שורה 96: |
שורה 96: |
| * הפחתת כמות המשקעים. | | * הפחתת כמות המשקעים. |
| | | |
− | * בגלל שינויי האקלים, המשקעים נוטים לרדת במספר קטן שארועי גשם חזקים במקום בכמות גדולה של אירועים קטנים.הדבר מקטען את חלחול המים לקרקע. | + | * בגלל שינויי האקלים, המשקעים נוטים לרדת במספר קטן שאירועי גשם חזקים במקום בכמות גדולה של אירועים קטנים.הדבר מקטען את חלחול המים לקרקע. |
| | | |
− | * עליית הטמפטורטות גורמת להגברת האידוי, דבר שגורם לאובדן מים מהקרקע וממאגריי מים ולייבוש הצמחייה. | + | * עליית הטמפרטורות גורמת להגברת האידוי, דבר שגורם לאובדן מים מהקרקע וממאגריי מים ולייבוש הצמחייה. |
| | | |
| * הגברת הייבוש של צמחייה מקטין את היכולת של צמחים לסייע בחלחול מים למי התהום. | | * הגברת הייבוש של צמחייה מקטין את היכולת של צמחים לסייע בחלחול מים למי התהום. |
שורה 106: |
שורה 106: |
| '''התגברות הבצורת עקב שינויי האקלים''' | | '''התגברות הבצורת עקב שינויי האקלים''' |
| | | |
− | בדצמבר 2019 הוציא השירות המטאורולוגי דוח לגבי מגמות העבר והתחזיות לעתיד בשינויי הטמפרטורוה ובמשקעים בישראל עקב שינויי האקלים הגלובליים. מגמות העבר מראות הפחתה בכמות המשקעים ב 30 השנים האחרונות בקצב של 25 מילימטר בעשור. התחזיות לעתיד נבחנו לפי 2 תרחישים: עסקים כרגיל והפחתת פליטות החל משנות השלושים של המאה ה 21. לפי תרחיש עסקים כרגיל צפויה ירידה של כ 7% בכמות המשקעים עד 2050 ויותר מ 25% עד השנים 2071 - 2100. לפי תרחיש ההפחתה החל משנות ה 30 ירידה של 7% עד שנת 2050 ו ב 12% עד השנים 2071 - 2100{{הערה|1=יוסף, י', בהר"ד, ע', אוזן, ל', כרמוªה, י', חלפון, ª ,'פורשפן, א', לוי, י', סתיו, נ' [http://ims.gov.il/ims/PublicPDF/ClimateChangeInIsraelReport_20191128.pdf?fbclid=IwAR3_logKNBPqrQ93hmI2zk7BgtUX6yJA81P_r-9QEHlmWCb4NuTIOUK0QjQ שינוי האקלים בישראל מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורה והמשקעים. דו"ח מחקר מס' 4000-0804-2019-0000075] 2019, השירות המטאורולוגי הישראלי}}. | + | בדצמבר 2019 הוציא השירות המטאורולוגי דוח לגבי מגמות העבר והתחזיות לעתיד בשינויי הטמפרטורה ובמשקעים בישראל עקב שינויי האקלים הגלובליים. מגמות העבר מראות הפחתה בכמות המשקעים ב 30 השנים האחרונות בקצב של 25 מילימטר בעשור. התחזיות לעתיד נבחנו לפי 2 תרחישים: עסקים כרגיל והפחתת פליטות החל משנות השלושים של המאה ה 21. לפי תרחיש עסקים כרגיל צפויה ירידה של כ 7% בכמות המשקעים עד 2050 ויותר מ 25% עד השנים 2071 - 2100. לפי תרחיש ההפחתה החל משנות ה 30 ירידה של 7% עד שנת 2050 ו ב 12% עד השנים 2071 - 2100{{הערה|1=יוסף, י', בהר"ד, ע', אוזן, ל', כרמוªה, י', חלפון, ª ,'פורשפן, א', לוי, י', סתיו, נ' [http://ims.gov.il/ims/PublicPDF/ClimateChangeInIsraelReport_20191128.pdf?fbclid=IwAR3_logKNBPqrQ93hmI2zk7BgtUX6yJA81P_r-9QEHlmWCb4NuTIOUK0QjQ שינוי האקלים בישראל מגמות עבר ומגמות חזויות במשטר הטמפרטורה והמשקעים. דו"ח מחקר מס' 4000-0804-2019-0000075] 2019, השירות המטאורולוגי הישראלי}}. |
| | | |
| לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2018, עמוד 4, סעיף "שינויי אקלים", "בשנים האחרונות מקורות המים בישראל מאוימים על-ידי שינויים במשטר הגשמים ויובש קיצוני. צפויה ירידה בכמות המשקעים הממוצעת בין 1.1% ל-3.7% לעשור עם ירידה מובהקת בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ של כ-10%, התגברות המדבור בחלק הדרומי של הארץ"{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0860.pdf דוח מצב הסביבה בישראל נתונים / מדדים / מגמות] דצמבר 2017}}. | | לפי הדוח של המשרד להגנת הסביבה משנת 2018, עמוד 4, סעיף "שינויי אקלים", "בשנים האחרונות מקורות המים בישראל מאוימים על-ידי שינויים במשטר הגשמים ויובש קיצוני. צפויה ירידה בכמות המשקעים הממוצעת בין 1.1% ל-3.7% לעשור עם ירידה מובהקת בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ של כ-10%, התגברות המדבור בחלק הדרומי של הארץ"{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/reservoirinfo/doclib2/publications/p0801-p0900/p0860.pdf דוח מצב הסביבה בישראל נתונים / מדדים / מגמות] דצמבר 2017}}. |
שורה 137: |
שורה 137: |
| ההתייבשות גורמת ליותר סופות אבק עקב התייבשות קרקע. בשנת 2018 בישראל החל קמפיין לחיסכון במים בגלל התופעה "ישראל מתייבשת שוב". | | ההתייבשות גורמת ליותר סופות אבק עקב התייבשות קרקע. בשנת 2018 בישראל החל קמפיין לחיסכון במים בגלל התופעה "ישראל מתייבשת שוב". |
| | | |
