [https://thebulletin.org/doomsday-clock/current-time/ A new abnormal:

It is still 2 minutes to midnight 2019 Doomsday Clock Statement] 24 לינואר 2019}}.  

It is still 2 minutes to midnight 2019 Doomsday Clock Statement] 24 לינואר 2019}}.  

[[תמונה:Sea-level-figure1-2016.png|left|thumb|250px|עליית מפלס פני הים בשנים 1880-2015 באינצ'ים (אינץ'=2.54 סנטימטר). מאז החלו המדידות, עלה מפלס מי הים בכ-20 סנטימטרים. מקור: [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-level_.html United States Environmental Protection Agency] ]]

[[תמונה:Sea-level-figure1-2016.png|left|thumb|250px|עליית מפלס פני הים בשנים 1880-2015 באינצ'ים (אינץ'=2.54 סנטימטר). מאז החלו המדידות, עלה מפלס מי הים בכ-20 סנטימטרים. מקור: [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-level_.html United States Environmental Protection Agency] ]]

אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים היא [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]]. סיבה אחת לכך היא [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|הפשרת הקרחונים]], בעיקר בגרינלנד ואנטרקטיקה. לפי הערכות המדענים הפרשה מלאה של שכבות הקרח האלה (שלא תתקיים בהכרח במאה השנים הקרובות) תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. סיבה נוספת המובילה לכך היא ההתחממות המים באוקיינוסים שגורמת להגדלת הנפח שלהן. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ויכולה להביא לנזקים גדולים יותר עם לא תיעצר. ביניהם הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], פגיעה בחקלאות, [[פליטים סביבתיים]], [[המלחת בארות שתייה]].  

אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים היא [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]]. סיבה אחת לכך היא [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|הפשרת הקרחונים]], בעיקר בגרינלנד ואנטרקטיקה. לפי הערכות המדענים הפרשה מלאה של שכבות הקרח האלה (שלא תתקיים בהכרח במאה השנים הקרובות) תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. סיבה נוספת המובילה לכך היא ההתחממות המים באוקיינוסים שגורמת להגדלת הנפח שלהן. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על אזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ויכולה להביא לנזקים גדולים יותר עם לא תיעצר. ביניהם הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], פגיעה בחקלאות, [[פליטים סביבתיים]], [[המלחת בארות שתייה]].  

בשנים 1880-2018 מפלס הים עלה בכ-25 סנטימטר{{הערה|Rebecca Lindsey [https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level Climate Change: Global Sea Level] 1 לאוגוסט 2018, climate.gov}}. קצב עליית פני הים בשנים 2010-2018 היה 4.6 מילימטר בשנה{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}} מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}}{{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}}

בשנים 1880-2018 מפלס הים עלה בכ-25 סנטימטר{{הערה|Rebecca Lindsey [https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level Climate Change: Global Sea Level] 1 לאוגוסט 2018, climate.gov}}. קצב עליית פני הים בשנים 2010-2018 היה 4.6 מילימטר בשנה{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}} מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}}{{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}}

כל שנייה אדם נאלץ להחליף מקום מגורים בגלל אירוע אקלים. לפי נתוני איגוד קבוצות מחקר שונות שנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" [[מדבור|המדבור]] הנובע משינויי אקלים עלול ליצור 50 מיליון פליטים תוך עשור, ממוצע של 5 מיליון בשנה.

כל שנייה אדם נאלץ להחליף מקום מגורים בגלל אירוע אקלים. לפי נתוני איגוד קבוצות מחקר שונות שנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" [[מדבור|המדבור]] הנובע משינויי אקלים עלול ליצור 50 מיליון פליטים תוך עשור, ממוצע של 5 מיליון בשנה.

