שינויים

== סיווג הסיכונים ==

== סיווג הסיכונים ==

[[קובץ:X-risk-chart-en-01a.svg|ממוזער|350x350px|טבלת הסיכונים של בוסטרום]]

[[קובץ:X-risk-chart-en-01a.svg|ממוזער|350x350px|טבלת הסיכונים של בוסטרום.]]

[[פילוסופיה|הפילוסוף]] [[ניק בוסטרום]] מסווג את הסיכונים בהתאם להיקפם ועוצמתם. הוא מתייחס לאירועים שהם לפחות "עולמיים" בהיקפם ו"נסבלים" בעוצמתם כאירוע אסון עולמי. אירועים שהם "בין-דורותיים" (משפיעים על כל ה[[דור |דורות]] העתידיים) בהיקפם, ו"סופניים" בעוצמתם מסווגים כאיום קיומי. בעוד שאירוע אסון עולמי יכול לפגוע ברוב החיים על פני כדור הארץ, יש סיכוי כי האנושות תוכל להשתקם. מצד שני, אירוע סיכון קיומי הוא אירוע שישמיד את האנושות כולה או ימנע כל שיקום של החברה המודרנית.

[[פילוסופיה|הפילוסוף]] [[ניק בוסטרום]] מסווג את הסיכונים בהתאם להיקפם ועוצמתם. הוא מתייחס לאירועים שהם לפחות "עולמיים" בהיקפם ו"נסבלים" בעוצמתם כאירוע אסון עולמי. אירועים שהם "בין-דורותיים" (משפיעים על כל ה[[דור |דורות]] העתידיים) בהיקפם, ו"סופניים" בעוצמתם מסווגים כאיום קיומי. בעוד שאירוע אסון עולמי יכול לפגוע ברוב החיים על פני כדור הארץ, יש סיכוי כי האנושות תוכל להשתקם. מצד שני, אירוע סיכון קיומי הוא אירוע שישמיד את האנושות כולה או ימנע כל שיקום של החברה המודרנית.

==== לוחמה והשמדה המונית ====

==== לוחמה והשמדה המונית ====

העלייה בתפוצתו של [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]], החשש מפני זליגת כלי נשק שכאלה לידי ארגוני [[טרור]] והנזק האדיר הנגרם כתוצאה מהפעלתה של פצצת אטום או מימן מעלים חשש לתרחיש שבו הפעלה של נשק גרעיני במקום אחד גורמת להידרדרות לכדי [[מלחמה גרעינית]] כוללת. מלחמה גרעינית שכזו, הכוללת החלפת מהלומות גרעיניות בין מדינות ומעצמות, עשויה להביא לגרימת נזק אדיר ממדים לחיים על-פני כדור הארץ, נזק העשוי להימשך עשרות שנים עקב נשורת גרעינית, וכן עקב [[חורף גרעיני]] - דברים שעלולים לגרום ל[[אומניסייד|הכחדת האנושות]]. הסיכונים עקב מלחמה גרעינית הובילו מדעני גרעין בולטים כמו רוברט הופנייהמר ו[[אלברט איינשטיין]] להצביע על הסיכונים העצומים מנשק זה ולקרוא ל[[פדרציה עולמית]], בחוברת [[עולם אחד או אף עולם]]. דרך התמודדות אחרת היא האמנה נגד הפצת נשק גרעיני.  

העלייה בתפוצתו של [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]], החשש מפני זליגת כלי נשק שכאלה לידי ארגוני [[טרור]] והנזק האדיר הנגרם כתוצאה מהפעלתה של פצצת אטום או מימן מעלים חשש לתרחיש שבו הפעלה של נשק גרעיני במקום אחד גורמת להידרדרות לכדי [[מלחמה גרעינית]] כוללת. מלחמה גרעינית שכזו, הכוללת החלפת מהלומות גרעיניות בין מדינות ומעצמות, עשויה להביא לגרימת נזק אדיר ממדים לחיים על-פני כדור הארץ, נזק העשוי להימשך עשרות שנים עקב נשורת גרעינית, וכן עקב [[חורף גרעיני]] - דברים שעלולים לגרום ל[[אומניסייד|הכחדת האנושות]]. הסיכונים עקב מלחמה גרעינית הובילו מדעני גרעין בולטים כמו רוברט אופנייהמר ו[[אלברט איינשטיין]] להצביע על הסיכונים העצומים מנשק זה ולקרוא ל[[פדרציה עולמית]], בחוברת [[עולם אחד או אף עולם]]. דרך התמודדות אחרת היא האמנה נגד הפצת נשק גרעיני.  

