שינויים

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון]] - [[חברות מזון]] משקיעות כסף במחקרים הקשורים לבריאות ותזונה כדי לטשטש קשר בין [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] לבין סוגי מחלות שונות לדוגמה השפעה של חברות [[משקאות ממותקים]], כמו [[קוקה קולה]], על מחקרים בנסיון להפחית מחשיבות של [[השפעות בריאותיות של סוכר]].  

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון]] - [[חברות מזון]] משקיעות כסף במחקרים הקשורים לבריאות ותזונה כדי לטשטש קשר בין [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] לבין סוגי מחלות שונות לדוגמה השפעה של חברות [[משקאות ממותקים]], כמו [[קוקה קולה]], על מחקרים בנסיון להפחית מחשיבות של [[השפעות בריאותיות של סוכר]].  

* [[הכחשת זיהום|הכחשת נזקים של זיהום]] בידי מומחים הקשורים ל[[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]].  

* [[הכחשת זיהום|הכחשת נזקים של זיהום]] בידי מומחים הקשורים ל[[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]].  

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות]] - [[חברות תרופות]] ממנות מחקרים, רופאים, מאמרים ועוד בנסיון שלפעמים מצליח לעקוף [[רגולציה]] בנוגע לתרופות שלהן. דוגמה מפורסמת ורחבה לנושא זה נוגעת ל[[התמכרות למשככי כאבים]] שקודמה על ידי בני משפחת סאקלר. בני משפחה זו הם גם תורמים גדולים למוסדות מחקר ורפואה בישראל ובעולם.  

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות]] - [[חברות תרופות]] ממנות מחקרים, רופאים, מאמרים ועוד בניסיון שלפעמים מצליח לעקוף [[רגולציה]] בנוגע לתרופות שלהן. דוגמה מפורסמת ורחבה לנושא זה נוגעת ל[[התמכרות למשככי כאבים]] שקודמה על ידי בני משפחת סאקלר. בני משפחה זו הם גם תורמים גדולים למוסדות מחקר ורפואה בישראל ובעולם.  

בדרך כלל חברות לא מסתפקות רק בקשר לאקדמיה, אלא מפעילות אמצעים נוספים כדי לקדם את האינטרסים שלהם - לדוגמה על ידי תועמלנים רפואיים בקרב רופאים, על ידי [[קשרי הון עיתון]] להשפעה על הפרסומים בנושא בעיתונות ובתקשורת, ו[[קשרי הון שלטון]] להשפעה על מקבלי החלטות בפרלמנט ובממשלה. כמו כן ייתכנו קשרים נוספים לארגונים ללא מטרות רווח, למוסדת חינוך, ארגונים מקצועיים (כמו ארגוני רופאים) ועוד. זו צורה מוכחת של [[קונספירציה]] - כלומר הסתרה של מידע מהמציבור, גם במחיר פגיעה בו, כדי להרוויח כסף, יוקרה השפעה וכו'. אם זאת בדרך כלל קונספירציה כזו נחשפת באמצעות מדענים, עיתונאים או פעילים חברתיים הנחשפים לנושא.  

בדרך כלל חברות לא מסתפקות רק בקשר לאקדמיה, אלא מפעילות אמצעים נוספים כדי לקדם את האינטרסים שלהם - לדוגמה על ידי תועמלנים רפואיים בקרב רופאים, על ידי [[קשרי הון עיתון]] להשפעה על הפרסומים בנושא בעיתונות ובתקשורת, ו[[קשרי הון שלטון]] להשפעה על מקבלי החלטות בפרלמנט ובממשלה. כמו כן ייתכנו קשרים נוספים לארגונים ללא מטרות רווח, למוסדתו חינוך, ארגונים מקצועיים (כמו ארגוני רופאים) ועוד. זו צורה מוכחת של [[קונספירציה]] - כלומר הסתרה של מידע מהציבור, גם במחיר פגיעה בו, כדי להרוויח כסף, יוקרה השפעה וכו'. אם זאת בדרך כלל קונספירציה כזו נחשפת באמצעות מדענים, עיתונאים או פעילים חברתיים הנחשפים לנושא.  

דוגמה להשלכות של קשרי הון-אקדמיה בתחום [[חקר הכלכלה]] היא הטענה של הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] לפיה חלק ניכר מה[[חקר הכלכלה|חוקרים בתחום הכלכלה]] חוששים לבקר את מערכת הבנקאות משום שזו ממנת כנסים, מחקרים ועוד, ויציאה נגדה גוררת גם פגיעה במימון של חוקרים וגם קשיים לפרסם בירחונים חשובים.  

דוגמה להשלכות של קשרי הון-אקדמיה בתחום [[חקר הכלכלה]] היא הטענה של הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] לפיה חלק ניכר מה[[חקר הכלכלה|חוקרים בתחום הכלכלה]] חוששים לבקר את מערכת הבנקאות משום שזו ממנת כנסים, מחקרים ועוד, ויציאה נגדה גוררת גם פגיעה במימון של חוקרים וגם קשיים לפרסם בירחונים חשובים.  

==דוגמאות מישראל==

==דוגמאות מישראל==

ארגון [[מגמה ירוקה]] הוביל מהלך של [[הסטת השקעות מדלק מחצבי]] של האוניברסיטאות הגדולות. בסוף שנת 2017, לאחר שנתיים של מאבק, האוניברסיטה העברית הצהירה על כך שתהפוך למוסד האקדמי הראשון בישראל שמאמץ מדיניות השקעות אחראיות בהתאם לאמנה Principles for Responsible Investment שגובשה בארגון האומות המאוחדות. {{הערה| [https://www.green.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa/ עשינו היסטוריה בעברית], ארגון [[מגמה ירוקה]], 28-11-2017}} לעומת זאת אוניברסטית חיפה סרבה למהלך דומה. בשנת 2018 אמר יושב ראש ועדת ההשקעות לנציגי הארגון, שהאוניברסיטה תהיה המוסד האחרון להוביל הסטת השקעות סביבתית. אחד מאנשי הועד המנהל של המוסד הוא נדב שחר, המנכ"ל היוצא של [[חיפה כימיקלים]] שתרם רבות ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. [https://www.green.org.il/168784612/]

ארגון [[מגמה ירוקה]] הוביל מהלך של [[הסטת השקעות מדלק מחצבי]] של האוניברסיטאות הגדולות. בסוף שנת 2017, לאחר שנתיים של מאבק, [[האוניברסיטה העברית]] הצהירה על כך שתהפוך למוסד האקדמי הראשון בישראל שמאמץ מדיניות השקעות אחראיות בהתאם לאמנה Principles for Responsible Investment שגובשה בארגון האומות המאוחדות. {{הערה| [https://www.green.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa/ עשינו היסטוריה בעברית], ארגון [[מגמה ירוקה]], 28-11-2017}} לעומת זאת [[אוניברסיטת חיפה]] סירבה למהלך דומה. בשנת 2018 אמר יושב ראש ועדת ההשקעות לנציגי הארגון, שאוניברסיטת חיפה תהיה המוסד האחרון להוביל הסטת השקעות סביבתית. אחד מאנשי הועד המנהל של המוסד הוא נדב שחר, המנכ"ל היוצא של [[חיפה כימיקלים]] שתרם רבות ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. [https://www.green.org.il/168784612/]