47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + + − + − + + + + + + + + + + + − יש סיבות רבות מדוע נהגים נוסעים במהירות גבוה ממה שמותר בחוק. סיבה אחת היא עודף בטחון עצמי. סקרים במספר מדינות בעולם מצאו כי 90% מהנהגים חושבים הם טובים יותר מהנהג הממוצע, והם מהווים סיכון נמוך לסביבתם. סיבה חשובה נוספת היא לחץ מצד הנהלה ומנהלי ציים המופעל על נהגי משאיות, שליחויות, מוניות וכו' לנסוע מהר יותר כדי לשפר את פריון העבודה. {{הערה|שם=wto}}+ − לפי פרסום של משרד התחבורה של ארצות הברית, שליש מבין ההרוגים בתאונות דרכים שם מתו עקב מהירות מופרזת. {{הערה|[https://crashstats.nhtsa.dot.gov/Api/Public/ViewPublication/812021 TRAFFIC SAFETY FACTS], 2012, NHTSA}}+ − לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל-0, והתאונות בכלל צומצמו ב-50-70 אחוזים. שורה 48:
שורה 58: + +
אין תקציר עריכה
'''מהירות ותאונות דרכים''' נוגעת לקשר בין מהירות הנסיעה של כלי רכב לבין הכמות והחומרה של [[תאונות דרכים]]. הדרישה להפחית את מהירות כלי הרכב בעיר עלתה על ידי פעילים חברתיים עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר כניסת מכוניות לערים בארצות הברית [[נלחמים בתנועה|גרמה לעליה תלולה במספר הולכי הרגל שנהרגו]]. החל משנות ה-80 הופיעו מחקרים שהראו קשר חזק בין מהירות כלי הרכב לבין הסיכון לתאונות ולחומרתן במקומות שונים, הביטחון בקשר זה הלך והתחזק עם השנים. יותר ויותר גופי בטיחות ובריאות ממליצים על הפחתת מהירות כדרך חשובה להפחית תאונות דרכים ונפגעים קשים בתאונות כולל פורום התחבורה העולמי (ITF), [[ארגון הבריאות העולמי]], NACTO, ועוד. זה גם כלי מרכזי של [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] ואסטרטגיות דומות.
'''מהירות ותאונות דרכים''' נוגעת לקשר בין מהירות הנסיעה של כלי רכב לבין הכמות והחומרה של [[תאונות דרכים]]. הדרישה להפחית את מהירות כלי הרכב בעיר עלתה על ידי פעילים חברתיים עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר כניסת מכוניות לערים בארצות הברית [[נלחמים בתנועה|גרמה לעליה תלולה במספר הולכי הרגל שנהרגו]]. החל משנות ה-80 הופיעו מחקרים שהראו קשר חזק בין מהירות כלי הרכב לבין הסיכון לתאונות ולחומרתן במקומות שונים. הביטחון בקשר זה הלך והתחזק עם השנים וכתוצאה מכך יותר ויותר גופי בטיחות ובריאות ממליצים על הפחתת מהירות כדרך חשובה להפחית תאונות דרכים ובמיוחד את מספר הנפגעים הקשים בתאונות, כולל פורום התחבורה העולמי (ITF), [[ארגון הבריאות העולמי]], NACTO, ועוד. זה גם כלי מרכזי של [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] ואסטרטגיות דומות.
מדינות וערים שונות בעולם מקדמות צעדים של [[מיתון תנועה]]. הפחתת המהירות בערים ולפעמים גם מחוץ לערים כדי לשפר את הבטיחות של הולכי רגל, רוכבי אופניים וכלל משתמשי הדרך, כדי לעודד שימוש ב[[תחבורה רכה]] ו[[תחבורה פעילה]], כדי לשפר את המסחר בעיר ולהפחית בעיות של [[זיהום רעש]] וזיהום אוויר, וכדי להפחית את מספר המכוניות בעיר ולהפחית בעיות של [[פקקי תנועה]] ו[[בעיות חניה]]. צעדים מרכזיים בתחום כוללים קידום [[אזורי מיתון תנועה]], [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה מוגבהים]], והקמת מעגלי תנועה במקום צמתים בעיר ולפעמים גם במקום צמתים מרומזרים. בישראל משרד התחבורה הוציא בשנת 2002 חוברת הנחיות ל[[מיתון תנועה]] אבל לא קידם את הנושא מעבר לכך.
