שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "
שורה 24: שורה 24:  
כסף שימש בעבר לצורך שלושה תפקודים נוספים, ולעיתים הוא ממלא אותם גם כיום:
 
כסף שימש בעבר לצורך שלושה תפקודים נוספים, ולעיתים הוא ממלא אותם גם כיום:
   −
* '''צבירה של ערך''' - באופן היסטורי, זה היה די נדיר. לדוגמא, המילה הון באנגלית – capital – נגזרת מהמלה הלטינית capus, capitis, שמשמעה ראש, ומתייחסת לראשי הבקר, כפי שהדבר נהוג עדיין בטקסס או בקרב הטוטסי באפריקה: "אנחנו שווים 1,000 ראשים". דוגמא נוספת: במהלך התקופה הקלאסית המאוחרת, ובאירופה במהלך ימי-הביניים ועד לסוף המאה ה-18, העושר נצבר בעיקר בצורת אדמות ועל-ידי שיפורן ההדרגתי.
+
* '''צבירה של ערך''' - באופן היסטורי, זה היה די נדיר. לדוגמא, המילה הון באנגלית – capital – נגזרת מהמלה הלטינית capus, capitis, שמשמעה ראש, ומתייחסת לראשי הבקר, כפי שהדבר נהוג עדיין בטקסס או בקרב הטוטסי באפריקה: "אנחנו שווים 1,000 ראשים". דוגמה נוספת: במהלך התקופה הקלאסית המאוחרת, ובאירופה במהלך ימי-הביניים ועד לסוף המאה ה-18, העושר נצבר בעיקר בצורת אדמות ועל-ידי שיפורן ההדרגתי.
    
* '''כלי לרווח ספקולטיבי''' - בצורה נחרצת במיוחד בימינו: למעלה מ-95% מכל העסקות הכספיות בעולם מונעות על ידי ספקולציה, ופחות מ-5% נעשות לשם מסחר בסחורות ובשרותים. זה נתאפשר בצורה מערכתית רק מאז אוגוסט 1972, כשהנשיא ניקסון יצר את האי-שיטה של המטבעות הצפים הנהוגה כיום.
 
* '''כלי לרווח ספקולטיבי''' - בצורה נחרצת במיוחד בימינו: למעלה מ-95% מכל העסקות הכספיות בעולם מונעות על ידי ספקולציה, ופחות מ-5% נעשות לשם מסחר בסחורות ובשרותים. זה נתאפשר בצורה מערכתית רק מאז אוגוסט 1972, כשהנשיא ניקסון יצר את האי-שיטה של המטבעות הצפים הנהוגה כיום.
   −
* '''כלי שליטה''' - השליטה של ברית המועצות לשעבר על המסחר החיצוני של מדינות תחת חסותה על-ידי "רובל בר המרה" מהווה דוגמא עכשווית.
+
* '''כלי שליטה''' - השליטה של ברית המועצות לשעבר על המסחר החיצוני של מדינות תחת חסותה על-ידי "רובל בר המרה" מהווה דוגמה עכשווית.
    
למרות נטייתנו לראות כמובנת-מאליה את העובדה, שכסף ממלא את כל התפקודים שאנו רגילים אליהם – שכיום משמעה כל חמשת התפקודים של הדולר של ארצות הברית, חשוב להבין, שכסף צריך למלא רק את שני התפקודים החיוניים כדי להיות מטבע יעיל.
 
למרות נטייתנו לראות כמובנת-מאליה את העובדה, שכסף ממלא את כל התפקודים שאנו רגילים אליהם – שכיום משמעה כל חמשת התפקודים של הדולר של ארצות הברית, חשוב להבין, שכסף צריך למלא רק את שני התפקודים החיוניים כדי להיות מטבע יעיל.
שורה 44: שורה 44:     
===כלי שליטה לעומת אמצעי המרה===
 
===כלי שליטה לעומת אמצעי המרה===
ההיסטוריה המודרנית מספקת דוגמא מרשימה לסתירה הפנימית הפוטנציאלית בין שני התפקודים האלה של הכסף. לפני קריסת הקומוניזם, לא היה צורך לשים שומרים ליד מפעל בפולין כדי לוודא, שהוא לא יפתח קשרי מסחר הדוקים יותר עם המערב, מכפי שהיה נוח לברית המועצות. כיוון שמטבעות ה'קומקון' היו בני-המרה רק לרובלים, זו  הייתה ערבות אוטומטית ומספקת לכך.
+
ההיסטוריה המודרנית מספקת דוגמה מרשימה לסתירה הפנימית הפוטנציאלית בין שני התפקודים האלה של הכסף. לפני קריסת הקומוניזם, לא היה צורך לשים שומרים ליד מפעל בפולין כדי לוודא, שהוא לא יפתח קשרי מסחר הדוקים יותר עם המערב, מכפי שהיה נוח לברית המועצות. כיוון שמטבעות ה'קומקון' היו בני-המרה רק לרובלים, זו  הייתה ערבות אוטומטית ומספקת לכך.
    
