שינויים

[[תאונות דרכים]] הן רק סוג אחד של [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזק בריאותי של מכוניות וכלי רכב ממונעים]] שכוללות גם: [[זיהום אוויר מתחבורה]] (הגורר מחלות לב, שבץ, [[סרטן]], ומחלות נוספות); [[אורח חיים יושבני]] (שתורם לתחלואה נוספת); תרומה ל[[מתח נפשי]], [[זיהום רעש]], [[זיהום מים]], ותרומה ל[[אי שוויון בריאותי]]. זאת לצד [[השפעות חיצוניות של מכוניות|עלויות נוספות של תחבורה]] כגון [[פקקי תנועה]], [[חנייה]], [[פרבור]] ועוד.  

[[תאונות דרכים]] הן רק סוג אחד של [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזק בריאותי של מכוניות וכלי רכב ממונעים]] שכוללות גם: [[זיהום אוויר מתחבורה]] (הגורר מחלות לב, שבץ, [[סרטן]], ומחלות נוספות); [[אורח חיים יושבני]] (שתורם לתחלואה נוספת); תרומה ל[[מתח נפשי]], [[זיהום רעש]], [[זיהום מים]], ותרומה ל[[אי שוויון בריאותי]]. זאת לצד [[השפעות חיצוניות של מכוניות|עלויות נוספות של תחבורה]] כגון [[פקקי תנועה]], [[חנייה]], [[פרבור]] ועוד.  

בישראל אין תכנית לאומית להפחתת תאונות דרכים ואין שיתוף פעולה בין משרדים שונים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהייתה אמורה להיות הגוף שמרכז את המאמץ מצד כלל משרדי הממשלה, עוסקת בעיקר בהסברה לציבור. להמלצות הרשות אין מעמד מחייב כלפי משרד התחבורה או כלפי גורמים אחרים. משרדים וגופים שונים פועלים בלי תיאום - משרד התחבורה, נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ), מנהל התכנון, מנהלי תכנון ברשויות מקומיות, המשטרה, משרד החינוך עובדים ללא תאום ביניהם וללא תכנית לאומית. בעבר הוזמנו מספר דוחות מוועדות שונות להמלצות להפחתת מספר ההרוגים בתאונות אבל רוב המלצות אלה לא מיושמות. בגלל בעיות מדידה (לדוגמה של כמות הולכי הרגל או כמות רוכבי האופניים), כאשר יש עליה או ירידה בכמות ההרוגים או הפצועים בתאונות - קשה לדעת מה הגורמים שהשפיעו על שינויים אלה.  

בישראל אין תכנית לאומית להפחתת תאונות דרכים ואין שיתוף פעולה בין משרדים שונים. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהייתה אמורה להיות הגוף שמרכז את המאמץ מצד כלל משרדי הממשלה, עוסקת בעיקר בהסברה לציבור. להמלצות הרשות אין מעמד מחייב כלפי משרד התחבורה או כלפי גורמים אחרים. משרדים וגופים שונים פועלים בלי תאום - משרד התחבורה, נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ), מנהל התכנון, מנהלי תכנון ברשויות מקומיות, המשטרה, משרד החינוך עובדים ללא תאום ביניהם וללא תכנית לאומית. בעבר הוזמנו מספר דוחות מוועדות שונות להמלצות להפחתת מספר ההרוגים בתאונות אבל רוב המלצות אלה לא מיושמות. בגלל בעיות מדידה (לדוגמה של כמות הולכי הרגל או כמות רוכבי האופניים), כאשר יש עליה או ירידה בכמות ההרוגים או הפצועים בתאונות - קשה לדעת מה הגורמים שהשפיעו על שינויים אלה.  

ביחס למדינות אחרות בעולם מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל הוא יחסית נמוך. עם זאת מדד זה עלול להטעות - שכן בישראל יש משפחות גדולות יחסית למדינות מערביות אחרות (ולכן הרבה ילדים ומעט מכוניות לנפש), הנסיעות בישראל קצרות יחסית ו[[פקקי תנועה בישראל|הכבישים פקוקים]]. כאשר משווים את כמות התאונות ביחס לנסועה או למספר כלי הרכב בישראל, כמות ההרוגים בתאונות בה אינו נמוך. יש מספר מוקדים שבהם כמות ההרוגים בתאונות היא גבוהה. [[בטיחות הולכי רגל בישראל|רמת היפגעות גבוהה של הולכי רגל בישראל]] אחראית לכשליש מבין ההרוגים בתאונות דרכים בישראל, והיא גבוהה במאות אחוזים לעומת מדינות אירופאיות מובילות. תחום נוסף שבו יש בעיה הוא היפגעות עקב [[מעורבות רכב כבד בתאונות דרכים בישראל|תאונות ממשאיות או אוטובוסים]].  

ביחס למדינות אחרות בעולם מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל הוא יחסית נמוך. עם זאת מדד זה עלול להטעות - שכן בישראל יש משפחות גדולות יחסית למדינות מערביות אחרות (ולכן הרבה ילדים ומעט מכוניות לנפש), הנסיעות בישראל קצרות יחסית ו[[פקקי תנועה בישראל|הכבישים פקוקים]]. כאשר משווים את כמות התאונות ביחס לנסועה או למספר כלי הרכב בישראל, כמות ההרוגים בתאונות בה אינו נמוך. יש מספר מוקדים שבהם כמות ההרוגים בתאונות היא גבוהה. [[בטיחות הולכי רגל בישראל|רמת היפגעות גבוהה של הולכי רגל בישראל]] אחראית לכשליש מבין ההרוגים בתאונות דרכים בישראל, והיא גבוהה במאות אחוזים לעומת מדינות אירופאיות מובילות. תחום נוסף שבו יש בעיה הוא היפגעות עקב [[מעורבות רכב כבד בתאונות דרכים בישראל|תאונות ממשאיות או אוטובוסים]].