מדינות וערים שונות בעולם מקדמות צעדים של [[מיתון תנועה]]. הפחתת המהירות בערים ולפעמים גם מחוץ לערים וזאת כדי להשיג מטרות שונות. מטרה אחת היא כדי לשפר את הבטיחות של הולכי רגל, רוכבי אופניים וכלל משתמשי הדרך. מטרות נוספות כוללות עידוד שימוש ב[[תחבורה רכה]] ו[[תחבורה פעילה]] במטרה לשפר בריאות ומסיבות נוספות, כדי לשפר את המסחר בעיר ולהפחית בעיות של [[זיהום רעש]] ו[[זיהום אוויר]], וכדי להפחית את מספר המכוניות בעיר ולהפחית בעיות של [[פקקי תנועה]] ו[[בעיות חניה]]. צעדים מרכזיים בתחום של הפחתת מהירות כוללים קידום [[אזורי מיתון תנועה]], [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה מוגבהים]], והקמת מעגלי תנועה במקום צמתים בעיר ולפעמים גם במקום צמתים מרומזרים. בישראל משרד התחבורה הוציא בשנת 2002 חוברת הנחיות ל[[מיתון תנועה]] אבל לא קידם את הנושא מעבר לכך.
==גורמים סיבתיים לקשר בין מהירות לבין תאונות דרכים==
==גורמים סיבתיים לקשר בין מהירות לבין תאונות דרכים==
קיימות מספר סיבות לכך שהפחתת מהירות התנועה מפחיתה תאונות דרכים ופצועים או הרוגים בתאונות כאלה:
קיימות מספר סיבות לכך שהפחתת מהירות התנועה מפחיתה תאונות דרכים ופצועים או הרוגים בתאונות כאלה:
* '''שיפור הראות ושדה הראיה ''' נהגים מבחינים טוב יותר בהולכי רגל, רוכבי אופניים ובמשתמשים אחרים כאשר הם נוסעים לאט יותר, הם יכולים להבחין בהולך רגל או במפגע בכביש שלא היו מבחינים בו במהירות גבוהה יותר. סיבה אחת היא שיש להם זמן יותר רב להבחין במשתמשים אחרים. סיבה נוספת היא שמהירות גבוה יותר גורמת ל"ראיית מנהרה" - הנהג מסתכל על קטע דרך צר ורחוק יותר בזמן נהירה מהירה ופחות מודע למתרחש בהיקף שדה הראיה. כאשר נהג נוסע במהירות של 25 מייל בשעה, יש לו שדה ראיה של 100 מעלות. במהירות זו הוא יכול לזהות בקלות יחסית מכשולים בצד הדרך או סכנות אחרות. במהירות של 80 מייל בשעה, שדה הראיה של הנהג מצומצם בהרבה ומכסה רק 30 מעלות. דבר זה מקטין את היכולת של הנהג לזהות סכנות פוטנציאליות. [https://www.racfoundation.org/assets/rac_foundation/content/downloadables/speed_limits-box_bayliss-aug2012.pdf]
* '''שיפור הראות ושדה הראיה ''' נהגים מבחינים טוב יותר בהולכי רגל, רוכבי אופניים ובמשתמשים אחרים כאשר הם נוסעים לאט יותר, הם יכולים להבחין בהולך רגל או במפגע בכביש שלא היו מבחינים בו במהירות גבוהה יותר. סיבה אחת היא שיש להם זמן יותר רב להבחין במשתמשים אחרים. סיבה נוספת היא שמהירות גבוה יותר גורמת ל"ראיית מנהרה" - הנהג מסתכל על קטע דרך צר ורחוק יותר בזמן נהירה מהירה ופחות מודע למתרחש בהיקף שדה הראיה. כאשר נהג נוסע במהירות של 25 מייל בשעה, יש לו שדה ראיה של 100 מעלות. במהירות זו הוא יכול לזהות בקלות יחסית מכשולים בצד הדרך או סכנות אחרות. במהירות של 80 מייל בשעה, שדה הראיה של הנהג מצומצם בהרבה ומכסה רק 30 מעלות. דבר זה מקטין את היכולת של הנהג לזהות סכנות פוטנציאליות. [https://www.racfoundation.org/assets/rac_foundation/content/downloadables/speed_limits-box_bayliss-aug2012.pdf]
* '''מרחק העצירה קצר יותר''' מרחק העצירה של כלי רכב הוא קצר יותר כאשר מהירות הנסיעה איטית יותר - זמן התגובה (הזמן שחולף מהחלטה על פעולה לבין נקיטת הפעולה) הוא קבוע ובמהלך זמן זה מכונית איטית יותר נוסעת מרחק קצר יותר. כמו כן מרחק הבלימה מרגע הפעלת הבלמים הוא קצר יותר.