דוגמה בולטת אפשרית להשפעת שינויי אקלים על פליטים היא [[מלחמת האזרחים בסוריה]] שנגרמה בין היתר בעקבות בצורת ארוכת שנים. 1.5 מיליון איש עברו מהאיזורים החקלאיים לערים בשנים 2007-2010. בשנת 2011 דבר זה גרם למהומות שהתדרדרו ללחמת אזרחים (שהביאה ל-6 מיליון פליטים בתוך סוריה ו-4.8 מיליון מחוץ לגבולותיה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Refugees_of_the_Syrian_Civil_War Refugees of the Syrian Civil War]}}). בסין נאלצו לא מזמן לפנות 30,000 איש בגלל מדבור שמתקדם שם בקצב של כ-2,000 קמ"ר בשנה. כ-180 כפרים באלסקה בסכנה בגלל הצפות ושחיקת החופים.  

דוגמה בולטת אפשרית להשפעת שינויי אקלים על פליטים היא [[מלחמת האזרחים בסוריה]] שנגרמה בין היתר בעקבות בצורת ארוכת שנים. 1.5 מיליון איש עברו מהאזורים החקלאיים לערים בשנים 2007-2010. בשנת 2011 דבר זה גרם למהומות שהתדרדרו ללחמת אזרחים (שהביאה ל-6 מיליון פליטים בתוך סוריה ו-4.8 מיליון מחוץ לגבולותיה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Refugees_of_the_Syrian_Civil_War Refugees of the Syrian Civil War]}}). בסין נאלצו לא מזמן לפנות 30,000 איש בגלל מדבור שמתקדם שם בקצב של כ-2,000 קמ"ר בשנה. כ-180 כפרים באלסקה בסכנה בגלל הצפות ושחיקת החופים.  

גלי הפליטים תורמים לתופעות שונות כמו יציאת אנגליה מהאיחוד האירופי, עליית שנאת הזרים והימין הקיצוני במדינות מערביות, סכסוכים בין מדינות וביטול אזורי סחר ותנועה חופשיים. כל אלה תופעות אשר בין היתר פוגעות ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]]{{הערה|ROBERT HUNZIKER [http://www.counterpunch.org/2016/10/28/the-political-era-of-climate-refugees/  

גלי הפליטים תורמים לתופעות שונות כמו יציאת אנגליה מהאיחוד האירופי, עליית שנאת הזרים והימין הקיצוני במדינות מערביות, סכסוכים בין מדינות וביטול אזורי סחר ותנועה חופשיים. כל אלה תופעות אשר בין היתר פוגעות ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]]{{הערה|ROBERT HUNZIKER [http://www.counterpunch.org/2016/10/28/the-political-era-of-climate-refugees/  

באופן דומה, למרות היעלמותה של המלריה ברוב האזורים בעלי האקלים הממוזג, ה[[יתוש]] היליד שמעביר אותה מעולם לא הוכחד ונשאר נפוץ בכמה אזורים. כך, למרות שטמפרטורה הינה חשובה בדינמיקה של העברת מחלת המלריה, ישנם גורמים רבים אחרים. [http://www.cdc.gov/ncidod/eid/vol6no1/reiter.htm]

באופן דומה, למרות היעלמותה של המלריה ברוב האזורים בעלי האקלים הממוזג, ה[[יתוש]] היליד שמעביר אותה מעולם לא הוכחד ונשאר נפוץ בכמה אזורים. כך, למרות שטמפרטורה הינה חשובה בדינמיקה של העברת מחלת המלריה, ישנם גורמים רבים אחרים. [http://www.cdc.gov/ncidod/eid/vol6no1/reiter.htm]

התפרצות מגפת האבולה והזיקה, שתי מגפות שגרמו לארגון הבריאות העולמי להכריז על מצב חירום עולמי, קשורות לשינויי אקלים אנטרופוגניים. ההתחממות העולמית סייעה להתפרצות מגפת האבולה בכך ששינתה את איזור התפוצה של עטלפים המעבירים את הנגיף. בנוסף, ההתחממות העולמית תרמה לבצורת, שבתורה גרמה ל[[רעב]] שגרם לאנשים לצוד קופים אשר מהווים נשא נוסף של האבולה.[http://www.haaretz.com/israel-news/science/.premium-1.621945] ההתחממות העולמית מסייעת להפצת נגיף הזיקה על ידי גרימת יובש וחום קיצוני שתורמים לתפוצת יתושים המעבירים את הנגיף. יתושים המפיצים את הווירוס מתרבים יותר כאשר יש חום וכן עקב התרבות  מאגרי מים מלאכותיים שנוצרו על ידי תושבים אשר נאלצו לאגור מים בעקבות הבצורת.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2841138]

