שינויים

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' (באנגלית: '''Malthusian catastrophe''') או '''אסון מלתוסיאני''' הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחילופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון, מחסה ותרופות.  

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' (באנגלית: '''Malthusian catastrophe''') או '''אסון מלתוסיאני''' הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחילופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון, מחסה ותרופות.  

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

דיימונד טוען גם כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.

דיימונד טוען גם כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.

דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הירצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאוד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסייה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר.  

דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הירצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האזור פורה מאוד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסייה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר.  

דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות חקלאות בסיסיות ולא מקיימות (כמו אי שימוש בטרסות Terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף [[רעב|רעב המוני]]. בנוסף, גידול האוכלוסייה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב-1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם.  

דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות חקלאות בסיסיות ולא מקיימות (כמו אי שימוש בטרסות Terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף [[רעב|רעב המוני]]. בנוסף, גידול האוכלוסייה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב-1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם.  

העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  

העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  

המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסייה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסייה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהייתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להשתכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  

המחקר הבלגי מצא כי באזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסייה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסייה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהייתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להשתכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  

מכאן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסייה ומחסור במזון וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".

מכאן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסייה ומחסור במזון וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".