שינויים

מיתון תנועה (הצגת מקור)

גרסה מ־18:00, 31 באוגוסט 2020

נוספו 17 בתים , 18:00, 31 באוגוסט 2020

מ

אין תקציר עריכה

שורה 78: שורה 78:

מטה-אנליזה משנת 2004 בדקה 175 מחקרים בתחום. המחקר מצא כי הגדלת מהירות הנסיעה מובילה להגדלת כמות הנפגעים ביחס של חזקה. {{הערה|שם=Christensen|Elvik, R., Christensen, P., & Helene Amundsen, A. (2004) [http://vbn.aau.dk/files/16893911/Speed_and_road_accidents_PhD.pdf Speed and road accidents: an evaluation of the power model]. TØI, Transportøkonomisk Institutt, Oslo - Norge: Transportøkonomisk Institutt.}}

* מספר הפצועים הקלים גדל בחזקה של 1.5 ביחס להגדלת המהירות.

−

* מספר כלל הפצועים בתאונות דרכים (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדל בחזקה של 2.7 ביחס לגידול המהירות.

+

* מספר כלל הפצועים בתאונות דרכים (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדל בחזקה של 2.7 ביחס לגידול המהירות.

* מספר הפצועים הקשים גדל בחזקה של 3 ביחס להגדלת המהירות.

* מספר ההרוגים בתאונות דרכים גדל בחזקה של 4 ביחס להגדלת המהירות.

−

פירוש הדבר הוא כי הורדה של מהירות הנסיעה ב-10% לדוגמא, צפויה להוביל לירידה של כ-38% אחוז בכמות ההרוגים בתאונות דרכים. {{הערה|שם=Christensen}} כדי להוריד את כמות ההרוגים מתאונות הדרכים בחצי יש להפחית את המהירות ב-15%. ממצאים דומים התגלו במחקרים שונים במדינות שונות וברקעים שונים - תאונות עירוניות ולא עירוניות, מדינות שונות, צורות שונות של מדידת מהירות ועוד.

+

פירוש הדבר הוא כי הורדה של מהירות הנסיעה ב-10% לדוגמא, צפויה להוביל לירידה של כ-38% אחוז בכמות ההרוגים בתאונות דרכים. {{הערה|שם=Christensen}} כדי להוריד את כמות ההרוגים מתאונות הדרכים בחצי יש להפחית את המהירות ב-15%. ממצאים דומים התגלו במחקרים שונים במדינות שונות וברקעים שונים - תאונות עירוניות ולא עירוניות, מדינות שונות, צורות שונות של מדידת מהירות ועוד.

מחקר משנת 2009 סיכם ממצאים מ-115 מחקרים שונים. נמצא כי המהירות משפיעה באופן חזק יותר על תאונות מחוץ לעיר. לדוגמה שיעור ההרוגים עולה בחזקת 3 בתאונות בעיר ובחזקת 4.6 בתאונות מחוץ לעיר, ביחס לעליה במהירות. להלן סיכום ממצאים אלה {{הערה|שם=ITF|[https://www.itf-oecd.org/sites/default/files/docs/speed-crash-risk.pdf Speed and Crash Risk] International Transport Forum}}{{הערה|Elvik, R. (2009). The Power Model of the relationship between speed and road safety: update and new analyses. TØI Report ; 1034/2009. Oslo, Institute of Transport Economics TØI. }}

שורה 93: שורה 93:

| תאונות עם פציעה קשה || 2.6 || 1.5

|-

−

| פציעות קשות || 3.5 || 2

+

| פציעות קשות || 3.5 || 2

|-

| תאונות עם פציעות קלות || 1 || 1.1

שורה 101: שורה 101:

קיימות מספר סיבות לכך שמיתון תנועה מפחית תאונות דרכים ופצועים או הרוגים בתאונות כאלה:

−

* '''שיפור הראות ''' נהגים מבחינים טוב יותר בהולכי רגל ומשתמשים אחרים כאשר הם נוסעים לאט יותר, הם יכולים להבחין בהולך רגל או במפגע בכביש שלא היו מבחינים בו במהירות גבוהה יותר.