התפרצות מגפת האבולה והזיקה, שתי מגפות שגרמו לארגון הבריאות העולמי להכריז על מצב חירום עולמי, קשורות לשינויי אקלים אנטרופוגניים. ההתחממות העולמית סייעה להתפרצות מגפת האבולה בכך ששינתה את אזור התפוצה של עטלפים המעבירים את הנגיף. בנוסף, ההתחממות העולמית תרמה לבצורת, שבתורה גרמה ל[[רעב]] שגרם לאנשים לצוד קופים אשר מהווים נשא נוסף של האבולה.[http://www.haaretz.com/israel-news/science/.premium-1.621945] ההתחממות העולמית מסייעת להפצת נגיף הזיקה על ידי גרימת יובש וחום קיצוני שתורמים לתפוצת יתושים המעבירים את הנגיף. יתושים המפיצים את הווירוס מתרבים יותר כאשר יש חום וכן עקב התרבות  מאגרי מים מלאכותיים שנוצרו על ידי תושבים אשר נאלצו לאגור מים בעקבות הבצורת.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2841138]

=== השפעות כספיות ===

=== השפעות כספיות ===

{{הפניה לערך מורחב|השפעות כלכליות של התחממות עולמית}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעות כלכליות של התחממות עולמית}}

1. כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי. מבחינה פילוסופית האנושות הגיעה עכשיו למצב מעניין: עד לשנות ה-50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על הישרדות המין האנושי. בשנות ה-50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי. מין זה הצליח להסתגל למצב החדש ואכן מאז לא הייתה מלחמה גדולה. עכשיו בתחילת המאה ה-21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. כך לדוגמה [[הסכם פריז]] עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.

1. כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי. מבחינה פילוסופית האנושות הגיעה עכשיו למצב מעניין: עד לשנות ה-50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על הישרדות המין האנושי. בשנות ה-50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי. מין זה הצליח להסתגל למצב החדש ואכן מאז לא הייתה מלחמה גדולה. עכשיו בתחילת המאה ה-21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. כך לדוגמה [[הסכם פריז]] עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.

2.שינויי האקלים מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל רעב, בצורת וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הבטחון של ארגון האומות המאוחדות הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באיזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באיזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של האגם צ'אד שכמעט נעלם בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. דוגמה אחרת היא [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].

2.שינויי האקלים מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל רעב, בצורת וכדומה. בתחילת 2018 מועצת הבטחון של ארגון האומות המאוחדות הכירה רשמית בשינויי האקלים כאחת הסיבות בעיקריות למלחמות וסכסוכים באזור הסאהל ומערב אפריקה, כאשר באזורים אלה נמצאים 26 מדינות באפריקה. כדוגמה הם לקחו את המקרה של האגם צ'אד שכמעט נעלם בגלל שינויי האקלים מה שגרם לבצורת רעב ומלחמות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. דוגמה אחרת היא [[רקע סביבתי וחברתי למלחמת האזרחים בסוריה|הרקע הסביבתי והחברתי למלחמת האזרחים בסוריה]].

3. התעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על הרבה פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פתור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

3. התעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על הרבה פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פתור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

הגישה השנייה מתמקדת בגרוש, הסטה, וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של [[דונלד טראמפ]]. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.  

הגישה השנייה מתמקדת בגרוש, הסטה, וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של [[דונלד טראמפ]]. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.  

התוצאה עלולה להיות לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות וגלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה זו עלולה ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע בכלכלה העולמית ובביטחון מחוץ לאותו איזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי(בעצם נכללים בו בעיקר 7-8 מדינות במערב אירופה ארצות הברית וקנדה) וימשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו השפעות שינויי האקלים מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.  

התוצאה עלולה להיות לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות וגלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה זו עלולה ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע בכלכלה העולמית ובביטחון מחוץ לאותו אזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי(בעצם נכללים בו בעיקר 7-8 מדינות במערב אירופה ארצות הברית וקנדה) וימשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו השפעות שינויי האקלים מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.  

