שינויים

דוגמה מרכזית ונרחבת לבעיות בחיבור בין חברות גדולות לאקדמיה היא בתחום [[בריאות הציבור]]. במקרים בהם יש השפעות שליליות של מוצרים או פעילות של חברות על בריאות הציבור לחברות יש אינטרס ויכולת להשפיע על חוקרים, מחקרים ומוסדות מחקר, למנוע פרסום של מידע או לקדם פרסום של מידע מוטעה:  

דוגמה מרכזית ונרחבת לבעיות בחיבור בין חברות גדולות לאקדמיה היא בתחום [[בריאות הציבור]]. במקרים בהם יש השפעות שליליות של מוצרים או פעילות של חברות על בריאות הציבור לחברות יש אינטרס ויכולת להשפיע על חוקרים, מחקרים ומוסדות מחקר, למנוע פרסום של מידע או לקדם פרסום של מידע מוטעה:  

* קשרים של [[חברות הטבק]] לחוקרי בריאות, כדי לנסות לקדם היבטים שונים בהקשר של [[הכחשת נזקי העישון]] כמו הכחשה כי [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]], [[התמכרות לטבק|עישון ממכר]], נזקים של [[עישון פסיבי]], טענות כי [[סיגריה קלה|יש סיגריה בטוחה]] או טשטוש החשיבות של [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] עבור החברות. דבר דומה מתקיים בהקשר של [[סיגריה אלקטרונית]].

* קשרים של [[חברות הטבק]] לחוקרי בריאות, כדי לנסות לקדם היבטים שונים בהקשר של [[הכחשת נזקי העישון]] כמו הכחשה כי [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]], [[התמכרות לטבק|עישון ממכר]], נזקים של [[עישון פסיבי]], טענות כי [[סיגריה קלה|יש סיגריה בטוחה]] או טשטוש החשיבות של [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] עבור החברות. דבר דומה מתקיים בהקשר של [[סיגריה אלקטרונית]].

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון]] - [[חברות מזון]] משקיעות כסף במחקרים הקשורים לבריאות ותזונה כדי לטשטש קשר בין [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] לבין סוגי מחלות שונות לדוגמה השפעה של חברות [[משקאות ממותקים]], כמו [[קוקה קולה]], על מחקרים בנסיון להפחית מחשיבות של [[השפעות בריאותיות של סוכר]].  

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון]] - [[חברות מזון]] משקיעות כסף במחקרים הקשורים לבריאות ותזונה כדי לטשטש קשר בין [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] לבין סוגי מחלות שונות לדוגמה השפעה של חברות [[משקאות ממותקים]], כמו [[קוקה קולה]], על מחקרים בניסיון להפחית מחשיבות של [[השפעות בריאותיות של סוכר]].  

* [[הכחשת זיהום|הכחשת נזקים של זיהום]] בידי מומחים הקשורים ל[[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]].  

* [[הכחשת זיהום|הכחשת נזקים של זיהום]] בידי מומחים הקשורים ל[[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]].  

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות]] - [[חברות תרופות]] ממנות מחקרים, רופאים, מאמרים ועוד בניסיון שלפעמים מצליח לעקוף [[רגולציה]] בנוגע לתרופות שלהן. דוגמה מפורסמת ורחבה לנושא זה נוגעת ל[[התמכרות למשככי כאבים]] שקודמה על ידי בני משפחת סאקלר. בני משפחה זו הם גם תורמים גדולים למוסדות מחקר ורפואה בישראל ובעולם.  

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות]] - [[חברות תרופות]] ממנות מחקרים, רופאים, מאמרים ועוד בניסיון שלפעמים מצליח לעקוף [[רגולציה]] בנוגע לתרופות שלהן. דוגמה מפורסמת ורחבה לנושא זה נוגעת ל[[התמכרות למשככי כאבים]] שקודמה על ידי בני משפחת סאקלר. בני משפחה זו הם גם תורמים גדולים למוסדות מחקר ורפואה בישראל ובעולם.  

בדרך כלל חברות לא מסתפקות רק בקשר לאקדמיה, אלא מפעילות אמצעים נוספים כדי לקדם את האינטרסים שלהם - לדוגמה על ידי תועמלנים רפואיים בקרב רופאים, על ידי [[קשרי הון עיתון]] להשפעה על הפרסומים בנושא בעיתונות ובתקשורת, ו[[קשרי הון שלטון]] להשפעה על מקבלי החלטות בפרלמנט ובממשלה. כמו כן ייתכנו קשרים נוספים לארגונים ללא מטרות רווח, למוסדתו חינוך, ארגונים מקצועיים (כמו ארגוני רופאים) ועוד. זו צורה מוכחת של [[קונספירציה]] - כלומר הסתרה של מידע מהציבור, גם במחיר פגיעה בו, כדי להרוויח כסף, יוקרה השפעה וכו'. אם זאת בדרך כלל קונספירציה כזו נחשפת באמצעות מדענים, עיתונאים או פעילים חברתיים הנחשפים לנושא.  

בדרך כלל חברות לא מסתפקות רק בקשר לאקדמיה, אלא מפעילות אמצעים נוספים כדי לקדם את האינטרסים שלהם - לדוגמה על ידי תועמלנים רפואיים בקרב רופאים, על ידי [[קשרי הון עיתון]] להשפעה על הפרסומים בנושא בעיתונות ובתקשורת, ו[[קשרי הון-שלטון]] להשפעה על מקבלי החלטות בפרלמנט ובממשלה. כמו כן ייתכנו קשרים נוספים לארגונים ללא מטרות רווח, למוסדות חינוך, ארגונים מקצועיים (כמו ארגוני רופאים) ועוד. זו צורה מוכחת של [[קונספירציה]] - כלומר הסתרה של מידע מהציבור, גם במחיר פגיעה בו, כדי להרוויח כסף, יוקרה השפעה וכו'. אם זאת בדרך כלל קונספירציה כזו נחשפת באמצעות מדענים, עיתונאים או פעילים חברתיים הנחשפים לנושא.  

דוגמה להשלכות של קשרי הון-אקדמיה בתחום [[חקר הכלכלה]] היא הטענה של הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] לפיה חלק ניכר מה[[חקר הכלכלה|חוקרים בתחום הכלכלה]] חוששים לבקר את מערכת הבנקאות משום שזו ממנת כנסים, מחקרים ועוד, ויציאה נגדה גוררת גם פגיעה במימון של חוקרים וגם קשיים לפרסם בירחונים חשובים.  

דוגמה להשלכות של קשרי הון-אקדמיה בתחום [[חקר הכלכלה]] היא הטענה של הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] לפיה חלק ניכר מה[[חקר הכלכלה|חוקרים בתחום הכלכלה]] חוששים לבקר את מערכת הבנקאות משום שזו ממנת כנסים, מחקרים ועוד, ויציאה נגדה גוררת גם פגיעה במימון של חוקרים וגם קשיים לפרסם בירחונים חשובים.