שינויים

[[קובץ:Planetary boundaries svg.png|350px|ממוזער|שרטוט של הגבולות הפלנטריים על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. האיזור האדום דמוי הכוכב מייצג את המצב הנוכחי של התחומים השונים, והגבולות הקיימים בכל תחום מנורמלים כך שהם משיקים לתמונת כדור הארץ. האיור לא מכיל מערכות שלגביהן לא ניתן עדיין לקבוע מהו תחום הפעילות הבטוח.]]

[[קובץ:Planetary boundaries svg.png|350px|ממוזער|שרטוט של הגבולות הפלנטריים על פי המאמר בנייצ'ר של רוקסטרום ואחרים. האיזור האדום דמוי הכוכב מייצג את המצב הנוכחי של התחומים השונים, והגבולות הקיימים בכל תחום מנורמלים כך שהם משיקים לתמונת כדור הארץ. האיור לא מכיל מערכות שלגביהן לא ניתן עדיין לקבוע מהו תחום הפעילות הבטוח.]]

'''גבולות פלנטריים''' הם גבולות של הפרעה למערכות טבעית, שאם תמשך עלולה לגורר [[הכחדת האנושות|הכחדה של המין האנושי]]. זהו מושג שהוצע לחקר כדור הארץ ולמדעי הסביבה על ידי קבוצת מדענים מתחומי ה[[אקולוגיה]], מדעי כדור הארץ וחקר הסביבה.  

'''גבולות פלנטריים''' הם גבולות של הפרעה למערכות טבעית, שאם תימשך עלולה לגורר [[הכחדת האנושות|הכחדה של המין האנושי]]. זהו מושג שהוצע לחקר כדור הארץ ולמדעי הסביבה על ידי קבוצת מדענים מתחומי ה[[אקולוגיה]], מדעי כדור הארץ וחקר הסביבה.  

הקבוצה הונהגה על ידי ג'ון רוקסטרום, המנהל של [[מרכז סטוקהולם לעמידות]] ו-וויל סטפאן, [[חקר האקלים|חוקר אקלים]] מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. רוקסטרום וסטפאן שיתפו פעולה עם 26 מדענים בולטים אחרים, כולל Paul Crutzen, זוכה פרס הנובל בכימיה; [[ג'יימס הנסון]] מדען האקלים ממכון Goddard לחקר החלל; ו-Hans Joachim Schellnhuber, יועץ האקלים הראשי לקנצלר גרמניה.  

הקבוצה הונהגה על ידי ג'ון רוקסטרום, המנהל של [[מרכז סטוקהולם לעמידות]] ו-וויל סטפאן, [[חקר האקלים|חוקר אקלים]] מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. רוקסטרום וסטפאן שיתפו פעולה עם 26 מדענים בולטים אחרים, כולל Paul Crutzen, זוכה פרס הנובל בכימיה; [[ג'יימס הנסון]] מדען האקלים ממכון Goddard לחקר החלל; ו-Hans Joachim Schellnhuber, יועץ האקלים הראשי לקנצלר גרמניה.  

==הגבולות הפלנטריים==

==הגבולות הפלנטריים==

המחברים מציעים גישה ל[[קיימות]] שצריכה לפעול בתוך גבולות פלנטריים בהם האנושות יכולה לפעול בבטחה. חצייה של אחד או יותר מהגבולות האלה עשויה לגרום לנזקים או אפילו להביא למצב קטסטרופלי עקב הסיכון של חציית ערכי-סף שתגרור שינויי סביבה לא לינאריים ומהירים במערכות בסדרי גודל של יבשות או כדור הארץ כולו. הכותבים מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים בהתבסס על ההבנה של המדע הנוכחי, ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם:

המחברים מציעים גישה ל[[קיימות]] שצריכה לפעול בתוך גבולות פלנטריים בהם האנושות יכולה לפעול בבטחה. חצייה של אחד או יותר מהגבולות האלה עשויה לגרום לנזקים או אפילו להביא למצב קטסטרופלי עקב הסיכון של חציית ערכי-סף שתגרור שינויי סביבה לא לינאריים ומהירים במערכות בסדרי גודל של יבשות או כדור הארץ כולו. הכותבים מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים בהתבסס על ההבנה של המדע הנוכחי, ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם:

* '''[[שינויי אקלים]]''' (ריכוז פחמן דו חמצני בריכוז פחות מ-350 חלקיקים למיליון.)

