שינויים

כל אסטרטגיה נועדה למנוע פשע או עבירה פלילית במקור - עוד בטרם בוצע המעשה. בנוסף הדברים האלה מתרחשים מחוץ למערכת המשפט הפלילי הרשמית והיא מייצג חלופה חברתית מתקדמת כדי להפחית את הפשע. חוקרים בתחומים שונים מתמקדים בתאוריות המרכזיות העיקריות המהוות את הבסיס למניעת פשיעה, איסוף ראיות לאפקטיביות של צורות התערבות שונות, והשוואה בין שיטות שונות. {{הערה|שם=oxfordhb}}

כל אסטרטגיה נועדה למנוע פשע או עבירה פלילית במקור - עוד בטרם בוצע המעשה. בנוסף הדברים האלה מתרחשים מחוץ למערכת המשפט הפלילי הרשמית והיא מייצג חלופה חברתית מתקדמת כדי להפחית את הפשע. חוקרים בתחומים שונים מתמקדים בתאוריות המרכזיות העיקריות המהוות את הבסיס למניעת פשיעה, איסוף ראיות לאפקטיביות של צורות התערבות שונות, והשוואה בין שיטות שונות. {{הערה|שם=oxfordhb}}

בשנת 1967 ביצע פיטר לגינ'ס (Peter Lejins) את אחת ההבחנות הראשונות בין מניעת פשיעה לבקרה על פשיעה- אם הפשע כבר בוצע מדובר על בקרת פשיעה, אם מדובר על פשע שרק צופים את התרחשותו מדובר על מניעת פשיעה. {{הערה|שם=oxfordhb}}

בשנת 1967 ביצע פיטר לג'ינס (Peter Lejins) את אחת ההבחנות הראשונות בין מניעת פשיעה לבקרה על פשיעה- אם הפשע כבר בוצע מדובר על בקרת פשיעה, אם מדובר על פשע שרק צופים את התרחשותו מדובר על מניעת פשיעה. {{הערה|שם=oxfordhb}}

==מחקרים והתפתחות התחום==

==מחקרים והתפתחות התחום==

מחקרים בתחום מניעת פשיעה בוצעו על ידי חוקרים בתחומים של קרימינולוגיה, מדיניות ציבורית, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. מחקרים על ידי קרימינולוגים כמו Gottfredson, McKenzie, Eck, Farrington{{הערה|שם=oxfordhb|[http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780195398823.001.0001/oxfordhb-9780195398823 The Oxford Handbook of Crime Prevention]}} ו-Sherman, Waller {{הערה|1=[https://www.inlander.com/spokane/our-kids-our-problem/Content?oid=2194812 Our Kids, Our Problem], Inlander}} כתבו מספר ניתוחים למניעת פשיעה. ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], [[האומות המאוחדות]], United States National Research Council וכן Audit Commission (United Kingdom) בחנו את המחקרים שלהם ושל אחראים בתחום.  

מחקרים בתחום מניעת פשיעה בוצעו על ידי חוקרים בתחומים של קרימינולוגיה, מדיניות ציבורית, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. מחקרים על ידי קרימינולוגים כמו Gottfredson, McKenzie, Eck, Farrington{{הערה|שם=oxfordhb|[http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780195398823.001.0001/oxfordhb-9780195398823 The Oxford Handbook of Crime Prevention]}} ו-Sherman, Waller {{הערה|1=[https://www.inlander.com/spokane/our-kids-our-problem/Content?oid=2194812 Our Kids, Our Problem], Inlander}} כתבו מספר ניתוחים למניעת פשיעה. ארגונים כמו [[ארגון הבריאות העולמי]], [[האומות המאוחדות]], United States National Research Council וכן Audit Commission (United Kingdom) בחנו את המחקרים שלהם ושל אחראים בתחום.  