+

* '''שיפור הראות''' נהגים מבחינים טוב יותר בהולכי רגל ומשתמשים אחרים כאשר הם נוסעים לאט יותר, הם יכולים להבחין בהולך רגל או במפגע בכביש שלא היו מבחינים בו במהירות גבוהה יותר.

* '''מרחק העצירה קצר יותר''' מרחק העצירה של כלי רכב הוא קצר יותר כאשר מהירות הנסיעה איטית יותר - זמן התגובה (הזמן שחולף מהחלטה על פעולה לבין נקיטת הפעולה) הוא קבוע ובמהלך זמן זה מכונית איטית יותר נוסעת מרחק קצר יותר. כמו כן מרחק הבלימה מרגע הפעלת הבלמים הוא קצר יותר.

* '''יותר זמן לביצוע פעולות חירום''' בנהיגה איטית יותר לנהג יש זמן רב יותר לבצע פעולות חירום, כמו הסטת ההגה למניעת התנגשות במכונית אחרת או בהולך רגל. גם להולך רגל או רוכב אופניים יש זמן רב יותר לנסות למנוע את התאונה.

שורה 116: שורה 116:

[[בטיחות הולכי רגל|בתאונות של מכוניות עם הולכי רגל]], כל הורדה של 1.6 קמ"ש מורידה את הסיכוי להתנגשות ב-5%. נהג שנוהג במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה) ורואה הולך רגל שנמצא מולו בכביש במרחק של 33 מטר, ינסה לעצור, אבל יפגע בהולך הרגל במהירות של 61 קמ"ש. במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) יש לנהג מספיק זמן כדי לעצור באופן מוחלט לפני הפגיעה בהולך הרגל. {{הערה|[http://trafficlogix.com/trafficcalming/trafficcalming#tctab_stats Some eye-opening traffic calming statistics], trafficlogix.com}}

−

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות הוא 5%. <ref>[http://www.economist.com/node/21528302 Calm down], the economist, Sep 3rd 2011 </ref>

+

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות הוא 5%. <ref>[http://www.economist.com/node/21528302 Calm down], the economist, Sep 3rd 2011 </ref>

−

מחקר משנת 2005 שבוצע בבריטניה ביקש למדוד כיצד אמצעים שונים למיתון תנועה בעיר באזורים של 30 מייל בשעה (50 קמ"ש), משפיעים על המהירות ועל שיעור הנפגעים בתאונות. המחקר השווה בין מצלמות מהירות, פסי האטה ואמצעים הנדסיים אחרים להאטת מהירות (כמו הצרה מכוונת של הדרך). המחקר מצא כי האמצעי היעיל ביותר במניעת תאונות עם נפגעים הוא פסי האטה, דבר שהוביל להפחתת נפגעים בתאונות ב-44%, לאחר מכן אמצעי האטה הנדסיים אחרים (29%) ולבסוף מצלמות (22%). פסי האטה אנכיים היו גם אמצעי ההאטה שגרם להפחתה האפקטיבית ביותר במהירות הנסיעה. החיסכון בפצועים היה בממוצע פצוע אחד לקילומטר כביש בשנה. {{הערה|Mountain LJ1, Hirst WM, Maher MJ., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15885612 Are speed enforcement cameras more effective than other speed management measures? The impact of speed management schemes on 30 mph roads.], Accid Anal Prev. 2005 Jul;37(4):742-54.}}

+

מחקר משנת 2005 שבוצע בבריטניה ביקש למדוד כיצד אמצעים שונים למיתון תנועה בעיר באזורים של 30 מייל בשעה (50 קמ"ש), משפיעים על המהירות ועל שיעור הנפגעים בתאונות. המחקר השווה בין מצלמות מהירות, פסי האטה ואמצעים הנדסיים אחרים להאטת מהירות (כמו הצרה מכוונת של הדרך). המחקר מצא כי האמצעי היעיל ביותר במניעת תאונות עם נפגעים הוא פסי האטה, דבר שהוביל להפחתת נפגעים בתאונות ב-44%, לאחר מכן אמצעי האטה הנדסיים אחרים (29%) ולבסוף מצלמות (22%). פסי האטה אנכיים היו גם אמצעי ההאטה שגרם להפחתה האפקטיבית ביותר במהירות הנסיעה. החיסכון בפצועים היה בממוצע פצוע אחד לקילומטר כביש בשנה. {{הערה|Mountain LJ1, Hirst WM, Maher MJ., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15885612 Are speed enforcement cameras more effective than other speed management measures? The impact of speed management schemes on 30 mph roads.], Accid Anal Prev. 2005 Jul;37(4):742-54.}}

