שורה 1: |
שורה 1: |
| '''משחק עלויות ציבוריות–רווחים פרטיים''' (באנגלית: '''Communized Costs–Privatized Profits game''' או '''CC–PP game''') הוא משחק (במובן של [[תורת המשחקים]]) שפותח על ידי הביולוג [[גארט הארדין]] בשנת 1985 אשר בא לתאר [[חלוקת משאבים]]. המשחק מתאר מצבים כלכליים שבהם הרווחים זורמים לכיסם של מספר מצומצם של אנשים או חברות, בעוד שחלק ניכר מהעלויות מוטלות על הציבור שאינו שותף לרווחים. | | '''משחק עלויות ציבוריות–רווחים פרטיים''' (באנגלית: '''Communized Costs–Privatized Profits game''' או '''CC–PP game''') הוא משחק (במובן של [[תורת המשחקים]]) שפותח על ידי הביולוג [[גארט הארדין]] בשנת 1985 אשר בא לתאר [[חלוקת משאבים]]. המשחק מתאר מצבים כלכליים שבהם הרווחים זורמים לכיסם של מספר מצומצם של אנשים או חברות, בעוד שחלק ניכר מהעלויות מוטלות על הציבור שאינו שותף לרווחים. |
| | | |
− | מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - זה של [[רכוש ציבורי]] יחד עם זה של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. | + | מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - דוגמא אחת היא מצב של [[מוצר ציבורי]] יחד עם זה של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. דוגמה אחרת למצב זה נוצרת בשל [[סיכון מוסרי]] - שבו חברות לוקחות סיכונים שיכולים להניב להן רווח, הן לוקחות סיכון גדול מידי בגלל שהן יודעות שאם הסיכון יתממש ישלם אותו הציבור הרחב - או בצורה ישירה (דרך עלויות בריאות או סיכון חייו בגלל השפעות סביבתיות), או דרך תשלומים שונים אל הממשלה (דרך כספי המיסים, הגדלת הגרעון הממשלתי או [[מס אינפלציה]]). |
| | | |
− | דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים משתרעות מתחומים של [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות, מיזמי סמים, ואפילו טרור. | + | דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים משתרעות על פני תחומים רבים כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות, מיזמי סמים, טרור, סחר בנשק ומלחמות, משברים פיננסים גדולים כמו משבר הסאב-פריים, וכן בעיות [[קיימות]] וסיכונים ב[[הכחדת האנושות]]. |
| | | |
| ==הסבר המושג== | | ==הסבר המושג== |
− | הכלכלן האקולוגי, [[קולין קלארק]] מאזכר את המונח CC-PP במאמר שלו [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]], ומסביר אותו באמצעות דוגמה. | + | [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]], [[קולין קלארק]] מאזכר את המונח CC-PP במאמר שלו [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]], ומסביר אותו באמצעות דוגמה. |
| | | |
| קיים אגם ולידו בתים. נניח שחברה מסויימת מחליטה לבנות מפעל כימיקלים ליד אגם. כדי למקסם רווחים, החברה תרצה לשחרר [[פסולת רעילה]] מהמפעל אל תוך האגם. סביר שעלות ה[[זיהום]] הזה תיפול רק על בעלי הבתים; אם המפעל לא זקוק למים נקיים, לפירמה יהיה תמריץ קטן לשלוט בזיהום שלו. | | קיים אגם ולידו בתים. נניח שחברה מסויימת מחליטה לבנות מפעל כימיקלים ליד אגם. כדי למקסם רווחים, החברה תרצה לשחרר [[פסולת רעילה]] מהמפעל אל תוך האגם. סביר שעלות ה[[זיהום]] הזה תיפול רק על בעלי הבתים; אם המפעל לא זקוק למים נקיים, לפירמה יהיה תמריץ קטן לשלוט בזיהום שלו. |
| | | |