ההיסטוריה המודרנית של מניעת פשיעה בארצות הברית, קשורה ב[[אמון|אבדן האמונה]] ב[[מערכת המשפט הפלילי]] (משטרה, בתי משפט, בתי כלא), בשנות ה-60 של המאה ה-20. דבר זה נבע משילוב של גורמים בכללם ירידה באמון הציבור במערכת המשפט הפלילי, עליה ברמות הפחד מפני פשיעה ומחקרי קרימינולוגים שהראו כי אמצעי ריסון פשיעה מסורתיים רבים היו בלתי אפקטיביים או לא יעילים בהפחתת רמות הפשיעה ושיפור הבטיחות בקהילות. לדוגמה מחקרים על סיורים ממונעים של שוטרים, מוקדי מענה מהיר, וחקירות פליליות – המרכיבים העיקריים של מערכת אכיפת החוק – היו בעלי השפעה מוטעה או חסרי השפעה כלשהי. {{הערה|שם=oxfordhb}}

ההיסטוריה המודרנית של מניעת פשיעה בארצות הברית, קשורה ב[[אמון|אבדן האמונה]] ב[[מערכת המשפט הפלילי]] (משטרה, בתי משפט, בתי כלא), בשנות ה-60 של המאה ה-20. דבר זה נבע משילוב של גורמים בכללם ירידה באמון הציבור במערכת המשפט הפלילי, עליה ברמות הפחד מפני פשיעה ומחקרי קרימינולוגים שהראו כי אמצעי ריסון פשיעה מסורתיים רבים היו בלתי אפקטיביים או לא יעילים בהפחתת רמות הפשיעה ושיפור הבטיחות בקהילות. לדוגמה מחקרים על סיורים ממונעים של שוטרים, מוקדי מענה מהיר, וחקירות פליליות – המרכיבים העיקריים של מערכת אכיפת החוק – היו בעלי השפעה מוטעה או חסרי השפעה כלשהי. {{הערה|שם=oxfordhb}}

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison Reform”). זהו מאמר שסוקר מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". הוא בדק 231 מחקרים שנערכו בשנים 1945 עד 1967 וענו על דרישות מינימליות של איכות. סקירה זו לא הייתה חידוש למעשה אבל היא יצרה סערה פוליטית ומקצועית בגלל החשש שלא ניתן יהיה להפחית את הפשיעה. {{הערה|שם=Visher|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

אחד המחקרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בתחום מניעת הפשיעה הוא המאמר "מה עובד" שפרסם Robert Martinson בשנת 1974. (“What Works? – Questions and Answers about Prison Reform”). זהו מאמר שסוקר מחקר בן 700 עמודים The Effectiveness of Correctional Treatment שהוזמן על ידי מדינת ניו יורק, כדי לסקור את האפקטיביות של הצעדים האמינים ביותר לשיקום אסירים לשעבר. המסקנה של מחקר כי כמעט שום שיטה לא עובדת בצורה טובה, או במילים של חוקרים אחרים "שום דבר לא עובד". הוא בדק 231 מחקרים שנערכו בשנים 1945 עד 1967 וענו על דרישות מינימליות של איכות. סקירה זו לא הייתה חידוש למעשה אבל היא יצרה סערה פוליטית ומקצועית בגלל החשש שלא ניתן יהיה להפחית את הפשיעה. {{הערה|שם=Visher|Christy A. Visher David Weisburd, [https://link.springer.com/article/10.1023/A:1008229431999 Identifying what works: Recent trends in crime prevention strategies],Crime, Law and Social Change, November 1997, Volume 28, Issue 3–4, pp 223–242}}

==דוגמאות למניעת פשיעה ==

==דוגמאות למניעת פשיעה ==

באמצע שנות ה-60 פעלה באמסטרדם התנועה הפוליטית -תרבותית [[פרובו (תנועה)|פרובו]], אחד הרעיונות של התנועה הייתה "תנועת התרנגולת הלבנה" - להחליף את השוטרים בעובדים סוציאלים. כמו רוב הצעות התנועה, הצעות אלה לא נלקחו ברצינות בזמן קיומה.

באמצע שנות ה-60 פעלה באמסטרדם התנועה הפוליטית -תרבותית [[פרובו (תנועה)|פרובו]], אחד הרעיונות של התנועה הייתה "תנועת התרנגולת הלבנה" - להחליף את השוטרים בעובדים סוציאלים. כמו רוב הצעות התנועה, הצעות אלה לא נלקחו ברצינות בזמן קיומה.

