שינויים

עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צרוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"{{הערה|בילי פרנקל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4405839,00.html עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה?] ויינט 21.7.2013}}{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. לכניסה למערכת לחצו [http://ccg.huji.ac.il/dynamicmap/index.html כאן]

עוד השפעה של עליית פני הים היא עלייה בעוצמת ובתדירות השיטפונות הקשורים בגאות, סערות ואירועי גשם חזקים. כאשר הים עולה רוח חזקה מהים אל החוף, גשם חזק, ובמיוחד צרוף 2 הגורמים יחד, יכולים להביא לשיטפון במקום שללא העלייה היה נישאר הרחק מחוץ לאזור המוצף. על פי פרופסור דניאל פלזנשטיין אשר פיתח מערכת אינטראקטיבית לחיזוי תוצאות עליית פני הים בישראל "בפעול, במקומות רבים כמו בעכו, חיפה והקריות או תל-אביב, תספיק עלייה של מטר בשילוב של מצב של גאות גבוהה או סערה, כדי להציף חלקים נרחבים ולגרום לנפגעים"{{הערה|בילי פרנקל [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4405839,00.html עליית מפלס הים: האם הבית שלכם בסכנת הצפה?] ויינט 21.7.2013}}{{הערה|סרג'יו דב רוזן [http://www.mako.co.il/hix-nature/environment/Article-bcb3e84641c5e51006.htm איך אומרים "הארווי" בעברית?] 08.09.2017, מאקו (שותף מ"זווית")}}. לכניסה למערכת לחצו [http://ccg.huji.ac.il/dynamicmap/index.html כאן]

=== שטפונות ===

=== שטפונות ===

שינויי האקלים מגבירים את השיטפונות בישראל במספר דרכים. בין הגורמים העיקריים נמצאים התחזקות הגשמים בגלל העלייה בטמפרטורות(כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות){{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, [[עליית מפלס פני הים בישראל]] , ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי, התופעה של התייבשות הקרקע אחרי בצורת, מה שמונע חלחול ויוצר שיטפון כאשר הגשם מגיע. בשנים האחרונות התרבו אירועי הבצורת בישראל מה שיוצר יותר שיטפונות. {{הערה|עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/40967771-7737-44DF-92A2-A102DF9ADE82/108419/Aklim.pdf היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים, פרק א - השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים.] מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, לשכת המדען הראשי, יולי 2008}} הנזקים וההרס מהשיטפונות יכולים להיות גדולים מאוד{{הערה|1=אילנית אדלר [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2016/Article-950d76898c4f851004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2100566639 גשם, הצפות ופקקים - והשיא לפנינו] חדשות ערוץ 2 13.12.2016}}

שינויי האקלים מגבירים את השיטפונות בישראל במספר דרכים. בין הגורמים העיקריים נמצאים התחזקות הגשמים בגלל העלייה בטמפרטורות (כאשר חם יותר יש יותר אידוי מהאוקיינוסים והאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות){{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}, ריכוז המשקעים בכמה אירועי גשם חזקים שנמשכים כמה ימים במקום ההתפרסות שלהם על פני טווח זמן ארוך יותר באקלים נורמלי. בנוסף קיימת התייבשות קרקע עקב בצורת, מה שמונע חלחול, ותורם לשיטפון כאשר הגשם מגיע. [[עליית מפלס פני הים בישראל]]עלולה לתרום לעוד שטפונות בעתיד. בשנים האחרונות התרבו אירועי הבצורת בישראל מה שיוצר יותר שיטפונות. {{הערה|עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור [http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/40967771-7737-44DF-92A2-A102DF9ADE82/108419/Aklim.pdf היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים, פרק א - השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים.] מדינת ישראל, המשרד להגנת הסביבה, לשכת המדען הראשי, יולי 2008}} הנזקים וההרס מהשיטפונות יכולים להיות גדולים מאוד{{הערה|1=אילנית אדלר [http://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2016/Article-950d76898c4f851004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=2100566639 גשם, הצפות ופקקים - והשיא לפנינו] חדשות ערוץ 2 13.12.2016}}