* '''[[שינויי אקלים]]''' (ריכוז פחמן דו חמצני בריכוז פחות מ-350 חלקיקים למיליון.)

* '''[[החמצת אוקיינוסים]]''' (ממוצע של מי ים בגובה פני הים במצב סוריטציה ביחס ארגוניט של 80 מעל לרמה הפרה-תעשייתית)

* '''[[החמצת אוקיינוסים]]''' (ממוצע של מי ים בגובה פני הים במצב סוריטציה ביחס ארגוניט של 80 מעל לרמה הפרה-תעשייתית)

| rowspan="2" | 3. [[מחזור ביוגאוכימי]] || א. חנקן שמוסר [[אטמוספירת כדור הארץ|מהאטמוספירה]] על ידי פעילות אנושית (מיליוני טונות בשנה)|| <center>35</center> || <center>121</center> || style="background:#ffaaaa;"| <center>כן</center> || <center>0</center> || <center>{{הערה|שם=Schlesinger2009|William H. Schlesinger (2009), "[http://www.nature.com/climate/2009/0910/full/climate.2009.93.html Planetary boundaries: Thresholds risk prolonged degradation (commentary)]", Nature Reports Climate Change (910): 112, doi:10.1038/climate.2009.93}}{{הערה|שם=Pearce2010|Pearce, Fred (24 February 2010), "[https://www.newscientist.com/article/dn18575-earths-nine-life-support-systems-nitrogen-and-phosphorus-cycles/ From ocean to ozone: Earth's nine life-support systems]", New Scientist, no. 2749, pp. 30–35}}</center>

| rowspan="2" | 3. [[מחזור ביוגאוכימי]] || א. חנקן שמוסר [[אטמוספירת כדור הארץ|מהאטמוספירה]] על ידי פעילות אנושית (מיליוני טונות בשנה)|| <center>35</center> || <center>121</center> || style="background:#ffaaaa;"| <center>כן</center> || <center>0</center> || <center>{{הערה|שם=Schlesinger2009|William H. Schlesinger (2009), "[http://www.nature.com/climate/2009/0910/full/climate.2009.93.html Planetary boundaries: Thresholds risk prolonged degradation (commentary)]", Nature Reports Climate Change (910): 112, doi:10.1038/climate.2009.93}}{{הערה|שם=Pearce2010|Pearce, Fred (24 February 2010), "[https://www.newscientist.com/article/dn18575-earths-nine-life-support-systems-nitrogen-and-phosphorus-cycles/ From ocean to ozone: Earth's nine life-support systems]", New Scientist, no. 2749, pp. 30–35}}</center>

|-

|-

| ב. זרחן שנכנס לתוך האוקיינוסים עקב פעילות אנושית (מיליוני טונות בשנה) || <center>11</center> || <center>8.5–9.5</center> || style="background:#aaddaa;"| <center>לא</center> || <center>-1</center> || <center>{{הערה|שם=Schlesinger2009}}</center>

| ב. זרחן שנכנס לתוך האוקיינוסים עקב פעילות אנושית (מיליוני טונות בשנה) || <center>11</center> || <center>8.5–9.5</center> || style="background:#aaddaa;"| <center>לא</center> || <center>-1</center> || <center>{{הערה|שם=Schlesinger2009}}</center>

|-

|-

| 4. [[החמצת אוקיינוסים]] ||נקודת הרוויה הממוצעת העולמית של המינרל ארגוניט בפני השטח של מי ים. (יחידות אומגה) || <center>2.75</center> || <center>2.90</center> || style="background:#aaddaa;"| <center>לא</center> || <center>3.44</center> || <center>{{הערה|שם=Brewer2009|Peter Brewer (2009), "[http://www.nature.com/climate/2009/0910/full/climate.2009.98.html Planetary boundaries: Consider all consequences (commentary)]", Nature Reports Climate Change (910): 117, doi:10.1038/climate.2009.98}}{{הערה|שם=UNEP2010|United Nations Environment Programme. Division of Early Warning and Assessment (2010), [http://staging.unep.org/yearbook/2010/ Year Book 2010: New Science and Developments in Our Changing Environment]] (PDF), Nairobi, Kenya: United Nations Environment Programme, ISBN 978-92-807-3044-9}}