ב-1995 נבחר אנטנס מוקוס לראש עיריית [[בוגוטה]] הוא היה פילוסוף ומתמטיקאי. בתחילת הקריירה שלו בוגוטה הייתה אחת הערים הגרועות בקולומביה. במהלך כהונתו נודע בכך שהשתמש בשיטות פעולה חדשניות ויצירתיות להתמודדות עם בעיותיה של העיר, ששיפרו פלאים את מצבה. בין היתר, שיעור מקרי הרצח בעיר ירד בכ-70%, מספר ההרוגים בתאונות דרכים ירד בלמעלה מ-50%. בין השיטות יוצאות הדופן אותן הנהיג מוקוס בעיר: כדי להתמודד עם תאונות הדרכים, העסיקה העירייה 420 פנטומימאים שלעגו לעברייני תנועה, מתוך הנחת מוצא שהקולומביאנים חוששים יותר שילעגו להם מאשר לקבל קנס. בנוסף, הורה לצייר כוכב, בכל מקום בו נהרג אדם בתאונת דרכים. כדי ליצור אווירה בטוחה יותר לנשים בעיר, הנהיג "ערבים לנשים בלבד", בהם ביקש מהגברים להישאר בבתיהם, והעירייה ארגנה קונצרטים ופאבים שנפתחו לנשים בלבד, כשעל הסדר שמרו שוטרות. מקורות השראה לשיטות של מוקוס היו [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]], זוכה פרס הנובל [[דאגלאס נורת']] שחקר את המתח בין [[מוסד חברתי|חוקים פורמליים]] ובלתי פורמליים, ועבודתו של Jürgen Habermas על הדרך שבה דיאלוג מייצר [[הון חברתי]].[http://news.harvard.edu/gazette/2004/03.11/01-mockus.html]

ב-1995 נבחר אנטנס מוקוס לראש עיריית [[בוגוטה]] הוא היה פילוסוף ומתמטיקאי. בתחילת הקריירה שלו בוגוטה הייתה אחת הערים הגרועות בקולומביה. במהלך כהונתו נודע בכך שהשתמש בשיטות פעולה חדשניות ויצירתיות להתמודדות עם בעיותיה של העיר, ששיפרו פלאים את מצבה. בין היתר, שיעור מקרי הרצח בעיר ירד בכ-70%, מספר ההרוגים בתאונות דרכים ירד בלמעלה מ-50%. בין השיטות יוצאות הדופן אותן הנהיג מוקוס בעיר: כדי להתמודד עם תאונות הדרכים, העסיקה העירייה 420 פנטומימאים שלעגו לעברייני תנועה, מתוך הנחת מוצא שהקולומביאנים חוששים יותר שילעגו להם מאשר לקבל קנס. בנוסף, הורה לצייר כוכב, בכל מקום בו נהרג אדם בתאונת דרכים. כדי ליצור אווירה בטוחה יותר לנשים בעיר, הנהיג "ערבים לנשים בלבד", בהם ביקש מהגברים להישאר בבתיהם, והעירייה ארגנה קונצרטים ופאבים שנפתחו לנשים בלבד, כשעל הסדר שמרו שוטרות. מקורות השראה לשיטות של מוקוס היו [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]], זוכה פרס הנובל [[דאגלאס נורת']] שחקר את המתח בין [[מוסד חברתי|חוקים פורמליים]] ובלתי פורמליים, ועבודתו של Jürgen Habermas על הדרך שבה דיאלוג מייצר [[הון חברתי]].[http://news.harvard.edu/gazette/2004/03.11/01-mockus.html]

* '''[[גישת צמצום הנזקים בסמים]]''' - מתייחסת למכורים לסמים כאל חולים הזקוקים בעיקר ל[[אמפתיה]], שיקום, סיוע רפואי, נפשי וחברתי ופחות כאל פושעים שיש להעניש אותם. הרשויות "מייבשות" מוכרי סמים על ידי הספקת סם עם פיקוח למכורים. גישה זו זוכה להצלחה בקרב מכורים להרואין וקוקאין בשווייץ ובפורטוגל. יש ירידה במספר המכורים לסמים וירידה בתמותה של מכורים לסמים ובפשעים הקשורים לסמים.