בדצמבר 2016 נרשמו הצפות בכל רחבי הערץ בעקבות אירוע גשם חריג והפעם הם גם גבו חיי אדם. על פי המומחים מקור ההצפות הוא בשינויי האקלים אך גם ב[[הרס השטחים הפתוחים]] בגלל בנייה ו[[פרבור בישראל|פרבור]] מה שמונע חלחול. על פי דוקטור רועי אגוזי מהתחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות: " שינויי האקלים הצפויים באזורנו יתבטאו באירועי גשם עוצמתיים יותר, והתגובה של השטחים הבנויים תהיה בהגברת ספיקות השיא והנפחים של מי הנגר מהעיר לסביבתה".{{הערה|אטילה שומפלבי ואסף בן נריה, זווית [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4893554,00.html כך נצליח למנוע את ההצפה הבאה] ויינט 17.12.2016}}

בדצמבר 2016 נרשמו הצפות בכל רחבי הארץ בעקבות כמות גדולה של גשם והפעם הם גם גבו חיי אדם. על פי המומחים מקור ההצפות הוא בשינויי האקלים אך גם ב[[הרס השטחים הפתוחים]] בגלל בנייה ו[[פרבור בישראל|פרבור]] מה שמונע חלחול. על פי דוקטור רועי אגוזי מהתחנה לחקר הסחף באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות: " שינויי האקלים הצפויים באזורנו יתבטאו באירועי גשם עוצמתיים יותר, והתגובה של השטחים הבנויים תהיה בהגברת ספיקות השיא והנפחים של מי הנגר מהעיר לסביבתה".{{הערה|אטילה שומפלבי ואסף בן נריה, זווית [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4893554,00.html כך נצליח למנוע את ההצפה הבאה] ויינט 17.12.2016}}

באביב 2018 השטפונות בנגב גבו את חייהם של 13 בני אדם, מהם 10 באסון בנחל צפית. בשטפונות נהרגו יהודים וערבים, אנשים עניים ועשירים מה שאומר שוב ששינויי האקלים משפיעים על כולם.{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%AA אסון נחל צפית]}}. השטפונות כנראה קשורים לשינויי אקלים. לפי דוקטור יונתן אייכנבאום מנהל הקמפיינים של גרינפיס: " הממצאים המדעיים קובעים שבארבעים השנים האחרונות, מספר ימי הגשם הקיצונים עלה ב-30% ומספר ימי החום הקיצוניים ב-400%. שיטפון בודד או יום חום מזדמן יכולים להיות אירוע אקראי שמקומו בתחזית מזג האוויר, אבל המגמה שמאחוריהם צריכה להיות בכותרת הראשית."{{הערה|יונתן אייקנבאום [https://www.the7eye.org.il/288883 מי אחראי לאסונות טבע] 09.05.2018, העין השביעית}}. מרשות המים הודיעו כי זהו "אירוע חריג הן מבחינת משך הזמן והן מבחינת העוצמה". נמסר גם כי זה השיטפון הגדול ביותר ב-8 השנים האחרונות.

באביב 2018 השטפונות בנגב גבו את חייהם של 13 בני אדם, מהם 10 באסון בנחל צפית. בשטפונות נהרגו יהודים וערבים, אנשים עניים ועשירים, דבר המדגיש כי שינויי האקלים משפיעים על כולם.{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%A0%D7%97%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%AA אסון נחל צפית]}}. השטפונות כנראה קשורים לשינויי אקלים. לפי דוקטור יונתן אייכנבאום מנהל הקמפיינים של גרינפיס: " הממצאים המדעיים קובעים שבארבעים השנים האחרונות, מספר ימי הגשם הקיצונים עלה ב-30% ומספר ימי החום הקיצוניים ב-400%. שיטפון בודד או יום חום מזדמן יכולים להיות אירוע אקראי שמקומו בתחזית מזג האוויר, אבל המגמה שמאחוריהם צריכה להיות בכותרת הראשית."{{הערה|יונתן אייקנבאום [https://www.the7eye.org.il/288883 מי אחראי לאסונות טבע] 09.05.2018, העין השביעית}}. מרשות המים הודיעו כי זהו "אירוע חריג הן מבחינת משך הזמן והן מבחינת העוצמה". נמסר גם כי זה השיטפון הגדול ביותר ב-8 השנים האחרונות. הגשם השפיע גם על אילת. 20 מ"מ גשם בתוך ארבע שעות באילת, כמעט כל הכמות השנתית, גרמו להצפות, סחף רב וסגירת כבישים. לאלו התווספו סופות רעמים וברקים, ברד וסופת חול קשה שגרמה לנזקים לתשתית החשמל בערבה. הכבישים המובילים לעיר אילת -כביש 90, כביש 12 וכביש 40 נחסמו לתנועה למשך יומיים בשל שיטפונות וסחף. תושבים ונופשים רבים נתקעו שעות בכביש הערבה.

גם שדה התעופה עבד בצורה חלקית לאחר שהמסלול הוצף או נסגר בשל סופת חול. ה"פאנג'ויה", מסיבה המונית של 12,000 סטודנטים שהיתה אמורה להתקיים בלגונה של אילת בוטלה לאחר שהגשם לא פסק מלרדת. לגשמים אשר ירדו באירוע זה הייתה תרומה מועטה בלבד למשק המים. בשונה מאדמת [[יער]], אדמה במדבר כמעט ולא סופגת מים והם מתאדים לאחר זמן קצר. הנחלים בצפון ומרכז הארץ כמעט לא זרמו, השפיעה במעיינות לא התגברה ולא נרשמה עלייה במפלס הכנרת. למרות זאת מקורות מים רבים התמלאו זמנית בערבה ואנשים רבים יצאו לטייל בהם למחרת. מבחינת משק המים, מלבד קיטון קל בהתאיידות וחיסכון מסוים וזמני בהשקיה, בהנחה שמחשבי ההשקיה כוונו בהתאם, אירוע הגשם והשיטפונות הממושך לא סייע. רצף חמשת השנים השחונות יצר חוסר מצטבר אדיר ומדאיג של 2.5 מיליארד קוב במקורות המים.{{הערה|דן לביא, רונית זילברשטיין [http://www.israelhayom.co.il/article/551953 סכנת שטפונות גם בשבוע הקרוב] 28.04.2018, ישראל היום}}.

גם תושבי אילת נקלעו לעין הסערה. 20 מ"מ גשם שירדו בסוף השבוע בארבע שעות באילת, כמעט כל הכמות השנתית, גרמו להצפות, סחף רב וסגירת כבישים. לאלו התווספו סופות רעמים וברקים, ברד וסופת חול קשה שגרמה לנזקים לתשתית החשמל בערבה.

בינואר 2019 התרחשו שטפונות נוספים, באזור תל אביב ובצפון הארץ בסמוך לנהריה בעקבות אירועי גשם החזקים ביותר מאז החלו המדידות. [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.8355662] הדבר גרם הצפות נרחבות באזור שפך נחל איילון בשכונות הדרומיות של תל אביב, נזק גדול ברכוש ולמותם של שני אנשים שנתקעו במעלית בחניון תת קרקעי. בנהריה הוצף חלק גדול מהעיר. בעיית ההצפות והשלכותיה קשורה לא רק לשינוי אקלים אלא גם לביות בתכנון כמו איטום הקרקע ואולי גם לתפקוד בעייתי של כוחות ההצלה. [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3777012,00.html] [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001313597][https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001313612]

 

מרבית סוף השבוע הכבישים המובילים לעיר אילת -כביש 90, כביש 12 וכביש 40 נחסמו לתנועה בשל שיטפונות וסחף. תושבים ונופשים רבים נתקעו שעות בכביש הערבה.

גם שדה התעופה עבד בצורה חלקית לאחר שהמסלול הוצף או נסגר בשל סופת חול. ה"פאנג'ויה", מסיבה המונית של 12,000 סטודנטים שהיתה אמורה להתקיים בלגונה של אילת בוטלה לאחר שהגשם לא פסק מלרדת.

 

יש לציין שלגשמים אשר ירדו באירוע זה הייתה תרומה מועטה בלבד למשק המים. בשונה מאדמת [[יער]], אדמה במדבר כמעט ולא סופגת מים והם מתאדים לאחר מזן מה. הנחלים בצפון ומרכז הארץ כמעט לא זרמו, השפיעה במעיינות לא התגברה ולא נרשמה עלייה במפלס הכנרת. למרות זאת מקורות מים רבים התמלאו זמנית בערבה ואנשים רבים יצאו לטייל בהם למחרת.

 

מבחינת משק המים, מלבד קיטון קל בהתאיידות וחיסכון מסוים וזמני בהשקיה, בהנחה שמחשבי ההשקיה כוונו בהתאם, אירוע הגשם והשיטפונות הממושך לא סייע.

רצף חמשת השנים השחונות יצר חוסר מצטבר אדיר ומדאיג של 2.5 מיליארד קוב במקורות המים.{{הערה|דן לביא, רונית זילברשטיין [http://www.israelhayom.co.il/article/551953 סכנת שטפונות גם בשבוע הקרוב] 28.04.2018, ישראל היום}}.

=== השפעות על החקלאות והתזונה ===

=== השפעות על החקלאות והתזונה ===