− | פעולת הזיהום היא סוג של [[השפעה חיצונית]] - המפעל נהנה מקיום הזיהום, מי שסובל הם השכנים. מצב של [[מידע מלא]] יכול להקטין את האפשרות לבצע דבר כזה כי במצב כזה בעלי הבתים יודעים שהפירמה מזהמת את האגם, יודעים איך הדבר משפיע על בריאותם ועל הערך של הנכסים שלהם ומסוגלים להוכיח זאת בבית המשפט ולתבוע את הפירמה. עם זאת במציאות אין מידע מלא - השגת מידע עולה כסף ומאמץ ולחברה יש גם אינטרס להסתיר את היקף וחומרת הזיהום. קושי נוסף שעולה הוא שמידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - השגתו עולה כסף אבל כולם יכולים להנות ממנו גם אם לא שילמו עליו - ולכן יש לבעלי הבתים אינטרס לחכות שמישהו אחר יאסוף את המידע. בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] טוען הכלכלן [[מנסור אולסון]] כי דווקא כאשר יש יותר נפגעים יש סיכוי נמוך יותר לפעולה שכן לכל אחד מהנפגעים יש אינטרס לתפוס טרמפ על שחקן אחר שדואג להשיג את המידע. | + | פעולת הזיהום היא סוג של [[השפעה חיצונית]] - המפעל נהנה מקיום הזיהום, מי שסובל הם השכנים. מצב של [[מידע מלא]] יכול להקטין את האפשרות לבצע דבר כזה, כי במצב כזה בעלי הבתים יודעים שהפירמה מזהמת את האגם, יודעים איך הדבר משפיע על בריאותם ועל הערך של הנכסים שלהם ומסוגלים להוכיח זאת בבית המשפט ולתבוע את הפירמה. במציאות אין מידע מלא - השגת מידע עולה כסף ומאמץ, ולחברה יש גם אינטרס להסתיר את היקף וחומרת הזיהום. [[הכחשת זיהום|הכשה והסתרה של זיהום]] הוא נוהל מקובל בחברות מזהמות רבות על ידי כלים כמו העברת הזיהום למקום מרוחק, שפיכה בשעות הלילה, הטיית מחקרים מדעיים ועוד. קושי נוסף שעולה הוא שמידע על הזיהום הוא [[מוצר ציבורי]] - השגתו עולה כסף אבל כולם יכולים להנות ממנו גם אם לא שילמו עליו - ולכן יש לבעלי הבתים אינטרס לחכות שמישהו אחר יאסוף את המידע. בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] טוען הכלכלן [[מנסור אולסון]] כי דווקא כאשר יש יותר נפגעים יש סיכוי נמוך יותר לפעולה שכן לכל אחד מהנפגעים יש אינטרס לתפוס טרמפ על שחקן אחר שדואג להשיג את המידע. |
| | | |
| ===פרבור=== | | ===פרבור=== |
שורה 18: |
שורה 18: |
| ===סיכון מוסרי=== | | ===סיכון מוסרי=== |
| {{הפניה לערך מורחב|סיכון מוסרי}} | | {{הפניה לערך מורחב|סיכון מוסרי}} |
− | [[סיכון מוסרי]] הוא דוגמה לעלויות ציבוריות המוטלות על הציבור. בעת תקופת גאות בבורסה, קיים ציבור של בנקאים, מנהלים וברוקרים הלוקחים סיכונים גדלים והולכים וגורפים רווחים נאים. כאשר יש קריסה פיננסית, פונים לממשלה כדי שזו תציל את הכלכלה, ותמנה קריסה של בנקים וגופים פיננסיים. | + | [[סיכון מוסרי]] הוא דוגמה נוספת לעלויות ציבוריות המוטלות על הציבור. בעת תקופת גאות בבורסה, קיים ציבור של בנקאים, מנהלים וברוקרים הלוקחים סיכונים גדלים והולכים וגורפים רווחים נאים. כאשר יש קריסה פיננסית, פונים לממשלה כדי שזו תציל את הכלכלה, ותמנה קריסה של בנקים וגופים פיננסיים. |
| | | |
| ניתן להרחיב טענה זו לגבי זגזוג של האליטה הכלכלית בין תמיכה בצעדי מדיניות כלכלית לפי המצב של [[מחזור העסקים]]. כאשר השוק בעליה ויש גריפה של רווחים, בעלי הון וכוחות אחרים באליטה הכלכלית (כמו עיתונאים בכירים, פקידים הצפויים להיות מנהלים בכירים ומנהלי פירמות) תומכים במדיניות "קפיטליסטית" של אי התערבות, הפרטה, והקטנת מיסים, כך שהרווחים זורמים לבעלי המניות, למנהלים בכירים, לברוקרים ולמנהלי קרנות וכו'. כאשר מתרחש מיתון או קריסה כלכלית תומכים אותם אנשים במדיניות כלכלית הפוכה של הלאמה, התערבות המדינה במשק, סבסוד של בנקים, וכו'. | | ניתן להרחיב טענה זו לגבי זגזוג של האליטה הכלכלית בין תמיכה בצעדי מדיניות כלכלית לפי המצב של [[מחזור העסקים]]. כאשר השוק בעליה ויש גריפה של רווחים, בעלי הון וכוחות אחרים באליטה הכלכלית (כמו עיתונאים בכירים, פקידים הצפויים להיות מנהלים בכירים ומנהלי פירמות) תומכים במדיניות "קפיטליסטית" של אי התערבות, הפרטה, והקטנת מיסים, כך שהרווחים זורמים לבעלי המניות, למנהלים בכירים, לברוקרים ולמנהלי קרנות וכו'. כאשר מתרחש מיתון או קריסה כלכלית תומכים אותם אנשים במדיניות כלכלית הפוכה של הלאמה, התערבות המדינה במשק, סבסוד של בנקים, וכו'. |
שורה 47: |
שורה 47: |
| * [[מינוף פיננסי]] | | * [[מינוף פיננסי]] |
| * [[זיהום תעשייתי]] | | * [[זיהום תעשייתי]] |
| + | * [[משבר המוצרים הציבוריים]] |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |