שינויים

'''משחק עלויות ציבוריות–רווחים פרטיים''' (באנגלית: '''Communized Costs–Privatized Profits game''' או '''CC–PP game''') הוא משחק (במובן של [[תורת המשחקים]]) שפותח על ידי הביולוג [[גארט הארדין]] בשנת 1985 אשר בא לתאר [[חלוקת משאבים]]. המשחק מתאר מצבים כלכליים שבהם הרווחים זורמים לכיסם של מספר מצומצם של אנשים או חברות, בעוד שחלק ניכר מהעלויות מוטלות על הציבור שאינו שותף לרווחים.  

'''משחק עלויות ציבוריות–רווחים פרטיים''' (באנגלית: '''Communized Costs–Privatized Profits game''' או '''CC–PP game''') הוא משחק (במובן של [[תורת המשחקים]]) שפותח על ידי הביולוג [[גארט הארדין]] בשנת 1985 אשר בא לתאר [[חלוקת משאבים]]. המשחק מתאר מצבים כלכליים שבהם הרווחים זורמים לכיסם של מספר מצומצם של אנשים או חברות, בעוד שחלק ניכר מהעלויות מוטלות על הציבור שאינו שותף לרווחים.  

מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - דוגמא אחת היא מצב של [[מוצר ציבורי]] יחד עם זה של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. דוגמה אחרת למצב זה נוצרת בשל [[סיכון מוסרי]] - שבו חברות לוקחות סיכונים שיכולים להניב להן רווח, הן לוקחות סיכון גדול מידי בגלל שהן יודעות שאם הסיכון יתממש ישלם אותו הציבור הרחב - או בצורה ישירה (דרך עלויות בריאות או סיכון חייו בגלל השפעות סביבתיות), או דרך תשלומים שונים אל הממשלה (דרך כספי המיסים, הגדלת הגרעון הממשלתי או [[מס אינפלציה]]).

מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - דוגמא אחת היא מצב של [[מוצר ציבורי]] יחד עם זה של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. דוגמה אחרת למצב זה נוצרת בשל [[סיכון מוסרי]] - שבו חברות לוקחות סיכונים שיכולים להניב להן רווח, הן לוקחות סיכון גדול מידי בגלל שהן יודעות שאם הסיכון יתממש ישלם אותו הציבור הרחב - או בצורה ישירה (דרך עלויות בריאות או סיכון חייו בגלל השפעות סביבתיות), או דרך תשלומים שונים אל הממשלה (דרך כספי המיסים, הגדלת הגרעון הממשלתי או [[מס אינפלציה]]).

דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים משתרעות על פני תחומים רבים כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות, מיזמי סמים, טרור, סחר בנשק ומלחמות, משברים פיננסים גדולים כמו משבר הסאב-פריים, וכן בעיות [[קיימות]] וסיכונים ב[[הכחדת האנושות]].  

דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים משתרעות על פני תחומים רבים כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות, מיזמי סמים, טרור, סחר בנשק ומלחמות, משברים פיננסים גדולים כמו משבר הסאב-פריים, וכן בעיות [[קיימות]] וסיכונים ב[[הכחדת האנושות]].  

קיים אגם ולידו בתים. נניח שחברה מסויימת מחליטה לבנות מפעל כימיקלים ליד אגם. כדי למקסם רווחים, החברה תרצה לשחרר [[פסולת רעילה]] מהמפעל אל תוך האגם. סביר שעלות ה[[זיהום]] הזה תיפול רק על בעלי הבתים; אם המפעל לא זקוק למים נקיים, לפירמה יהיה תמריץ קטן לשלוט בזיהום שלו.  

קיים אגם ולידו בתים. נניח שחברה מסויימת מחליטה לבנות מפעל כימיקלים ליד אגם. כדי למקסם רווחים, החברה תרצה לשחרר [[פסולת רעילה]] מהמפעל אל תוך האגם. סביר שעלות ה[[זיהום]] הזה תיפול רק על בעלי הבתים; אם המפעל לא זקוק למים נקיים, לפירמה יהיה תמריץ קטן לשלוט בזיהום שלו.  