| 4. [[החמצת אוקיינוסים]] ||נקודת הרוויה הממוצעת העולמית של המינרל ארגוניט בפני השטח של מי ים. (יחידות אומגה) || <center>2.75</center> || <center>2.90</center> || style="background:#aaddaa;"| <center>לא</center> || <center>3.44</center> || <center>{{הערה|שם=Brewer2009|Peter Brewer (2009), "[http://www.nature.com/climate/2009/0910/full/climate.2009.98.html Planetary boundaries: Consider all consequences (commentary)]", Nature Reports Climate Change (910): 117, doi:10.1038/climate.2009.98}}{{הערה|שם=UNEP2010|United Nations Environment Programme. Division of Early Warning and Assessment (2010), [http://staging.unep.org/yearbook/2010/ Year Book 2010: New Science and Developments in Our Changing Environment]] (PDF), Nairobi, Kenya: United Nations Environment Programme, ISBN 978-92-807-3044-9}}

</center>

</center>

|-

|-

המחברים לא יכולים לפסול את האפשרות שמחזורי החנקן והזרחן יהיו גבולות פלנטריים נפרדים בזכות עצמם. שניהם משפיעים, בדרכים מורכבות ובלתי לינאריות על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] שמספקות תפקוד תומכי חיים לאדם ברמות האיזוריות, ולשניהם יש השפעות פלנטריות מצטברות ברמה הפלנטרית. דבר שהופך אותם למרכיב מפתח של Anthropocene. הסיבה להשאיר אותם כגבול אחד, במאמר זה במקום כשני גבולות נפרדים, נובעת בעיקר מקשרי הגומלין הקרובים בין זרחן וחנקן כגורמי הזנה ביולוגים מרכזיים שגורמים לשינויים פתאומיים בתת מערכות של כדור הארץ.  

המחברים לא יכולים לפסול את האפשרות שמחזורי החנקן והזרחן יהיו גבולות פלנטריים נפרדים בזכות עצמם. שניהם משפיעים, בדרכים מורכבות ובלתי לינאריות על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] שמספקות תפקוד תומכי חיים לאדם ברמות האיזוריות, ולשניהם יש השפעות פלנטריות מצטברות ברמה הפלנטרית. דבר שהופך אותם למרכיב מפתח של Anthropocene. הסיבה להשאיר אותם כגבול אחד, במאמר זה במקום כשני גבולות נפרדים, נובעת בעיקר מקשרי הגומלין הקרובים בין זרחן וחנקן כגורמי הזנה ביולוגים מרכזיים שגורמים לשינויים פתאומיים בתת מערכות של כדור הארץ.  

ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקולות N2 לצורות ריאקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספרי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור [[פריון חקלאי|תנובת המזון]] על ידי [[דשן]], חלק גדול מהחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן נגעו עד כה לרמה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים.

ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקולות N2 לצורות ריאקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספרי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הריאקטיבי הזה היא לשם שיפור [[פריון חקלאי|תנובת המזון]] על ידי [[דשן]], חלק גדול מהחנקן הריאקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן נגעו עד כה לרמה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים.

===שימושי קרקע===

===שימושי קרקע===

היועץ הסביבתי Steve Bass מעיר כי הקיימות של שימוש קרקע תלויה פחות באחוזים ויותר בגורמים אחרים. לדוגמה ההשפעות הסביבתיות של 15 אחוזים (מהשטח היבשתי של כדור הארץ) של שטחי אדמה מעובדים בצורה אינטנסיבית בבלוקים גדולים תהיה שונה לחלוטים מ-15 אחוזים של אדמות חקלאות ש[[חקלאות בת קיימא|מעובדות בצורות יותר בנות קיימא]] ואשר יש להם אינטגרציה עם הנוף סביבן. הגבול של 15% שימושי קרקע לחקלאות הוא קו מדיניות לא בשל שמדלל את הגישה המדעית של המחברים. במקום זה הוא מציע להשתמש בגבולות על [[סחף קרקע]] או [[הרס הקרקע]] כמדד לבריאות ה[[קרקע]].<ref>Steve Bass, [http://www.nature.com/climate/2009/0910/full/climate.2009.94.html Planetary boundaries: Keep off the grass], Nature Reports Climate Change, 23 September 2009 </ref>  