==== התחממות עולמית ====

==== התחממות עולמית ====

[[עליית מפלס פני הים|עלייה מפלס פני הים מתרחשת כבר כיום]]. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה להביא לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, פליטים סביבתיים והמלחת מי תהום. חלק משמעותי מהנזק עלול להיות פגיעה בערי חוף (כמו ניו יורק) או ערים על נהרות (כמו פאריס, לונדון, אלכסנדריה). נזק נוסף עלול להיות החרפה של בעיות חקלאות ומים. שני הדברים הללו עלולים לגרור בעיות של פליטים, עוני ומלחמות. ההשפעה הקיימת היום כוללת מדנות שונות כולל ארצות הברית, סין, בנגלדש, ויאטנם, איטליה ועוד.  

[[עליית מפלס פני הים|עלייה מפלס פני הים מתרחשת כבר כיום]]. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ועלולה להביא לנזקים גדולים יותר בעתיד. הנזקים כוללים: הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, פליטים סביבתיים והמלחת מי תהום. חלק משמעותי מהנזק עלול להיות פגיעה בערי חוף (כמו ניו יורק) או ערים על נהרות (כמו פאריס, לונדון, אלכסנדריה). נזק נוסף עלול להיות החרפה של בעיות חקלאות ומים. שני הדברים הללו עלולים לגרור בעיות של פליטים, עוני ומלחמות. ההשפעה הקיימת היום כוללת מדנות שונות כולל ארצות הברית, סין, בנגלדש, ויאטנם, איטליה ועוד.  

[[שינוי אקלים וחקלאות|התחממות עולמית נחשבת ל"מכפיל סיכונים" עבור החקלאות]], כלומר מחזקת סיכונים שונים שעלולים לפגוע בתפוקה החקלאית ובכמות המזון בעולם. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf] ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם: פגיעה בבריאות הצמחים, הגברת בעיות מזיקים, והקטנה של[[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], שינוי בדפוס ירידת משקעים מגביר את משבר המים עוד. הגדלת תדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים במשך תקופה מוגבלת, לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר דבר שמזיק לצמחים. דוח של ה-[[IPCC]] טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]

[[שינוי אקלים וחקלאות|התחממות עולמית נחשבת ל"מכפיל סיכונים" עבור החקלאות]], כלומר מחזקת סיכונים שונים שעלולים לפגוע בתפוקה החקלאית ובכמות המזון בעולם. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf] ההשפעות העיקריות של התחממות עולמית על החקלאות הם: פגיעה בבריאות הצמחים, הגברת בעיות מזיקים, והקטנה של[[משבר המים העולמי|מאגרי מים]], שינוי בדפוס ירידת משקעים מגביר את משבר המים עוד. הגדלת תדירות של אירועי מזג האוויר קיצוניים (בצורות, סופות, הצפות), ריכוזים גבוהים יותר של [[פחמן דו חמצני]] באטמוספירה עשויים במשך תקופה מוגבלת, לגרום לדישון פחמן "טבעי" ולכן לשפר את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. טמפרטורות גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי [[אוזון בגובה הקרקע|אוזון]] גבוהים יותר דבר שמזיק לצמחים. דוח של ה-[[IPCC]] טוען כי בעוד שצמחים אוהבים פחמן דו חמצני הם פחות אוהבים גלי חום, בצורות והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]

השפעות שונות של התחממות עולמית, עלולות ליצור [[השפעה סינרגטית]] שעוצמתה חזקה יותר, דבר שיכול להתרחש השפעה סינרגטית עם תהליכים נוספים כמו [[גידול אוכלוסין]] או [[משבר המים העולמי]]. השפעה זו עלולה להיות חזקה יותר במדינות עניות או במדינות עם מתיחות חברתית פוליטית. דוגמה להשפעה סינרגטית של מספר גורמים ניתן לראות ב[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים בסוריה]]. דוגמאות נוספות להשפעות סינרגטיות ניתן לראות בספר [[התמוטטות]] לדוגמה בהכחדת [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]].