הלחץ הכבד על המדינות האלה ימנע מהם את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, [[ברוא יערות]], בצורת. התוצאה תהיה פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות. לדוגמה, רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים ואחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחאות והרבה אנשים רעבים אשר אם לא יתנו להם לברוח הם יאלצו לקחת את המזון במדינה{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.

הלחץ הכבד על המדינות האלה ימנע מהם את האפשרות לפתור בעיות כמו התחממות עולמית, [[ברוא יערות]], בצורת. התוצאה תהיה פגיעה חזקה יותר גם במדינות העשירות. לדוגמה, רק כריתת היערות בשטחי הכבול בקונגו תגרום לפליטת פחמן דו חמצני כמו כל הפליטות של הגז הזה בארה"ב במשך 20 שנה. ההחלטה על הכריתה עדיין לא התקבלה והיא תלויה באופן ישיר במצב הכלכלי במדינה - ככל שהמצב הכלכלי יהיה יותר גרוע כך יש יותר סיכוי שקונגו תמכור את השטחים לחברות שונות כמו לדוגמה חברות בתעשיית שמן הדקלים ואחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחאות והרבה אנשים רעבים אשר אם לא יתנו להם לברוח הם יאלצו לקחת את המזון במדינה{{הערה|1= Carbon Brief [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}.

== השפעת ההתחממות העולמית על ישראל ==

== השפעת ההתחממות העולמית על ישראל ==

{{הפניה לערך מורחב|שינויי אקלים בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|שינויי אקלים בישראל}}

שינויי האקלים האנטרופוגניים כבר החלו להשפיע על ישראל. יש סבירות גבוהה שהעלייה בתכיפות ובעוצמת אירועי האובך הכבדים בשנים האחרונות קשורה לכך.<ref>http://www.hayadan.org.il/dust-storms-will-be-least-rare-1009154</ref>. אירועים כגון אלה עלולים להביא לזיהום אוויר ברמה הגבוהה פי 20 מביום רגיל<ref>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4720743,00.html</ref>. כמו כן, גשמים שיורדים בעוצמה גדולה יותר מביאים לסחף קרקעות ופוגעים בחקלאות<ref>http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2924567</ref>. התחממות המים גורמת לפגיעה חמורה במערכת האקולוגית של הים התיכון<ref>http://www.hayadan.org.il/hot-sea-0904168</ref>. בסביבות שנת 2100, אם שינויי האקלים לא יעצרו, עלול המזרח התיכון כולו להפוך לאיזור שכמעט אינו מאפשר מחיית אדם<ref>http://mic.com/articles/127458/scientists-say-climate-change-could-render-the-middle-east-almost-uninhabitable-by-2100#.aGGfM6vhm</ref>.

שינויי האקלים האנטרופוגניים כבר החלו להשפיע על ישראל. יש סבירות גבוהה שהעלייה בתכיפות ובעוצמת אירועי האובך הכבדים בשנים האחרונות קשורה לכך.<ref>http://www.hayadan.org.il/dust-storms-will-be-least-rare-1009154</ref>. אירועים כגון אלה עלולים להביא לזיהום אוויר ברמה הגבוהה פי 20 מביום רגיל<ref>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4720743,00.html</ref>. כמו כן, גשמים שיורדים בעוצמה גדולה יותר מביאים לסחף קרקעות ופוגעים בחקלאות<ref>http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2924567</ref>. התחממות המים גורמת לפגיעה חמורה במערכת האקולוגית של הים התיכון<ref>http://www.hayadan.org.il/hot-sea-0904168</ref>. בסביבות שנת 2100, אם שינויי האקלים לא יעצרו, עלול המזרח התיכון כולו להפוך לאזור שכמעט אינו מאפשר מחיית אדם<ref>http://mic.com/articles/127458/scientists-say-climate-change-could-render-the-middle-east-almost-uninhabitable-by-2100#.aGGfM6vhm</ref>.

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[אפקט החממה]]

*[[אפקט החממה]]