היועץ הסביבתי Steve Bass מעיר כי הקיימות של שימוש קרקע תלויה פחות באחוזים ויותר בגורמים אחרים. לדוגמה ההשפעות הסביבתיות של 15 אחוזים (מהשטח היבשתי של כדור הארץ) של שטחי אדמה מעובדים בצורה אינטנסיבית בבלוקים גדולים תהיה שונה לחלוטים מ-15 אחוזים של אדמות חקלאות ש[[חקלאות בת קיימא|מעובדות בצורות יותר בנות קיימא]] ואשר יש להם אינטגרציה עם הנוף סביבן. הגבול של 15% שימושי קרקע לחקלאות הוא קו מדיניות לא בשל שמדלל את הגישה המדעית של המחברים. במקום זה הוא מציע להשתמש בגבולות על [[סחף קרקע]] או [[הרס הקרקע]] כמדד לבריאות ה[[קרקע]].<ref>Steve Bass, [http://www.nature.com/climate/2009/0910/full/climate.2009.94.html Planetary boundaries: Keep off the grass], Nature Reports Climate Change, 23 September 2009 </ref>  

מדען מערכות כדור הארץ Eric Lambin חושב שחקלאות אינטנסיבית צריכה להתרכז באדמות שיש להן את הפוטנציאל הטוב ביותר ל[[פריון חקלאי|יבול גבוה]]. ניתן לדעתו למנוע אובדן קרקעות חקלאיות על ידי הפחתת הרס קרקעות, הרס מי תהום ו[[פרבור]]. דבר זה ידרוש פיתוח של ערים קומפקטיות וכן התאמה של פרקטיות חקלאיות יעילות יותר, במיוחד במדינות מתפתחות. ניתן להפחית את הביקוש לקרקעות חקלאיות על ידי הפחתה של [[בזבוז מזון]], עידוד של הפחתת [[גידול אוכלוסין]], דאגה להקצה שוויוניות יותר של מזון והפחתה דרסטית של [[צריכת בשר]] במדינות עשירות.<ref>Lambin, Eric (April 2010), "Land Use", in Foley, J.; et al., [http://www.scientificamerican.com/article/boundaries-for-a-healthy-planet/ Boundaries for a Healthy Planet], Scientific American</ref>

מדען מערכות כדור הארץ Eric Lambin חושב שחקלאות אינטנסיבית צריכה להתרכז באדמות שיש להן את הפוטנציאל הטוב ביותר לכמות [[פריון חקלאי|יבול גבוהה]]. ניתן לדעתו למנוע אובדן קרקעות חקלאיות על ידי הפחתת הרס קרקעות, הרס מי תהום ו[[פרבור]]. דבר זה ידרוש פיתוח של ערים קומפקטיות וכן התאמה של פרקטיות חקלאיות יעילות יותר, במיוחד במדינות מתפתחות. ניתן להפחית את הביקוש לקרקעות חקלאיות על ידי הפחתה של [[בזבוז מזון]], עידוד של הפחתת [[גידול אוכלוסין]], דאגה להקצה שוויוניות יותר של מזון והפחתה דרסטית של [[צריכת בשר]] במדינות עשירות.<ref>Lambin, Eric (April 2010), "Land Use", in Foley, J.; et al., [http://www.scientificamerican.com/article/boundaries-for-a-healthy-planet/ Boundaries for a Healthy Planet], Scientific American</ref>

===מים מתוקים===

===מים מתוקים===

==התפתחויות נוספות==

==התפתחויות נוספות==

בשנת 2012 [[כלכלה אקולוגית|הכלכלנית האקולוגית]], [[קייט ראורת'|Kate Raworth]] שעבדה ב[[אוקספם]], העירה כי המושג של גבולות פלנטריים לא לוקח בחשבון [[גידול אוכלוסין]]. היא הציעה לשלב גבולות חברתיים לתוך המבנה של הגבולות הפלנטריים, כמו משרות, חינוך, [[מזון]], [[גישה למים נקיים]], שירותי בריאות ואנרגיה.  

בשנת 2012 [[כלכלה אקולוגית|הכלכלנית האקולוגית]], [[קייט ראורת'|Kate Raworth]] שעבדה ב[[אוקספם]], העירה כי המושג של גבולות פלנטריים לא לוקח בחשבון [[גידול אוכלוסין]]. היא הציעה לשלב גבולות חברתיים לתוך המבנה של הגבולות הפלנטריים, כמו משרות, חינוך, [[מזון]], [[גישה למים נקיים]], שירותי בריאות ואנרגיה.  