− | כתוצאה מהבצורת ישראל עברה לשימוש נרחב במים מותפלים ומושבים וזה גרם לירידה דראסטית בכמות המגנזיום ובמינרלים נוספים, במים ובגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. עוד סיבה למחסור במגנזיום בישראל היא [[חקלאות תעשייתית]]. אם זאת המעבר למים מושבים ומותפלים הוא גורם משמעותי - מאז ההתפלה כמות המגנזיום בירקות ופירות ירדה ב-30% והמחסור במגנזיום במי השתייה נוצר רק עם תחילת ההתפלה. בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ-4 ,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. בספטמבר 2018 אמור להסתיים שלב גיבוש ההמלצות של הוועדה להקמת מתקן חלוץ להוספת המגנזיום למים המותפלים, אם כי ההוספה בעצמה עלולה לגרום להשלכות סביבתיות ובריאותיות{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger Yona Amitai Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ליולי 2018, Science Direct}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}. | + | כתוצאה מהבצורת ישראל עברה לשימוש נרחב במים מותפלים ומושבים וזה גרם לירידה דרסטית בכמות המגנזיום ובמינרלים נוספים, במים ובגידולים החקלאיים המושקים במים אלה. עוד סיבה למחסור במגנזיום בישראל היא [[חקלאות תעשייתית]]. אם זאת המעבר למים מושבים ומותפלים הוא גורם משמעותי - מאז ההתפלה כמות המגנזיום בירקות ופירות ירדה ב-30% והמחסור במגנזיום במי השתייה נוצר רק עם תחילת ההתפלה. בגלל מחסור במגנזים מתים כל שנה כ-4 ,000 ישראלים - יותר מ[[זיהום אוויר בישראל]]. בספטמבר 2018 אמור להסתיים שלב גיבוש ההמלצות של הוועדה להקמת מתקן חלוץ להוספת המגנזיום למים המותפלים, אם כי ההוספה בעצמה עלולה לגרום להשלכות סביבתיות ובריאותיות{{הערה|1=יוסף בן שאול[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186159 4,000 ישראלים מתים מדי שנה מחוסר במגנזיום] 25.04.2017, בריאות וחדשנות רפואית 2017}}{{הערה|JUDY SIEGEL-ITZKOVICH[https://www.jpost.com/HEALTH-SCIENCE/Desalination-leading-to-deadly-lack-of-magnesium-547508 DESALINATION LEADING TO DEADLY LACK OF MAGNESIUM]30.03.2018, The Jerusalem Post - Israel News}}{{הערה|1=חיים רבלין, החדשות [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=7169&mytemplate=tp2 מחיר השימוש במים מותפלים: עליה ניכרת במחלות לב] 05.07.2018, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}{{הערה|Meital Shlezinger Yona Amitai Amichay Akriv Hagit Gabay Michael Shechter MayaLeventer-Robertsbd [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001393511830358X?via%3Dihub Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; A population-based study in Israel] 3 ליולי 2018, Science Direct}}{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5957882 עקב השימוש במים מותפלים בחקלאות: ירידה של 30% בשיעור המגנזיום בפירות ובירקות]29.03.2018, הארץ}}. |
| | | |
− | רק בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. אם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכיהרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי צמחייה טבעית אשרת מקבלת את המים מהגשמים, הרבה יותר טובה לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה שנוטעים אותה וצריכים להשקות אחר כך. במקום זאת הורגים את הצמחייה הטבעית בריסוס, כיסוח, גיזום ונוטעים במקומה צמחייה זרה הדורשת השקייה. את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים, וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו ב[[גינות קהילתיות]]{{הערה|טל כהן [http://www.zavit.org.il/%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94/ גשמי סוף עונה] 22 למרץ, זווית}}. | + | רק בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. אם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכינרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי צמחייה טבעית אשרת מקבלת את המים מהגשמים, הרבה יותר טובה לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה שנוטעים אותה וצריכים להשקות אחר כך. במקום זאת הורגים את הצמחייה הטבעית בריסוס, כיסוח, גיזום ונוטעים במקומה צמחייה זרה הדורשת השקייה. את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים, וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו ב[[גינות קהילתיות]]{{הערה|טל כהן [http://www.zavit.org.il/%D7%92%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94/ גשמי סוף עונה] 22 למרץ, זווית}}. |
| | | |
| ===עלייה במפלס מי הים=== | | ===עלייה במפלס מי הים=== |