* '''מרחק העצירה קצר יותר''' מרחק העצירה של כלי רכב הוא קצר יותר כאשר מהירות הנסיעה איטית יותר - זמן התגובה (הזמן שחולף מהחלטה על פעולה לבין נקיטת הפעולה) הוא קבוע ובמהלך זמן זה מכונית איטית יותר נוסעת מרחק קצר יותר. כמו כן מרחק הבלימה מרגע הפעלת הבלמים הוא קצר יותר.
* '''יותר זמן לביצוע פעולות חירום''' בנהיגה איטית יותר לנהג יש זמן רב יותר לבצע פעולות חירום, כמו הסטת ההגה למניעת התנגשות במכונית אחרת או בהולך רגל. גם להולך רגל או רוכב אופניים יש זמן רב יותר לנסות למנוע את התאונה - במיוחד הולכי רגל יכולים להירתע לאחור ולמנוע את התאונה.
* '''יותר זמן לביצוע פעולות חירום''' בנהיגה איטית יותר לנהג יש זמן רב יותר לבצע פעולות חירום, כמו הסטת ההגה למניעת התנגשות במכונית אחרת או בהולך רגל. גם להולך רגל או רוכב אופניים יש זמן רב יותר לנסות למנוע את התאונה - במיוחד הולכי רגל יכולים להירתע לאחור ולמנוע את התאונה.
* '''פחות אנרגיה שמעורבת בתאונה''' גם במקרה שכן הייתה פגיעה באדם, ברכב או בעצם דומם מהירות נמוכה יותר משפרת את הבטיחות. כמות האנרגיה שמעורבת התנגשות היא ביחס ריבועי לכמות המהירות. {{הערה|ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA התנגשות פלסטית] בוויקיפדיה העברית}} בהפחתה של חצי מהמהירות מעורבת רבע מכמות האנרגיה לכן השלכות התאונה חמורות פחות.
* '''פחות אנרגיה שמעורבת בתאונה''' גם במקרה שכן הייתה פגיעה באדם, ברכב או בעצם דומם מהירות נמוכה יותר משפרת את הבטיחות. כמות האנרגיה שמעורבת התנגשות היא ביחס ריבועי לכמות המהירות. {{הערה|ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA התנגשות פלסטית] בוויקיפדיה העברית}} בהפחתה של חצי מהמהירות מעורבת רבע מכמות האנרגיה לכן השלכות התאונה חמורות פחות. דבר זה חשוב במיוחד בסוגי תאונות מסויימים - כמו תאונות בצומת, או תאונות בין מכוניות לבין הולכי רגל או רוכבים. בתאונות אלה היכולת של אמצעי מיגון לספק הגנה לנפגעים היא מוגבלת. לדוגמה בתאונת חזית-צד שאופיינית לצומת, הראש של הנפגעים מוטח בצורה הצידה ודבר זה מסוכן יותר לעומת תאונות על ציר הנסיעה שמטלטלות את הראש קדימה אחורה.
* '''שיפור ביצועים של אמצעי בטיחות''' במקרה של סטייה מהנתיב - אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני פגיעה במכונית, הולך רגל או מכשול קשיח.