האקולוג Steven Running הציע בשנת 2012 להוסיף גבול עשירי, [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני העולמי נטו]] של כל הצמחים היבשתיים. לטענתו זהו מדד שקל לזהות אותו והוא בעל קשרי גומלין חזקים עם משתנים רבים שמספקים סימן ברור לבריאותן של [[מערכות אקולוגיות]]. <ref>[[Steven W. Running]] (2012) [http://www.sciencemag.org/content/337/6101/1458.summary A Measurable Planetary Boundary for the Biosphere] ''Science'', '''337''' (6101): 1458–1459.</ref><ref>[http://green.blogs.nytimes.com/2012/09/20/has-plant-life-reached-its-limits/ Has Plant Life Reached Its Limits?] ''New York Times'', 20 September 2012.</ref><ref>[http://www.scidev.net/en/agriculture-and-environment/planet-under-pressure-2012-2/news/biomass-should-be-tenth-tipping-point-researcher-says-1.html Biomass should be tenth tipping point, researcher says] ''SciDev.Net'', 27 March 2012.</ref>

האקולוג Steven Running הציע בשנת 2012 להוסיף גבול עשירי, [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני העולמי נטו]] של כל הצמחים היבשתיים. לטענתו זהו מדד שקל לזהות אותו והוא בעל קשרי גומלין חזקים עם משתנים רבים שמספקים סימן ברור לבריאותן של [[מערכות אקולוגיות]]. <ref>[[Steven W. Running]] (2012) [http://www.sciencemag.org/content/337/6101/1458.summary A Measurable Planetary Boundary for the Biosphere] ''Science'', '''337''' (6101): 1458–1459.</ref><ref>[http://green.blogs.nytimes.com/2012/09/20/has-plant-life-reached-its-limits/ Has Plant Life Reached Its Limits?] ''New York Times'', 20 September 2012.</ref><ref>[http://www.scidev.net/en/agriculture-and-environment/planet-under-pressure-2012-2/news/biomass-should-be-tenth-tipping-point-researcher-says-1.html Biomass should be tenth tipping point, researcher says] ''SciDev.Net'', 27 March 2012.</ref>

==ביקורת==

==ביקורת==

טד נורדהוס, מייקל שלנברגר, ולינוס בלומקיווסט, (שהפכו לימים לחלק מ[[אקומודרניזם|אקומדרניסטים]]) מבקרים את המאמרים ואת המושג במסגרת פרסום של The Breakthrough Institute. אחת הביקורת שלהם היא ששישה מתוך הגבולות הפלנטריים הם בעצם גבולות מקומיים באופיים. כך לדוגמה מחסור במים באפריקה לא יכול לקבל מענה על ידי חסכון של מים בקנדה. הם מכירים בכך ש[[שינוי אקלים]] הוא תהליך עם גבולות פלנטריים וטוענים כי [[החמצת אוקיינוסים]] הוא דבר פלנטרי בחלקו וכך גם [[דלדול שכבת האוזון]] והרמות של [[מחזור הפוספט]]. לעומת זאת בתחומים של שינויים בשימושי קרקע, אובדן המגוון הגנטי, מים מתוקים, עומס אירוסולים וזיהום הם טוענים כי אין ערך סף קריטי גלובלי וכי הניצול של התחומים האלה הוא בעל יתרונות וחסרונות כך שה"הערך הכולל" של שינוי סביבתי כלשהו יכול להיות מזיק במקום מסויים ומועיל במקום אחר. הטיעון של העדר גבולות גלובליים הוא נכון חלקי - נכון שיש הבדלים במצוקת המים בין סהרה לבין הולנד, ומדידה אזורית של גבולות יכולה לסייע יותר מגבול פלנטרי, אבל יש גם הקשרים גלובליים למשברים מקומיים - כך לדוגמה רוב המים בשירות האנושות משמשים ל[[חקלאות]] שמספקת את [[שוק המזון העולמי]], וכן משברים במקום אחד לדוגמה [[מלחמת האזרחים בסוריה]] נוטים לגלוש גם למקומות אחרים.  