פעולת הזיהום היא סוג של [[השפעה חיצונית]] - המפעל נהנה מקיום הזיהום, מי שסובל הם השכנים. מצב של [[מידע מלא]] יכול להקטין את האפשרות לבצע דבר כזה, כי במצב כזה בעלי הבתים יודעים שהפירמה מזהמת את האגם, יודעים איך הדבר משפיע על בריאותם ועל הערך של הנכסים שלהם ומסוגלים להוכיח זאת בבית המשפט ולתבוע את הפירמה. במציאות אין מידע מלא - השגת מידע עולה כסף ומאמץ, ולחברה יש גם אינטרס להסתיר את היקף וחומרת הזיהום. [[הכחשת זיהום|הכשה והסתרה של זיהום]] הוא נוהל מקובל בחברות מזהמות רבות על ידי כלים כמו העברת הזיהום למקום מרוחק, שפיכה בשעות הלילה, הטיית מחקרים מדעיים ועוד. קושי נוסף שעולה הוא שמידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - השגתו עולה כסף אבל כולם יכולים להנות ממנו גם אם לא שילמו עליו - ולכן יש לבעלי הבתים אינטרס לחכות שמישהו אחר יאסוף את המידע. בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] טוען הכלכלן [[מנסור אולסון]] כי דווקא כאשר יש יותר נפגעים יש סיכוי נמוך יותר לפעולה שכן לכל אחד מהנפגעים יש אינטרס לתפוס טרמפ על שחקן אחר שדואג להשיג את המידע.  

פעולת הזיהום היא סוג של [[השפעה חיצונית]] - המפעל נהנה מקיום הזיהום, מי שסובל הם השכנים. מצב של [[מידע מלא]] יכול להקטין את האפשרות לבצע דבר כזה, כי במצב כזה בעלי הבתים יודעים שהפירמה מזהמת את האגם, יודעים איך הדבר משפיע על בריאותם ועל הערך של הנכסים שלהם ומסוגלים להוכיח זאת בבית המשפט ולתבוע את הפירמה. במציאות אין מידע מלא - השגת מידע עולה כסף ומאמץ, ולחברה יש גם אינטרס להסתיר את היקף וחומרת הזיהום. [[הכחשת זיהום|הכחשה והסתרה של זיהום]] הוא נוהל מקובל בחברות מזהמות רבות על ידי כלים כמו העברת הזיהום למקום מרוחק, שפיכה בשעות הלילה, הטיית מחקרים מדעיים ועוד. קושי נוסף שעולה הוא שמידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - השגתו עולה כסף אבל כולם יכולים להנות ממנו גם אם לא שילמו עליו - ולכן יש לבעלי הבתים אינטרס לחכות שמישהו אחר יאסוף את המידע. בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] טוען הכלכלן [[מנסור אולסון]] כי דווקא כאשר יש יותר נפגעים יש סיכוי נמוך יותר לפעולה שכן לכל אחד מהנפגעים יש אינטרס לתפוס טרמפ על שחקן אחר שדואג להשיג את המידע.  

===פרבור===

===פרבור===

גורמים חשובים בהיווצרות אי סימטריה בלובי הפוליטי הם:  

גורמים חשובים בהיווצרות אי סימטריה בלובי הפוליטי הם:  

* מספר מועט של חברות ([[תחרות בין מעטים]]), כאשר יש לדוגמה 5 חברות כל חברה יכולה לזהות בברור את הרווח שלה מקיום של לובי פוליטי והתרומה שלה לנושא ברורה. לעומת זאת בקרב הציבור יש בעיה של [[רכוש ציבורי]] - אנשים רבים היו נהנים מקיום של לובי פוליטי נגדי לתעשיית הרכב לדוגמה, אבל התרומה של כל אדם בודד היא מטעה, ויש אינטרס לכך שאחרים יתרמו כספית ועל ידי מאמץ ללובי, ולא הפרט עצמו.  