== בעיות עם ריבית ==
 
== בעיות עם ריבית ==
שורה 65: שורה 65:  
המפתח התפיסתי להבנה של שינוי זה כולל שינוי של "חץ הזמן" בתהליך ההשקעה. במסגרת המערכת הנוכחית, הערך העכשווי המוזל של כל השקעה חייב להיות גבוה יותר משער הריבית של אגרות-החוב הממשלתיות נטולות-הסיכון. משמעות הדבר, שכל דבר שמייצר ערך בעוד למעלה מ-20 שנה הוא, למעשה, חסר-ערך כיום, ובכך נותן תמריץ שיטתי, שלא לדאוג לתוצאות ארוכות-הטווח של מעשינו. תחת השיטה המוצעת, התמריץ עובד בכיוון ההפוך: ההכנסה בעתיד תהפוך לבעלת ערך רב יותר בעתיד מהכנסה בהווה, ועל-ידי כך נותן עדיפות להשלכות ארוכות-הטווח של פעולות שנעשות היום.  
 
המפתח התפיסתי להבנה של שינוי זה כולל שינוי של "חץ הזמן" בתהליך ההשקעה. במסגרת המערכת הנוכחית, הערך העכשווי המוזל של כל השקעה חייב להיות גבוה יותר משער הריבית של אגרות-החוב הממשלתיות נטולות-הסיכון. משמעות הדבר, שכל דבר שמייצר ערך בעוד למעלה מ-20 שנה הוא, למעשה, חסר-ערך כיום, ובכך נותן תמריץ שיטתי, שלא לדאוג לתוצאות ארוכות-הטווח של מעשינו. תחת השיטה המוצעת, התמריץ עובד בכיוון ההפוך: ההכנסה בעתיד תהפוך לבעלת ערך רב יותר בעתיד מהכנסה בהווה, ועל-ידי כך נותן עדיפות להשלכות ארוכות-הטווח של פעולות שנעשות היום.  
   −
מרגע שהצרכים הבסיסיים של החיים מכוסים, השימושים ההגיוניים של כסף בהקשר החדש הזה יכללו השקעה בדרכים, שיקטינו את ההוצאות בעתיד (החזרת משכנתא, שיפור בידוד הבית, שיפור החיסכון באנרגיה, הקמת גינות ירק אישיות) והשקעה בכל דבר, שישמור או יעלה את ערכו (שיפור הקרקע, עצים ויערות, וכל דבר אחר שצומח במשך הזמן). כדי להכין חסכונות ללימודי הקולג' של הנכדים, צעד הגיוני לדוגמא יהיה לנטוע יער קטן, או להשקיע ב"חשבון חיסכון", שישקיע בפעילות דומה.  
+
מרגע שהצרכים הבסיסיים של החיים מכוסים, השימושים ההגיוניים של כסף בהקשר החדש הזה יכללו השקעה בדרכים, שיקטינו את ההוצאות בעתיד (החזרת משכנתא, שיפור בידוד הבית, שיפור החיסכון באנרגיה, הקמת גינות ירק אישיות) והשקעה בכל דבר, שישמור או יעלה את ערכו (שיפור הקרקע, עצים ויערות, וכל דבר אחר שצומח במשך הזמן). כדי להכין חסכונות ללימודי הקולג' של הנכדים, צעד הגיוני לדוגמה יהיה לנטוע יער קטן, או להשקיע ב"חשבון חיסכון", שישקיע בפעילות דומה.  
    
צורות נזילות חדשות לחסכנות יוצעו מיד על ידי המוסדות הפיננסיים הזריזים יותר, ברגע שתעלה הדרישה לנזילות בנכסים המקובעים שנזכרו קודם. זה יכול להאיץ את המגמה לאי-קיומו של תיווך פנימי, משום שאגרות-חוב ממשלתיות יחזירו החזרים נמוכים בהרבה. באופן כללי, מניות יועדפו על פני אגרות-חוב, ועל-ידי כך יהפכו את הגישה להון השקעות במנוף נמוך לדרך הדומיננטית למימון עסקים.  
 