טד נורדהוס, מייקל שלנברגר, ולינוס בלומקיווסט, (שהפכו לימים לחלק מ[[אקומודרניזם|אקומדרניסטים]]) מבקרים את המאמרים ואת המושג במסגרת פרסום של The Breakthrough Institute. אחת הביקורת שלהם היא ששישה מתוך הגבולות הפלנטריים הם בעצם גבולות מקומיים באופיים. כך לדוגמה מחסור במים באפריקה לא יכול לקבל מענה על ידי חסכון של מים בקנדה. הם מכירים בכך ש[[שינוי אקלים]] הוא תהליך עם גבולות פלנטריים וטוענים כי [[החמצת אוקיינוסים]] הוא דבר פלנטרי בחלקו וכך גם [[דלדול שכבת האוזון]] והרמות של [[מחזור הפוספט]]. לעומת זאת בתחומים של שינויים בשימושי קרקע, אובדן המגוון הגנטי, מים מתוקים, עומס אירוסולים וזיהום הם טוענים כי אין ערך סף קריטי גלובלי וכי הניצול של התחומים האלה הוא בעל יתרונות וחסרונות כך שה"הערך הכולל" של שינוי סביבתי כלשהו יכול להיות מזיק במקום מסויים ומועיל במקום אחר. הטיעון של העדר גבולות גלובליים הוא נכון חלקי - נכון שיש הבדלים במצוקת המים בין סהרה לבין הולנד, ומדידה אזורית של גבולות יכולה לסייע יותר מגבול פלנטרי, אבל יש גם הקשרים גלובליים למשברים מקומיים - כך לדוגמה רוב המים בשירות האנושות משמשים ל[[חקלאות]] שמספקת את [[שוק המזון העולמי]], וכן משברים במקום אחד לדוגמה [[מלחמת האזרחים בסוריה]] נוטים לגלוש גם למקומות אחרים.  

ביקורת מרכזית של של המאמר של נורדהוס ואחרים היא שעד כה הרס סביבתי ניכר הוא בעל קורלציה נמוכה עם הרווחה החומרית האנושית. הם טוענים כי הרעיון של גבולות פלנטריים מבוסס על ההנחה כי משתנים סביבתיים קשורים בקשר הדוק לרווחה אנושית, וכתוצאה מכך אובדן של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או של [[הון טבעי]] פירושו פגיעה ברווחה האנושית. הנחה זו לטענתם לא עמדה במבחן המציאות בעשורים האחרונים, שבהם הרווחה האנושית השתפרה באופן משמעותי ברמה העולמית, למרות פגיעה מהותית בשירותי המערכת האקולוגית. אל טענה זו ניתן להתייחס כאל טענת "עד כה לא קרה שום דבר רע" - כל עוד יש מלאים מספיק גדולים של משאב או יתרות של מערכת הפגיעה בה לא תהיה בהכרח ניכרת - טיעון זה מתעלם מבעיה של [[השהייה]] בתגובות של מערכות - לדוגמה מישהו שמפרד ברגים של מטוס תוך כדי טיסה יהיה משוכנע בתחילה שאין שום סתירה בין פירוק המטוס לבין המשך הטיסה שלו.

ביקורת מרכזית של של המאמר של נורדהוס ואחרים היא שעד כה הרס סביבתי ניכר הוא בעל קורלציה נמוכה עם הרווחה החומרית האנושית. הם טוענים כי הרעיון של גבולות פלנטריים מבוסס על ההנחה כי משתנים סביבתיים קשורים בקשר הדוק לרווחה אנושית, וכתוצאה מכך אובדן של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או של [[הון טבעי]] פירושו פגיעה ברווחה האנושית. הנחה זו לטענתם לא עמדה במבחן המציאות בעשורים האחרונים, שבהם הרווחה האנושית השתפרה באופן משמעותי ברמה העולמית, למרות פגיעה מהותית בשירותי המערכת האקולוגית. אל טענה זו ניתן להתייחס כאל טענת "עד כה לא קרה שום דבר רע" - כל עוד יש מלאים מספיק גדולים של משאב או יתרות של מערכת הפגיעה בה לא תהיה בהכרח ניכרת - טיעון זה מתעלם מבעיה של [[השהייה]] בתגובות של מערכות - לדוגמה מישהו שמפרד ברגים של מטוס תוך כדי טיסה יהיה משוכנע בתחילה שאין שום סתירה בין פירוק המטוס לבין המשך הטיסה שלו.