* '''שיפור ביצועים של אמצעי בטיחות''' במקרה של סטייה מהנתיב - אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני פגיעה במכונית, הולך רגל, מכשול קשיח או תהום. גם אמצעי בטיחות כמו חגורות בטיחות או כריות אוויר מתפקדים טוב יותר במהירות נמוכה. במהירות גבוה, חלק מהנזק לנפגע נובע מכך שאיברים שונים נעים בתוך הגוף ומתנגשים זה בזה. סוג כזה של נזק מקבל רק מענה חלקי מכריות אוויר.
* '''נסיעה מתונה מפחיתה סיכון לנהיגה אגרסיבית''' - בתאונות דרכים מקובל לרשום את "סיבת התאונה" כגורם יחיד, כמו "אי עצירה ברמזור אדום" . אלא שמהירות מוגזמת תורמת להתנהגות אגרסיבית יותר בכביש ומגדילה את הסיכוי לעבור עבירות תנועה מסוכנות - נהג מהיר מתקרב לרמזור שעומד להתחלף לאדום, הוא נוטה יותר להעריך שהוא יכול להספיק לעבור אותו, או שהוא מעריך שעצירה לרמזור תגרום לו להיות במצב מסוכן או שאין לו מספיק זמן לעצור לפני הרמזור - הוא יעדיף לחצות את הצומת באדום תוך סיכון בתאונה. כמובן שלאחר זמן מה, התנהגות כזו עלולה להפוך להרגל מסוכן. גם סיבות אחרות לתאונות כמו מעבר מסוכן של נתיבים, אי עצירה בתמרור עצור , אי מתן זכות קדימה בעצור, או אי מתן זכות קדימה במעברי חציה, נתרמת על ידי מהירות מוגזמת.
* '''מהירות מוגזמת כסיבה לחוסר הומוגניות במהירות''' - הסיכון למשתמשי דרך שונים לא תמיד נובעת מהמהירות עצמה. מהירות כזו רלוונטית בעיקר לתאונות עם עצם דומם, לסכנת התהפכות, החלקה, או איבוד שליטה בכלי הרכב. הסיכון בהתנגשות עם כלי רכב או הולך רגל אחר נובעת קודם כל מהפרשי מהירות בין הגופים השונים. בטיחות נובעת מהומוגניות של כיוון המהירות ועוצמת המהירות. עם זאת מהירות מהירה יותר מגדילה את הסיכוי לכך שתהיה חוסר הומוגיות במהירות של כלי רכב שונים. אי הומוגיות כזו עלולה לנבוע מכך שיש נהגים שמרגישים פחות בטוחים לנהוג מהר (לדוגמה קשישים, אדם חולה, עייף, נהגים חדשים, נשים שנוהגות ועוד), מכך שיש תקלה כלשהי ברכב, מרכב איטי יותר במסלול הנסיעה (משאית, כלי רכב עמוס, רכב ישן, זול, אופנוע קל, או אופניים), מתקלה כלשהי בכביש או עבודות בדרך, עיקולים בדרך, בעלי חיים או הולכי רגל שחוצים את הכביש או הולכים עליו. חוסר הומוגניות חשוב הוא בעקיפה של מכונית או בזמן התקרבות לצומת. כאשר המהירות גבוה יותר, יש סיכוי רב יותר לכך שהפתעות כאלה יגרמו לחוסר הומוגניות גבוה יותר בין כלי הרכב ולכן לסיכון גבוה יותר לתאונה ולתאונה קשה יותר.
===סיבות לעודף מהירות===
יש סיבות רבות מדוע נהגים נוסעים במהירות גבוה ממה שמותר בחוק. סיבה אחת היא עודף בטחון עצמי. סקרים במספר מדינות בעולם מצאו כי 90% מהנהגים חושבים הם טובים יותר מהנהג הממוצע, והם מהווים סיכון נמוך לסביבתם. {{הערה|שם=wto}} עודף בטחון עצמי או "אופטימיות נאיבית" נובע מכך שתאונת דרכים היא אירוע נדיר יחסית ונהג יכול לנהוג בצורה לא חוקית או מסוכנת במשך שנים ולא יקרה לו כלום. צורת הלימוד העיקרית של בני אדם (ובכלל בעלי חיים) היא לא לימוד פורמלי אלא לימוד חוויתי. אנחנו חוששים מהבלתי מוכר, ואם הוא הופך להיות מוכר ושגרתי אנחנו כבר לא מפחדים ממנו. {{הערה|הדבר גם מוזכר בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] של [[דניאל כהנמן]] כסוג של [[הטיה קוגינטיבית]] הגורמת לנו לסמוך יותר על פירמות ששמן נשמע לנו מוכר יותר)}} המחקרים של חוקרי תנועה דורשים איסוף נתונים מאלפי תאונות והן לא ידע ידע חוויתי אלא מועברים לציבור כידע פורמלי. עם הזמן השפעת הנושא הזה נשחקת ומנצחת החוויה לפיה מהירות מופרזת היא דבר בטוח - כאשר מתרחשת התאונה , כבר מאוחר מדי לשנות את התפיסה.