* מספר מועט של חברות ([[תחרות בין מעטים]]), כאשר יש לדוגמה 5 חברות כל חברה יכולה לזהות בברור את הרווח שלה מקיום של לובי פוליטי והתרומה שלה לנושא ברורה. לעומת זאת בקרב הציבור יש בעיה של [[רכוש ציבורי]] - אנשים רבים היו נהנים מקיום של לובי פוליטי נגדי לתעשיית הרכב לדוגמה, אבל התרומה של כל אדם בודד היא מטעה, ויש אינטרס לכך שאחרים יתרמו כספית ועל ידי מאמץ ללובי, ולא הפרט עצמו.  

* [[מידע א-סימטרי|אי סימטריה במידע]] - בעוד הפירמות מודעות לרווח שנוצר על ידי הפעילות שלהן. הציבור בדרך כלל אינו מודע לתשלום שהוא מבצע, לקיום הבעיה או למי נהנה ממנה. כאשר יש השהיות בתשלום ומחסור במידע ברור הקושר בין מזהמים לפגיעה, קל יותר לנסות לפנות לאפיק של תיקון חלקי ופרטי (לדוגמה קניית מים מינרליים) מאשר לאפיק של מאבק ציבורי לתיקון המצב.  

* [[מידע א-סימטרי|אי סימטריה במידע]] - בעוד הפירמות מודעות לרווח שנוצר על ידי הפעילות שלהן. הציבור בדרך כלל אינו מודע לתשלום שהוא מבצע, לקיום הבעיה או למי נהנה ממנה. כאשר יש השהיות בתשלום ומחסור במידע ברור הקושר בין מזהמים לפגיעה, קל יותר לנסות לפנות לאפיק של תיקון חלקי ופרטי (לדוגמה קניית מים מינרליים) מאשר לאפיק של מאבק ציבורי לתיקון המצב.  

* [[קשרי הון-שלטון]], קשרים בין ההון לעיתונות, [[הפרטת המחקר|קשרים בין ההון לאקדמיה]] - קל לבעלי מפעלים מזהמים לדוגמה לממן קמפיין בחירות של מועמד בפריימריז, או למפלגה. באותה מידה יש להם קשרים לעיתונות על ידי פרסום או בעלות חלקית בעיתון. הם ממנים גם מחקרים של מומחים שונים באקדמיה שאמורים לתת המלצות בתחום המדיניות הציבורית.  

* [[קשרי הון-שלטון]], קשרים בין ההון לעיתונות, [[הפרטת המחקר|קשרים בין ההון לאקדמיה]] - קל לבעלי מפעלים מזהמים לדוגמה לממן קמפיין בחירות של מועמד בפריימריז, או למפלגה. באותה מידה יש להם קשרים לעיתונות על ידי פרסום או בעלות חלקית בעיתון. הם ממנים גם מחקרים של מומחים שונים באקדמיה שאמורים לתת המלצות בתחום המדיניות הציבורית.  

* קיום של [[לולאת משוב]]. דבר זה הוא חלק מ[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] או חלק מ[[נעילה טכנולוגית]]. בגלל הקיום של משחק CC-PP נהנים חלק מהשחקנים מרווח משמעותי. בהתאם לכך הם יכולים להפנות חלק מהרווחים האלה כדי להגדיל או לכל הפחות לשמר על קיומו של משחק זה.  

* קיום של [[לולאת משוב]]. דבר זה הוא חלק מ[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] או חלק מ[[נעילה טכנולוגית]]. בגלל הקיום של משחק CC-PP נהנים חלק מהשחקנים מרווח משמעותי. בהתאם לכך הם יכולים להפנות חלק מהרווחים האלה כדי להגדיל או לכל הפחות לשמר על קיומו של משחק זה.