השפעות שונות של התחממות עולמית, עלולות ליצור [[השפעה סינרגטית]] שעוצמתה חזקה יותר, דבר שיכול להתרחש השפעה סינרגטית עם תהליכים נוספים כמו [[גידול אוכלוסין]] או [[משבר המים העולמי]]. השפעה זו עלולה להיות חזקה יותר במדינות עניות או במדינות עם מתיחות חברתית פוליטית. דוגמה להשפעה סינרגטית של מספר גורמים ניתן לראות ב[[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים בסוריה]]. דוגמאות נוספות להשפעות סינרגטיות ניתן לראות בספר [[התמוטטות]] לדוגמה בהכחדת [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]].

==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====

==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בת קיימא}}

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בת קיימא}}

המאה ה-20 הצביעה על [[גידול אוכלוסין|עלייה משמעותית]] ב[[אוכלוסיית העולם]] דבר שעלול להוביל ל[[התפוצצות אוכלוסין]]. עם הזמן האוכלוסייה גדלה ודורשת יותר מזון. כמו כן אוכלוסיה עשירה יותר דורשת יותר בשר ומזון מהחי, דבר שמגדיל עוד יותר את הדרישה למזון. דרישה זו מקבלת כיום מענה בעיקר עקב גידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]], כך שהאנושות תלויה ב[[חקלאות תעשייתית]], דבר המייצר תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]]. חקלאות תעשייתית תלויה ב[[דשן כימי]] שתלוי ב[[כרייה]] של [[אשלג]], ו[[פוספט]] וכן (אם כי בצורה פחותה יותר) - תלות ב[[גז טבעי]] ליצירת [[אמוניה]]. כמו כן קיימת תלות ב[[נפט]] לשם המיכון החקלאי, ובמיוחד להכנת [[חומרי הדברה]]. ומצד שני יש תהליכים של פגיעות ב[[חוסן]] וב[[קיימות]] של מערכות שתומכות במערכת החקלאית - כמו פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] וב[[אדמה|שטחי אדמה]] התורמים ליציבות המערכות החקלאיות. בעיות כגון פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]], [[אובדן אדמה]] ופגיעות נוספות.  

המאה ה-20 הצביעה על [[גידול אוכלוסין|עלייה משמעותית]] ב[[אוכלוסיית העולם]] דבר שעלול להוביל ל[[התפוצצות אוכלוסין]]. עם הזמן האוכלוסייה גדלה ודורשת יותר מזון. כמו כן אוכלוסיה עשירה יותר דורשת יותר בשר ומזון מהחי, דבר שמגדיל עוד יותר את הדרישה למזון. דרישה זו מקבלת כיום מענה בעיקר עקב גידול ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]], כך שהאנושות תלויה ב[[חקלאות תעשייתית]], דבר המייצר תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]]. חקלאות תעשייתית תלויה ב[[דשן כימי]] שתלוי ב[[כרייה]] של [[אשלג]], ו[[פוספט]] וכן (אם כי בצורה פחותה יותר) - תלות ב[[גז טבעי]] ליצירת [[אמוניה]]. כמו כן קיימת תלות ב[[נפט]] לשם המיכון החקלאי, ובמיוחד להכנת [[חומרי הדברה]]. ומצד שני יש תהליכים של פגיעות ב[[חוסן]] וב[[קיימות]] של מערכות שתומכות במערכת החקלאית - כמו פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] וב[[אדמה|שטחי אדמה]] התורמים ליציבות המערכות החקלאיות. בעיות כגון פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]], [[אובדן אדמה]] ופגיעות נוספות.  

[[זיהום מים|זיהום המים]] ובעיות נוספות כמו [[מדבור]] ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים וגוררים [[משבר מים עולמי]]. אם תימשך המגמה, המחסור במים מתוקים עלול לצמצם את היבולים החקלאיים ולהוביל למשבר חמור באספקת המזון. סיכון מרכזי נוגע ל[[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות האקלים על החקלאות]] וכן סיכונים נוספים כמו [[פליטי סביבה]] ומלחמות, וסיכונים עקב [[עליית מפלס פני הים|הצפת שטחי חוף]]. שינויי האקלים פועלים כ"מכפיל סיכונים" שהופך את המערכת החקלאית לרגישה יותר לבעיות שונות. דוגמאות היסטוריות לבעיות בחקלאות כללו את [[קערת האבק]] בתחילת המאה ה-20 . בספר [[התמוטטות]] מופיעים מספר מקרים של תרבויות שנכחדו לגמרי או עברו התמוטטות משמעותית, בעיקר עקב בעיות חקלאות. משבר חקלאי אינו רק בעיה של כמות המזון מול כמות האנשים, אלא גם גורם לסיכונים חברתיים כמו מהומות, שביתות, מלחמות, [[פליטים סביבתיים]] ועוד.

