שינויים

'''אחריות יצרן מורחבת''' (באנגלית: '''Extended producer responsibility''' ובקיצור: '''EPR''') היא מדיניות ציבורית שמנסה להסיט את האחריות והעלות הכלכלית של טיפול ב[[פסולת]] וב[[זיהום]] מהממשלה (כלומר ממשלמי המיסים ומהחברה ככלל) אל היישויות שמייצרות את המוצרים והשירותים שגורמים ליצירת [[טיפול במקור|הפסולת במקור]] - כלומר [[פירמה|הפירמות]] שמייצרות את המוצרים.

'''אחריות יצרן מורחבת''' (באנגלית: '''Extended producer responsibility''' ובקיצור: '''EPR''') היא מדיניות ציבורית שמנסה להסיט את האחריות והעלות הכלכלית של טיפול ב[[פסולת]] וב[[זיהום]] מהממשלה או העיריות (כלומר ממשלמי המיסים ומהחברה ככלל) אל היישויות שמייצרות את המוצרים והשירותים שגורמים ליצירת [[טיפול במקור|הפסולת במקור]] - כלומר [[פירמה|הפירמות]] ו[[תאגידים]]שמייצרות את המוצרים.

מושג זה תואר לראשונה על ידי [[שוודיה|הממשלה השוודית]] בשנת 1975. EPR הוא למעשה הרחבת העיקרון של [[המזהם משלם]]. אחריות יצרן מורחבת [[הפנמת עלויות|מפנימה את העלות]] של [[פסולת|נזקי הפסולת]] וההפטרות ממנה אל תוך מחיר המוצר, ויוצרת [[תמריץ כלכלי]] לשינוי. עבור היצרנים הדבר יוצר [[תמריץ כלכלי]] [[שינוי טכנולוגי|לעבור לטכנולוגיות]] פחות מזהמות (וכך למכור מוצרים זולים יותר ולכן להנות מיתרון תחרותי). עבור הצרכנים נוצר תמריץ כלכלי לקנות מוצרים דומים פחות מזהמים, ולכן זולים יותר, או לצמצם את השימוש במוצרים אלה.  

מושג זה תואר לראשונה על ידי תומאס לינדקוויסט בדו"ח מ -1990 ל[[שוודיה|משרד החקלאות השוודי]]. אחריות יצרן מורחבת היא הרחבת של העיקרון של [[המזהם משלם]] ועקרונות אחרים לפיהם סמכות וכוח גדולים יותר כרוכים באחריות גדולה יותר. מבחינה כלכלית, אחריות יצרן מורחבת [[הפנמת עלויות|מפנימה את העלות]] של [[פסולת|נזקי הפסולת]] וההפטרות ממנה אל תוך מחיר המוצר, ויוצרת [[תמריץ כלכלי]] לשינוי אצל היצרן. עבור היצרנים הדבר יוצר [[תמריץ כלכלי]] [[שינוי טכנולוגי|לעבור לטכנולוגיות]] פחות מזהמות. אם יצליחו בדבר זה יצליחו למכור מוצרים זולים יותר ולכן להנות מיתרון תחרותי על פני מתחריהם. עבור הצרכנים אחריות כזו יוצרת תמריץ כלכלי לקנות מוצרים דומים פחות מזהמים, ולכן זולים יותר, או לצמצם את השימוש במוצרים מזהמים.  

אחריות יצרן מורחבת היא חלק מאסטרטגיות מתקדמות שדוגלות ב[[תעשייה בת קיימא]] בשיטות כמו [[מעריסה לעריסה]] ו[[כלכלה מעגלית]]. שיטות אלה מיודעות למנוע את [[זיהום|הזיהום]] הנוצר בתהליכי הייצור והטמנת הפסולת, לחסוך למפעלים כסף, למנוע [[דילול משאבים]] שבטווח הארוך יגרום לבעיות כלכליות, וגם למנוע [[השפעות סביבתיות|נזקים סביבתיים]] בריאותיים, חברתיים וכלכליים הנוצרים עקב [[כרייה]], הפקה, ושינוע של [[חומרי גלם]] של [[משאבים מתכלים]] כמו [[מתכות]], [[מינרלים]], [[סלעים]] ו[[חול]], זכוכית ו[[דלק מחצבי]]. ונזקים נוספים שעלולים להגרם עקב נזק ל[[משאבים מתחדשים]] כמו הפקת עץ מ[[ברוא יערות]].  

 

אחריות יצרן מורחבת היא חלק מאסטרטגיות מתקדמות שדוגלות ב[[תעשייה בת קיימא]] בשיטות כמו "[[מעריסה לעריסה]]" ו[[כלכלה מעגלית]]. שיטות אלה מיודעות למנוע את [[זיהום|הזיהום]] הנוצר בתהליכי הייצור של המוצרים ושל והטמנת הפסולת הנגרמת בעקבות המוצרים. כמו כן השיטות הללו מיועדות לחסוך למפעלים ולצרכנים [[כסף]], למנוע [[דילול משאבים]] שבטווח הארוך יגרום לבעיות כלכליות ובעיות [[קיימות]], וגם למנוע [[השפעות סביבתיות|נזקים סביבתיים]] בריאותיים, חברתיים וכלכליים הנוצרים עקב [[כרייה]], הפקה, ושינוע של [[חומרי גלם]] של [[משאבים מתכלים]] כמו [[מתכות]], [[מינרלים]], [[סלעים]] ו[[חול]], זכוכית ו[[דלק מחצבי]], או נזקים שעלולים להגרם עקב נזק ל[[מערכות אקולגיות]] עקב ניצול יתר של [[משאבים מתחדשים]] כמו הפקת עץ הכרוכה ב[[ברוא יערות]].

בנוסף להקטנת הזיהום, אחריות יצרן מורחבת מקטינה את התמריץ הכלכלי עבור פירמות לקדם [[התיישנות מכוונת]] של המוצרים שלהן. שכן ככל שמוצר יתקלקל או יוחזר לפירמה מהר יותר, כך עלויות לפירמה גבוהות יותר. דבר זה משרת גם את הצרכנים שמקבלים מוצרים עמידים יותר שיחזיקו מעמד זמן רב יותר.  

בנוסף להקטנת הזיהום, אחריות יצרן מורחבת מקטינה את התמריץ הכלכלי עבור פירמות לקדם [[התיישנות מכוונת]] של המוצרים שלהן. שכן ככל שמוצר יתקלקל או יוחזר לפירמה מהר יותר, כך עלויות לפירמה גבוהות יותר. דבר זה משרת גם את הצרכנים שמקבלים מוצרים עמידים יותר שיחזיקו מעמד זמן רב יותר.