* '''[[גישת צמצום הנזקים בסמים]]''' - מתייחסת למכורים לסמים כאל חולים הזקוקים בעיקר ל[[אמפתיה]], שיקום, סיוע רפואי, נפשי וחברתי ופחות כאל פושעים שיש להעניש אותם. הרשויות "מייבשות" מוכרי סמים על ידי הספקת סם עם פיקוח למכורים. גישה זו זוכה להצלחה בקרב מכורים להרואין וקוקאין בשווייץ ובפורטוגל. יש ירידה במספר המכורים לסמים וירידה בתמותה של מכורים לסמים ובפשעים הקשורים לסמים.

* '''[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]''' - גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. הגישה מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. לדוגמה חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב יוצרות מרחב "ציבורי-פרטי" שבו בעל החנות וכן הקונים שלו מונעים הזנחה של הרחוב לפני החנות. הספקת שפע של חלונות ומרפסות שפונים לרחוב מגדילים את הסיכוי לעדי ראיה ומפחיתים רצון לבצע ברחוב פשיעה ועוד.  

* '''[[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]''' - גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. הגישה מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. לדוגמה חזיתות של חנויות שפונות אל הרחוב יוצרות מרחב "ציבורי-פרטי" שבו בעל החנות וכן הקונים שלו מונעים הזנחה של הרחוב לפני החנות. הספקת שפע של חלונות ומרפסות שפונים לרחוב מגדילים את הסיכוי לעדי ראיה ומפחיתים רצון לבצע ברחוב פשיעה ועוד.  

* '''תכניות לטיפוח אמפתיה''' - על רקע אלימות והתעללות בקרב תלמידים, החלו בקנדה בתכנית לחיזוק [[אמפתיה]] ו"[[למידה חברתית־רגשית]]" הנחת היסוד היא שניתן ללמד ולחזק תכונות כמו אמפתיה, מודעות עצמית לרגשות ולרגשותיו של האחר, רגישות לסביבה ויכולת לקיים מערכות יחסים יציבות וחיוביות. מחקרים של פרופ' קימברלי שונרט־רייכל, פסיכולוגית התפתחותית טוענים שתכניות אלה הובילו לשיפור היבטים כמו עזרה לזולת או שליטה בתוקפנות. המטרה קצרת הטווח של תכנית זו היא לשפר את האווירה בבית הספר ולהפחית תופעות של בריונות ואלימות בכיתה. מטרה ארוכת טווח היא לגרום לילדים להיות מבוגרים אחראים ואכפתיים יותר. תכנית זו היא חלק מאוסף של יוזמות ומחקרים שנועדו לשפר היבטים כמו אמפתיה וחברוּת, איך מחנכים לשיתוף פעולה בין־אישי וכיצד מפחיתים [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות לרשתות חברתיות]]. {{הערה|שם=ovadya|שירה קדרי-עובדיה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6955963 5 יחידות מתמטיקה? מה שמפתח ילדים זה שיעורי אמפתיה], הארץ, 20.02.2019}} [https://youtu.be/e4cgG9Thxs8]

* '''תכניות לטיפוח אמפתיה''' - על רקע אלימות והתעללות בקרב תלמידים, החלו בקנדה בתכנית לחיזוק [[אמפתיה]] ו"[[למידה חברתית־רגשית]]" הנחת היסוד היא שניתן ללמד ולחזק תכונות כמו אמפתיה, מודעות עצמית לרגשות ולרגשותיו של האחר, רגישות לסביבה ויכולת לקיים מערכות יחסים יציבות וחיוביות. מחקרים של פרופ' קימברלי שונרט־רייכל, פסיכולוגית התפתחותית טוענים שתכניות אלה הובילו לשיפור היבטים כמו עזרה לזולת או שליטה בתוקפנות. המטרה קצרת הטווח של תכנית זו היא לשפר את האווירה בבית הספר ולהפחית תופעות של בריונות ואלימות בכיתה. מטרה ארוכת טווח היא לגרום לילדים להיות מבוגרים אחראים ואכפתיים יותר. תכנית זו היא חלק מאוסף של יוזמות ומחקרים שנועדו לשפר היבטים כמו אמפתיה וחברוּת, איך מחנכים לשיתוף פעולה בין־אישי וכיצד מפחיתים [[התמכרות למסכים]] ו[[התמכרות לרשתות חברתיות]]. {{הערה|שם=ovadya|שירה קדרי-עובדיה, [https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-MAGAZINE-1.6955963 5 יחידות מתמטיקה? מה שמפתח ילדים זה שיעורי אמפתיה], הארץ, 20.02.2019}} [https://youtu.be/e4cgG9Thxs8]