לפי מחקר של מחלקת התחבורה של העיר ניו-יורק, שבוצע בשנת 2012, מיתון תנועה בשכונה בברונקס באיזור East 180th Street, הוביל לירידה של 67% [[בטיחות הולכי רגל|בתאונות דרכים שבהם נפגעו הולכי רגל]]. {{הערה |[https://d3n8a8pro7vhmx.cloudfront.net/americabikes/pages/211/attachments/original/1351785187/2012-10-measuring-the-street.pdf?1351785187 Measuring the Street: New Metrics for 21st Century Streets], New York City ,DOT, 2012}}

שורה 171: שורה 171:

===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע Mohabit בברלין===

−

~~רובע~~ Mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש ~~בשנות ה-90~~ של הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאוד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]

+

בשנות ה-90 של המאה ה-20 ברובע Mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש של הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאוד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]

השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:

שורה 185: שורה 185:

יישום של מיתון תנועה בכלל וכן של איזורי מיתון תנועה קיים במדינות מערביות רבות. הוא נפוץ במיוחד בצפון מערב אירופה במדינות כמו [[הולנד]], [[שוודיה]], [[גרמניה]], [[בלגיה]]. במדינות אלה איזורי מיתון תנועה מכילים לא רק שלט כניסה ויציאה מאיזור מיתון התנועה אלא גם אמצעי ריסון כמו שערים, מעברי חצייה מוגבהים ועוד. בחלק מהערים האלה מיתון התנועה רחב יותר וכולל גם האטת התנועה - במהירויות של 40-50 קמ"ש ברחובות ראשיים.

−

בשנים האחרונות מיתון תנועה מתרחב ומיושם גם במדינות נוספות - במיוחד בערים רבות בצרפת, בריטניה וספרד. ניתן לראות דוגמאות גם במדינות נוספות כמו הונגריה, יפן, אוסטרליה ועוד. במדינות אלה, איזורי מיתון תנועה הם בדרך כלל נפוצים יותר בערים מרכזיות כמו ערי בירה. בערים שבהן איזורי מיתון תנועה הם דבר חדש, לעיתים קרובות מיתון התנועה הוא רק בשילוט וכן בסימון בולט על הכביש של מהירות הנסיעה המותרת, וכן לעיתים באמצעים רכים להגבלת המהירות כמו חספוס הכביש, שימוש בריצוף, או מעבר חצייה עם ריצוף, הצרת הרחוב ועוד.

+

בשנים האחרונות מיתון תנועה מתרחב ומיושם גם במדינות נוספות - במיוחד בערים רבות בצרפת, בריטניה וספרד. ניתן לראות דוגמאות גם במדינות נוספות כמו הונגריה, יפן, אוסטרליה ועוד. במדינות אלה, איזורי מיתון תנועה הם בדרך כלל נפוצים יותר בערים מרכזיות כמו ערי בירה. בערים שבהן איזורי מיתון תנועה הם דבר חדש, לעיתים קרובות מיתון התנועה הוא רק בשילוט וכן בסימון בולט על הכביש של מהירות הנסיעה המותרת, וכן לעיתים באמצעים רכים להגבלת המהירות כמו חספוס הכביש, שימוש בריצוף, או מעבר חצייה עם ריצוף, הצרת הרחוב ועוד.

דוגמאות למיתון תנועה של 30 קמ"ש:

−

* [[שוודיה]] : סטוקהלם, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.33376670000002%2C18.07526710000002&z=14], אורברו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.2736855591638%2C15.208242149676494&z=13] ועוד ערים רבות נוספות.