צורות נזילות חדשות לחסכנות יוצעו מיד על ידי המוסדות הפיננסיים הזריזים יותר, ברגע שתעלה הדרישה לנזילות בנכסים המקובעים שנזכרו קודם. זה יכול להאיץ את המגמה לאי-קיומו של תיווך פנימי, משום שאגרות-חוב ממשלתיות יחזירו החזרים נמוכים בהרבה. באופן כללי, מניות יועדפו על פני אגרות-חוב, ועל-ידי כך יהפכו את הגישה להון השקעות במנוף נמוך לדרך הדומיננטית למימון עסקים.  
שורה 115: שורה 115:  
חשוב להבחין, שהאפקט העיקרי של הגישה הזו לא נבע מהפרויקט הראשוני, שהושק על ידי העירייה. במקום זאת מקורותיו היו ביוזמות אישיות רבות שננקטו בתהליך הסירקולציה המחודשת של המטבע המקומי במקום צבירתו. בממוצע, מהירות המחזור של מטבע הוורגל היה גבוהה פי 14 בערך מהשילינג האוסטרי הרגיל. במלים אחרות, בממוצע, אותה כמות של כסף יצרה מקומות עבודה בכמות גדולה פי 14.  
 
חשוב להבחין, שהאפקט העיקרי של הגישה הזו לא נבע מהפרויקט הראשוני, שהושק על ידי העירייה. במקום זאת מקורותיו היו ביוזמות אישיות רבות שננקטו בתהליך הסירקולציה המחודשת של המטבע המקומי במקום צבירתו. בממוצע, מהירות המחזור של מטבע הוורגל היה גבוהה פי 14 בערך מהשילינג האוסטרי הרגיל. במלים אחרות, בממוצע, אותה כמות של כסף יצרה מקומות עבודה בכמות גדולה פי 14.  
   −
למעלה מ-200 קהילות אוסטריות אחרות החליטו להעתיק את הדוגמא הזו, אבל גם כאן הבנק המרכזי חסם את התהליך. ערעור משפטי הגיע עד לבית המשפט העליון, ונחל בו מפלה.  
+
למעלה מ-200 קהילות אוסטריות אחרות החליטו להעתיק את הדוגמה הזו, אבל גם כאן הבנק המרכזי חסם את התהליך. ערעור משפטי הגיע עד לבית המשפט העליון, ונחל בו מפלה.  
    
===שטרות בולים בצפון אמריקה===
 
===שטרות בולים בצפון אמריקה===
   −
למטבעות לשעת חרום יש היסטוריה ארוכה יותר באמריקה, מכפי שרוב האנשים מבינים. נדמה, שהם מופיעים במחזוריות מוזרה -  בשנות 1830, 1890, ו-1930 - כשהם חופפים בצורה גסה לתחתיתו של [[מחזור עסקים|מחזור כלכלי]] ארוך-טווח, שנקרא גל קונדראטיף (Kondratieff wave). אתרכז בתקופה האחרונה, היות וזו הדוגמא שמתועדת בצורה הטובה יותר.
+
למטבעות לשעת חרום יש היסטוריה ארוכה יותר באמריקה, מכפי שרוב האנשים מבינים. נדמה, שהם מופיעים במחזוריות מוזרה -  בשנות 1830, 1890, ו-1930 - כשהם חופפים בצורה גסה לתחתיתו של [[מחזור עסקים|מחזור כלכלי]] ארוך-טווח, שנקרא גל קונדראטיף (Kondratieff wave). אתרכז בתקופה האחרונה, היות וזו הדוגמה שמתועדת בצורה הטובה יותר.
    
התאורטיקן מאחורי התנועה בארצות הברית בשנות השלושים היה [[אירווינג פישר]] (Irving Fisher) מאוניברסיטת ייל. הוא ניתח את המקרה של וורגל באוסטריה ופרסם מספר מאמרים על הצלחתו. לאחר מכן, למעלה מ-400 ערים ואלפי קהילות וארגונים מכל רחבי המדינה, הנפיקו בצורה כזו או אחרת מטבע לשעת-חרום. רבים מהם היו שטרי מטבע, שכללו הדבקת בול בזמנים מחזוריים (מדי חודש, לדוגמא). הייתה גם תנועה להנפיק את שטרי הבול האלה באופן רשמי במדינה כולה: הסנטור בנקהד (Bankhead) מאלבמה הציע זאת בחוק לסנט ב-18 בפברואר 1933, והנציג פטנהיל (Petenhill) מאינדיאנה הציע את החוק בפני בית הנבחרים ב-22 בנובמבר 1933.  
 