[[זיהום מים|זיהום המים]] ובעיות נוספות כמו [[מדבור]] ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים וגוררים [[משבר מים עולמי]]. אם תימשך המגמה, המחסור במים מתוקים עלול לצמצם את היבולים החקלאיים ולהוביל למשבר חמור באספקת המזון. סיכון מרכזי נוגע ל[[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות האקלים על החקלאות]] וכן סיכונים נוספים כמו [[פליטי סביבה]] ומלחמות, וסיכונים עקב [[עליית מפלס פני הים|הצפת שטחי חוף]]. שינויי האקלים פועלים כ"מכפיל סיכונים" שהופך את המערכת החקלאית לרגישה יותר לבעיות שונות. דוגמאות היסטוריות לבעיות בחקלאות כללו את [[קערת האבק]] בתחילת המאה ה-20. בספר [[התמוטטות]] מופיעים מספר מקרים של תרבויות שנכחדו לגמרי או עברו התמוטטות משמעותית, בעיקר עקב בעיות חקלאות. משבר חקלאי אינו רק בעיה של כמות המזון מול כמות האנשים, אלא גם גורם לסיכונים חברתיים כמו מהומות, שביתות, מלחמות, [[פליטים סביבתיים]] ועוד.

====מחלות חקלאיות====

====מחלות חקלאיות====

מגפות מסוכנות במיוחד יושבות בשני תחומים של הסקאלה - מצד אחד יש מחלות המתפשטות במהירות רבה, כך שעוד לפני שמבינים שיש מחלה היא כבר הספיקה להתפשט בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה. דוגמה למחלות אלה היא דֶבֶר, שפעת, אבעבועות ועוד. מחלות מסוכנות אולי יותר הן מחלות כמו איידס שבהן יש תקופת נשאות סמויה ארוכה (של שנים) שבה האדם יכול להדביק אחרים בלי שיש סימנים גלויים למחלה. היות ואיידס היא מחלה קטלנית כמעט ב-100%, אם היה לה ערוץ הפצה מהיר יותר - לדוגמה אפיק נשימתי במקום אפיק מיני, היא הייתה עלולה להדביק את כלל אוכלוסיית העולם לפני שהיו מגלים את עובדת קיומה.  

מגפות מסוכנות במיוחד יושבות בשני תחומים של הסקאלה - מצד אחד יש מחלות המתפשטות במהירות רבה, כך שעוד לפני שמבינים שיש מחלה היא כבר הספיקה להתפשט בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה. דוגמה למחלות אלה היא דֶבֶר, שפעת, אבעבועות ועוד. מחלות מסוכנות אולי יותר הן מחלות כמו איידס שבהן יש תקופת נשאות סמויה ארוכה (של שנים) שבה האדם יכול להדביק אחרים בלי שיש סימנים גלויים למחלה. היות ואיידס היא מחלה קטלנית כמעט ב-100%, אם היה לה ערוץ הפצה מהיר יותר - לדוגמה אפיק נשימתי במקום אפיק מיני, היא הייתה עלולה להדביק את כלל אוכלוסיית העולם לפני שהיו מגלים את עובדת קיומה.  

דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת על ידי מגפה היתה מגפת "המוות השחור" או המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. דוגמאות נוספות למגיפות המונית הייתה [[השפעת הספרדית]] שקטלה בסוף מלחמת העולם הראשונה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמה קיצונית לכוחן של מספר מגיפות חדשות יחד הייתה המפגש בין תושבי אירופה לבין תושבי דרום מרכז וצפון אמריקה. הערכה היא שצרוף של 3 מגיפות לוותה במוות של כ-97% מהאוכלוסייה.{{הערה|לורי גארט [[המגפה הבאה (ספר)]]}} במקומות כמו צפון אמריקה יש דיווחים של כפרים ואיזורים שהתרוקנו לגמרי מיושביהם. {{הערה|[[ג'ארד דיימונד]], [[רובים חיידקים ופלדה]]}}

דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת על ידי מגפה הייתה מגפת "המוות השחור" או המגפה השחורה, שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. דוגמאות נוספות למגיפות המונית הייתה [[השפעת הספרדית]] שקטלה בסוף מלחמת העולם הראשונה עשרות מיליוני בני אדם. דוגמה קיצונית לכוחן של מספר מגיפות חדשות יחד הייתה המפגש בין תושבי אירופה לבין תושבי דרום מרכז וצפון אמריקה. הערכה היא שצרוף של 3 מגיפות לוותה במוות של כ-97% מהאוכלוסייה.{{הערה|לורי גארט [[המגפה הבאה (ספר)]]}} במקומות כמו צפון אמריקה יש דיווחים של כפרים ואיזורים שהתרוקנו לגמרי מיושביהם. {{הערה|[[ג'ארד דיימונד]], [[רובים חיידקים ופלדה]]}}

בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין [[חקלאות]] ו[[עיור]] וכן בין מגיפות לבין [[מזון מהחי]] שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 כתבה העיתונאית והאפידמיולוגית לורי גארט, ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "[[המגיפה המתקרבת]]" (The Coming Plague) שהפך לרב-מכר בארצות הברית. בשנות ה-60 וה - 70 של המאה ה-20 רופאים ומדענים רבים חשבו שהמאבק במחלות מדבקות הסתיים ברובו, וכי האנושות נפטרה מהאיום של מחלות מדבקות. הדגש התקציבי, המחקרי, הפוליטי והציבורי של מאבק במחלות עבר לתחומים אחרים. גארט טענה שמדובר בטעות וכי האנושות עלולה להתקל במגפות מסוכנות גם בעתיד. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".

בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין [[חקלאות]] ו[[עיור]] וכן בין מגיפות לבין [[מזון מהחי]] שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 כתבה העיתונאית והאפידמיולוגית לורי גארט, ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "[[המגיפה המתקרבת]]" (The Coming Plague) שהפך לרב-מכר בארצות הברית. בשנות ה-60 וה - 70 של המאה ה-20 רופאים ומדענים רבים חשבו שהמאבק במחלות מדבקות הסתיים ברובו, וכי האנושות נפטרה מהאיום של מחלות מדבקות. הדגש התקציבי, המחקרי, הפוליטי והציבורי של מאבק במחלות עבר לתחומים אחרים. גארט טענה שמדובר בטעות וכי האנושות עלולה להיתקל במגפות מסוכנות גם בעתיד. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".

בעיה מרכזית במגיפות, ובמחלות זיהומיות בכלל היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה. רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html] אחד הגורמים המרכזיים לעמידות של חיידקים הוא שימוש נפוץ באנטיביוטיקה ב[[תעשיית המזון מהחי]], בעיקר שימוש במינון נמוך ולאורך זמן. [[חברות מזון מהחי]] ו[[חברות תרופות]] מקיימות [[לובי פוליטי]] בניסיון לטשטש את הקשר בין שימוש כזה לבין סיכון להתפתחות עמידות בקרב פתוגנים.  

בעיה מרכזית במגיפות, ובמחלות זיהומיות בכלל היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה. רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html] אחד הגורמים המרכזיים לעמידות של חיידקים הוא שימוש נפוץ באנטיביוטיקה ב[[תעשיית המזון מהחי]], בעיקר שימוש במינון נמוך ולאורך זמן. [[חברות מזון מהחי]] ו[[חברות תרופות]] מקיימות [[לובי פוליטי]] בניסיון לטשטש את הקשר בין שימוש כזה לבין סיכון להתפתחות עמידות בקרב פתוגנים.  

התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה. היבטים של חשיבות ניטור בין מדינות, שיתופי פעולה בין לאומיים, הפצת מחלות על ידי טיסות, העברת מחלות מבעלי חיים לבני אדם דרך [[מזון מהחי]] וחשיבות של מוכנות מראש ו[[בריאות הציבור]] עלו בצורה חזקה במשבר הקורונה של שנת 2020.

התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה. היבטים של חשיבות ניטור בין מדינות, שיתופי פעולה בין לאומיים, הפצת מחלות על ידי טיסות, העברת מחלות מבעלי חיים לבני אדם דרך [[מזון מהחי]] וחשיבות של מוכנות מראש ו[[בריאות הציבור]] עלו בצורה חזקה במשבר מחלת ה[[קורונה]] של שנת 2020.

==== שינוי האקלים ====

==== שינוי האקלים ====

[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.

[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.

על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני. ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951. הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים" ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'אנר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאוד להתפתחות ז'אנר זה.  

על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני. ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951. הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים" ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'אנר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאוד להתפתחות ז'אנר זה.  

הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאוד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.

הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאוד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.