+

* [[שוודיה]] : סטוקהלם, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.33376670000002%2C18.07526710000002&z=14], אורברו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.2736855591638%2C15.208242149676494&z=13] ועוד ערים רבות נוספות.

* [[הולנד]]: [[אמסטרדם]] [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.360970300000034%2C4.899345799999992&z=14] ועוד ערים רבות נוספות. כגון העיר הקטנה דבנטר [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.26032298642736%2C6.16706506879882&z=13]

* [[גרמניה]]: ברלין, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.518502781203054%2C13.44232499343866&z=14], לייפציג [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.317658400000006%2C12.3734915&z=14], המבורג [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.5710908%2C9.968687300000056&z=14], מינכן [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.11928538886559%2C11.546589299755851&z=11], שטוטגארט[https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.764498126330274%2C9.171482488232414&z=13] ועוד ערים רבות נוספות.

שורה 211: שורה 211:

* צ'כיה - בעיר אוסטרבה, מגבלת 40 קמ"ש, ברחוב דו סטרי עם מסילות חשמלית[https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=49.801010900000044%2C18.304048800000032&z=18]

* בוסניה-הרצגובינה בעיר באניה לוקה - - 40 קמ"ש ברחוב דו סטרי, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=44.770841400000016%2C17.20247089999998&z=18]

−

* קנדה: ~~טורנטו~~, רחוב מסחרי עם מגבלת מהירות ל-40 קמ"ש , [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=43.64939820000002%2C-79.42425370000001&z=18]

+

* קנדה: טורונטו, רחוב מסחרי עם מגבלת מהירות ל-40 קמ"ש, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=43.64939820000002%2C-79.42425370000001&z=18]

* אלבניה - בשנת 2017, בעיר Kapan בדרום אלבניה פעילי בטיחות בדרכים מטעם National Road Safety Council קראו למיתון תנועה. הם החזיקו שלטי 40 קמ"ש ליד כבישים סואנים. [https://www.unroadsafetyweek.org/en/news/news-item/t/celebrating-more-incredible-slowdown-events-from-around-the-world]

שורה 220: שורה 220:

בישראל ישנה מגמה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי מעגלי תנועה ופסי האטה (במפרים). עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית. לפעמים דבר זה נעשית בצורה לא מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים גדול מידי ממעבר חצייה.

−

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות ל[[איזורי מיתון תנועה]]. בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. קיימם אזורי מיתון תנועה בישובים כפריים שונים כמו במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה ~~העיריה~~ לקדם [[אזור מיתון תנועה|איזור מיתון תנועה]] בשנת 2011, על ידי שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. אזורי מיתון תנועה נוספים קיימים בהרצליה, ויש גם אזורים בודדים כאלה בירושלים (ליד המדרחוב, וליד שביל דרך הרכבת).

+

בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות ל[[איזורי מיתון תנועה]]. בפועל הנושא לא קודם, מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. קיימם אזורי מיתון תנועה בישובים כפריים שונים כמו במדרשת שדה בוקר בנגב. בתל אביב החלה העירייה לקדם [[אזור מיתון תנועה|איזור מיתון תנועה]] בשנת 2011, על ידי שלטים של 30 קמ"ש, ושילוט של יציאה ממגבלת 30 קמ"ש. דבר זה יושם ברוב שכונות המגורים של העיר - מעל 80 איזורי מיתון תנועה בשכונות כמו ביצרון, נחלת יצחק, שכונת התקווה, רמת אביב ג', צהלה. כמו כן הדבר יושם ברוב הרחובות של "הצפון הישן". באיזור המע"ר (מרכז העסקים הראשי) ודרום העיר יש פחות איזורי מיתון תנועה. אזורי מיתון תנועה נוספים קיימים בהרצליה, ויש גם אזורים בודדים כאלה בירושלים (ליד המדרחוב, וליד שביל דרך הרכבת).

בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות

שינויים

מיתון תנועה (הצגת מקור)

גרסה מ־18:00, 31 באוגוסט 2020

תפריט ניווט

חיפוש