סיבה חשובה נוספת היא לחץ מצד הנהלה ומנהלי ציים המופעל על נהגי משאיות, שליחויות, מוניות וכו' לנסוע מהר יותר כדי לשפר את פריון העבודה.
לפי פרסום של משרד התחבורה של ארצות הברית, שליש מבין ההרוגים בתאונות דרכים שם מתו עקב מהירות מופרזת. {{הערה|[https://crashstats.nhtsa.dot.gov/Api/Public/ViewPublication/812021 TRAFFIC SAFETY FACTS], 2012, NHTSA}}
עיצוב המרחב, הכביש, הרחוב ואף סוג המכונית משפיעה מאד על מהירות הנהיגה, ולאכיפה ולמגבלות חוקיות יש רק השפעה מוגבלת. לדוגמה תפיסת המהירות שלנו היא זוויתית - אנו שופטים מה מהמהירות שלנו לפי הזמן שלקח לנו לעבור קטע של זווית ביחס לעצם קבוע. לכן לדוגמה כאשר אנו במטוס גבוה שטס במהירות 700 קמ"ש נראה לנו שהמטוס כמעט לא זז. ולכן נהגים ברכב גבוהים יותר תופסים את המהירות כמהירות נמוכה יותר לעומת נהגים ברכב נמוך, אף כי רכב גבוה יותר הוא בעל סיכון התהפכות גבוה יותר. עיצוב כביש רחב יותר ללא בנינים או עצים סביבו גם גורם לתחושת מהירות זוויתית נמוכה יותר. לכן לדוגמה נהגים מאיצים כאשר הם מגיעים לגשר עירוני שסביבו אין בתים. מצד שני, מעבר של פסים אנכיים למהירות הנסיעה גורם לנו לתחושת מהירות זוויתית גבוה יותר ולכן להאטה. לפעמים משתמשים באפקט זה כדי לעודד האטה של נהגים ביציאה מכביש מהיר.
אם נהגים אחרים מסביבנו נוסעים במהירות גבוה. זה משפיע על מהירות הנהיגה שלנו - הן בגלל שאנו שופטים מהירות גם לפי המהירות הזוויתית שלנו ביחס לכלי רכב אחרים, הן בגלל שאנו חוששים שמכוניות אחרות יתקעו בנו אם נסע לאט והן בגלל היבט של [[נורמה חברתית]] לפיהם אם כולם נוסעים 70 ובשלט כתוב 50 , אז אין סיבה לא לנהוג כמו כולם.
במדינות שונות יש מגבלות אכיפה שונות, במדינות אירופה, שם הבטיחות בדרכים היא בין הגבוהות בעולם, האכיפה של מגבלות מהירות היא נוקשה - במקומות רבים בעיר מותר לנסוע ב 30 קמ"ש , וכן קנסות על מהירות מוגברת ניתנים בחריגה של 3 קמ"ש -לעומת ישראל לדוגמה שבה ניתן לחרוג מהמהירות ב - 10 קמ"ש .
==השפעת של מהירות על תאונות פצועים והרוגים==
==השפעת של מהירות על תאונות פצועים והרוגים==
מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. <ref>Rune Elvik (2001a), “[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0001457500000464 Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects]” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.</ref>
מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. <ref>Rune Elvik (2001a), “[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0001457500000464 Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects]” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.</ref>
לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל-0, והתאונות בכלל צומצמו ב-50-70 אחוזים.
==השפעת המהירות על תאונות עם הולכי רגל==
==השפעת המהירות על תאונות עם הולכי רגל==