* '''מניעת אלימות במשפחה''' תפיסה לפיה [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]] לא נובעת רק מתוך תפיסות שמרניות ופטריאכליות (שמתקיימת בחלק מהרציחות) אלא גם על כתופעת קצה של תופעה רחבה יותר והיא [[אלימות במשפחה בין בני זוג]] - אלימות שכוללת קללות, איומים, התעללות נפשית וכו'. הטענה היא שאלימות זו יכולה להיות מוזנת על ידי שני בני הזוג והיא אינה נחלתם של גברים בלבד. כדי למנוע סוג כזה של רציחות יש להתייחס בצורה כוללנית יותר לתופעה ולא רק לסופה.

* '''מניעת אלימות במשפחה''' תפיסה לפיה [[רצח נשים בידי בני זוג וקרובי משפחה]] לא נובעת רק מתוך תפיסות שמרניות ופטריאכליות (שמתקיימת בחלק מהרציחות) אלא גם על כתופעת קצה של תופעה רחבה יותר והיא [[אלימות במשפחה בין בני זוג]] - אלימות שכוללת קללות, איומים, התעללות נפשית וכו'. הטענה היא שאלימות זו יכולה להיות מוזנת על ידי שני בני הזוג והיא אינה נחלתם של גברים בלבד. כדי למנוע סוג כזה של רציחות יש להתייחס בצורה כוללנית יותר לתופעה ולא רק לסופה.

* '''מניעת פשיעה כלכלית''' - כמו גניבות, הונאות, מעשי שוד, חטיפות לשם לקיחת כופר, סחיטה ועוד - על ידי שינוי עיצובים של [[כסף]], מערכות מוניטריות ומערכות [[בנקאיות]] - לדוגמה פחות שימוש בפחות כסף מזומן מקל על מעקב אחר מסלולי כספים ומקשה על פעילויות כמו שוד באיומי אקדח. מניעת פשיעה אחרת היא על ידי הפחתת הסודיות והגברת השקיפות במערכת הבנקאית -כדי למנוע עבירות של הלבנת הון, להקשות על עבירות סמים, תשלום לזונות או על רכוש גנוב, על מעשי שוד, להקשות על מימון טרור, ועל העברת כספים שמוצאם בפעילות לא חוקית להגיע לאנשים. {{הערה |ראו גם איתן אבריאל, [https://www.themarker.com/magazine/1.2368442 לעבר עולם 
ללא מזומן], דה מרקר, 09.07.2014}}

* '''מניעת פשיעה כלכלית''' - כמו גניבות, הונאות, מעשי שוד, חטיפות לשם לקיחת כופר, סחיטה ועוד - על ידי שינוי עיצובים של [[כסף]], מערכות מוניטריות ומערכות [[בנקאיות]] - לדוגמה פחות שימוש בפחות כסף מזומן מקל על מעקב אחר מסלולי כספים ומקשה על פעילויות כמו שוד באיומי אקדח. מניעת פשיעה אחרת היא על ידי הפחתת הסודיות והגברת השקיפות במערכת הבנקאית -כדי למנוע עבירות של הלבנת הון, להקשות על עבירות סמים, תשלום לזונות או על רכוש גנוב, על מעשי שוד, להקשות על מימון טרור, ועל העברת כספים שמוצאם בפעילות לא חוקית להגיע לאנשים. {{הערה |ראו גם איתן אבריאל, [https://www.themarker.com/magazine/1.2368442 לעבר עולם 
ללא מזומן], דה מרקר, 09.07.2014}}