התאורטיקן מאחורי התנועה בארצות הברית בשנות השלושים היה [[אירווינג פישר]] (Irving Fisher) מאוניברסיטת ייל. הוא ניתח את המקרה של וורגל באוסטריה ופרסם מספר מאמרים על הצלחתו. לאחר מכן, למעלה מ-400 ערים ואלפי קהילות וארגונים מכל רחבי המדינה, הנפיקו בצורה כזו או אחרת מטבע לשעת-חרום. רבים מהם היו שטרי מטבע, שכללו הדבקת בול בזמנים מחזוריים (מדי חודש, לדוגמא). הייתה גם תנועה להנפיק את שטרי הבול האלה באופן רשמי במדינה כולה: הסנטור בנקהד (Bankhead) מאלבמה הציע זאת בחוק לסנט ב-18 בפברואר 1933, והנציג פטנהיל (Petenhill) מאינדיאנה הציע את החוק בפני בית הנבחרים ב-22 בנובמבר 1933.  
שורה 161: שורה 161:  
בעיני הרבה אנשים, כל מה שעוזר לעניים הוא מערכת סעד (הערה 11). בעוד שהדבר נכון לגבי רוב התוכניות, מטבעות קהילתיים הם יוצא מן הכלל.  
 
בעיני הרבה אנשים, כל מה שעוזר לעניים הוא מערכת סעד (הערה 11). בעוד שהדבר נכון לגבי רוב התוכניות, מטבעות קהילתיים הם יוצא מן הכלל.  
   −
הבה נחשוב על דוגמא מעשית מעיר, שבמונחים אמריקנים, תחשב מקרה קיצוני של עוני. היא תראה שמטבע מקומי אכן עוזר לעניים  - אבל תוך שימוש בכוחות השוק, לא במעבר של משאבים מהעשירים לעניים. למעשה, היא הופכת כמה מערכות רווחה לבלתי הכרחיות, היות והיא רותמת את העניים לעזור לעצמם.  
+
הבה נחשוב על דוגמה מעשית מעיר, שבמונחים אמריקנים, תחשב מקרה קיצוני של עוני. היא תראה שמטבע מקומי אכן עוזר לעניים  - אבל תוך שימוש בכוחות השוק, לא במעבר של משאבים מהעשירים לעניים. למעשה, היא הופכת כמה מערכות רווחה לבלתי הכרחיות, היות והיא רותמת את העניים לעזור לעצמם.  
    
כש[[ז'יימה לרנר]] הפך להיות ראש העיר של העיירה הברזילאית הבינונית [[קוריטיבה]] ב-1973, הייתה לו בעיית איסוף זבל סבוכה. מתוך 500,000 תושבי קוריטיבה, הרוב חיו בעיירות בקתות (favelas), שנבנו בצורה אקראית כל-כך, שאפילו משאיות הזבל לא יכלו להיכנס לתוכן. הצטברות האשפה משכה מכרסמים, שבתורם הפיצו מחלות בקצב מבהיל. הפתרון הקלאסי היה יכול להיות תוכנית רווחה, שהייתה מנסה לנקות את הבלגן. אבל ללרנר לא היתה האפשרות הזו, מכיוון שמעט מדי אנשים עשירים חיו בקוריטיבה, ולא היו התקציבים הדרושים לכך.
 
כש[[ז'יימה לרנר]] הפך להיות ראש העיר של העיירה הברזילאית הבינונית [[קוריטיבה]] ב-1973, הייתה לו בעיית איסוף זבל סבוכה. מתוך 500,000 תושבי קוריטיבה, הרוב חיו בעיירות בקתות (favelas), שנבנו בצורה אקראית כל-כך, שאפילו משאיות הזבל לא יכלו להיכנס לתוכן. הצטברות האשפה משכה מכרסמים, שבתורם הפיצו מחלות בקצב מבהיל. הפתרון הקלאסי היה יכול להיות תוכנית רווחה, שהייתה מנסה לנקות את הבלגן. אבל ללרנר לא היתה האפשרות הזו, מכיוון שמעט מדי אנשים עשירים חיו בקוריטיבה, ולא היו התקציבים הדרושים לכך.

תפריט ניווט